ירושלים עיר נמל על שפת הנצח...

‏בבואנו לחגוג את יום ירושלים בשבוע הבא מעלים אנו על נס את גבורת הלוחמים וזוכרים בהתרגשות את ההכרזה "הר הבית בידנו"כשברקע אלפי קולות של יהודים מכל הזמנים המתפללים בלחש את כיסופיה של העיר הקסומה הזו הארוגה בנימי נשמתנו...

ירושלים, העיר שדוד המלך וחכמינו הוציאוה מקניינם של שבטים ומסרוה לכלל האומה כדי ללמדנו כמה גדול הוא השלום בינינו… "ירושלם הבנויהכעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב,ג).

לא רק שכולם עולים בה יחד ברגלים אלא ניכר בה אחדות העולים "היתה דומה בשלש רגליםלמדינה שהתחברו אליה כל בנותיה מסביב בעת הפחד..." (אבן עזרא על תהלים קכב/ג).

ירושלים היא אותו מרחב של חיבור ואחדות בין שבטי ישראל והיא גם אותו מקום של חיבור בין ארץ ושמים (ראה רש"י שם), בין הווה ועתיד, בין היסטוריה לגאולה "חכמי ישראל אמרו מיכן ראיה שמקום מקדש של מטה מכוון כנגד מקדש של מעלה,וכה"א "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו".  ואומר "אין זה כי אם בית א-להים וזה שער השמים"(בראשית כח יז). (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות כגד"ה כ)

הגמרא מסבירה את הסיבה לקביעות אלו ומונה מספר הסברים ביניהם בולט עניין קניינה של ירושלים שאינה שייכת לשבטים. למשל: "ואינה מביאה עגלה ערופה- דכתיב: "כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה" (דברים כ"א).

ולא פחות בולטות הסיבות הקשורות לדאגה ליופיה ואיכות החיים בעיר "אין עושין בה אשפתות - משום שקצים (שרצים). ואין עושין בה כבשונות - משום קוטרא"מסביר רש"י "קוטרא - עשן שמשחיר את החומה וגנאי הוא." ואין עושין בהגנות ופרדסין - משום סירחא." מסביר רש"י "עשבים רעים הגדילים שם וזורקיןבחוץ ועוד דרך גנות לזבלן ויש סרחון" ועוד מספר עניינים הקשורים לקדושתה שלהעיר ולהיותה מקבלת את עולי הרגל.

השבוע כשנחגוג את חגה של העיר, ראוי שנזכור שיעודהשל העיר לחבר ולא לפלג, עיר שתפילות ותחנוני העם עולים ממנה ולא עשן סמיך של צמיגים ופחי זבל, עיר של יופי ואיכות חיים, עיר "ירוקה".

השבוע נשמע ברקע גם את הידהוד הפסוקים שפרשתנו: "אם בחקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אתם: ונתתי גשמיכם בעתם ונתנההארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכםלשבע וישבתם לבטח בארצכם: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם". (ויקרא כ"ו,ג-ו)

אותו חזון של שלום ובטחהאיננו רק מצב של אי מלחמה. הוא האפשרות לחרוש את שדך ולאכול את לחמך בשבע. הואשלום שלם. שהרי "אםאין שלום אין כלום ..." (רש"י שם).

ירושלים, עיר של שלמות ושל שלום "...ושלםהוא ירושלים, והעד ויהי בשלם סכו" (תה' עו, ג) (אבן עזרא בראשית יד/ יח).השלום שהוא השלם. הנצחי.

ירושלים

ירושלים עיר נמל על שפת הנצח

הר הבית אניה גדולה, ספינת שעשועים

מפוארת. מאשנבי כתלה המערבי מסתכלים קדושים

עליזים, נוסעים.חסידים ברציף מנפנפים

לשלום, צועקים הידד להתראות. היא

תמיד מגיעה, תמידמפליגה. והגדרות והרציפים

והשוטרים והדגליםוהתרנים הגבהים של כנסיות

ומסגדים והארבותשל בתי הכנסת והסירות

של הלל וגליהרים. קול שופר נשמע: עוד

אחת הפגילה. מלחייום כיפור במדים לבנים

מטפסים בין סלמות וחבלים של תפילות בדוקות

ובמשא ומתן והשערים וכפות הזהב:

ירושלים היא ונציה של אלוהים,          [יהודה עמיחי]

"יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך"

חג שמח,