שבוע אחרי היום הגדול  -

להתעורר לבוקר עם ה - אמת בלב (תמיד) 

וצדק לכל זה .

לא סתם בוקר של חול - 

יום חגיגי שלא אשכח -  

כמו כאב הלב לאורך הזמן.

יצאתי לי לשוטט לטייל בחוצות דה מרקר -

לאחר חותמת חוק המשפט על ה – אמת,

לפני לא יכולתי -  

כי בכל "פינה" ו"סמטה"

שומרי ראשו

ארבו (לי) בהצדעה (לו)

"צבא" גדול של "חיילים וחיילות"

שאיימו הכפישו לעגו,  

ואני ב - אמת דבקתי תמיד -  

לו רק לרגע היו במקומי -  

בטוחה אני ש"עריקות היו דופקים".

והיום ה"פינות" ריקות ה"סמטאות" מיותמות  

הודעות פוגעניות לא מגיעות

איפה הם ה"חיילים" וה"חיילות" ?(ירדו למחתרת)

אשר הגנו בחירוף נפש -

על חלאת אדם אנס אכזר

בשם רוני גלילי -

על אף שידעו סוד קופת השרצים שלו.

וכמובן הנהלת הקפה שגם מולם

נאלצתי לעמוד מול מחיקת הבלוג

כי כתבתי שרוני גלילי אנס אכזר

הוא חלאת אדם - כי הוא אנס אותי 

זה מה שהפריע להם

אבל המילים שלי שזעקו מהתהום (לא נגעו בהם גם לא במין הנשי מביניהם)

העדיפו את הכסף מהבלוג הממומן

אציין שאז דאגו לבדוק בקפדנות מידי יום

כל פוסט שלי

ומה שלא נראה להם מחקו

"רצחו" "אנסו" איך שתקראו לזה 

רצו שאמחק את עצמי

לא מחקתי כי ידעתי את האמת

חזרתי וכתבתי שוב 

הפעם  מאז  – 29.4.2010

ההנהלה לא ביקרה אצלי אפילו ולו פעם אחת

מתביישים?!

לומר סליחה - 

זו לא בושה, זו מעלה ברוכה

בושה שיש כאלה (כמו יפי הנפש וההנהלה) בעולם בכלל!!!!

(מהרהרת עם אומץ)