כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    רונן ברגמן עלי ועל פרשת מנבר

    1 תגובות   יום ראשון, 30/9/07, 03:04

    מצורפת כתבה של רונן ברגמן על "עכובי" ע"י השירות החשאי הבריטי בגין תחקירי על פרשת מנבר והקשר שלהם לעיניין מכירת חומרים וטכנולוגיות לייצור נשק כימי לאיראן. החשיבות הרבה שהם יחסו לי, מלמדת על רגישות גדולה מצידם.

    עובדה זו ותפקידו של הסוכן לשעבר טומלינסון בפרשה הם הוכחה ברורה שנחום מנבר ניתק את הקשרים שלו עם האיראנים, לאחר שהוזהר ע"י המשטרה הישראלית בסוף 1993 להפסיק את המגעים. הבריטים היו מאוד מעוניינים להמשיך בקשרים עם איראן ולשם כך היו גם זקוקים לתכניות חשובות שהיו בידי מנבר. בין השאר הם גם רצו לפגוש אותו לשם כך, אבל אז הוא נעצר.

      כל החומרים שהוחרמו אצלי ע"י מלבד קלטת הווידיאו עם :רון ארד המזוייף שקיבלתי מג'וי קידי הוחזרו לי כמה חודשים אח"כ. זאת אחרי שאמרתי לג'וי שהגיע הזמן שיחזירו לי את רכושי והיא העבירה את המסר הלאה.

     

    אין ספק שהבריטים יכולים לשפוך יותר אור על פרשת מנבר, אם הם היו רוצים זאת. אבל לשם כך יצטרכו לחשוף גם דברים לא נעימים לעצמם.

     

     

     

    הארץ 

    תאריך:     22/01/1999 

    כותרת: פרשת מנבר לא תמה 

          כתב: ברגמן רונן      

      

    טקסט 

     

    בכל פעם שנדמה כי התקשורת סיקרה עד לעייפה כל מה שאפשר לסקר בפרשת מנבר,     נוסף פתאום מידע חדש, אמיתי או בדוי. בראיון לא שגרתי ("הארץ", 1.12.95) חשף נחום מנבר בראשונה את קשריו עם איראן והודה כי מכר נשק לאיאתוללות.
    אחר כך היתה פרשת המעצר הסודי, ולאחריה המשפט, שהתנהל מאחורי דלתיים סגורות ומידע על מה שהתרחש בו הודלף לתקשורת באטיות. בהמשך התפוצצה פרשת סטרשנוב-זיכרוני-ינאי, ואחר כך ניתן גזר דינו של מנבר והוגש ערעור לבית המשפט העליון. לפני שבועיים עלתה לכותרות שערוריית ריצ'רד טומלינסטון והשבוע דובר על מעצרו של העיתונאי שרגא עילם. כיום, כך נדמה, לא בטוח שאפילו מנבר עצמו בקיא בכל ספיחי הפרשה הקרויה על שמו.
    ביום חמישי שעבר בשעות הערב התכונן עילם לעלות לטיסת סוויסאייר מנמל התעופה היתרו בלונדון לציריך. "הטיסה היתה אמורה לצאת בשבע ורבע", הוא אומר, "ובשבע עדיין לא הופיע על הצג שער עלייה למטוס. רק ליד הדלפקים היה שלט שהורה לכל הטסים להציג את דרכונם. כשנתתי לדיילת את הדרכון הישראלי שלי, קמו מאחוריה שני פקידי מכס ומאחוריהם הופיעו עוד שמונה אנשים בלי מדים. לאחר בדיקה ארוכה של מסמכי התבקשתי להתלוות אליהם אל משרד המכס, בלי שנאמר לי מדוע".

     

    עילם, בן 51, נולד בקרית חיים ושירת בנח"ל. הוא בוגר החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, ובמשך שנים מספר שימש קצין אלחוט בצי הסוחר. ב-1978 עזב את ישראל ועבר להתגורר עם משפחתו בציריך, שווייץ, שם למד אנתרופולוגיה. שנים רבות הועסק עילם כמומחה למאגרי מידע בהוצאת הספרים "רינייה", אימפריית העיתונות השווייצית; היום הוא כתב פרי-לאנסר בכמה עיתונים בשווייץ ובגרמניה. 

    עיקר מומחיותו בתקופת השואה. הוא כתב ספר בשם "שווייץ מואשמת" העוסק בחלקה של המדינה בהברחות רכוש נאצי אחרי תום המלחמה. בחודשים האחרונים עסק עילם בתחקיר נרחב על פרשת מנבר לשבועון הגרמני "שטרן". בין השאר, ביקש לבדוק אם מנבר פעל בידיעתה של מערכת הביטחון בישראל וברשותה, במוכרו מרכיבים לייצור נשק כימי לאיראן, ואם היו ישראלים
    אחרים שפעלו כמו מנבר, אבל לא הועמדו לדין. "אכן", אומר עילם, "לאיראנים היו רשתות מקבילות לזו של מנבר, שבאמצעותן ניסו להשיג את חומרי המוצא והידע לייצור גזים ללוחמה כימית. גיליתי מסמכים המעידים על מעורבותו של ישראלי אחד לפחות, משה רגב, באחת הרשתות האלה. הוא שותף בחברה שהוכנסה זה כבר לרשימה השחורה של מחלקת המדינה האמריקאית".
    בשבוע שעבר נסע עילם לבריטניה כדי לפגוש כמה אנשים הקשורים בפרשה, ובהם ג'וי קידי, אחת מעדי התביעה המרכזיים במשפטו של מנבר. קידי היא הדמות המסתורית בפרשה. האשה שנראית כמו עקרת בית משועממת קשרה קשרים עם כולם, לרבות מנבר, האיראנים, המוסד ואם-איי-6. עד היום אין מניעיה ברורים לגמרי. אם היא אכן רוצה בטובתו של מנבר, לא ברור מדוע הסכימה לבוא לישראל ולהעיד מטעם התביעה. לא ברור גם מה טיב קשריה עם המודיעין הבריטי.
     

    הפגישה עם קידי התקיימה לאחר שיחה בין עילם לריצ'רד טומלינסון, קצין מודיעין צעיר שפוטר מעבודתו והחליט לנקום ולפרסם ספר שערורייתי, החושף כביכול מעשים לא חוקיים שמבצעים הארגונים החשאיים בחסות החשיכה.  

     

     

    טומלינסון ניסה לפרסם את ספרו ונשלח לרצות עונש מאסר של חצי שנה בכלא הבריטי. עם שחרורו, הפר את תנאי השחרור שלו, ברח מבריטניה וממקום מחבואו בשווייץ החל מפיץ בדואר וברשת האינטרנט קטעים מתוך הספר, ובו פרק על מעורבותו של מחברו בפרשת מנבר. פרסום ראשון למעורבות טומלינסטון בפרשת מנבר נתן לפני שבועיים העיתונאי יוסי מלמן ב"הארץ".
    בראיון טלפוני ביום שלישי שטח טומלינסון בהרחבה את גרסתו לפרשה. ואולם, אין ביכולתו להוכיח את דבריו; אין בידיו ולו שמץ ראיה שתאשש את טענותיו בכל התחומים, לרבות פרשת מנבר. ,"
    Take it or leave i     " הוא אומר.

    לטענתו של טומלינסון, כבר בשלב מוקדם של קשריו עם האיראנים היה מנבר על הכוונת של אם-איי-6. "לא התכוונו להפריע למנבר בעבודתו. להיפך. כל העסק היה מבצע קלאסי של הביון הבריטי: להניח לאנשי עסקים פרטיים אמיתיים, לא חברות קש, ליצור קשר עם מדינות עוינות כמו עיראק, איראן ולוב ובשלב מאוחר יותר לחדור לרשתות שלהם, כדי לאסוף מידע על מדינות היעד".

    האם המודיעין הבריטי אינו חושש שתוך כדי המבצעים האלה יצליחו האיראנים או הלובים לשים ידם על ציוד מסוכן?

    טומלינסון: "ציוד וחומרים לייצור נשק כימי אינם נחשבים כלל בעיני אם-איי-6. קל להתגונן מפני חל"כ ואין לו השפעה מכרעת על שדה הקרב. התפישה היא שמותר לספק משהו בתחום הזה כדי לאסוף מידע חשוב על נושאים רבים אחרים".

    מנבר פעל מטעם המודיעין הישראלי או ברשותו?

    "לנו לא היה ספק. אני לא הייתי קצין קישור, אבל אני יודע ששמו של מנבר עלה שוב ושוב בשיחות שקיימו אנשי המוסד עם עמיתיהם אצלנו. רשמית, המוסד לא הודה מעולם שמנבר פועל מטעמו, אבל היה ברור שהישראלים יודעים על כל מעשיו. אנחנו קיבלנו משירות המודיעין הצרפתי, דה-אס-טה, את דו"חות ההאזנה שלהם לבית של מנבר בריוויירה. נרשמו בהם עשרות שיחות שהוא ניהל עם שגרירות ישראל ועם מטה המוסד בתל אביב. לשיחות הללו היה אפשר לתת
    רק פירוש אחד. אגב, כשניסינו להיכנס לעסק במקומו של מנבר, ניסה המוסד כל הזמן לשבש את עבודתנו ולא העביר לנו את כל המסמכים שהיו ברשותו".

    אם הוא פעל ברשות ובסמכות, מדוע מנבר יושב היום בכלא? "כמו שקורה הרבה פעמים, כך גם הפעם, שירות המודיעין הישראלי החליט, מסיבה שאינה ידועה לי, להיפטר ממנבר, ניתק אתו מגע והפך אותו לשעיר לעזאזל. המוסד שומר לעצמו את כל המסמכים שיכולים להוכיח את חפותו של
    מנבר, ומי שינסה לפרסם אותם ייענש".

    מה היה חלקך בכל העניין הזה?
    "נשלחתי לחדור לתוך הרשת של מנבר ולמעשה לתפוס את מקומו בכל הנוגע לקשריו עם איראן. נשאתי דרכון ארגנטיני מזויף על שם אלכסנדר האטלי והתחלתי לעבוד בחברה בלונדון בשם 'בארי טריידינג' השייכת לאיראני. דרך החברה הזאת היכרתי חבר קרוב של ג'וי קידי, אלברט קונסנטיין, שהציג אותי לפניה.

    לקידי סיפרתי שאבא שלי הוא בעל בית חרושת למוצרים כימיים בארגנטינה, ושאני רוצה להיכנס לעסקים עם האיראנים. קידי היא שאמרה לי שמנבר רוצה לפרוש מהעסקים האלה".

    דבריו של טומלינסון תואמים במידה מסוימת את גרסתו של מנבר. בערעור שהגיש לבית המשפט העליון צוין, כי במארס 94' הורה מנבר לקידי לנתק כל קשר עם האיראנים. טומלינסון אומר, כי בעקבות הוראה זו טסה קידי ב-95' לפגישה באמסטרדם עם נציגי ממשלת איראן. אלה דרשו ממנבר, באמצעותה, להחזיר להם שני מיליוני דולרים או לסיים את אספקת כל הציוד להקמתו של מפעל הטיונייל כלוריד באיראן. "אני הייתי במדינה אחרת בזמן הפגישה של קידי עם ראש הפרויקט האיראני, מג'יד עבספור, אבל חוץ ממני כולם בערך היו שם", אומר טומלינסון. "גם אם-איי-6 וגם שירות המודיעין ההולנדי צותתו לפגישה. כשחזרה קידי לבריטניה היא נעצרה בנמל התעופה באמתלה של חשד לסחר בסמים ולקחו ממנה את כל המסמכים שלה כדי לצלם אותם בהסתר".

    לדברי טומלינסטון, למעשה, הוא כבר הצליח לתפוס את מקומו של מנבר בכל הקשור לקשריו עם איראן, אבל כשהיה אמור להתחיל לרקום עסקות עם טהרן מטעם ממשלת הוד מלכותה קיבל הודעה לשוב מווינה לבריטניה בצירוף מכתב פיטורין.

    טומלינסון אמנם אינו מציג הוכחות כלשהן לגרסתו זו, אך בפגישה בין עילם לבין קידי בשבוע שעבר, חיזקה קידי את דבריו. "קידי", אומר עילם, "לא ידעה כלל, או לפחות כך טענה, מיהו טומלינסון. כשהזכרתי את אלכסנדר האנטלי - הזהות הבדויה של טומלינסון - היא הופתעה. פתאום הבינה את הקשר ושטחה לפני את מערכת היחסים ביניהם באופן שתאם את הגרסה של טומלינסון. קידי גם אישרה פרטים שרק היא והשירות החשאי הבריטי יכלו לדעת, לרבות מעצרה בחשד להברחת סמים, כשחזרה מאמסטרדם". לדברי עילם, הוא הקליט את השיחה עם קידי, והיא חזרה לפניו על דעתה באשר לעוול הנורא שנגרם למנבר בישראל.

    עילם החליט בבוקר יום חמישי לנסות לקבל את תגובת אם-איי-6 לפרשה, וקידי הבטיחה לתאם לו פגישה באנגליה או בשווייץ. שניהם לא העלו בדעתם שהפגישה תתרחש כבר באותו ערב במשרדי המכס בהיתרו. עילם קיבל מקידי מסמכים שונים וגם את קלטת הווידיאו שמצולם בה האדם, שעל פי הטענות הוא רון ארד. זוהי הקלטת שהביא בזמנו מנבר לישראל והוכח כי היא מזויפת.

    בחקירתו במשרדי המכס בהיתרו נלקחו מעילם הקלטת הזאת, קלטות אודיו ווידיאו אחרות וגם המחשב הנייד שלו וכמה מאות מסמכים שהיו קשורים לפרשה. מקסין קרוק, קצינת מכס, ניהלה את החקירה. באותה עת ניצבו בחדר, ובחדרים סמוכים, אנשים לבושים בגדים אזרחיים, ככל הנראה אנשי קהילת המודיעין. "קרוק הסבירה לי שאני חשוד בניסיון להבריח טכנולוגיות לייצור נשק כימי לאיראן", אומר עילם. "הם טענו שבקלטות הווידיאו שלי יש שיטה מיוחדת המצפינה מידע נוסף על זה הנראה בגלוי על המסך ועוד כל מיני שטויות. בסוף הצליחו לגלות בתוך הניירות שלי תעודות משלוח של טיונייל כלוריד מ-1991 מסין לאיראן ובתרועת ניצחון אמרה לי קרוק: 'אתה רואה, שיקרת לנו. מדובר בחומר המופיע ברשימה השחורה'. כשהסברתי לה שמדובר בתעודות משלוח של מנבר, היא נבוכה ויצאה להתייעץ עם האנשים בחדרים הסמוכים. כל העת הם הדגישו שאני לא עצור אבל מצד שני לא יכולתי ללכת לשום מקום ואפילו לשירותים הם התלוו אלי. הם ניסו להחתים אותי, שבאתי אתם מרצוני החופשי וסירבתי. מעט אחרי חצות הם שיחררו אותי והודיעו שכל החומר נשאר אצלם".

    דובר אגף החקירות של המכס הבריטי אישר השבוע באוזני שליח "הארץ" בבריטניה, שרון שדה, כי קציני מכס פנו אל עילם לפני המראתו לציריך. אבל, לטענתו, "האיש לא נעצר, לא עוכב וגם לא הואשם על ידי המכס בשום שלב". לדברי הדובר, מבדיקה ראשונית עולה כי החלטה בשאלה אם עילם עבר על חוקי המכס הבריטי תתקבל רק בתוך שבועיים-שלושה. "יש צורך לתרגם את המסמכים שנלקחו לבדיקה, ורק לאחר מכן תתקדם החקירה", אמר. המכס הבריטי, הוסיף, מנהל
    את החקירה בשיתוף זרועות ביטחון אחרות בבריטניה.

    מדוע החליטו שלטונות בריטניה לעצור את עילם, או לכל הפחות לעכב אותו? ברור שהנושא היה חשוב להם, והם היו מוכנים לקבל עליהם את הסיכון שבשערורייה ובפרסום הכרוכים במעצרו של עיתונאי ובהחרמת מסמכיו. אולי היה חשש באם-איי-6 שטומלינסטון שמר בידיו מסמכים רבים מתקופתו בארגון והחביא אותם בבריטניה, ועילם היה השליח שיצא להביא את החומר. אולי היתה זו ג'וי קידי שדיווחה על התעניינותו של עילם בפרשת מנבר והיה בכך די להביא למעצרו. ואולי בכלל המוסד הוא שעומד מאחורי המעצר. השערה זו אינה סבירה, משום שיחסי העבודה בין המוסד לבין אם-איי-6 אינם טובים במיוחד. התשובה, מן הסתם, תישאר עלומה זמן רב.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/6/12 23:07:
      ****

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין