כותרות TheMarker >
    ';

    סטודיו ספירלה

    עיצוב/מיתוג/אינטרנט

    כאן גרים בכיף

    95 תגובות   יום חמישי, 6/5/10, 10:51

    במשך שבע שנים ארוכות, גרתי בבית מלון. אילו העובדה הזאת הייתה מרוויחה לי שירות חדרים אקסקלוסיבי ומשרתת צרפתייה בשמלה שחורה זעירה, החיים שלי היו הילטון. אבל היא לא. היא הרוויחה לי חניון תת קרקעי עם ריח מעופש של מגדלי יזרעאלי אמצע אוגוסט, שכנים משובטים עם חולצות פולו של נאוטיקה ומבט מתכתי בעיניים, ותשלום וועד מופקע לכל הדעות. במשך שבע שנים הייתי מתעוררת בבוקר בתוך דירה שעבורי סיפקה לא יותר מקירות צבועים צבעי פסטל ונוף בורגני, נעתי בין החדרים שמא הם היו שייכים עדיין לקבלן שטרם טרח להעביר לי את שטר הבעלות, עליתי וירדתי במעלית כסופה שידעה יותר מדי ולא גילתה דבר חוץ מטביעות אצבעות של ילדים משובטים, והחניתי את רכבי באותו חניון תת קרקעי, כשבכל פעם מחדש, אני מחפשת את ה'וואלט פארקינג' שמן הסתם, לא היה קיים מלבד בדמיוני. במשך שבע שנים ארוכות, גרתי בדירה שהרגישה לי כמו בית מלון זר, קר, מנוכר ויקר, ולמרות הריהוט שהיה לטעמי, התמונות שבחרתי בעצמי, וצלחות הפורצלן שסבתא שלי הביאה מוורשה באריזה מוגנת ומהודרת, מעולם לא הרגשתי בבית. איש חכם אמר פעם שבית הוא המקום בו שוכן הלב. במשך שבע שנים ארוכות, ליבי היה הומלס.

    >

    על דלת הכניסה לבית המלון שלי, היה שלט. ועליו היה כתוב "משפחת אשבל", עם מזוזה תואמת לתפארת המשובטים באשר הם. בשנתיים האחרונות, כשעמדתי מול אותה דלת ובהיתי בשלט, הרגשתי מאות, אם לא אלפי תחושות שונות ומגוונות. אף לא אחת מהן הייתה תחושה משפחתית. זה מצחיק כשחושבים על זה, ואף אירוני למעשה, כי כל כך הרבה חוויות משפחתיות התרחשו באותו בית מלון. לידות, צעדים ראשונים, ארוחות שישי, הדלקות נרות, מרתונים של סרטים לתוך הלילה, מלחמות כריות, מלחמות על השלט, מלחמות על תשומת לב. ובכל זאת, המלחמות הכי זכורות לי הן דווקא השקטות. אלה שהתפרצו בלי מילים ויצרו חזית של דממה אטומית. אלה שבלמו את קסמי הזמן, ובמקום חוף מבטחים, הפכו את בית המלון לשדה קרב. איש חכם אמר פעם שהאויב הכי מסוכן שלנו הוא אנחנו עצמנו. במשך שנתיים מייגעות, הייתי שבוית מלחמה של עצמי.

    > 

    אני יושבת על הספה של הוריי שהיום היא שלי, אחרי מאבק לא קצר עם אחי הקטן, ומקשיבה לשכנה מלמטה מנסה ללא הרף לשכנע את בנה לטעום אספרגוס. עברו כמעט חודשיים מאז שעברתי לדירה הזאת, ולמרות שהיא בשכירות, ושעל אף מרצפת שיש או תריס אלומיניום לא רשום את שמי, הדירה הזאת היא שלי. היא כל כך שלי שאפשר להריח אותי על כל אדן חלון, לטעום אותי על כל אריח מקורצף, ולהרגיש אותי באנרגיות שכוחן כה מוחשי שכמעט וניתן לגעת בהן. כשניסיתי להסביר לאמא לי בפעם המאה, מדוע אני לא לוקחת איתי כלום מבית המלון לדירה החדשה, היא קראה לי רוטשילד ואמרה שהיא אף פעם לא ידעה שיש לה בת כל כך עשירה. שזה אומר "את צריכה להתקיים על משכורת אחת עכשיו, אני דואגת לך" בפולנית עם טוויסט ליטאי. היא לא מצליחה להבין שבאותו בית מלון יוקרתי, הרגשתי רעבה ודלת אמצעים. היא לא יכולה להבין שכאן, בתוך כל בית מנורה ערום ורהיט להיט של איקאה, מסתתר אוצר של רוגע ושקט נפשי יקרים מפז. איש חכם אמר פעם שאם אתה רוצה להרגיש עשיר, תספור כמה דברים יש לך שלא ניתן לרכוש בכסף. כבר כמעט חודשיים, אני רוטשילד. > 

    > 

    על דלת הכניסה לדירה שלי, יש שלט. ועליו כתוב "משפחת אשבל", עם מזוזה תואמת כי זה מתבקש. בחודשיים האחרונים, כשאני עומדת מול הדלת ובוהה בשלט, אני מרגישה שיש לי בית. יש לי מקום שאני יכולה לקרוא לו שלי ואף להאמין בזה. יש לי מקום שאני מרגישה בו נכון. יש לי מקום שיתרחשו בו חוויות משפחתיות מסוג אחר, שיולידו זיכרונות חזקים ואמיצים. יש לי נדנדה במרפסת שהרכבת בשבילי, ששורקת מעט בשעות הערב המאוחרת כשיש רוח, ומדגדגת את קצוות אוזניי. יש לי שכנים חייכנים שמחייכים במעלית וגם בחנייה ואפילו כשעשית מנגל במרפסת, והעשן עלה לדירותיהם וגרם לסוג של תקרית דיפלומטית. יש לי מאוורר תקרה שמאוורר את חדרי ביתי ואת דפנות בטני, שהשאיר לך מזכרת בעורף כשעמדת על סולם וצבעת את הפינות כחול אופטימי. יש לי מיטה גדולה בצבע לבן שלקח לי שש שעות בחנות להיסגר עליה, ושנשבעת שלעולם לא תישן עליה, שמספקת לנו כל לילה משטח של מנוחה, קירבה, צחוק ותשוקה. יש לי אותך בביתי. כמו החתיכה שחסרה כדי להשלים את הפאזל, כמו המרכיב הסודי שהופך את המתכון מבסיסי לגורמה. יש לי אותך בביתי. והפכת אותו לביתנו. איש חכם אמר פעם שמבנה בנוי מקירות וקורות, אבל בית בנוי מאהבה וחלומות.

    סוף כל סוף, הגעתי הבייתה.>            
    דרג את התוכן:

      תגובות (95)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/10 20:46:
      נשמתך היא הבית לאן שתלכי תרגישי בבית,כי הבית בתוכך,אופייך הוא :)
        29/7/10 01:10:
      ברכות.
        5/6/10 02:16:


      אהבה וחלומות

       

       

      בהחלט

      אהבה וחלומות :)

        14/5/10 23:46:

      צטט: שירעד 2010-05-09 19:50:28

      צטט: שר.ון 2010-05-06 18:05:41

      טיימינג מפתיע...

       

      הבוקר בדרכי לעבודה נזכרתי בעבודה שכתבתי לקורס בו השתתפתי לפני עידן ועידנים.. (משהו כמו חמש שנים..)

      אז כבר השתוקקתי שנבנה לנו את הבית שלנו.

      ולא בנינו..

      ועברתי לדירה שכורה..

      והיא הכי בית שיש.

      גם אצלי לנורות אין בית... אבל נראה לי שגם הן מרגישות כמה נעים כאן.

       

      טרם מצאתי את ההוא שיצבע פינות בכחול ויתקל במאוורר התקרה [שלא רכשתי כי אין מי שירכיב :-) ] 

      ויחד עם זאת הבית נעים.. ושמח.. והכי ביתי. שיש.

       

      תודה על פוסט מרחיב לב..

      פוסט לא רגיל.. כרגיל. חיוך 

       

      been there, done that

      :)

      גם אנחנו לא בנינו את בית חלומותינו

      אם כי שילמנו שבע עשרה אלף שקלים לאדריכלית :)

      והדירה הקטנה שלי שווה בריבוע

      תיהני את בשלך {}

      ואם תזדקקי למתקין מיומן, תשרקי

      צוחק

       מותק את נשיקה

       

      [ואנחנו הוצאנו הרבה יותר... לא נורא.. גם את הפרק הזה כבר סגרתי.]

       

       

        13/5/10 19:00:

      אי אפשר היה לתאר טוב יותר את

      התחושה הביתית שהבאת לכאן.

      כרגיל סחפת אותי ...♥*

        13/5/10 00:43:


      כל מילה נכונה.

      נראה לי שגרנו יחד באותו "מלון"... חבל שלא יצא לנו להפגש במעלית...

      גם אני עברתי לדירה שכורה, וזאת הפעם הראשונה אחרי שעזבתי את בית הורי לפני 20 שנה שאני מרגיש שזה ביתי.

      בהצלחה,

      גילי

        12/5/10 21:45:


      }}{{

       

      מכפתלך  באלי :)

        12/5/10 16:22:


      וואו איזה יופי

      כל כך הרבה בכל כך מעט

      וזו התמצית כולה

        12/5/10 10:00:

      צטט: *mami1972* 2010-05-07 19:10:10


      מקסים

      למרות הכל לפעמים להתחיל מחדש הכל

      בסופו של דבר ממש לא כל כך נורא

      הקשיים מביאים אלינו תובנות והבנות חדשות

      מאחלת לך אושר והמון אהבה תמיד

      ואין כמו להרגיש בבית

      שבת קסומה

       

      אכן יש התחלות חדשות שהן שוברות שיאים

      תודה יא קסומה את

        12/5/10 09:59:

      צטט: some old-fashion boy 2010-05-07 16:21:56


       באמת יפה.

      ומקסים.

      ונוגע.

      וכיפי וקליל וזורם ומהנה ומדליק.

      ונפלא.

      ומדהים

       

      פספסתי משהו??

       

      ושרמנטי לשון בחוץ

       

      תודה! :)

        12/5/10 09:59:

      צטט: אור ♥♥♥ 2010-05-07 11:27:31

      מקסים, מרגש, אנושי, אמיתי

      חכמים האנשים החכמים האלה, הם יודעים מה הם אומרים

      עכשיו ללב שלך יש בית

      מאושרת בשבילך, אהבה היא הכל

       

       

       

      לדעתך הם אמיתיים?

      כי לי הם מזכירים קצת את אלה שזוכים בלוטו

      שומעים עליהם... מספרים עליהם...

      אבל אף פעם לא פוגשים אותם בלייב :)

       

      תודה יפה

      }{

        12/5/10 09:52:

      צטט: שירעד 2010-05-06 14:54:40

      צטט: ארזעמירן 2010-05-06 12:01:10


      בסופו של דבר, בית הוא מה שאנחנו מחליטים לקרוא לו ככה.

      לפעמים מספיק רק "להניח את כובעך" כדי להרגיש בית

      (לא חייבים משכנתא)

      תתחדשי

      (ותרגיעי עם המנגל במרפסת)

       

       

       

      עשית לי פול יאנג פלשבק

      <אני מבינה שאתה מקפיץ ז'אנרים מוסיקאליים השבוע> לשון בחוץרגוע

      משכנתא אין

      חדש תמיד יש

      ומנגל... מכשול קטן שגם עליו נתגבר

      בשביל זה המציאו את אור יהודה, לא? :)

      פול-יאנג-פלאשבק זה עניין מסוכן. שמעתי על אנשים שלא יצאו מזה (סתם אנשים, את יודעת - "קומן פיפל")

       

        10/5/10 21:02:

      שירעד פוסט ממש יפה......... פשוט מרגש!
        10/5/10 10:31:

      צטט: holydidi 2010-05-07 10:21:07


      נכון שהאיש החכם זה ד"ר פיל?

       

      אני חושבת שהמילים הראשונות שאמרתי לך על סף דלתך היו:

      "אני יותר אוהבת את השכונה הזאת, מרגיש יותר בייתי"

       

      ואני זוכרת שגם אמרתי "גאה בך! אמיצה!":)

       

       

      אוהבת}{

       

       

      בארור :))

       

       

      אמרת ואמרת

      וככה בינינו - את הרבה יותר חכמה }{

       

      אוהבת בחזרה

        10/5/10 10:30:

      צטט: יפה שליי 2010-05-07 06:30:44


      בית בנוי רק ...

      מאהבה וחלומות

      אני רוצה לבקש עבורך שהאהבה והחלום יהיו דיירי קבע בביתך

      תמיד

      כתיבה נפלאה שירעד

      פשוט נפלאה

       

       

       

      תודה יפה אחת }{
        10/5/10 10:28:

      צטט: alfasin 2010-05-07 06:10:39

      איזה תענוג לקרוא אותך כל פעם מחדש שירעדי !!!

      כל כך מסכים איתך שבית זה בהחלט יותר מארבע קירות

      ושאפילו דירה קטנה ופשוטה יכולה לתת הרבה יותר חום ונעימות מבתים גדולים ומפוארים

      זה בדיוק התחושה שאתה נימצא במקום נכון שבו אתה יכול להיות אתה

      }{

       

       

      בול על החריץ של השייבה

      להרגיש הכי אמיתי במקום הכי אמיתי שלך

      וזה אכן סוג של ברכה או צ'ופר או איך שלא תבחר לקרוא לזה

      מה שבטוח, הוא מספק אינסוף שעותש ינה שמיימיות

      שלא תדבר על חיוכים מתחת לשפם :)

      }{

        10/5/10 10:27:

      צטט: kruveet 2010-05-07 05:12:58

      פוסט מרגש.

      האמת? מעורר קנאה.

      השבוע גיליתי על עצמי משהו שבעצם היה ברור מזמן.

      אני קניינית.

      לא, לא כזו שקונה.

      אלא כזו שמקננת.

      ואת ההרגשה הזו של "לבנות את הבית"

      להפוך דירה סתמית ל"הבית שלי" הוא לא דבר של מה בכך.

      עכשיו יש מלא דברים,

      אבל חסר ה"אתה" שלי....

      איך קראת לזה? "הלב של הבית"?

       

      אני לא קראתי לזה כך וחבל כי זה מנוסח הרבה יותר טוב :)

      הלב של הבית

      מפואר

      תודה

      }{

        9/5/10 19:55:

      צטט: צילי וגילי 2010-05-06 22:48:01

      כאן גרים ב(מוי) כייף...:)

       

      גרסיאס צ'יקיטה :)

        9/5/10 19:55:

      צטט: reuven1111 2010-05-06 20:50:40

      מכיר כלכך טוב את ההרגשה הזו

      גרתי פעם בווילה אך לא חשתי שייך

      לאחר גרושיי עברתי לדירה בגודל קופסת גפרורים בבנין ישן בכפ''ס

      הייתי מלך בממלכה שהיא שלי ורק שלי.

      שמח שאת מאושרת, שמח שיש לכם אחד את השני

      חיבוק יקירתי

       

       

      חבל שעברת דירה

      היית יכול לקפוץ בערב לדרינק במרפסת :)

      תודה איש יקר

      }{

        9/5/10 19:54:

      צטט: ענת ישראלי 2010-05-06 19:45:32

      פשוט נהדר *

      תודה רבה :)

       

        9/5/10 19:53:

      צטט: הולמס 2010-05-06 18:34:21

      מעולה מעולה מעולה

       

      ניכר בך שטוב

       

      מקרין ממך שעכשיו בסדר

       

      יותר מבסדר

       

       

      וכעת, כשטוב לך

      אל תשכחי להרעיף ממנו על סביבותייך

       

       

       

       

      טוב=פיגורה שעון חול? :)))))))

      <הצלחת לחייך אותי למשך כמה ימים>

       

      תודה רבה!

      הכי כיף לשמוע את זה ממי שהכיר את תמונת ה'לפני'

      }{

        9/5/10 19:52:

      צטט: נטלי ה 2010-05-06 18:13:13


      פה בכייף.... כתבתי את זה בעבר כי זה הרגיש לי כך, דווקא אחרי הנשואים.

       

      ובית מותק, בית זה איפה את שמה את אהבה שלך,

      את הדאגה שלך, את הנתינה שבך, את הרוגע והסערה,

      בית, זה איפה שהמחשבות שלך נמצאות, שם מרגישים בבית.

       

      שרק טוב יצמח לכם מהבית שבחרתם לשים בו , הכל מהכל

      מתוככם.

       

      }{

       

      תודה שכנתי היקרה

      את הברכות תצרפי לעוגת הגבינה המיוחלת

      :)

      }{

        9/5/10 19:50:

      צטט: מעצבת חלומות 2010-05-06 18:08:43

      הבית הוא אכן היכן שהלב נמצא

      ומגיע לך....

      חיבוק מתוקה

       

       

       


      תודה מקסימה

      }{

        9/5/10 19:50:

      צטט: שר.ון 2010-05-06 18:05:41

      טיימינג מפתיע...

       

      הבוקר בדרכי לעבודה נזכרתי בעבודה שכתבתי לקורס בו השתתפתי לפני עידן ועידנים.. (משהו כמו חמש שנים..)

      אז כבר השתוקקתי שנבנה לנו את הבית שלנו.

      ולא בנינו..

      ועברתי לדירה שכורה..

      והיא הכי בית שיש.

      גם אצלי לנורות אין בית... אבל נראה לי שגם הן מרגישות כמה נעים כאן.

       

      טרם מצאתי את ההוא שיצבע פינות בכחול ויתקל במאוורר התקרה [שלא רכשתי כי אין מי שירכיב :-) ] 

      ויחד עם זאת הבית נעים.. ושמח.. והכי ביתי. שיש.

       

      תודה על פוסט מרחיב לב..

      פוסט לא רגיל.. כרגיל. חיוך 

       

      been there, done that

      :)

      גם אנחנו לא בנינו את בית חלומותינו

      אם כי שילמנו שבע עשרה אלף שקלים לאדריכלית :)

      והדירה הקטנה שלי שווה בריבוע

      תיהני את בשלך {}

      ואם תזדקקי למתקין מיומן, תשרקי

      צוחק

        9/5/10 19:46:


      בגלל זה נעלמת? היית עסוקה בסידור ארונות? :-)

      את מהממת ואת מרגשת ואת צודקת

      זה הפוסט הכי צודק שקראתי כבר הרבה זמן ושכתבת עד היום

      ואני מקנא בו :-)

      תגורו שם בכיף מלכה

       

        9/5/10 19:43:

      צטט: עמית אחד 2010-05-06 17:45:38

      המעבר מ"אני הולך לדירה" ל"אני הולך הביתה", מ"כאן אני גר" ל"זה הבית שלי"...

       

       

       


      אכן מעבר בעל מהות ששווה את משקלו בזהב...

       

      תודה :)

        9/5/10 19:42:

      צטט: behind blue eyes 2010-05-06 17:18:12

      סוף סוף ישראלית שלא לוקחת דברים מבתי מלון... (-:

      מותק, זה הכי חכם לא לקחת כלום, בטח לא דברים עם אנרגיות לא טובות...

      <זה בדיוק מה שאני עשיתי לפני כמה שנים... :>

      תהני בבית החדש, תמלאי אותו באהבה... חיוך

       

       

      :)))))))))))))))))

      הצלחת להצחיק אותי אבל ממש!

       

      תודה!

        9/5/10 19:41:

      צטט: ~SharoN~ 2010-05-06 16:17:29


      עם תחושות אי אפשר להתווכח...אין כמו תחושה נוחה ובייתית.

      את כותבת מ ד ה י ם!

      תודה רבה!

      :)

       

        9/5/10 12:14:

      את מתנסחת ממש יפה

      צוחקצוחקצוחק 


      מדהים

      אהבתי מאודדד

       

        9/5/10 09:28:


       מ ד ה י ם ...מ  ר  ג  ש............

       

      איך אפשר דרך הכתיבה המדהימה שלך שירעד... להתחבר לתחושות הפנימיות ...ומה שהכי הכי

       

      להזדהות :)

       

      כמה טוב יקירתי שבאת הביתה ובכייף :)

       

      פוסט מרגש ברמות שאי אפשר בכלל לתאר במילים שכתבתי ...[ יש לי ניצוצות בלב ]

       

      }{

       

       

        9/5/10 01:23:

      יש לך את כל העיקר!

      עכשיו צריך לצבוע את כל הקירות צבעונינשיקה

        9/5/10 00:44:


      אחלה לילה טוב שבוע טוב לכוווווווווווווווווווווווווווווולם

       

      שירעדי החמודה מגניב תודה !!

      בטח יש שיר בנושא

      http://www.youtube.com/watch?v=ctzG4AQxDwk&feature=PlayList&p=6BF1AD42BF765EA9&playnext_from=PL&playnext=1&index=21

       

      תודה יואב

        8/5/10 10:51:


      כשאת מספרת משהו, את מספרת!

      שאפו.

        8/5/10 10:46:

      ברוכה הבאה.
        8/5/10 09:18:

      צטט: גָלוּ 2010-05-06 15:51:31

      מגיע לך.

       

      תודה רבה!

        8/5/10 09:18:

      צטט: Rum&Raisins 2010-05-06 15:30:48

       

      אחחח תענוג...

      אני החלום שלי זה בדיוק זה - מנגל במרפסת

      (עד אז אני מתארח)

       

       

      סבבה לבסיס

      עדיין ממתינה בסבלנות להזמנה גסטרונומית :)

      לדעתי הפעם האחרונה הייתה עם נוף פסטורלי

      ומנות קטנות מדי D:

        8/5/10 09:17:

      צטט: אור (נה) 2010-05-06 14:58:11

      מדהימה כתמיד.:-)

       

       

      תודה מקסימה :)
        8/5/10 09:16:

      צטט: לילית בת גרב 2010-05-06 14:25:48


      התכווצה לי הבטן מרוב הזדהות והבנה.

       

      אוף.

      פעם היה בית שלא היה מעולם בית. גדול כמו שסמל סטטוס צריך להיות, וחלול כמו נפש ריקה.

       

      עכשיו, בדירונת הקטנטונת הזו שלי, אני מאושרת כמו שמעולם לא הייתי.

      לפעמים בערבים אני יושבת על הספה שלי ומביטה סביבי ושמחה. שמחה על הפינה הזאת.

      וחולמת, חולמת את כל מה שבא לי לחלום, בשבילה בשבילי.

       

      ועזבי את אמא שלך, היא לעולם לא תבין.

       

      }{

       

       

       

      אני מכירה את הדירונת הקטנטונת שלך והיא מלאה כל טוב

      והרבה יותר גדולה מרוב הווילות בארסוף

      שמחה שאת שמחה, ובעיקר מאושרת שאת מאושרת

      תמשיכי לחלום

      }{

       

      <אמא שלי זה כבר נושא לפוסט אחר D:>

        8/5/10 09:15:

      צטט: מירב שביט 2010-05-06 13:52:36


      איזו כתיבה.

      מותק , איזו שמחה את מביאה.

      }{

       

       

      כנראה שהדבקת אותי

      }{

        8/5/10 09:14:

      צטט: אסף פרת 2010-05-06 13:24:01


      מקסים. את מיוחדת.

       

       


      תודה רבה IמסמיקI

      וגם על מנהרת הזמן הנפלאה שאתה מספק לאחרונה :)

        8/5/10 09:14:

      צטט: oskar75 2010-05-06 13:17:32

      אני רוצה פשוט לחבק אותך :)

      יום מקסים

       

      *

       

      עם קצת רצון וקצת יכולת...P:

       

      תודה רבה!

      סופ"ש מפואר לך

        8/5/10 09:13:

      צטט: פרספונה. 2010-05-06 13:05:28

      אצל דרור זה לא דמעות. נכנס לו משהו לעין.

      ואצלי זה דמעות, חופשי דמעות.

      השארת אותי נרגשת וחסרת מילים. (לא קורה הרבה)

      זה כל שאוכל לכתוב כרגע וכמובן לככב.

      השאר יגיע מאוחר יותר... (וסביר שלא פה :)

       

       

       

      כן..כן...שמענו...והריצפה עקומה P:

       

      ממתינה בשקיקה

       

        8/5/10 09:12:

      צטט: ד ר ו ר 2010-05-06 13:01:50

      זה לא דמעות. נכנס לי משהו לעין. יש לך דרך כה מיוחדת להעביר את הקורא היישר למקום שאת מתארת והיישר לתוככי המוח וההרגשה שלך. אני הזדהיתי עם שכתבת. הייתי נע ונד בין "בתי מלון" במשך עשרות שנים, גם אם הם היו דירות ששכרתי ולא דווקא שרתון סיטי טאואר. קראתי וניחשתי שיהיה לזה סוף טוב. בית, אהבה, תשוקה. הבנתי הכל כי גם אני הגעתי הביתה. זה לא דמעות. נכנס לי משהו לעין.

       

       

      על סטילה שמעת? P:

      תודה רבה ו"וולקאם הום" גם לך :)

        8/5/10 09:11:

      צטט: Tweety 2010-05-06 12:14:42

      יודעת על מה את מדברת.

      אני גרה עם שני ילדיי בבית שבו הכל שלי, הכל חדש ואת כל זה אני בחרתי.

      תמשיכו לגור רק בכיף. נשיקה

       

       

       


      תודה רבה!

      גם אתם

      }{

        7/5/10 22:06:


      "הנה באתי ה-בייתה.."

       

      :)

       

       

        7/5/10 21:01:

      יקירה

      את כותבת נפלא

      לשמחתי, לא חוויתי את תחושת חוסר השייכות והזרות

      אבל בהחלט חוויתי בית אמיתי מהו

      ואני שמחה בשבילך מאוד

      הגיע הזמן

        7/5/10 20:14:


      שבת שלום אישה יפה..

      כ"כ הרבה זמן לא חדרו לי ללב מילים,שתיארו רגשות,ריחות,טעמים,זיכרונות ילדות.פתאום כהרגלך באת,והעפת אותי לתחושות שמזמן ניקברו אצלי,במונחי זמן או רגש.אוףףףףףףף איתך כמה את מדהימה,כמה את חודרת,כמה את יודעת בנון שרלנטיות שלך,לפתוח חורים סתומים,בתוך הדיסק הקשיח שלנו.מכור לכתיבה שלך..אגב מחכה כבר שתבואו לארוחת צהריים.

        7/5/10 19:10:


      מקסים

      למרות הכל לפעמים להתחיל מחדש הכל

      בסופו של דבר ממש לא כל כך נורא

      הקשיים מביאים אלינו תובנות והבנות חדשות

      מאחלת לך אושר והמון אהבה תמיד

      ואין כמו להרגיש בבית

      שבת קסומה

        7/5/10 16:21:


       באמת יפה.

      ומקסים.

      ונוגע.

      וכיפי וקליל וזורם ומהנה ומדליק.

      ונפלא.

      ומדהים

       

      פספסתי משהו??

        7/5/10 11:27:

      מקסים, מרגש, אנושי, אמיתי

      חכמים האנשים החכמים האלה, הם יודעים מה הם אומרים

      עכשיו ללב שלך יש בית

      מאושרת בשבילך, אהבה היא הכל

       

       

        7/5/10 10:21:


      נכון שהאיש החכם זה ד"ר פיל?

       

      אני חושבת שהמילים הראשונות שאמרתי לך על סף דלתך היו:

      "אני יותר אוהבת את השכונה הזאת, מרגיש יותר בייתי"

       

      ואני זוכרת שגם אמרתי "גאה בך! אמיצה!":)

       

       

      אוהבת}{

        7/5/10 06:30:


      בית בנוי רק ...

      מאהבה וחלומות

      אני רוצה לבקש עבורך שהאהבה והחלום יהיו דיירי קבע בביתך

      תמיד

      כתיבה נפלאה שירעד

      פשוט נפלאה

       

        7/5/10 06:10:

      איזה תענוג לקרוא אותך כל פעם מחדש שירעדי !!!

      כל כך מסכים איתך שבית זה בהחלט יותר מארבע קירות

      ושאפילו דירה קטנה ופשוטה יכולה לתת הרבה יותר חום ונעימות מבתים גדולים ומפוארים

      זה בדיוק התחושה שאתה נימצא במקום נכון שבו אתה יכול להיות אתה

      }{

        7/5/10 05:12:

      פוסט מרגש.

      האמת? מעורר קנאה.

      השבוע גיליתי על עצמי משהו שבעצם היה ברור מזמן.

      אני קניינית.

      לא, לא כזו שקונה.

      אלא כזו שמקננת.

      ואת ההרגשה הזו של "לבנות את הבית"

      להפוך דירה סתמית ל"הבית שלי" הוא לא דבר של מה בכך.

      עכשיו יש מלא דברים,

      אבל חסר ה"אתה" שלי....

      איך קראת לזה? "הלב של הבית"?

        6/5/10 20:50:

      מכיר כלכך טוב את ההרגשה הזו

      גרתי פעם בווילה אך לא חשתי שייך

      לאחר גרושיי עברתי לדירה בגודל קופסת גפרורים בבנין ישן בכפ''ס

      הייתי מלך בממלכה שהיא שלי ורק שלי.

      שמח שאת מאושרת, שמח שיש לכם אחד את השני

      חיבוק יקירתי

        6/5/10 19:45:
      פשוט נהדר *
        6/5/10 18:34:

      מעולה מעולה מעולה

       

      ניכר בך שטוב

       

      מקרין ממך שעכשיו בסדר

       

      יותר מבסדר

       

       

      וכעת, כשטוב לך

      אל תשכחי להרעיף ממנו על סביבותייך

       

       

        6/5/10 18:13:


      פה בכייף.... כתבתי את זה בעבר כי זה הרגיש לי כך, דווקא אחרי הנשואים.

       

      ובית מותק, בית זה איפה את שמה את אהבה שלך,

      את הדאגה שלך, את הנתינה שבך, את הרוגע והסערה,

      בית, זה איפה שהמחשבות שלך נמצאות, שם מרגישים בבית.

       

      שרק טוב יצמח לכם מהבית שבחרתם לשים בו , הכל מהכל

      מתוככם.

       

      }{

        6/5/10 18:08:

      הבית הוא אכן היכן שהלב נמצא

      ומגיע לך....

      חיבוק מתוקה

       

        6/5/10 18:05:

      טיימינג מפתיע...

       

      הבוקר בדרכי לעבודה נזכרתי בעבודה שכתבתי לקורס בו השתתפתי לפני עידן ועידנים.. (משהו כמו חמש שנים..)

      אז כבר השתוקקתי שנבנה לנו את הבית שלנו.

      ולא בנינו..

      ועברתי לדירה שכורה..

      והיא הכי בית שיש.

      גם אצלי לנורות אין בית... אבל נראה לי שגם הן מרגישות כמה נעים כאן.

       

      טרם מצאתי את ההוא שיצבע פינות בכחול ויתקל במאוורר התקרה [שלא רכשתי כי אין מי שירכיב :-) ] 

      ויחד עם זאת הבית נעים.. ושמח.. והכי ביתי. שיש.

       

      תודה על פוסט מרחיב לב..

      פוסט לא רגיל.. כרגיל. חיוך 

        6/5/10 17:45:

      המעבר מ"אני הולך לדירה" ל"אני הולך הביתה", מ"כאן אני גר" ל"זה הבית שלי"...

       

        6/5/10 17:18:

      סוף סוף ישראלית שלא לוקחת דברים מבתי מלון... (-:

      מותק, זה הכי חכם לא לקחת כלום, בטח לא דברים עם אנרגיות לא טובות...

      <זה בדיוק מה שאני עשיתי לפני כמה שנים... :>

      תהני בבית החדש, תמלאי אותו באהבה... חיוך

        6/5/10 16:17:


      עם תחושות אי אפשר להתווכח...אין כמו תחושה נוחה ובייתית.

      את כותבת מ ד ה י ם!

        6/5/10 15:51:
      מגיע לך.
        6/5/10 15:30:

       

      אחחח תענוג...

      אני החלום שלי זה בדיוק זה - מנגל במרפסת

      (עד אז אני מתארח)

       

        6/5/10 14:58:
      מדהימה כתמיד.:-)
        6/5/10 14:54:

      צטט: ארזעמירן 2010-05-06 12:01:10


      בסופו של דבר, בית הוא מה שאנחנו מחליטים לקרוא לו ככה.

      לפעמים מספיק רק "להניח את כובעך" כדי להרגיש בית

      (לא חייבים משכנתא)

      תתחדשי

      (ותרגיעי עם המנגל במרפסת)

       

       

       

      עשית לי פול יאנג פלשבק

      <אני מבינה שאתה מקפיץ ז'אנרים מוסיקאליים השבוע> לשון בחוץרגוע

      משכנתא אין

      חדש תמיד יש

      ומנגל... מכשול קטן שגם עליו נתגבר

      בשביל זה המציאו את אור יהודה, לא? :)

        6/5/10 14:52:

      צטט: yoaview 2010-05-06 11:30:59

       

       

      כתיבה משובחה

      הבעה אנושית רגישה

      איחולי הצלחה

      פירגון

       

      יואב 

       

       

       

      תודה רבה :)

       

        6/5/10 14:52:

      צטט: הטרמילר 2010-05-06 11:30:08


      * אין כמו בבית.

      שוב, כתיבה מעולה. תענוג

       

       

      מה שנכון נכון :)

      תודה!

        6/5/10 14:51:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-05-06 11:27:38


      וואו,

      איזו רשומה מדהימה שירעד, קראתי את הרגליים שהגיעו לחוף מבטחים בלי חשש להשמט עוד,

      גם את הקירות שאינם סוגרים עוד.

      הירחתי את ריחות העדן הפורצים מן התבשיל המבעבע בניחותא על הכיריים,

      אני חושב שאני יודע מה הוא התבלין המתבל אותו, מן הסוג המשובח, המשובח.

      הגעת הביתה!

       

       

      בני

       

       

      אני יודעת שאתה יודע

      <ואני גם יודעת שאני חייבת לך משו למקרה שחלילה חשבת ששכחתי :)>

      תודה על תגובה אישית ונוגעת איש יקר

        6/5/10 14:50:

      צטט: Robbie-k 2010-05-06 11:22:31


      וואו, כמה נכון.

      חוויתי חוויה דומה לפני כמה שנים

      כל כך קולע.

      מרגיש כל כך נכון.

       

      תהני מכל רגע

      אני כבר מתגעגע לאז...

       

      תודה רבה

      שתדע רק געגועים מתוקים

      הם מהסוג הכי משובח

      :)

        6/5/10 14:45:

      צטט: freestyle 2010-05-06 11:16:43


      הכל טוב ויפה  אבל לא השארת כתובת...

      איך אני אמור להגיע?

       

       


      בלי להודיע????

      סבתא-רבא שלי הפולניה מתהפכת בקברה

       

        6/5/10 14:43:

      צטט: ההוא ממול 2010-05-06 11:20:52

      מדהים , מרגש ומעורר השראה!

      בהצלחה!

       

       

      תודה רבה :)
        6/5/10 14:42:

      צטט: ורדית.. 2010-05-06 11:18:50


      שירעד הנפלאה

      אני חושבת שתיארת במדויק מהי שלוות נפש

      המקום בו אנו מרגישים שייכות ,ומרגוע לתקוע

      יתד ולראות את חיינו שם הוא האושר שלנו

      לא הכל בא לידי ביטוי בחומריות זה אינו עושה

      את האדם מאושר ,אלא הדברים הקטנים שנותנים

      לנו את האושר הפנימי

      הצגת להפליא איך המשוג בית נותן לנו להרגיש

      איך אנו מתיחסים למושג "הגענו לשקט ונחלה"

      שמחה בשבילך

      היי מאושרת

      ופנקי את עצמך בכל פינה ו פינה

       

      תודה רבה על תגובה מקסימה יא מקסימה בעצמך

      ניסחת זאת נפלא

        6/5/10 14:41:
      ממש שנון
        6/5/10 14:41:

      צטט: yairgil 2010-05-06 11:00:37


      Welcome home

      פוסט מעולה.

       

       

       


      חן חן :)
        6/5/10 14:25:


      התכווצה לי הבטן מרוב הזדהות והבנה.

       

      אוף.

      פעם היה בית שלא היה מעולם בית. גדול כמו שסמל סטטוס צריך להיות, וחלול כמו נפש ריקה.

       

      עכשיו, בדירונת הקטנטונת הזו שלי, אני מאושרת כמו שמעולם לא הייתי.

      לפעמים בערבים אני יושבת על הספה שלי ומביטה סביבי ושמחה. שמחה על הפינה הזאת.

      וחולמת, חולמת את כל מה שבא לי לחלום, בשבילה בשבילי.

       

      ועזבי את אמא שלך, היא לעולם לא תבין.

       

      }{

       

       

        6/5/10 13:52:


      איזו כתיבה.

      מותק , איזו שמחה את מביאה.

      }{

        6/5/10 13:24:

      מקסים. את מיוחדת.
        6/5/10 13:17:

      אני רוצה פשוט לחבק אותך :)

      יום מקסים

       

      *

        6/5/10 13:05:

      אצל דרור זה לא דמעות. נכנס לו משהו לעין.

      ואצלי זה דמעות, חופשי דמעות.

      השארת אותי נרגשת וחסרת מילים. (לא קורה הרבה)

      זה כל שאוכל לכתוב כרגע וכמובן לככב.

      השאר יגיע מאוחר יותר... (וסביר שלא פה :)

       

        6/5/10 13:01:
      זה לא דמעות. נכנס לי משהו לעין. יש לך דרך כה מיוחדת להעביר את הקורא היישר למקום שאת מתארת והיישר לתוככי המוח וההרגשה שלך. אני הזדהיתי עם שכתבת. הייתי נע ונד בין "בתי מלון" במשך עשרות שנים, גם אם הם היו דירות ששכרתי ולא דווקא שרתון סיטי טאואר. קראתי וניחשתי שיהיה לזה סוף טוב. בית, אהבה, תשוקה. הבנתי הכל כי גם אני הגעתי הביתה. זה לא דמעות. נכנס לי משהו לעין.
        6/5/10 12:14:

      יודעת על מה את מדברת.

      אני גרה עם שני ילדיי בבית שבו הכל שלי, הכל חדש ואת כל זה אני בחרתי.

      תמשיכו לגור רק בכיף. נשיקה

       

        6/5/10 12:01:


      בסופו של דבר, בית הוא מה שאנחנו מחליטים לקרוא לו ככה.

      לפעמים מספיק רק "להניח את כובעך" כדי להרגיש בית

      (לא חייבים משכנתא)

      תתחדשי

      (ותרגיעי עם המנגל במרפסת)

       

       

        6/5/10 11:46:

      תודה על תשומת ה

      ברוך הבאאאאה

        6/5/10 11:30:

       

       

      כתיבה משובחה

      הבעה אנושית רגישה

      איחולי הצלחה

      פירגון

       

      יואב 

       

       

       


      * אין כמו בבית.

      שוב, כתיבה מעולה. תענוג


      וואו,

      איזו רשומה מדהימה שירעד, קראתי את הרגליים שהגיעו לחוף מבטחים בלי חשש להשמט עוד,

      גם את הקירות שאינם סוגרים עוד.

      הירחתי את ריחות העדן הפורצים מן התבשיל המבעבע בניחותא על הכיריים,

      אני חושב שאני יודע מה הוא התבלין המתבל אותו, מן הסוג המשובח, המשובח.

      הגעת הביתה!

       

       

      בני

       

        6/5/10 11:22:


      וואו, כמה נכון.

      חוויתי חוויה דומה לפני כמה שנים

      כל כך קולע.

      מרגיש כל כך נכון.

       

      תהני מכל רגע

      אני כבר מתגעגע לאז...

        6/5/10 11:20:

      מדהים , מרגש ומעורר השראה!

      בהצלחה!

        6/5/10 11:18:


      שירעד הנפלאה

      אני חושבת שתיארת במדויק מהי שלוות נפש

      המקום בו אנו מרגישים שייכות ,ומרגוע לתקוע

      יתד ולראות את חיינו שם הוא האושר שלנו

      לא הכל בא לידי ביטוי בחומריות זה אינו עושה

      את האדם מאושר ,אלא הדברים הקטנים שנותנים

      לנו את האושר הפנימי

      הצגת להפליא איך המשוג בית נותן לנו להרגיש

      איך אנו מתיחסים למושג "הגענו לשקט ונחלה"

      שמחה בשבילך

      היי מאושרת

      ופנקי את עצמך בכל פינה ו פינה

        6/5/10 11:16:


      הכל טוב ויפה  אבל לא השארת כתובת...

      איך אני אמור להגיע?

        6/5/10 11:00:


      Welcome home

      פוסט מעולה.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שירעד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין