| במים הצלולים מצאנו ילדות מרוחקת קרירות חבקה את רגלינו. החזקתי בזרם המהיר תמימות מחויכת ולא עייפתי מן המשחק כשידך מתיזה זהרורים על פניי ורוח לוחשת אל חדרנו נוף הרים. גם בין הכתלים לא בגרנו, לרגע איבד העולם את דמותו בדממה סביב. בוא סרוק את גופי בעינייך, אין איש להזכירנו שנים. |