"קולי לנפשיש"
ש.
פוסטים אחרונים
- ידע מניסיון 6/9/19
- לדבר. 15/6/18
- זיכרונות. 15/12/17
- מנוחה. 24/10/17
- למה לי. 12/10/17
- מאניה או דיפרסיה, מהו האמצע? 6/10/17
0
חודר.
אתמול כתבתי.
אני הבנתי שזה מיותר. כשלחצתי "שלח" במייל שלי. הרגשתי שכלום לא מספיק כדי להבין.
שכלום לא חודר. רק אליי הוא חודר בסבל חד כמו בומרנג הולך -חוזר ולא מרפה.
התקוות שלך הן - הפחדים שלי.
ואיש לא יבין.
גם את לא.
ישיבה. הרגליים צמודות. ידיים משתלבות לתחושת כאבי הבטן בלי שום סיבה מיוחדת. גב מרוקן. ומבט למעלה מול הראי. מי אני. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חיבוק מחזק, עוטף ושקט,,*
התגעגעתי לכתיבתך קטנה...
בסופו של דבר ,
מתוקה כזאת,
את מי שתרצי להיות ...
רק את יודעת מי את באמת.
ואם את כרגע לא יודעת כל כך,
לכי על דרך השלילה ,
וספרי לעצמך, מי את בטוח שלא...
ככה אני עושה
כשאני כבר לא ממש בטוחה במשהו...
וזה מרגיע.
נשיקות וחיבוק נסיכה,
בברכת שבת שלום ומבורך
שלגיה
:)).
אני מבינה.
מחר יום חדש מכוערת
מה שנשלח נשלח
ויושלך
ישיבה. הרגליים צמודות.
ידיים משתלבות לתחושת כאבי הבטן בלי שום סיבה מיוחדת.
גב מרוקן. ומבט למעלה מול הראי. מי אני.
את- ילדה של אלוהים את!
חיבוק
תגובה נפלאה כתב שון ידידינו
אני מאמצת אותה ומאחלת לך שבת מקסימה כמוך *
תוציאי הכל נשמה
אל תשמרי לעצמך את המילים החונקות
תגידי הכל
כל מה שעל הלב
מי שרוצה להבין אותך יבין.......
אוהבת אותך המון ילדה מתוקה שכמוך (חיבוק חם חם חם.... )
מה שרואים מכאן לא רואים משם...
אם זה נשלח ולא חודר לאחרים- זה לא את, זה הם. נכון, זו קלישאה, אך ככה זה. את לא אחראית לאטימותם של אחרים. את רק יכולה לבחור אם להיות איתם בקשר. וגם זה לפעמים easy said than done...
אם זה בינך לבין עצמך- קורה. יש תקופות כאלו. הכתיבה יש לה הילה של סגולות תרפויטיות, וברוב המקרים זה נכון, אך לפעמים יש מחסום שמשתחרר עם או בלי סיבה.
חכי.
ובינתיים תשתי תה עם לואיזה, לא מזיק לכאבי בטן ולב...( :
ייחודית, וכלל כלל כלל כלל לא מיותרת.
כתבייך ואת.
נקודה.
שום דבר לא מיותר, אבל שום דבר!
אם הינו יודעים הכל מראש
בטח היינו מחזיקים את העולם בביצים,
אבל אנחנו לא...
אין לי מושג מה כתבת באותו מייל,
אבל אני מאד מאמינה בלספר לאנשים, איך אני מרגישה כלפיהם.
כשאחנו אוהבים מישהו, אנחנו נותנים לו את הכל...
לפעמים המחיר על זה הוא גבוה מדי.
ועד משהו, תקשיבי טוב:
"אם את אוהבת מישהו, זה לא ממש משנה אם הוא מחזיר לך אהבה או לא.
אהבה שאת מרגישה בלב כלפי מישהו, היא הגמול שלך או העונש,
תלוי בנסיבות."
התקוות שלך הן, הפחדים שלי.
אני מבינה.
מרגשת.
התקוות שלך הן. הפחדים שלי.
מצטרפת לדבריו של המגיב לפני את כותבת לעצמך בראש ובראשונה.
שחררי בסוף הפקק יעוף החוצה והחיים יחזרו לקדמותם.
שום דבר לא מיותר יקירה...
כי כשאת כותבת, את כותבת מעצמך,
ואת כותבת לעצמך... אז ברור שזה חודר אותך...
תפנימי, תקראי שוב ושוב, ותגדלי מזה...
אוהב את כתיבתך!!
כמה רגישה ומיוחדת...
תודה לך!
שון.