מִשּׁוּם מָקוֹם, כַּלָּה לְבָנָה נִמְלֶטֶת אֶל הֶחָלָל הֵעָשֵׁן

זוֹ הַכּוֹס הָרְבִיעִית, הִיא אָבְדָה מִזְּמַן בְּתוֹךְ הָאֵין-שִׂיחָה, עַכְשָׁיו הִיא רַק כַּמּוּת הַחֹמֶר שֶׁבַּגּוּף הַמְּפֻזָּר עַל כֹּל הַבָּר  

כַּלָּה לְבָנָה, עֵינֶיהָ מוּגָפוֹת כְּשֶׁהִיא מִתְנוֹעַעַת בְּקֶצֶף רוֹק כָּבֵד

הַצַּיָּדִים נוֹסְעִים דַּרְכָּהּ אֶל המָקוֹם שָׁם

הַלַּיְלָה חוֹנֶה כֹּל הַשָּׁנָה 

"אַהֲבָה הִיא רַק אוֹסֵף כְּלָלִים מֻסְכָּמִים" מְמַלְמֶלֶת כַּלָּה לְבָנָה  

הַשָּׂפָה לָמְדָה

לֹא לִפְתֹּר דָּבָר