0<div class="module module_38"><h3 id="module_headline_18866" class="headline"></h3><div class="content module_content_38"><div class="type_9 comtype_user">
					<div class="content_headline">
					
					
					
					<h3 class="post_title">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/1581706/">עושה מצבות</a>
					</h3>
					<div class="star_left">
					&lrm;<a style="" href="javascript://" id="rate_star_post_1581706" class="star_green" onclick="dex.load.onclick('dex.rate', function(){dex.rate.show('post', 1581706)})"><span class="large_star" style="">24</span></a><div class="rates_container"><div id="rates_1581706" class="node_rates"></div></div>
					</div>
					<p class="tags">
					<span class="category_tag"><a href="/browse_more_post/?category=11">תכנים אישיים</span></a>&nbsp;&nbsp;<a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=26735&amp;tag=&prime;אלעד&prime;">אלעד</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=74257&amp;tag=&prime;אקרמן&prime;">אקרמן</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=8720&amp;tag=&prime;סבא&prime;">סבא</a>, <a href="/browse_more_post/?tagkind=0&amp;tagid=21752&amp;tag=&prime;מצבות&prime;">מצבות</a>
					</p>
					</div>


					<div class="blog_entry" style="">

					<a class="report_function" href="javascript://" onclick="dex.load.onclick('dex.content',function() {var report = new dex.content.report('1581706', 'post', '9', {button:'תוכן פוגעני', header_text:'דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר'}); report.report();}); return false;" title="דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר" ></a>



					<div class="inner_bar" style="">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/1581706/#comments">44 תגובות</a>
						&nbsp;
						יום שבת, 8/5/10, 00:45
					</div>

						<div class="blog_text">

						<div style="margin: 10px 0; float: left;">
							<iframe src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://cafe.themarker.com/post/1581706/&amp;layout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=450&amp;action=like&amp;colorscheme=light&amp;height=80" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; overflow:hidden; width:450px; height:80px;" allowTransparency="true"></iframe>
						</div>
						<div class="clear"></div>

						<div class="blog_media"></div>
						<table><tr><td><div>נסעתי לבית עלמין ירקון לצבוע את האותיות על המצבה של סבא. עברו שמונה שנים מאז שנפטר, ומשנה לשנה דוהות האותיות ואיתן הדמעות. רק הזכרונות נשארים איתנו. הבאתי פחית קטנה של צבע ושני מכחולים. התחלתי לצבוע בתוך האותיות ונזהרתי שלא לצאת החוצה מעבר לשקעים, אבל איפה. זה קשה, והמכחולים שהבאתי לא היו צרים מספיק. אחרי עשר דקות עצר לידי טנדר טויוטה מאובק ועייף. יצא מתוכו בחור צעיר, בטח צעיר ממני.</div> <div>*</div> <div>הוא חבש כיפה שחורה דהויה עם רקמה מסביב שרואים שהיתה פעם מוזהבת. היו לו זוג עיניים טובות ומחייכות. בוקר טוב גבר, פנה אלי. אני רואה שאתה כבר מסתדר אבל אני עושה מצבות, משפץ, מתקן וגם מחדש אותיות ומלטש. תודה, השבתי, מביט עליו במבט קשוח מבעד למשקפי שמש וכובע מצחיה לבן. תראה, המשיך, אני לא עובד כמוך. אני ממלא את הכל בצבע שחור ואז בא עם מכונת ליטוש ועושה לך הכל כמו חדש. אם תרצה אחר כך, תקרא לי ואני אבוא לעשות לך ליטוש, אמר ודחף לי ליד כרטיס ביקור בדפוס פשוט ושחור הנושא את שמו - רפי. תודה, אמרתי שוב. הוא חייך וחזר לטנדר. אחרי עוד כמה דקות הגיע איש נוסף במכונית פרטית שרצה להציע לי את שירותי שיפוץ המצבות שלו. לא תודה, עניתי. כן, אמר, אני מבין אותך. זה הכיף, לעשות לבד. הכיף והכבוד החזרתי לו. הוא המשיך לדרכו.</div> <div>*</div> <div>המשכתי לצבוע את האותיות בשמש החזקה, כשאחרי שעתיים שכללו ביקור נוסף של רפי ששאל אם אני מסתדר, הפסקת מים וארוחה של שקדים טבעיים, הבחנתי שאני יושב על מה שעוד כמה שנים יהיה הקבר של סבתא שלי, חלקה שהיא קנתה מיד אחרי שהוא נפטר. הבטתי בה. החלקה נראית כל כך קטנה, קרובה. בסוף גומרים בתוך שק בד, מכסים בחול וזהו.</div> <div>*</div> <div>החלטתי לחזור למחרת עם נייר שיוף וטרפנטין כדי להסיר את שאריות הצבע מסביב לאותיות. אבל איפה. הנייר שרט את השיש, הטרפנטין לא יכל לצבע שכבר יבש. הוצאתי מכיס המכנסיים את כרטיס הביקור המקומט. רפי הגיע תוך חמש דקות. הביט על המצבה ואמר לי, יופי של עבודה עשית. הוא הפעיל גנרטור מהטנדר, חיבר מכונת ליטוש קטנה והחל מחדש את המצבה האפורה. אחר כך עבר עם מפוח ובסוף ריסס שמן על האותיות. תראה, הצביע על המצבה שמול זו של סבא שלי, כאן יש אותיות נחושת שיצוקות בתוך השיש. לא דורש הרבה תחזוקה. וגם לא מחליד אם אתה לא מחפש להוזיל ולערבב אותו עם מתכת. זה רק שתיים עשרה שקל לאות. ויוצא ממש יפה.</div> <div>*</div> <div>אבל אם אתה רוצה משהו לנצח, זה רק השיש גרניט, זה השחור שעושים את הכתב שלו עם התזת חול, אמר והצביע על המצבה מימין שנראתה כמו זוג מקררי אמנה אמריקאיים שחורים. גם את זו של סבא שלך עשו עם התזת חול. וחוץ מזה המצבה של סבא שלך בסדר גמור. פעם הבאה תשתמש בספרי שחור כמו זה שיש לי באוטו אבל תזכור שזה בכלל לא משנה כי השמש שלנו הורסת כל דבר. בוא, אני אקח אותך לשער ובדרך נפרוט כסף. אין לי עודף לתת לך.</div> <div>נכנסנו לטויוטה המתפרקת ונסענו.</div> <div>*</div> <div>אז מה, שאלתי, זו העבודה שלך?</div> <div>- כן, אני עושה מצבות. התחלתי אצל דוד שלי במפעל מצבות ורציתי להתפתח. ואתה, מה אתה עושה?</div> <div>- אני קופירייטר, כותב. אבל עכשיו מובטל.</div> <div>- שטויות אחי, קח הכל באיזי.</div> <div>- כן, אבל אתה יודע, האגו. לקום בבוקר ולראות שאתה מובטל.</div> <div>- שמע, כשהשתחררתי מהצבא הלכתי לאיזה קורס מעפן של משרד התעסוקה. אני לא זוכר שום דבר ממה שדיבר שם המרצה, אבל משפט אחד אני בחיים לא אשכח: האגו הוא האויב הכי גדול של המקצוע שלנו.</div> <div>- וואלה.</div> <div>- וואלה. וכל בוקר אני בא לפה מאור יהודה, מסתובב פה בבית עלמין, רואה מי צריך שיפוץ ומציע את השירות שלי. אתה יודע, חידוש אותיות, ליטוש, מריחת רובה בין הבלוקים של השיש. ופה זה בית קברות יפה, מסודר, לא כמו בחולון. כאן חברה קדישא בודקת שיש הגבלת גובה שמונים סנטים. אבל תמיד יש לי עבודה. במקצוע שלי, אין מיתון אף פעם.</div> <div>חייכתי. הוא צדק. נפרדנו בשער בית הקברות והחלטתי שהוא בחור טוב.</div> <div>*</div> <div>המטפלת של סבתא נסעה להתאחד עם ביתה שהגיעה מרומניה. אמא נשארה עם סבתא, עכשיו מונחת כמו שתיל על כיסא גלגלים. לפני חודשיים עוד יכלה לאכול בעצמה. עכשיו אני מאכיל אותה חתיכות קטנות של אפרסק מתוק ובשל. היא לא מתבוננת עלי. רק בולעת בשקט את האפרסק ויורה לעברי שברי משפטים בהונגרית, עם כמה מילים חלודות בעברית שנשארו לה ממה שהסכימה מחלת השיכחה הארורה להשאיר לה. אמא מנשקת אותה על הלחי, מחבקת אותה, מלטפת את השיער הג'ינג'י שלה ומספרת לה בהונגרית שהיא מכינה קציצות בשר וגומבוץ, כופתאות למרק עוף. סבתא מביטה בה בעיניים כחולות ותועות.</div> <div>*</div> <div>לא יודעת מי זו, הבת הבכורה שלה, שמדברת איתה עכשיו. היא לא יודעת מי אני. היא כבר לא עומדת. בקושי אוכלת. לא יכולה. דוד שלי מגיע. אנחנו עורכים שולחן, הכל מוכן. אמא מקרבת את סבתא אליה, מספרת לה שאנחנו הולכים לאכול עוד מעט, ואחר כך היא תלך לנוח. איפה את סבתא? את רוצה לבוא לים? הייתי שם עכשיו אלף שקל כדי לראות אותך מעשנת אירופה ושותה אספרסו עם נלי החברה שלך, בים הכחול. אני רואה אותך מנסה לשלב רגל על רגל, כאילו שאת עדיין בבית קפה.&nbsp;סבתא,&nbsp;איפה את? צבעתי אתמול את האותיות על המצבה של סבא, האיש שבזכותו הבנתי מה זה מוות.</div> <div>*</div> <div>את זוכרת אותו? איפה את עכשיו? על מה את חושבת? את חושבת בכלל? המבט שלך אטום. חלול. זוכרת איך עמדת במטבח הזה לפני עשר שנים ועשית לאמא שלי בית ספר? הרמת ארוחות לשלושים איש בשלוש שעות? וכמה בלינצ'סים הכנת? וכמה ציניות הייתה בך? זוכרת שרדפת אחרי גנב שנכנס אליכם הביתה וכמעט תפסת אותו והכנסת לו מכות? וכמה אנשים רדפו אחריך וחיזרו אחריך. סבתא, זוכרת ששיחקת איתנו כדורגל בחצר? עכשיו אין ים, אין שמיים. אין חצר לשחק בה. עכשיו כיסא גלגלים. עכשיו כלום.</div> <div>*</div> <div>תראה, אומר לי הדוד, תראה איך היא מסתכלת על אמא שלך. לא בטוח שהיא מזהה אותה. אבל בחוש שלה, היא מרגישה איתה הכי בטוחה, עם אמא שלך.</div> <div>קמתי מהר וברחתי לשירותים. הפעלתי את הוונטה הרועשת ונעלתי אחרי את הדלת. העיניים התכווצו, גוש עופרת חזק נתקע בגרון, הפה התעוות והתקשיתי לנשום. העיניים נעשו אדומות והוצפו בן רגע בנוזל שקוף, מלוח וחם שקוראים לו דמעות. מי זו האישה המבוגרת הזו על כיסא הגלגלים, שלא מכירה אותי כבר? זה אני סבתא. אני עדיין אוהב אותך כל כך.</div> <div>---</div> <div>&copy; כל הזכויות שמורות לאלעד אקרמן</div></td></tr></table>
						<div class="scorer"><div class="rate starer" id="rate_1581706"><strong>דרג את התוכן:</strong><a href="#" class="requirelogin rate_good"></a><a href="#" class="requirelogin rate_bad"></a></div><script type="text/javascript">
		dex.load.subscribe("dex.rate", function () { dex.rate.init('rate_1581706', 'post', 1581706, '', '-1', 'BmwPTEWa8ZShAgAIRtI00A==','תודה')})
		</script>
<!-- AddThis Button BEGIN -->
<div class="addthis_toolbox addthis_default_style">
<a class="addthis_button_preferred_1"></a>
<!--<a class="addthis_button_preferred_2"></a>
<a class="addthis_button_preferred_3"></a>
<a class="addthis_button_preferred_4"></a>-->
<a class="addthis_button_compact"></a>
<a class="addthis_counter addthis_bubble_style"></a>
</div>
<script type="text/javascript" src="http://s7.addthis.com/js/250/addthis_widget.js#pubid=xa-4fd86c5901aec0fb"></script>
<!-- AddThis Button END --></div><div class="clear"></div>

						</div>

						
						

						<ul class="action_bar two"></ul>


					</div></div><script>
		plasma_post = function() {
		
			this.process_answer = function(o) {
	
			 	var headline = 'עושה מצבות'
			 	this.dialog.el.dialog.setHeader(headline);
			 	this.dialog.el.className += ' plasma_post';
			 	return o;
			};
			
			var config = {
		 	
				process_answer:true,
		 		process_content:false,
		 		dialog_id:'user_init_edit',
		 		width:'885px',
		 		height:'620px'
			};
		
			this.dialog = new dex.panel(this, config);
			this.dialog.load_form_post('/post/1581706/module/blog_post/?plasma=true')
	};

	dex.load.subscribe('dex.panel', function() {
	});
	
	</script></div><div class="clear"></div><div class="underbar"></div></div><div id="blog_post_outbrain_wrapper">
			<div class="OUTBRAIN" data-src="http://cafe.themarker.com/post/1581706/module/blog_post/?plasma=true" data-widget-id="AR_1" data-ob-template="TheMarkerCafe" ></div>
			<script type="text/javascript" src="http://widgets.outbrain.com/outbrain.js"></script>
		</div>