מסתבר שהמנוע שלי עלה בלהבות. יותר מידי מאמץ, דוושה שהייתה דבוקה למתכת שמתחתיה.. ואי היכולת לנצח כל הזמן במרוץ הזה הבלתי נגמר נתן את אותותיו בי. הרבה זמן חשבתי שאני לא מספיק טוב, לא מספיק מוכשר, לא מספיק יפה, לא מספיק ודי. אבל דברים החלו להשתנות בי שבחרתי לשחרר את המקום הקשה הזה מתוך הבנה שאני כנראה לא בנוי למרוץ, למעשה היום אני יודע שלא.. אם אמשיך לעשות את ההקבלה למכוניות אז אני יותר ג'יפ ממכונית ספורט, אולי אפילו טנדר פיקאפ איכותי. הקצב שלי שונה, אוהב את החופש והמרחבים, להרים ראש ולהסתכל בנוף סביב, לעצור מידי פעם לעשות קפה בפינג'אן החיים אם בא לי, כי אני לא חייב להספיק הכל. השתחררתי מהצורך להוכיח את עצמי לעולם, מבחנתי הכי חשוב שאני יודע עד כמה אני טוב, וזה מספיק, אין לי צורך בתפיחות על השכם למרות שמידי פעם זה נחמד. ללכת עם "האמת הפנימית" שלי.. מושג נרחב ולעוס, אבל מה היא באמת, מי היא האמת הזו?
בשבילי היא לשם לב היכן הגוף והראש מאותתים לי. הם מאותתים במקומות של חיכוך בין הרצוי לאפשר, בין החומר לרוח, בין מה שמוכרים לי שצריך, למה שאני זקוק לו באמת, וגורמים לי אי נוחות פנימית.
הפנטזיה שהחיים הם כמעט כמו תוכנית כבקשתנו התנפצה לי בפנים לפני כמה שנים, מאז למדתי, לאט אבל למדתי. למדתי שתוכניות טובות רק על הנייר, כי לא משנה מה תתכננו זה אף פעם לא יצא בול כמו שתכננתם.. אתם יכולים לכוון בכיוון כללי ולשחרר כי אם לא תעשו זאת הדרך תיהיה רצופת אכזבות וקשיים ועדיין אין את ההבטחה שתשיגו את מה שרציתם מלכתחילה למדתי שהמושג ביטחון שכולם רודפים אחריו הוא פיקציה..לא יהיה ומעולם לא היה, המושג הזה נולד כדי ליצור שיעבוד פר אקסלנס. לעולם לא נשיג אותו כי אין כזה, ואם בכל זאת מתעקשים שיש, אז כמעט תמיד הוא המצאה של כאלה שרוצים למכור לנו משהו שאנחנו "חייבים וצריכים", חיינו יהיו ממש אומללים ומפחידים בלעדיו. ואם הם מצליחים לשכנע , אז נשלם על זה וביוקר... בתמורה "לביטחון" נשלם בחופש ורוגע, ואם אתם זקוקים לדוגמה קלה אז תנסו להיזכר איך הרגשתם בפעם הראשונה אחרי שנים שפתאום גילתם שהצלחתם לסגור את מינוס בבנק, הקלה מופלאה לא? אבן נגולה מלבכם.
:) |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מבחנתי, זה שאלך איתך עוד קצת עם הפוסט הזה כבר משמח אותי.
דומה שעברת כברת דרך קצרה אבל התובנות שהשגת בה הן תובנות שבהן אתה עושה עתה שימוש להמשך החיים, יש כאלה שמגיעים לתובנות אלו בגיל מואחר ובסוף מתים מדום לב, לפחות אתה עושה עם החיים שלך משהו וזה טוב,
הכי הכי- קצת נגעת לי בנקודה רגישה בעיניין הבטחון העצמי המופגן שאיננו קיים
ואני חושבת שעוד יהדהד בראשי פוסטך וינפץ לי את אשליית הבטחון העצמי
ובינתיים שיהיה לך כל טוב
והעיקר האופטימיות
נכון. זה נשמע כמו משהו שהייתי אומרת
אני חושב שמדוייק היא אחלה הגדרה..
:)
התכוונת לאמר, שעכשיו שאני יודע- אפילו השמיים אינם הגבול.. נכון?
:)
זה מפתיע אותי עד כמה זה נכון..
משחררים, והדברים פשוט באים מאליהם.
והכי מגניב, שיש הפתעות כיפיות לאורך הדרך.
אבל בדיוק!
שמת לב שאתה נהיה יותר ויותר מדוייק..?
תענוג על כל תובנה ומילה זורם לי בלב ובראש כמו מוסיקה חיה:-)
אני גם חשבתי על כל הדברים האלו שדיברת עליהם,
והגעתי למסקנה, שיש אנשים שטובים בריצה למרחקים ארוכים (אלו שאוהבים את מרוץ החיים להתחרות...)
ויש אלו שטובים בריצה למרחקים קצרים.ואני הגעתי למסקנה שאני טובה בריצה למרחקים קצרים .
זה לא עושה אותי פחות טובה מאף אחד בכלום, פשוט בזה אני חזקה יותר. אינדבידואלית..
משהו כזה...
אין מה להוסיף,
פשוט נכון.
כל אחד ינוע בקצב שלו,
ושים לב,
כשמשחררים ,
הדברים מגיעים עד אליך
אפילו ללא יגיעה...
שבוע נפלא שיהייה ,בלו
:)) .
חופשי צוחק, למעשה נקרע מצחוק..
בכל פעם שהוא רואה שאנחנו מנסים יותר מידי,
הוא עושה קונץ ומשבש את התוכניות.
השיטה היא לקחת הכל בנעימים.
תודה יקירתי,
ממני ומהטנדר..
לאב מי טנדר, לאב מי ג'יפ..
לא מי מכונית פרטית.
:)
איזה כייף לך שהבנת את זה.
ככל שאנחנו מתכננים יותר ההוא שם למעלה צוחק עלינו יותר.
כן צריך לתכנן,אבל במידה ושלא נחשוב שאנחנו כאלה גדולים כי אנחנו לא.
"טנדר פיקאפ איכותי"....(-;
אהבתי...אחלה תובנות