
הטַטוּשוֹן הוא לטָא, והוא חבר של דרלה. לכן אסור לזנביקה לנסות לצוד אותו גם כשהוא מנמנם על הקיר ונראה כמו לטאה סתם. כמו לטאה, הוא מחליף צבעים. כשהוא במלוא צבעיו הוא משמח את דרלה מאוד, ונדמה לה שכל הבית צבעוני ומעניין ומלא חיים. אבל לפעמים הוא אפור או שקוף ולא רואים אותו, ואז דרלה מחפשת אותו, ומגייסת למשימה גם את זנביקה הנרגנת, שלא מבינה בשביל מה צריך את זה, כי הטטושון תמיד חוזר."אני פה," אומר הטטושון, שהיה על הקיר כל הזמן, ולא מבין על מה המהומה, אבל אפילו הקול שלו חסר צבע."מישהו שחושב שהוא פה," אומרת דרלה לזנביקה בזעף, "ומדבר בקול אפור, תפס לי את המקום של הטטושון."וזנביקה שותקת בזהירות, כי היא יודעת שלא משנה מה היא תגיד, דרלה עלולה להתפרץ עליה.כשהטטושון שוב צבעוני, קודם כול דרלה זורקת עליו כמה חפצים כבדים, וגם את זנביקה, אם היא מצליחה לתפוס אותה; ואחר כך היא שוכחת.
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי! ברוך הבא ותודה רבה.
השמות באמת לא קלים. ויהיה נפלא אם מישהו יאייר. יש עוד הרבה סיפורים. :)
אחלה לדרלה. בליווי ציורים ומרווחים זה צריך להיות סיפור לגמרי לא רע. אני הייתי קצת מקל על השמות אבל אני זה אני מה אני מבין בכלל. היום הקליטה טובה יותר