0<div class="module module_38"><h3 id="module_headline_30913" class="headline"></h3><div class="content module_content_38"><div class="type_9 comtype_user">
					<div class="content_headline">
					
					
					
					<h3 class="post_title">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/1579281/">מעשה בקסת דיו מלאה/ריקה למחצה</a>
					</h3>
					<div class="star_left">
					&lrm;<a style="" href="javascript://" id="rate_star_post_1579281" class="star_green" onclick="dex.load.onclick('dex.rate', function(){dex.rate.show('post', 1579281)})"><span class="large_star" style="">18</span></a><div class="rates_container"><div id="rates_1579281" class="node_rates"></div></div>
					</div>
					<p class="tags">
					<span class="category_tag"><a href="/browse_more_post/?category=10">ספרים</span></a>&nbsp;&nbsp;<a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=66388&amp;tag=&prime;מכתבי אהבה&prime;">מכתבי אהבה</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=227267&amp;tag=&prime;קסת דיו&prime;">קסת דיו</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=40739&amp;tag=&prime;עפרונות&prime;">עפרונות</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=227268&amp;tag=&prime;נייר כתיבה&prime;">נייר כתיבה</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=19998&amp;tag=&prime;אימא&prime;">אימא</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=128498&amp;tag=&prime;אבא.&prime;">אבא.</a>
					</p>
					</div>


					<div class="blog_entry" style="">

					<a class="report_function" href="javascript://" onclick="dex.load.onclick('dex.content',function() {var report = new dex.content.report('1579281', 'post', '9', {button:'תוכן פוגעני', header_text:'דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר'}); report.report();}); return false;" title="דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר" ></a>



					<div class="inner_bar" style="">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/1579281/#comments">62 תגובות</a>
						&nbsp;
						יום חמישי, 6/5/10, 01:46
					</div>

						<div class="blog_text">

						<div style="margin: 10px 0; float: left;">
							<iframe src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://cafe.themarker.com/post/1579281/&amp;layout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=450&amp;action=like&amp;colorscheme=light&amp;height=80" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; overflow:hidden; width:450px; height:80px;" allowTransparency="true"></iframe>
						</div>
						<div class="clear"></div>

						<div class="blog_media"></div>
						<table><tr><td><p style="text-align: center;"><span style="font-size: x-large;"><span style="color: #800000;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="font-size: large;">מעשה בקסת דיו מלאה/ריקה למחצה</span></span></span></span></p> <p style="text-align: center;"><span style="font-size: x-large;"><span style="color: #800000;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif;"><span style="color: #808000;">~ ~ <span style="color: #ff00ff;">&hearts;</span> ~ ~</span></span></span></span></span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;">&nbsp;</span> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif; color: #800000;">&nbsp;&nbsp; חפשתי דבר מה בארונית הסמוכה לפינת הכתיבה ונגלתה לעיניי קסת הדיו מלאה/ריקה למחצה. מציאותה כמו שאלה אותי: "להיות או לא להיות?" כי באמת בשביל מה לשמור...?</span><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;</span></span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; שיטוטים בחנויות למכשירי כתיבה היו עבורי מה שלנשים אחרות הם חנויות אופנה, נעליים ותמרוקים. עדיין שמורים לי במגירת שולחן הכתיבה ניירות מכתבים מעוטרים באורנמנט עדין, פנקסים מקושטים בגדלים שונים וכרטיסי ברכה - איך לא.</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; נחת לו המחשב הפתיין בביתי ובחיי ולאורך תקופה התנדנדתי בין הפרגמטי לרומנטי. הן תודו שאין השראתו של מכתב הכתוב בעט נובע ובכתב יד נאה, על נייר מובחר, כהשראתו של מייל - ואפילו נבחר את הגופן היפה ביותר!</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; עשרים וארבעה יומנים גדולים ועבים נכתבו בעט נובע יוקרתי שירשתי מאבי. אולם אחרי שהבאתים אחר כבוד לשריפה ולקבורה בחולות פלמחים; ומאחר ש"ההוא מן החלומות" לא התייצב על סף חיי, כדי לכתוב לו בשעות הקטנות של הלילה מכתבים&nbsp;רוויים בערגה עתיקת יומין - נרחץ העט היטב, כמו שרוחצים את המתים לקראת ה"מנוחה הנכונה", ונטמן במגירה עם ניירות הכתיבה...</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; ליד הקסת מונחים היו מספר עפרונות, שיהיו. לפתע משהו, משהו האיץ בי את פעימות הלב. עוד לא ברור בדיוק והנה זה צף: שני הפריטים האלה - העט והעפרונות - הם הלוא ייצוגים מובהקים של הוריי!</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; אבי - איש טוב, שרמנטי ורומנטיקן עד השמיים וחזרה, נושא היה דרך קבע עט פארקר 51 בכיס חליפתו. תמיד כינה אותו באנגלית, כמו לשוות לו כבוד וייקר. מה צורך היה לו בעט יוקרתי שכזה נעלם ממני. בכל עיסוקיו המגוונים לא נדרש לו.</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; אימי - הרופאה הרציונאלית מווינה השתמשה תמיד בעט כדורי פשוט, אולם במגירת שולחן הכתיבה שלה היו 12 עפרונות צהובים, שמחק אדמדם להם בקודקוד ומעולם לא עשתה בהם שימוש.</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="font-size: large;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; מול קסת הדיו המלאה/ריקה למחצה התחוור לי לפתע הכל:</span> </span><span style="font-size: large;"><span style="color: #800000;">לאבי היה כנראה העט היקר פיצוי על שלא זכה להשלים את לימודיו.</span>&nbsp;</span><span style="font-size: large;"><span style="color: #800000;"> העפרונות, וככל הנראה גם המקצוע בו בחרה, היו לאימי פיצוי על אמירה אומללה אחת שהטביעה בה חותם מנעוריה...</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="font-size: large;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; מָרְיָה, האמצעית בין אחות בכורה ובן זקונים נכסף, הייתה בת למשפחה בורגנית בעשור השני של המאה הקודמת. ההורים ישנו בחדרים נפרדים. האב, סוכן ראשי של חברת ביטוח. הילדים גדלו בחיקן של אומנות ומורים פרטיים מגיעים הביתה עד הגיעם לגיל גמנסיה...</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; ביום נדיר אחד הורשתה מריה בת השתים-עשרה להילוות לאביה חמור הסבר, שנדרש לענייניו בעיר הגדולה. במהלך היום נכנס לחנות גדולה למכשירי כתיבה והילדה העדיפה להמתין בחוץ, כשאפה דבוק לחלון הראווה. משיצא, ביקשה ממנו שיקנה לה את הקופסה ההיא שם בצד עם העפרונות הצהובים שמחק אדמדם להם בקודקוד, אבל הוא השיב לה נחרצות: "ילדות לא צריכות עפרונות כאלה, זה רק בשביל בנים!" - - -</span> </span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: justify;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="color: #800000;">&nbsp;&nbsp; טוב, אז אני משתמשת רק בעפרונות צהובים&nbsp;כאלה&nbsp;והקסת, שתשאר&nbsp;במקומה, ממילא אינה תופסת מקום. ובכלל, מי יודע, אולי תהיה לה עדנה -&nbsp;לה, לפארקר 51 ולנייר הכתיבה היפה...</span> </span></span></p> </p> <p style="TEXT-ALIGN: center"><span style="font-size: x-large;"><span style="color: #800000;"><span style="font-family: comic sans ms,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif;"><span style="color: #808000;">~ ~ <span style="color: #ff00ff;">&hearts;</span> ~ ~</span></span></span></span></span></span></p> <p style="text-align: justify;"> <p><span style="font-family: Comic Sans MS; color: #800000;"><span style="font-size: large;">&nbsp;</span></span></p> </p> <p><span style="color: #99cc00;"><br /></span></p></td></tr></table>
						<div class="scorer"><div class="rate starer" id="rate_1579281"><strong>דרג את התוכן:</strong><a href="#" class="requirelogin rate_good"></a><a href="#" class="requirelogin rate_bad"></a></div><script type="text/javascript">
		dex.load.subscribe("dex.rate", function () { dex.rate.init('rate_1579281', 'post', 1579281, '', '-1', 'yxK0g1RKE7bB1HLOYzH+5A==','תודה')})
		</script>
<!-- AddThis Button BEGIN -->
<div class="addthis_toolbox addthis_default_style">
<a class="addthis_button_preferred_1"></a>
<!--<a class="addthis_button_preferred_2"></a>
<a class="addthis_button_preferred_3"></a>
<a class="addthis_button_preferred_4"></a>-->
<a class="addthis_button_compact"></a>
<a class="addthis_counter addthis_bubble_style"></a>
</div>
<script type="text/javascript" src="http://s7.addthis.com/js/250/addthis_widget.js#pubid=xa-4fd86c5901aec0fb"></script>
<!-- AddThis Button END --></div><div class="clear"></div>

						</div>

						
						

						<ul class="action_bar two"></ul>


					</div></div><script>
		plasma_post = function() {
		
			this.process_answer = function(o) {
	
			 	var headline = 'מעשה בקסת דיו מלאה/ריקה למחצה'
			 	this.dialog.el.dialog.setHeader(headline);
			 	this.dialog.el.className += ' plasma_post';
			 	return o;
			};
			
			var config = {
		 	
				process_answer:true,
		 		process_content:false,
		 		dialog_id:'user_init_edit',
		 		width:'885px',
		 		height:'620px'
			};
		
			this.dialog = new dex.panel(this, config);
			this.dialog.load_form_post('/post/1579281/module/blog_post/?plasma=true')
	};

	dex.load.subscribe('dex.panel', function() {
	});
	
	</script></div><div class="clear"></div><div class="underbar"></div></div><div id="blog_post_outbrain_wrapper">
			<div class="OUTBRAIN" data-src="http://cafe.themarker.com/post/1579281/module/blog_post/?plasma=true" data-widget-id="AR_1" data-ob-template="TheMarkerCafe" ></div>
			<script type="text/javascript" src="http://widgets.outbrain.com/outbrain.js"></script>
		</div>