צטט: מתחת לשיכון 2010-05-08 08:57:18

דבר אחר וידוי

כשאני מקבל פוסט לקריאה, ולמרות  שאני אדם רגיל אני קורא תחילה  את התגובות של האחרים

יש בהם משום הסבר למה שאחרים מבינים מהפוסט וזה עשוי להוביל אותי למחשבה אולי שונה ממה שחשבתי או אחשוב כשאקרא את הפוסט...

עלי לציין, מה שנקרא בשפת העם, "גילוי נאות", אני בדרך כלל נהנה לקרוא את התגובות לא פחות מאת הפוסט ...

התגובות שמקבל כל פוסט ממוצע, נעות בין התלהבות עד ל"קראתי זאת כבר קודם"

אבל כולם מציינים  כי הם בכל זאת נהנו לקרוא ...

מה שנקרא נמנעים לזלזל ו/או עדינים בתגובתם  כדי שלא להעליב או לעלוב בכותב 

יפה...

זה מביא אותי למחשבה חדשה של דרך המתחברת  לשרשרת של פוסטים בעלי תובנות המסתובבים ברשת גם אם חלק מכותביהם אנונימיים.. פוסטים אשר מסתובבים ברשת בלא פיקוח.. חלקם עוברים כאיזה מוסר השכל קוסמי ואחרים כמכתב שרשרת 

ישנם כאלו הבאים כעצות מישויות עליונות ואחרים באים סתם מרבנים או פילוסופים ואפילו מ"עקרות בית משועממות" והם - הפוסטים ממשיכים וממשיכים לזרום כאילו אין מחר וכאילו הרשת יכולה לקלוט הכול מבלי להביא לסתימה...

אשאל להלן שאלה ששואל מל ברוקס בסרט "יהודים בחלל" שנקרא בסופו של דבר "חזירים בחלל" לאן הולכות כל הכתוביות הנוסעות בחלל  ... (בדרך כלל בסרטי חלל יש כאלו כתוביות הנוסעות לאין סוף על רקע החלל החיצון)...

ובכן, היכן הולכים כל הפוסטים הללו? 

נראה כי הבעיה של העולם זה אינה היכן הולכים המילים המסתובבות ברשת. כמו גם אין לנו כל עניין באמרה שחומר הופך לחומר אחר, כדי לדעת שבסוף הגלקסיה ישנה מקלט האוסף את כל המסרים שלנו שיוחזרו פעם לאחר שחרור הגלקסיה מנוכחותינו....

אלא דווקא התפיסה הבלתי מוסברת של החיסכון הרגשי שיש לנו 

וזה נובע מזה שהתרגלנו לפעול כך כפועל יוצא - תוצאה מהתפיסה הלא נבונה של החיסכון הדתי

וזה מוביל בסופו של דבר לתסכול חברתי...

ולמה דברים  דומים או במה הם אמורים...

בואו נודה שאנחנו למעשה לא כל כך אוהבים לפרגן לאחר -  במיוחד לאחר שאנו יודעים שיכול לכתוב טוב יותר מאיתנו, שאנו משוכנעים שהוא יותר מוצלח מאיתנו והוא  או היא עולה עלינו בכמה דרגות ואפילו בסולם שבו אנו בוחנים את עצמנו. יתרה מזו, עוד באים כל מיני מחוקקים וטוענים לאהבת חינם....

חינם

אני קיבלת דבר מה  חינם כמו אותו פלוני שאיני רוצה לציין את שמו שזה כבר אומר  לפרגן לו... 

חינם אומרים החכמים..

(בטח חוככים ידיהם  על הפרייר ששומע בקולם)

חינם אומרים המורים

(שבטח לא עושים  את מה שהם מטיפים)

חינם אומרים המנהיגים

(שאצלם בדיעבד נראה ששום דבר לא בא חינם)

חינם ואהבה לא קיים באף כוכב אחר (האמינו לי אני בא מכוכב אחר)

כל אהבה עולה ...

הפסיכולוגים טוענים  שאפילו פילנתרופיה אהדדיות (לא טעות - reciprocity) הורים באה מתוך כוונה (לפחות בתקופות הקודמות בהם הורים טפלו בילדיהם כדי שהם יחזירו להם כשיתבגרו-ההורים) 

לפיכך כל אהבה עולה ואין אהבת חינם ....

אז הנה אתם רואים אם אף אחד ו/או כמעט אף אחד ו/או מעטים בלבד יכולים לפרגן בלב שלם (בלי אינטרס סמוי/גלוי/ידוע/לאידוע/אחר)..

נאמר לעיל  שזה נובע מהחסכון הדתי - מה זה לעזאזל ?

חיסכון דתי זוהי תפיסה המאפיינת את כל הדתות בעולם-

היא טוענת תהיה טוב עכשיו תקבל פרס בעולם הבא..

פשוט תחסוך היום תקבל דיור בגן עדן לא חסכת תהיה הומלס בעולם הבא...

(כאשר הכוונה שהגיהינום זהו אזור ההומלסים)-

זה מביא אותנו לצורך הבלתי רציונלי לסמוך על דעותיהם של "הוגי דעות" הטוענים שבאמת יש עולם הבא, יש נפש, יש רוח ואפילו יש גלגול נשמות ...

אם ניקח מהם את "ההוכחות" לקיומם של המונחים המוזרים הללו נמצא כי אין להם כלום מה למכור לנו...

בדיוק כמו שאומר ביל מהר, איזה אדם רציונלי יפקיד את כספו, חירותו ואת חייו בידיו של אדם אשר תולה את הקולר לפעולותיו באיזה ברנש שלא בטוח שחי לפני 2000 שנה.

במיוחד כאשר תאריך הולדתו נקבע 339 שנה אחרי מותו כביכול.. ועוד טוענים כי הוא נולד מרוח קודש לאם בתולה שלא ידעה גבר מימיה, והוא בן של אלוהים שמת ואחרי שלושה ימים קם לתחייה ... הרי אם הינו חושבים באופן הכי רציונלי שהוא, טוען מהר,  לא נוכל להאמין לסיפור פנטסטי כזה- אולם, אנשים יוצאים למלחמה והורגים בעבור הסיפור הזה..

אם נרחיב את היריעה נמצא כי כל הסיפורים המכוננים של כל הדתות בעולם נשמעים באוזן טיפה רציונלית כסיפורים מצוצים מהאצבע -

נביא שעף על סוס פלא מקצה עולם לקצה שני ...

או

נביא אחר שחי בבטן של דג שלושה ימים...

מה זה פינוקיו?.

והם עוד מלגלגים על סיפורי המיתולוגיה היוונית....

 

כל סיפור שסופר על ידי בני האדם לא צריך כל הוכחה מדעית, תאמין או לא... ואז מה אשרי המאמין כי מי שלא מאמין סופו להכרת בחרב -

אזי כולם צריכים להאמין ולהתנהג כמו שהשליחים דורשים זאת....

השליח כאן נהנה מההילה של הישות הזו.

נראה כי מאז שאמר מרכס כי הדת היא האופיום להמונים רק התגברה כמות  המכורים - כנראה היא באמת מסממת - הדת ...

כמו במקרה של הפלשתינים חובת ההוכחה היא עליהם ועליהם בלבד..

אומנם למרות שאני ודע את מה שנאמר לעיל, לא אתחיל ממחר  לצרוך בשר בחלב ובשר חזיר ופרות ים,  כי טרם התרגלתי לטעמים הללו - ולא נחשפתי אליהם מילדות-

כמו גם  כמו רבים אחרים, לא נחשפתי אל מאכלים של אניני טעם כגון, ביצי שלו וקוויאר בלוגה ושרדונה 1952...

ולמה חובת ההוכחה היא על האחר - כי הוא הטוען ....