מגע ידיו בגופה היה מעביר בה צמרמורת בכל פעם מחדש.

אהבה לדמיין את אצבעותיו וידיו מלטפות,

מגע מרגיע, טבול בעוצמה שאין לתאר.

קראה לאחרונה, על מרפאים במגע.

אנשים שנכנו ביכולת לרפא באמצעות האנרגיה שבכפות ידיהם.

רוצה לספר לו חשבה לעצמה,

לחלוק איתו את שקראה, היות והיה ועודנו כל כך יקר לה.

לפני שהיו נפגשים, היתה עומדת ערומה במקלחת,

שוטפת גופה תחת המים הזורמים,

מאפשרת למים לנקות שאריות מטלאות היום,

מושחת גופה בקרם ריחני,

משתדלת לבחור בריחות שאמר שאוהב, ריחות שהיו אהובים גם עליה.

לכשנפגשו, היתה צופה בו מתקרב,

מחכה לרגע שיצעד לקראתה,

מחייכת אליו ואומרת, לפני הכל חיבוק.

החיבוק החם והעוטף שלו, שהיה גורם לה לאושר רב.

ספרה לו, שקראה על מרפאים באמצעות כפות הידיים,

לא לפני שלטפה אותו ברכות ואהבה.

זכרה כי אמרו לה פעם, שגם במגע שלה, באצבעותיה, נמצא כח רב,

מצליחה להעביר את שהרגישה במגע, בשפתיים.

היה אומר כי המגע שלה מכשף, משכר,

חשבה לעצמה, אם היה יודע כמה אוהבת אותו את מגע ידיו,

היה מבין כי מעבירה את שמרגישה מעמקי ליבה דרך הראש,מעבדת את הרגש והופכת אותו למוחשי,

כדיי שירגיש באמצעות הליטוף, הקרבה, השיתוף את שמנסה להעביר לו....,

לאמר לו ללא מילים, שמדמיינת את כפות ידיו מידיי יום,

את מגע העור שלו בה, מגע ידיו הקסום.

גם כשחלפו הימים, כשזקן והתבגר,

תמיד אהבה להסתכל בעייניו,

לאחוז בידייו, באצבעותיו, עד שהייתה עוצמת עינייה,

כשהם חבוקים,

מכינה עצמה ליום חדש ולבוקר מלא שמחה ושמש.

תמיד הזכירה לו,

זכור תמיד,

ידיים הם כלי, השתמש בו להעביר את שאתה מרגיש אהובי.

גבה במילים, כל השאר יהפוך מובן מעצמו.