כותרות TheMarker >
    ';

    ארגז הכלים להורים למתבגרים

    ארכיון

    פרופיל

    אלה שלומקוביץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מחקר מעניין של פרופ' מייזלס וד"ר שרף- על דפוסי הורות

    2 תגובות   יום שישי , 7/5/10, 10:00




    מאמר שפורסם ב"הד לחינוך" שעוזר לנו לחשוב על אלו הורים אנחנו ואיך אפשר להיות הורים טובים יותר,



    אותי מעניין אם אתם מוצאים את עצמכם כאן...


     

    המחקר בחן את השפעת דפוסי ההורות בישראל על תפקוד בני הנוער בחט"ב ובתיכונים, בהקשר של הסתגלות אקדמית, רגשית, התנהגותית וחברתית בביה"ס. המחקר התבסס על מדגם ארצי מייצג של בני נוער במגזר היהודי והוא הראשון מסוגו בישראל.
    המחקר יצא מתוך נקודת ההנחה המשותפת לאנשי מקצוע בתחום החינוך והנחיית ההורים, כי דפוס ההורות  הישראלי מאופיין בקרבה, אולם מתקשה בהצבת גבולות.
    המחקר בחן תלמידי כיתות ח' כמייצגות מתבגרים צעירים ותלמידי כיתות י"א כמייצגות מתבגרים בוגרים יותר. המחקר כלל 158 כיתות מ-22 חטיבות ביניים ו-25 חטיבות עליונות בבתי ספר ברחבי הארץ. 3,496 משתפי המחקר ( 1611 בנים ו 1,884 בנות) נדגמו אקראית בדגימת שכבות כך שייצגו את מכלול החתכים הסוציו-אקונומיים של הנוער הלומד בישראל. המתבגרים ענו על שאלונים שונים ( בעלי מהימנות ותוקף ידועים). השאלות נגעו ליחסים עם ההורים , למאפיינים שונים של הסתגלות ושל האווירה בכיתה, ליחסם למורה ולהסתגלות של עמיתיהם לכיתה לבית הספר ותפקודם בו. מחנכי הכיתות מילאו אף הם שאלונים שבהם התבקשו לדווח על התנהגותם ותפקודם של מחצית מתלמידי כיתתם.
    ממצאים
    רק 33% מבני נוער מדווחים על דפוס "הורות חם ומציב גבולות" (דפוס סמכותי) . 22% מבני הנוער דיווחו על קשר שמאופיין כ"מעורב/פולשני" – קשר שכולל רמות גבוהות יחסית של מעורבות וקרבה יחד עם ענישה פוגעת , עירור אשמה , חודרנות פסיכולוגית ועימותים .
    כ30% מבני הנוער דיווחו על דפוס הורות "ותרני" המאופיין בקשר חם עם ההורה יחד עם היעדר דרישה מצידו להתנהגות בוגרת, ויתור לילד והיעדר ציפייה מהילד לציית לחוקים ולמוסכמות. כ-15% מבני הנוער דיווחו על חוויה של קשר לא מושקע מצד ההורים – דפוס "מזניח"/פוגע" : ההורה אינו מבטא חמימות כלפי הילד, אינו מציב גבולות ובקרה ובה בעת מתנהג כלפיו באופן פוגעני ושתלטני הכולל ענישה מחמירה, שליטה פסיכולוגית ועימות.
    ממצאים אלה היו דומים מאד בקבוצות אוכלוסייה שונות ( דתיים וחילונים , מעמדות חברתיים-כלכליים שונים , שכבות גיל שונות , עולים וותיקים , תושבי ערים גדולות ותושבי פריפריה) אפשר אפוא לומר שהממצאים האלה מייצגים תרבות יחסי הורים-מתבגרים בישראל אשר חורגת מאפיון קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, כולל קבוצות שהיה אפשר לצפות שיהיו נבדלות זו מזו. 
    מן הממצאים עולה כמשוער שההיבט של חום וקרבה ביחסי הורים ומתבגרים בישראל הוא חיובי וקשור בעיקר לתפקוד חברתי טוב. לעומת זאת התנהגות הורית פוגענית וכן בעייתית בסמכות הורים (חוסר בקרה, ותרנות ואי-אכיפה) עומדים בבסיס חלק לא מבוטל מן הקשיים של תלמידים בבית הספר. במה שנוגע להתנהגות הורית פוגענית אפשר לראות כי משמעת נוקשה , עירור אשמה  וחודרנות פסיכולוגית מלווים לרוב גם בעימותים ביחסים בין המתבגרים להוריהם. כל אלה כמכלול עלולים לפגוע פגיעה חמורה בדימוי העצמי של הילד ובאמון שהוא נותן בזולת, לעורר חרדה ודיכאון ולפגום ביכולת שלו להתרכז במשימות אקדמיות. חרדה, תסכול וכעס, כמו גם חיקוי ההתנהגות של ההורים, פוגעים פגיעה ממשית ביכולת הילד לתפקד בהצלחה בכל התחומים שנבדקו במחקר הנוכחי: יחסיים חברתיים, בעיות התנהגות , תוקפנות ויכולת לימודית . אין ספק שמדובר בגורם סיכון מן המעלה הראשונה.
     כמו כן קשיים בסמכות ההורית ובמיוחד בממד הבקרה תורמים אף הם תרומה גדולה לבעיות הסתגלות. ילדים שחוו רמת בקרה נמוכה נטו לפי ממצאי המחקר הנוכחי להתנהגויות מסתכנות , להפרות משמעת קלות, להתרסה, לוונדליזים וגם לעבריינות ולתוקפנות. הקשר בין בקרה נמוכה לבין התנהגות תוקפנית נמצא כאשר הילדים עצמם דיווחו על תוקפנותם וכאשר בני הכיתה ומורים דיווחו על התנהגותם.
    מערכת היחסים בין ההורים לילדים היא הזירה המרכזית שבה ילדים אמורים לרכוש ולפתח מיומנויות של שליטה ברגשותיהם ובהתנהגותם (Thomson, 1991). הורים שמסירים מעל עצמם אחריות זו , אם במכוון ואם "בלית בררה" או מחוסר אונים, פוגעים ביכולות של ילדיהם לפתח את המיומנויות האלה ולפתח ויסות רגשי והתנהגותי.
    ייתכן שגורם נכבד לבעיות משמעת בכיתה ולחוסר גבולות וכבוד למורים קשור להיעדרם של יחסי כבוד והערכה מצד המתבגרים כלפי הוריהם , ובמיוחד קשור לוותרנות ולאי-אכיפה של חוקים ונהלים משפחתיים או היעדר בקרה על קיום הציפיות של ההורים להתנהגות בוגרת ואחראית מן המתבגרים. נראה שבני הנוער מיישמים בבית הספר את מה שחוו או למדו בבית. הורות שלילית ופוגענית קשורה במיוחד לבעיות "קשות" כגון אלימות ועבריינות , חרדה ודיכאון ואילו קושי בבקרה ההורית  קשור במיוחד לבעיות משמעת "קלות" יותר , אם כי לחוסר בקרה יש תרומה גם לתחום הבעיות "הקשות" .
    אז מה אתם אומרים?
    תודה שקראתם,
    אלה.

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/10 17:35:

      מומלצים בע"מ יקרה,

      אני מודה לך על התגובה,

      אני מפנה אותך ל"הד החינוך" שם התפרסם המאמר,

      זה מחקר מאוד מקיף, בדקו יותר מ3000 תלמידי תיכון והגיעו לכמה דפוסי הורות עיקריים:

      פשרני- ותרני- כלומר הורים שנמצאים ביחסי קרבה עם ילדיהם, אבל לא מציבים להם גבולות ככל ועיקר, מתוך החשש להכנס לעימותים עימם.
      סמכותי- המשלב יחסי קרבה מחד וגבולות מאידך

      נוקשה- הורים שאינם ביחסי קרבה עם ילדיהם אך מציבים להם גבולות באופן חד וברור

      ומזניח- עליו אין צורך לדבר.

      מה שמפתיע בעיני במחקר הזה הוא שלמרות יחסי קרבה אצל 70% מההורים, קיימות בעיות הסתגלות למסגרת הנובעות מקושי בהצבת גבולות. ובעיני אהבה וגבולות חייבים לדור בכפיפה אחת.

      שוב תודה על הקריאה והחשיבה,

      אלה.

        7/5/10 15:42:


      מאד מעניין המחקר הזה ומתסכל.

      קשה לי להחליט אם הוא ברמת דיוק או לא כי הממצאים מורים

      על תוצאות הפוכות מאלו שמצופות.

       

      הורה ותרן שמעניק חום לילדיו אינו מבטל אולי גם את היותו

      מציב גבולות.

      מה הכוונה להורה ותרן? פשרן? מגשר? מעניק קשב לילד במקום איזו צעקה?

       

      לכן, ההתנסחות חייבת להיות מדוייקת עבורי כדי להביע דיעה.

      אני מתעסקת במקצועי מול מחקרים קליניים בתחום רפואה ורגילה להתייחס

      להגדרות מאד מדוייקות.

       

      על כל פנים, הפוסט שלך מעורר לחשיבה טובה.

      תגיות

      ארגז הכלים להורים למתבגרים

      אלה שלומקוביץ- הדרכת הורים וסדנאות חינוכיות