כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיוט ישמח לבב אנוש

    ארכיון

    2 בלילה. וולט ויטמן

    100 תגובות   יום חמישי, 6/5/10, 11:16
     2 בלילה. וולט ויטמן

     

     

    עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֶדֶר כְּפָפַת חֹשֶךְ עֲנָקִית וּפִסּוֹת אוֹר הֲזוּיוֹת

    חוֹדְרוֹת מִבַּעַד לַסְּדָקִים שֶׁבַּתְּרִיס. עַכְשָׁו רֶקְוִיאֶם. סְפוֹגֵי אֲוִיר

    רַכִּים מַחֲלִיקִים עַל לְחָיַי, 2 בַּלַּיְלָה וַאֲנִי שָׁב לְהַרְהֵר בַּ"עֲלֵי עֵשֶׂב"

    הֵיכָן שֶׁוּוֹלְט וִיטְמַן הַזָּקֵן וְהַטּוֹב שָׁר אֶת אֲמֶרִיקָה הַיָּפָה,

    הַחֲלוּצִית, מִקְלָט פַּסְטוֹרָלִי לְנִרְדְּפֵי אֵירוֹפָּה, אֶרֶץ הַדְּבַשׁ הַמֻּבְטָח;

    הֲיָדַעְתָּ, אִישׁ שֶׁלֶג מֻפְלָא, שֶׁאֲמֶרִיקָה שֶׁלְּךָ תַּהֲפֹךְ סוּפֶּרְמַרְקֶט

    מְשֻׁכְלָל לְסַרְסוּרֵי דּוֹלָרִים צַעֲקָנִיִּים? פֵיָה עַרְמוּמִית לְמִלּוּי

    מִשְׁאֲלוֹת הַצְלָחָה בְּאַגָּדוֹת בֶּסְט-סֶלֶר נֹסַח הֶרוֹלְד רוֹבִּינְס?

    עַכְשָׁו "עֲלֵי עֵשֶׂב" שֶׁלְּךָ הוּא מִצְרָךְ סִפְרוּתִי נָדִיר, מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ

    כִּתְבֵי קֹדֶשׁ בְּלוּיִים בִּכְנֵסִיָּה כַּפְרִית נִדַּחַת וְהַהַאדְסוֹן מְאַבֵּד

    עַצְמוֹ לָדַעַת בַּבִּיוּב וּבָעֶלְבּוֹנוֹת הַקָּשִׁים -

    לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

    סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

     

     

    * וולט ויטמן [1892-1819] - המשורר הלאומי של אמריקה

                              

                                                                         

    דרג את התוכן:

      תגובות (100)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/5/10 23:30:

      צטט: אור ואהבה האמיתי 2010-05-16 21:44:48


      אני מניחה שהוא מתהפך בקברו וגם שם הוא לא מוצא מנוחה *

      מסכים איתך - בהנחה שמתים באמת מתהפכים בקברם...

       


      אני מניחה שהוא מתהפך בקברו וגם שם הוא לא מוצא מנוחה *
        16/5/10 16:36:

      צטט: לבן על לבן 2010-05-15 16:30:32

      מומלץ*****

      חן-חן

       

        15/5/10 16:30:
      מומלץ*****
        14/5/10 16:05:

      צטט: לומפומפיר 2010-05-14 10:00:59

       

      וואו.

      רקויאם לאמריקה הגדולה?

      כמה מזעזע ככה נפלא.

       

      תודה, איציק

       

        14/5/10 10:00:

       

      וואו.

      רקויאם לאמריקה הגדולה?

      כמה מזעזע ככה נפלא.

       

        14/5/10 09:20:

      צטט: אלונה (לוֹני) 2010-05-13 12:15:12

         איזה יופי, איזה יופי. כמה שכבות יש בך, עודד, אתה באמת סוג של שודד (-:  ואיך נכנסתלבשרו של וולט ויטמן המופלא.  לא מכבר שודרה בערוץ ההיסטוריהסידרה על תולדות אמריקה - עד ימיה כעת. על החולמים, המקימים, הנודדים בה. ארץ המפלטכמו שכתבת.  אילמלא הסידרה הזו - לא בטוחני שהטקסט ה נ פ ל א  (!)  שלך היה גולש עמוק כל כך דרך מורדות ליבי השדוד,.  עודד, איזו כתיבה מקיפה ומרהיבה. שלחת אותי לעוד פרוייקט: "עלי עשב" - הצצתי ונפגעתי. המסעות שלו והנדודים שלו ברחבי הדרום מזכירים לי את  ה'הליכה' שלך בארץ, הליכה השמורה רק למי  שרגליו , עיניו  וליבו אוהבים אהבה עזה את האדמה ואת  השורשים ומבינים אותם. וגם אמריקה, כמו הארץ, כמו העולם כולו - זה לא מהשחלמו מקימיה.  איך החלומות הגדולים הופכיםלעיסת מרורים. וכמה תחושת אשם מוטלת עלהמחריבים.  פרפקטו, עודד. תודה !לוני. 

      תודה מקרב-לב, לוני

       

        13/5/10 12:15:
       

       

       

      איזה יופי, איזה יופי. 

      כמה שכבות יש בך, עודד, אתה באמת

      סוג של שודד (-:  ואיך נכנסת

      לבשרו של וולט ויטמן המופלא. 

       

      לא מכבר שודרה בערוץ ההיסטוריה

      סידרה על תולדות אמריקה - עד ימיה כעת.

      על החולמים, המקימים, הנודדים בה. ארץ המפלט

      כמו שכתבת.  אילמלא הסידרה הזו - לא בטוחני

      שהטקסט ה נ פ ל א  (!)  שלך היה גולש עמוק כל

      כך דרך מורדות ליבי השדוד,.

       

       עודד, איזו כתיבה מקיפה ומרהיבה.

       שלחת אותי לעוד פרוייקט: "עלי עשב" - הצצתי ונפגעתי.

       המסעות שלו והנדודים שלו ברחבי הדרום מזכירים לי את

       ה'הליכה' שלך בארץ, הליכה השמורה רק למי

       שרגליו , עיניו  וליבו אוהבים אהבה עזה את האדמה ואת

       השורשים ומבינים אותם.

       וגם אמריקה, כמו הארץ, כמו העולם כולו - זה לא מה

      שחלמו מקימיה.  איך החלומות הגדולים הופכים

      לעיסת מרורים. וכמה תחושת אשם מוטלת על

      המחריבים. 

       

      פרפקטו, עודד. תודה !

      לוני. 

        13/5/10 11:55:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-05-13 03:26:22

      יקירי.

      כתבת פשוט:

      מ   ק   ס   י   ם...נשיקה

      תודה, רוית

       

        13/5/10 03:26:

      יקירי.

      כתבת פשוט:

      מ   ק   ס   י   ם...נשיקה

        10/5/10 14:56:

      צטט: daaaag 2010-05-10 14:09:41

      צטט: עודד השודד 2010-05-06 18:32:46

      צטט: daaaag 2010-05-06 18:12:48

      THIS is thy hour O Soul, thy free flight into the wordless,
      Away from books, away from art, the day erased, the lesson done,
      Thee fully forth emerging, silent, gazing, pondering the themes thou
      lovest best.
      Night, sleep, and the stars.

      Walt Whitman

       

      הייתי חייבת....

       

      כתבת אותו - מדהים - צובט לב.

      המון תודה, אפרת. את השיר היפהפה הזה של ויטמן, "שעת חצות בהירה", תרגמתי - שיר נפלא!

       

       

      תרגום הוא גם כתיבה

      הרי אתה מביא כה הרבה מעצמך גם כשאתה מתרגם....

       

      לך - התודה - על העונג שאצלך

       

       

      חן-חן, אפרת

       

        10/5/10 14:09:

      צטט: עודד השודד 2010-05-06 18:32:46

      צטט: daaaag 2010-05-06 18:12:48

      THIS is thy hour O Soul, thy free flight into the wordless,
      Away from books, away from art, the day erased, the lesson done,
      Thee fully forth emerging, silent, gazing, pondering the themes thou
      lovest best.
      Night, sleep, and the stars.

      Walt Whitman

       

      הייתי חייבת....

       

      כתבת אותו - מדהים - צובט לב.

      המון תודה, אפרת. את השיר היפהפה הזה של ויטמן, "שעת חצות בהירה", תרגמתי - שיר נפלא!

       

       

      תרגום הוא גם כתיבה

      הרי אתה מביא כה הרבה מעצמך גם כשאתה מתרגם....

       

      לך - התודה - על העונג שאצלך

       

       

        8/5/10 19:13:


      מעולה!

       

      תודה,

      לולה

       

        8/5/10 19:04:

      היום עשיתי סיור סביב ביתם של המשורים והשחקניםהאלמותיים (?) של תל אביב משנות ה30 עד ה60.

      אלתרמן,פן, שלונסקי, רובינא, קלצקין,ואפילו ראיתי את החווה  ליוסי בנאי.

      וראיתי את הבנינים הקלופים והנטושים של תאטרון אוהל, ובתיהם, ולידם  היכל הקבלה, בתי כנסת, ופיצוחיות.

      נעזוב את אלתרמן.

      מה היה אומר יוסי בנאי????


      עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֶדֶר כְּפָפַת חֹשֶךְ עֲנָקִית וּפִסּוֹת אוֹר הֲזוּיוֹת

      חוֹדְרוֹת מִבַּעַד לַסְּדָקִים שֶׁבַּתְּרִיס. עַכְשָׁו רֶקְוִיאֶם. סְפוֹגֵי אֲוִיר

      רַכִּים מַחֲלִיקִים עַל לְחָיַי, 2 בַּלַּיְלָה וַאֲנִי שָׁב לְהַרְהֵר בַּ"עֲלֵי עֵשֶׂב"

      כה  יפה הכתיבה שלך עודד*

        8/5/10 00:51:
      איתך בגעגוע לאיכות הנרמסת
        7/5/10 23:47:

      צטט: החידה 2010-05-07 19:15:50

      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּאסַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?תענוג לקרא את שיריך. כוכב* 

      המון תודה, חידתי

       

        7/5/10 19:15:
      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

      סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

      תענוג לקרא את שיריך. 

      כוכב* 

        7/5/10 19:11:

      צטט: מרוה 2010-05-07 17:36:29

      "סְפוֹגֵי אֲוִיר

      רַכִּים מַחֲלִיקִים עַל לְחָיַי",

      והמילים שלך מחליקות גם על לחיי שלי עד שאתה ממשיך ומסיר את הכפפות מאגרוף המילים...

       נוקב, אמרו כבר לפניי ואמיתי ויפה, עודדי,

      שבת יפה ורכה יקירי, מערבות גוש דן לערבות הצפון :)

      המון תודה, מרוונת יקרה. שבת עונג לערבות גוש דן  :-) 

       

        7/5/10 19:10:

      צטט: שמעון רוזנברג 2010-05-07 17:34:39

      שיר יפהפה - שיר אבל על עולם שאיננו ומשורר שאיננו.

      ואיני יודע עדיין משקלו של מה גובר- 1.       האבל על אמריקה שהייתה למה שהייתה (אף שמעולם לא הייתה מה שהייתה – מה שאנו עלולים/מבקשים לייחס לה, להזכיר כמה אכזרית רצחנית אלימה-מושחתת-אפלה, הייתה במהלך חלק ניכר מתולדותיה החלוציים, ונרדפי אירופה היו בחלקם רודפי אמריקה, פלילים שמצאו בה מקלט,  - no man's land ומה עשו או תרמו החלוצים הנועזים לאינדיאנים ולשחורים/עבדים – מדובר בהשמדת עמים על כן תמיד תהיתי איזו אמריקה אני מעדיף, זו של עבר מדומין או זו של הווה מחורפן). 2.       האבל על המשורר הדגול, שלא זכה שחלומו ייתגשם לא בימיו ולא אחריו. שידע גם צער וקושי בחייו. ואולי הצער עליו אינו רק עליו אלא על גזע משוררים בכללו, ולכן:3.       זהו אבל  גם על המשוררים בכלל, בכללם אתה עצמך.  ובהקשר זה – על כך שלמשוררים אולי לא ניתנה הנבואה, אבל ניתנה להם "מתת" האזהרה או שגרוע מכך – לא באמת מקשיבים ומפנימים את לקחם/מוסרם. לשון אחר – אולי המשורר הוא בבחינת קסנדרה? להזכיר כאן כמה שירי כאב וזעם על מה שהארץ שלנו הפכה להיות שכתבת אתה (ו"בעוונותי" גם אני). ומכאן:4.       זהו שיר אבל על ארצנו שלנו, והמשוואה של ארץ/אמריקה-משורר/וויטמן = ישראל-עודד פלד, ובשירך אתה שר (שוב) את כאבך על ארצנו, והרי אמריקה אינה רק מטאפורה לישראל, בשירך, אלא גם מראה עבורנו, ומודל לחיקוי לתרבות הישראלית – בעולם הממשי.  5.       ובסיכומו של דבר: גם וגם וגם וגם.


       

      תודה מקרב-לב, שמעון. איני יכול אלא להסכים אתך. ונדמה לי שאנו חולקים כאב משותף [פעם כתבתי בשיר "יש לי כאבי מדינה"...]

       

        7/5/10 19:07:

      צטט: לחישת הלב 2010-05-07 17:12:57

      נפלא לקרא שירייך.

      גם כשהם נוקבים וחובטים

      יש בהם חן ושנינות.

      קוראת ונפעמת מהיכולות

      שלך לגעת במילים.

      בעושר לשוני ואיכות.

      תודה לך  עודד היקר על רגעים

      משובחים.

      שבת נהדרת.

      תודה לך, מיכל. שבת נהדרת

       

        7/5/10 19:07:

      צטט: נערת בונד 2010-05-07 15:24:44


      תודה שהבאת עודדי ...

      תודה, גלי

       

        7/5/10 19:06:

      צטט: ashorer 2010-05-07 11:54:32


      ומה ביננו ובין אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות...ארץ החלומות

       

      ומה בינו לבין משוררינו ומה שכתבו

       

      זוכר את שירה של רבקה מיכאלי על בנימין זאב הרצל? הסתכל לי בעיניים בינימין זאב...

       

      סתם נזכרתי

       

       

      ואולי נפגש במטולה...

      חן-חן, אשר

       

        7/5/10 19:05:

      צטט: שטוטית 2010-05-07 11:46:45

      עודד ידידי :)

       

      אין, אין על וויטמן 

      והרי כך נפגשנו בדפי הקפה זוכר?

      איך שאני רוכבת על ההארלי-דוידסון ופוגשת בוויטמן רוחץ עירום בהאדסון? :)))

       

      יפה כתבת

      החלום ושברו

       

      משורר הטבע הגדול וויטמן

      ומשורר מתרגם גדול עודד

       

      נשיקות לסופשבוע

       

      }{שטוטינק'ה

      תודה, יקירתי. נשיקות לסוף שבוע

       

        7/5/10 19:04:

      צטט: tamara hop 2010-05-07 10:17:28


      את הכאב שלך אתה מתאר, נכון?

      מאוד מזדהה.

      תודה עודד

      תמר

      תודה, תמר

       

        7/5/10 17:36:
      "סְפוֹגֵי אֲוִיר

      רַכִּים מַחֲלִיקִים עַל לְחָיַי",

      והמילים שלך מחליקות גם על לחיי שלי עד שאתה ממשיך ומסיר את הכפפות מאגרוף המילים...

       נוקב, אמרו כבר לפניי ואמיתי ויפה, עודדי,

      שבת יפה ורכה יקירי, מערבות גוש דן לערבות הצפון :)

        7/5/10 17:34:

      שיר יפהפה - שיר אבל על עולם שאיננו ומשורר שאיננו.

      ואיני יודע עדיין משקלו של מה גובר- 1.       האבל על אמריקה שהייתה למה שהייתה (אף שמעולם לא הייתה מה שהייתה – מה שאנו עלולים/מבקשים לייחס לה, להזכיר כמה אכזרית רצחנית אלימה-מושחתת-אפלה, הייתה במהלך חלק ניכר מתולדותיה החלוציים, ונרדפי אירופה היו בחלקם רודפי אמריקה, פלילים שמצאו בה מקלט,  - no man's land ומה עשו או תרמו החלוצים הנועזים לאינדיאנים ולשחורים/עבדים – מדובר בהשמדת עמים על כן תמיד תהיתי איזו אמריקה אני מעדיף, זו של עבר מדומין או זו של הווה מחורפן). 2.       האבל על המשורר הדגול, שלא זכה שחלומו ייתגשם לא בימיו ולא אחריו. שידע גם צער וקושי בחייו. ואולי הצער עליו אינו רק עליו אלא על גזע משוררים בכללו, ולכן:3.       זהו אבל  גם על המשוררים בכלל, בכללם אתה עצמך.  ובהקשר זה – על כך שלמשוררים אולי לא ניתנה הנבואה, אבל ניתנה להם "מתת" האזהרה או שגרוע מכך – לא באמת מקשיבים ומפנימים את לקחם/מוסרם. לשון אחר – אולי המשורר הוא בבחינת קסנדרה? להזכיר כאן כמה שירי כאב וזעם על מה שהארץ שלנו הפכה להיות שכתבת אתה (ו"בעוונותי" גם אני). ומכאן:4.       זהו שיר אבל על ארצנו שלנו, והמשוואה של ארץ/אמריקה-משורר/וויטמן = ישראל-עודד פלד, ובשירך אתה שר (שוב) את כאבך על ארצנו, והרי אמריקה אינה רק מטאפורה לישראל, בשירך, אלא גם מראה עבורנו, ומודל לחיקוי לתרבות הישראלית – בעולם הממשי.  5.       ובסיכומו של דבר: גם וגם וגם וגם.


       

        7/5/10 17:12:

      נפלא לקרא שירייך.

      גם כשהם נוקבים וחובטים

      יש בהם חן ושנינות.

      קוראת ונפעמת מהיכולות

      שלך לגעת במילים.

      בעושר לשוני ואיכות.

      תודה לך  עודד היקר על רגעים

      משובחים.

      שבת נהדרת.

        7/5/10 15:24:

      תודה שהבאת עודדי ...
        7/5/10 11:54:


      ומה ביננו ובין אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות...ארץ החלומות

       

      ומה בינו לבין משוררינו ומה שכתבו

       

      זוכר את שירה של רבקה מיכאלי על בנימין זאב הרצל? הסתכל לי בעיניים בינימין זאב...

       

      סתם נזכרתי

       

       

      ואולי נפגש במטולה...

        7/5/10 11:46:

      עודד ידידי :)

       

      אין, אין על וויטמן 

      והרי כך נפגשנו בדפי הקפה זוכר?

      איך שאני רוכבת על ההארלי-דוידסון ופוגשת בוויטמן רוחץ עירום בהאדסון? :)))

       

      יפה כתבת

      החלום ושברו

       

      משורר הטבע הגדול וויטמן

      ומשורר מתרגם גדול עודד

       

      נשיקות לסופשבוע

       

      }{שטוטינק'ה

        7/5/10 10:17:


      את הכאב שלך אתה מתאר, נכון?

      מאוד מזדהה.

      תודה עודד

      תמר

        7/5/10 09:23:

      צטט: נירית קרן 2010-05-07 08:28:20


      משובח, עודד.

      וכמו ששלומית ניר אמרה - עכשיו נסתכל אצלנו....

      תודה, נירית

       

        7/5/10 09:22:

      צטט: מיקית 2010-05-07 08:04:51


      עודדי יקיר,

      בתוך החומר והשובע הרוח היא מצרך נדיר.

      כך אמריקה "האם"

      כך אנחנו "ילדיה".  

      כשקראתי את השיר חשבתי עליך כותב את אמריקה מפׂה,

      מבלי שביקרת שם, וחייכתי לעצמי:)

      וכמובן שנהניתי מהשיר היפהפה הזה.

      תודה!

      מִקְלָט פַּסְטוֹרָלִי לְנִרְדְּפֵי אֵירוֹפָּה, אֶרֶץ הַדְּבַשׁ הַמֻּבְטָח

       

      חן-חן, מזי יקרה

       

        7/5/10 09:21:

      צטט: anaatti 2010-05-07 07:30:12


      ווֹלְט וִיטְמַן משורר דגול בעיניי...

       האופטימיות הנשזרת בין שיריו, תאוות החיים

       לקטוף אותם באהבה ולחוותץ כאן ועכשיו..

      * תודה שהבאת זכרו

      תודה, ענתי

       

        7/5/10 08:28:


      משובח, עודד.

      וכמו ששלומית ניר אמרה - עכשיו נסתכל אצלנו....

        7/5/10 08:04:

      עודדי יקיר,

      בתוך החומר והשובע הרוח היא מצרך נדיר.

      כך אמריקה "האם"

      כך אנחנו "ילדיה".  

      כשקראתי את השיר חשבתי עליך כותב את אמריקה מפׂה,

      מבלי שביקרת שם, וחייכתי לעצמי:)

      וכמובן שנהניתי מהשיר היפהפה הזה.

      תודה!

      מִקְלָט פַּסְטוֹרָלִי לְנִרְדְּפֵי אֵירוֹפָּה, אֶרֶץ הַדְּבַשׁ הַמֻּבְטָח

       

        7/5/10 07:30:


      ווֹלְט וִיטְמַן משורר דגול בעיניי...

       האופטימיות הנשזרת בין שיריו, תאוות החיים

       לקטוף אותם באהבה ולחוותץ כאן ועכשיו..

      * תודה שהבאת זכרו

        7/5/10 06:59:

      צטט: shai harlev 2010-05-07 00:57:22

      איזה קינה נפלאה עודד, ולא יכולתי שלא להיזכר בגינזברג הצעיר זועק את השיר על אמריקה שלו, של שנות הששים, שמשנה את פניה. 

      תודה לך, שי

       

        7/5/10 00:57:
      איזה קינה נפלאה עודד, ולא יכולתי שלא להיזכר בגינזברג הצעיר זועק את השיר על אמריקה שלו, של שנות הששים, שמשנה את פניה. 
        7/5/10 00:49:

      צטט: אמירה10 2010-05-07 00:23:20


      כשחשבתי שאני מתחילה להכיר אותך אתה מפתיע באמירה נוקבת זו...

      נהדר ובלתי צפוי בעליל*

      חן-חן, אמירה

       

        7/5/10 00:48:

      צטט: יערית 1 2010-05-06 21:30:05


      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

      סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

       

      שיר נוקב באמירה שבו ומעורר קונוטציות שונות לגבינו

       

      כתיבה נהדרת כתמיד

      תודה, זהבית

       

        7/5/10 00:23:


      כשחשבתי שאני מתחילה להכיר אותך אתה מפתיע באמירה נוקבת זו...

      נהדר ובלתי צפוי בעליל*

        6/5/10 21:30:

      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

      סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

       

      שיר נוקב באמירה שבו ומעורר קונוטציות שונות לגבינו

       

      כתיבה נהדרת כתמיד

        6/5/10 21:26:

      צטט: ערנ 2010-05-06 20:48:37

      כתוב נהדר. מהטובים שלך שקראתי.

       

      כשאני מוצא את עצמי כותב על מישהו אחר, או משהו שרחוק מעולמי, אני תמיד עוצר לשאול את עצמי - מה קפץ עליך לכתוב עכשיו עליו, או עליה, או להמציא את הדמות הזו, או לספר את הסיפור הזה? איפה אתה מספר בעצם את הסיפור של עצמך? לפעמים זה חיוני להרחיק כדי להתקרב, לדבר על משהו אחר כדי להגיד את עצמך. תודה, עודד.

      המון תודה, ערן

       

        6/5/10 21:25:

      צטט: יגאל גודקוב> 2010-05-06 20:30:17

      פוסט חשוב!

      תודה לך

      *

      תודה, יגאל

       

        6/5/10 20:48:

      כתוב נהדר. מהטובים שלך שקראתי.

       

      כשאני מוצא את עצמי כותב על מישהו אחר, או משהו שרחוק מעולמי, אני תמיד עוצר לשאול את עצמי - מה קפץ עליך לכתוב עכשיו עליו, או עליה, או להמציא את הדמות הזו, או לספר את הסיפור הזה? איפה אתה מספר בעצם את הסיפור של עצמך? לפעמים זה חיוני להרחיק כדי להתקרב, לדבר על משהו אחר כדי להגיד את עצמך. תודה, עודד.

        6/5/10 20:30:

      פוסט חשוב!

      תודה לך

      *

        6/5/10 20:11:

      צטט: תמו'ש 2010-05-06 19:37:20


      כן .מי חשב שכל יהיה..

      אנשי החזון ואנו התבדינו..

      תודה על תוכחה ונוקבות לשמה.

      ולנו נותר להצטער..

      תודה, תמרי

       

        6/5/10 19:37:


      כן .מי חשב שכל יהיה..

      אנשי החזון ואנו התבדינו..

      תודה על תוכחה ונוקבות לשמה.

      ולנו נותר להצטער..

        6/5/10 19:29:

      צטט: 4 לב אדום 2010-05-06 19:19:17

      אל תבכי על אמריקה-

       

      שביסוסה  בא -על חשבון הילידים

      אינדיאנים     ועבודה זולה ניצול

       והשפלה של עבדים אפריקאים.

      אל לה להתפלא שהחלום

      שלה עמוק בביבים.

      מי שמאמין בסנטה קלאוס

      לאיזה ניסים יצפה?

       

      החלום ושיברו.

      תודה, האנה

       

        6/5/10 19:28:

      צטט: לוייתן 2010-05-06 18:51:01

      צטט: עודד השודד 2010-05-06 18:29:55

      צטט: לוייתן 2010-05-06 17:21:58

       אמריקה - 

       ישראל

      מכל מלמדיה השכילה... 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      או שלא...

       

       

       בתפילה... שלא...

      נקווה שלא...

       

        6/5/10 19:27:

      צטט: מירה טנצר 2010-05-06 18:50:09

      עודד,

      נהדר.

      כי זה לא רק אמריקה של וולט וויטמן

      שהפכה להיות סופרמרקט של סרסורי זונות

      זה אנחנו, לכל הרוחות, זה גם אנחנו

       

      נוקב וחכם ורגיש

       

      מירה

       

      תודה מקרב-לב, מירה

        6/5/10 19:19:

      אל תבכי על אמריקה-

       

      שביסוסה  בא -על חשבון הילידים

      אינדיאנים     ועבודה זולה ניצול

       והשפלה של עבדים אפריקאים.

      אל לה להתפלא שהחלום

      שלה עמוק בביבים.

      מי שמאמין בסנטה קלאוס

      לאיזה ניסים יצפה?

       

      החלום ושיברו.

        6/5/10 18:51:

      צטט: עודד השודד 2010-05-06 18:29:55

      צטט: לוייתן 2010-05-06 17:21:58

       אמריקה - 

       ישראל

      מכל מלמדיה השכילה... 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      או שלא...

       

       

       בתפילה... שלא...

        6/5/10 18:50:

      עודד,

      נהדר.

      כי זה לא רק אמריקה של וולט וויטמן

      שהפכה להיות סופרמרקט של סרסורי זונות

      זה אנחנו, לכל הרוחות, זה גם אנחנו

       

      נוקב וחכם ורגיש

       

      מירה

        6/5/10 18:33:

      צטט: irisoded 2010-05-06 18:20:13


      לאן אתה הולך?

      מאוד נוקב.

      תודה, איריס

       

        6/5/10 18:32:

      צטט: daaaag 2010-05-06 18:12:48

      THIS is thy hour O Soul, thy free flight into the wordless,
      Away from books, away from art, the day erased, the lesson done,
      Thee fully forth emerging, silent, gazing, pondering the themes thou
      lovest best.
      Night, sleep, and the stars.

      Walt Whitman

       

      הייתי חייבת....

       

      כתבת אותו - מדהים - צובט לב.

      המון תודה, אפרת. את השיר היפהפה הזה של ויטמן, "שעת חצות בהירה", תרגמתי - שיר נפלא!

       

        6/5/10 18:31:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-05-06 17:42:56

      השיר הזה היה יכול להיכתב גם עלינו.

      כתוב נפלא!

      המון תודה, רחל

       

        6/5/10 18:30:

      צטט: debie30 2010-05-06 17:22:46


      עודד,

      לא מוצאת מספיק מלים לשבח את השיר - מצויין

      אֶרֶץ הַדְּבַשׁ הַמֻּבְטָח;

      הֲיָדַעְתָּ, אִישׁ שֶׁלֶג מֻפְלָא, שֶׁאֲמֶרִיקָה שֶׁלְּךָ תַּהֲפֹךְ סוּפֶּרְמַרְקֶט

      מְשֻׁכְלָל לְסַרְסוּרֵי דּוֹלָרִים צַעֲקָנִיִּים

      חושבת על כאן ועכשיו.

      המון תודות על השיר

      דבי

      תודה לך, דבי

       

        6/5/10 18:29:

      צטט: לוייתן 2010-05-06 17:21:58

       אמריקה - 

       ישראל

      מכל מלמדיה השכילה... 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      או שלא...

       

        6/5/10 18:29:

      צטט: מיסיס H 2010-05-06 17:19:28


      זו היתה תקופה אחרת בה החלומות היו תמימים ואחרים.

      ומה שכתב היה ונשאר נכס צאן ברזל. תודה, עודד.

      תודה לך

       

        6/5/10 18:20:


      לאן אתה הולך?

      מאוד נוקב.

        6/5/10 18:12:

      THIS is thy hour O Soul, thy free flight into the wordless,
      Away from books, away from art, the day erased, the lesson done,
      Thee fully forth emerging, silent, gazing, pondering the themes thou
      lovest best.
      Night, sleep, and the stars.

      Walt Whitman

       

      הייתי חייבת....

       

      כתבת אותו - מדהים - צובט לב.

        6/5/10 17:42:

      השיר הזה היה יכול להיכתב גם עלינו.

      כתוב נפלא!

        6/5/10 17:22:


      עודד,

      לא מוצאת מספיק מלים לשבח את השיר - מצויין

      אֶרֶץ הַדְּבַשׁ הַמֻּבְטָח;

      הֲיָדַעְתָּ, אִישׁ שֶׁלֶג מֻפְלָא, שֶׁאֲמֶרִיקָה שֶׁלְּךָ תַּהֲפֹךְ סוּפֶּרְמַרְקֶט

      מְשֻׁכְלָל לְסַרְסוּרֵי דּוֹלָרִים צַעֲקָנִיִּים

      חושבת על כאן ועכשיו.

      המון תודות על השיר

      דבי

        6/5/10 17:21:

       אמריקה - 

       ישראל

      מכל מלמדיה השכילה... 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        6/5/10 17:19:


      זו היתה תקופה אחרת בה החלומות היו תמימים ואחרים.

      ומה שכתב היה ונשאר נכס צאן ברזל. תודה, עודד.

        6/5/10 16:33:

      צטט: גרייס ל 2010-05-06 15:42:46

      מזלו של ויטמן שהוא לא כאן לראות את הריק הגדול שנוצר כאן,ארץ חרבה ,ניזונה מדם אזרחיה,ויטמן כתב בעידן התמימות,היא כבר לא כאן,,,אבל אתה כאן להזכיר לנו,,יפה,,

      תודה לך, גרייס

       

        6/5/10 16:33:

      צטט: מיכאל 1 2010-05-06 13:51:59

      עודד יקר,

      לנוכח מה שמתרחש כעת ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", אין פלא שיכתבו שירים או סיפורים או מאמרי בקרת

      שעניינם אכזבה גוברת עד כדי יאוש כמעט. החלום האמריקאי נראה פארסה עלובה ושחוקה, והתרחקותה מאיתנו שהוגדרנו עד לא מכבר על ידה כ"מבצר הדמוקרטיה במזרח התיכון" גם היא מראה משהו. וכמובן כל האיזכורים בשיר וכן תרבות הקוקה קולה ועד המשבר הכלכלי הגדול שנבע בעיקר ממעשי הונאה. שירי וולט ויטמן הנפלאים, מרוממי הנפש, רחוקים מן ההוויה האמריקאית העכשוית מרחק רב, ולנו, כאוהבי שירה, נשאר רק להתגעגע. אין כנראה עוד אנשים כמוהו, גדלי רוח ומלאי אמונה בעולם טוב ויפה יותר שבו לאנשים עם נשמה יש מקום בו. אינני אוהב להשתמש בביטוי של "מה היה חושב וולט ויטמן לנוכח המציאות העכשוית , ואיך היה מתהפך בקברו" וכיוב' ביטויים קשים המביעים אכזבה קשה. אפשר רק לקרוא שיר שלו או שניים, לעצום עיניים, ולחלום...

      המון תודה, מיכאל

       

        6/5/10 16:32:

      צטט: גרבו 2010-05-06 13:24:33

      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

      סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

        רק אתה עודד יקר,

      מסוגל לרגש במידה כזו

      תודה גרטה*

      חן-חן, גרטה

       

        6/5/10 15:42:
      מזלו של ויטמן שהוא לא כאן לראות את הריק הגדול שנוצר כאן,ארץ חרבה ,ניזונה מדם אזרחיה,ויטמן כתב בעידן התמימות,היא כבר לא כאן,,,אבל אתה כאן להזכיר לנו,,יפה,,
        6/5/10 13:51:

      עודד יקר,

      לנוכח מה שמתרחש כעת ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", אין פלא שיכתבו שירים או סיפורים או מאמרי בקרת

      שעניינם אכזבה גוברת עד כדי יאוש כמעט. החלום האמריקאי נראה פארסה עלובה ושחוקה, והתרחקותה מאיתנו שהוגדרנו עד לא מכבר על ידה כ"מבצר הדמוקרטיה במזרח התיכון" גם היא מראה משהו. וכמובן כל האיזכורים בשיר וכן תרבות הקוקה קולה ועד המשבר הכלכלי הגדול שנבע בעיקר ממעשי הונאה. שירי וולט ויטמן הנפלאים, מרוממי הנפש, רחוקים מן ההוויה האמריקאית העכשוית מרחק רב, ולנו, כאוהבי שירה, נשאר רק להתגעגע. אין כנראה עוד אנשים כמוהו, גדלי רוח ומלאי אמונה בעולם טוב ויפה יותר שבו לאנשים עם נשמה יש מקום בו. אינני אוהב להשתמש בביטוי של "מה היה חושב וולט ויטמן לנוכח המציאות העכשוית , ואיך היה מתהפך בקברו" וכיוב' ביטויים קשים המביעים אכזבה קשה. אפשר רק לקרוא שיר שלו או שניים, לעצום עיניים, ולחלום...

        6/5/10 13:24:

      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

      סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

        רק אתה עודד יקר,

      מסוגל לרגש במידה כזו

      תודה גרטה*

        6/5/10 13:04:

      צטט: זמנית משקיפה 2010-05-06 13:01:23


      פשוט נפלא איש נדיר ומדהים שכמוך}{

      המון תודה, זמר

       

        6/5/10 13:03:

      צטט: saskia 2010-05-06 12:53:12

      פסימיות במיטבה :-)

      חן-חן, נעמה

       

        6/5/10 13:02:

      צטט: המומלצים בע"מ 2010-05-06 12:32:56


      עודד עשית עימו חסד. עם וולט שלך.

       

      מחאה כדבעי. הוא היה גאה בך.

       

      ממולץ בחום. משובח.

      המון תודה

       

        6/5/10 13:02:

      צטט: עינת עופר 2010-05-06 12:27:51

      מזל שהמוזה לא שותקת ואפשר להרים מידי פעם את הראש מהביוב

      להתאוורר ולקרוא את וולט וויטמן

      חן-חן, עינת

       

        6/5/10 13:01:

      פשוט נפלא איש נדיר ומדהים שכמוך}{
        6/5/10 12:53:
      פסימיות במיטבה :-)
        6/5/10 12:32:


      עודד עשית עימו חסד. עם וולט שלך.

       

      מחאה כדבעי. הוא היה גאה בך.

       

      ממולץ בחום. משובח.

        6/5/10 12:27:

      מזל שהמוזה לא שותקת ואפשר להרים מידי פעם את הראש מהביוב

      להתאוורר ולקרוא את וולט וויטמן

        6/5/10 11:58:

      צטט: איימי האחת 2010-05-06 11:56:53

      עודדי יקר

       

      כתבת מקסים משורר יקר.

      אהבתי מאוד.

       

      תודה לך

      איימי

      תודה לך, איימי

       

        6/5/10 11:57:

      צטט: ,תשוקי 2010-05-06 11:54:37

      "סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק"!

      גם על עוד ספסל סנטרל ועוד ספסל בפארק הגלובל

      ריאה ירוקה מאובקת בבטון מזוין וערפיח חשוף שת וטיח.

       

      וסליחה על הסרת סימן השאלה מהמקור

      ותודה על הבאת השיר הזה.

      שוקי

       

      תודה לך, ר' שוקי

       

        6/5/10 11:56:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-05-06 11:45:48


      "חלום ושיברו" של אמריקה!

      "עלי עשב" מצרך נדיר,העובר בירושה מדור לדור של משוררי אמת,

      החובקים שירה משובחת.

      ואתה, עודדי ספוג ביופי הזה כאן ועכשיות בשיר נפלא !

      תודה לך.

      ליאורה

      המון תודה, ליאורה

       

        6/5/10 11:56:

      עודדי יקר

       

      כתבת מקסים משורר יקר.

      אהבתי מאוד.

       

      תודה לך

      איימי

        6/5/10 11:56:

      צטט: שלומי חסקי 2010-05-06 11:41:37

       

       עודד, מי אם לא אתה מכיר כה טוב את ויטמן - המשורר, החזון והאגדה?

      כשקראתי את השיר המבריק הזה חשבתי לפתע על ב"ז הרצל, שבימים אלה מלאו 150 שנים להולדתו.

      קצת מוזר להשוות בין השניים, חוץ מהעובדה שלשניהם היו זקנים ענקיים, אך כשאני חושב יותר לעומק - הרי לשניהם היה חזון גדול, שניהם היו אנשי המילה הכתובה, ובטוחני שאם שניהם היו מקיצים מקברם ורואים כיצד התפתח חזונם, היו ודאי שבים למחילתם ומתגלגלים אינספור פעמים קדימה ואחורה. או כמו שאמר יובל בנאי, זה ממשינה: "איפה המדינה ואיפה החזון?"

      תודה, שלומי יקירי

       

        6/5/10 11:55:

      צטט: Rivka 2010-05-06 11:38:00


      נפלא אתה, עודד...

       .

      נוקב  ומטלטל!

      .

      (אשוב).

      תודה, יקירתי

       

        6/5/10 11:54:

      "סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק"!

      גם על עוד ספסל סנטרל ועוד ספסל בפארק הגלובל

      ריאה ירוקה מאובקת בבטון מזוין וערפיח חשוף שת וטיח.

       

      וסליחה על הסרת סימן השאלה מהמקור

      ותודה על הבאת השיר הזה.

      שוקי

       


      "חלום ושיברו" של אמריקה!

      "עלי עשב" מצרך נדיר,העובר בירושה מדור לדור של משוררי אמת,

      החובקים שירה משובחת.

      ואתה, עודדי ספוג ביופי הזה כאן ועכשיות בשיר נפלא !

      תודה לך.

      ליאורה

        6/5/10 11:41:

       

       עודד, מי אם לא אתה מכיר כה טוב את ויטמן - המשורר, החזון והאגדה?

      כשקראתי את השיר המבריק הזה חשבתי לפתע על ב"ז הרצל, שבימים אלה מלאו 150 שנים להולדתו.

      קצת מוזר להשוות בין השניים, חוץ מהעובדה שלשניהם היו זקנים ענקיים, אך כשאני חושב יותר לעומק - הרי לשניהם היה חזון גדול, שניהם היו אנשי המילה הכתובה, ובטוחני שאם שניהם היו מקיצים מקברם ורואים כיצד התפתח חזונם, היו ודאי שבים למחילתם ומתגלגלים אינספור פעמים קדימה ואחורה. או כמו שאמר יובל בנאי, זה ממשינה: "איפה המדינה ואיפה החזון?"

        6/5/10 11:38:


      נפלא אתה, עודד...

       .

      נוקב  ומטלטל!

      .

      (אשוב).

        6/5/10 11:35:

      צטט: זיוה גל 2010-05-06 11:31:07


      "ארץ הדבש המובטח"

      רמיזה אירונית לאותו גורל העובר עלינו

      כספיחים לאותו חלום אמריקני.

      ומה יהא עלינו כשהדבש כבר לא נחלב.

       

      ושיריו שקראתי,

      אכן מאופיינים באופטימיות רבה כל כך.

       

       

      תודה, זיוה

       

        6/5/10 11:34:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-05-06 11:30:53


      נפלא!

      אל תזעזע אותו עודד, הנח לו...

      תודה שהבאת

       

      בני

      תודה לך, בני

       

        6/5/10 11:34:

      צטט: הלנה היפה 2010-05-06 11:29:05

      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

      סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

       

      עודדי, כל כך עצוב כאשר אמנים, וכל מה שכתבו או אמרו, מתבדה. אני עוד זוכרת את שירו המונומנטלי של וויטמן "אמריקה רוקדת" והעיניים שלי מתלחלחות. שיר נוקב וכואב כל כך עודדתי, תודה לך ו*

      לאה 

      תודה, לאה

       

        6/5/10 11:33:

      צטט: shulamit near 2010-05-06 11:28:34

      ועכשיו על שלונסקי, ביאליק, אלתרמן

      כאן ועכשיו

      במולדת הזויה ומושחתת.

      מצויין שאתה.

      תודה :)

      חן-חן, שולמית

       

        6/5/10 11:31:


      "ארץ הדבש המובטח"

      רמיזה אירונית לאותו גורל העובר עלינו

      כספיחים לאותו חלום אמריקני.

      ומה יהא עלינו כשהדבש כבר לא נחלב.

       

      ושיריו שקראתי,

      אכן מאופיינים באופטימיות רבה כל כך.

       

       


      נפלא!

      אל תזעזע אותו עודד, הנח לו...

      תודה שהבאת

       

      בני

        6/5/10 11:29:

      לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, ווֹלְט וִיטְמַן, עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַחֲלוֹם הָאֲמֶרִיקָאִי הוּא

      סַנְטָה-קְלַאוּס עִוֵּר מִתְיַפֵּחַ עַל סַפְסָל בְּסֶנְטְרַל-פַּארְק?

       

      עודדי, כל כך עצוב כאשר אמנים, וכל מה שכתבו או אמרו, מתבדה. אני עוד זוכרת את שירו המונומנטלי של וויטמן "אמריקה רוקדת" והעיניים שלי מתלחלחות. שיר נוקב וכואב כל כך עודדתי, תודה לך ו*

      לאה 

        6/5/10 11:28:

      ועכשיו על שלונסקי, ביאליק, אלתרמן

      כאן ועכשיו

      במולדת הזויה ומושחתת.

      מצויין שאתה.

      תודה :)

      פרופיל

      עודד השודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין