פיצול אישיות.
מהי תופעת פיצול האישיות? פיצול אישיות היא תופעה שבה האישיות מתפצלת לדמויות.
כדי להבין מהי תופעת פיצול האישיות לעומק יותר, רצוי להבין מהי אותה האשיות האמיתית שהתפצלה לדמויות?
כלומר, להבין מהו אותו אני העצמי, מהי זהותנו האמיתית? רצוי לזכור שבשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, האנושות עדיין אינה יודעת להגדיר לעצמה, מי אנחנו ולמה אנחנו חיים בכלל, אבל לפני הכל רצוי להבין ממה אנחנו מורכבים כדי שהפיצול יהיה מובן ומוחשי?
בן האנוש מורכב מהתודעה והגוף הפיזי, התודעה היא מי שאנחנו.
הגוף הפיזי הוא אמצעי, כלי ביולוגי, שנבנה בתהליך האבולוציה.
בעת התרחשות תופעת המוות, התודעה משתחררת באופן אינסטינקטיבי ועוזבת את הגוף המת.
למה התודעה זקוקה לגוף? התודעה זקוקה לגוף, כי הגוף משמש לה כהשתקפות, כמראה.
ההשתקפות שלה זקוקה התודעה שנעשית בעזרת הגוף, מטרתה לגרום לתודעה לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר למודעות עצמית ונצחיות תוך כדי תהליך החיים.
מהי התודעה? התודעה היא אנרגיה כדורית, המאפשרת את ההולוגרמה.
מה קשורה התודעה לפיצול אישיות? בגלל פרוש שגוי למי שאנחנו, לאישיות האמיתית, לזהותנו האמיתית, מסיבה אבולוציונית, אז נוצר מצב שמבחינה תודעתית אנחנו מפרשים ורואים את עצמנו באופן שגוי, כלומר אנחנו מפרשים את עצמנו כדמויות שהן לא מי שאנחנו באמת.
מה תפקיד המוח האנושי? המוח האנושי הוא איבר המקשר בין הגוף לתודעה, וגם מקשר בין התודעה לגוף.
כלומר, המוח האנושי מתרגם את השדרים שמגיעים לתודעה מהגוף, וממיר את השדרים שיוצאים מהתודעה אל הגוף לשם הפיקוח, הבקרה וההפעלה.
המוח האנושי הוא מקרן, שמקרין לתודעה את מה שהוא קולט מהשדרים שמעביר לו הגוף, וכתודעה אנחנו צופים בהולוגרמה בסרט תלת ממד שמוקרן לתוכנו, וככה אנחנו רואים את עצמנו ואת המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים.
במידה ואנחנו מפרשים באופן שגוי את מי שאנחנו באמת, אנחנו מדמיינים לעצמנו וצופים בתודעה שלנו בדמויות שהן לא מי שאנחנו באמת, וכתוצאה מכך אנחנו יוצרים ומחליפים מציאויות בדמיון שלנו, שמיושמים באורח החיים שאנחנו יוצרים לעצמנו, מה שמכונה אשליה.
למה זה קרה לנו? כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין את תהליך האבולוציה שהמין האנושי עבר, עובר, ויעבור וזאת כדי לממש את מהות ומטרת החיים.
ההתפתחות האבולוציונית שלנו מחולקת לשלושה שלבים עיקריים:
שלב ראשון בהיסטוריה האנושית, היה שלב שבו חיינו ללא רגשות, מתוך אינסטינקט והתנהגנו באופן אוטומטי, אך היינו מחוברים לזהותנו האמיתית ולמציאות האמיתית, אבל חיינו ללא כל מודעות עצמית.

שלב שני בהיסטוריה האנושית, הוא שלב שהתחלנו בו את התהליך שלנו למודעות עצמית, כלומר התחלנו את היציאה מדפוס ההתנהגות שחיינו על פיו בשלב הראשון, כתוצאה משינוי טראומטי זה נבהלנו ופחדנו מעצמנו, מה שהוביל לבלבול ולנדנדה רגשית, לזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות השליליים הרעים שבנו לבין הרגשות החיוביים הטובים שבנו, שאליהם אנחנו שואפים עד היום וזאת כדי לא לשקוע לתוך הרגשות השליליים, מה שהוציא אותנו מהאיזון, מהשפיות, ומה שגרם לנו ליצירת אורח חיים שבמהותו הוא טקסים לשם הפולחן הרגשי, שבמהות תפקידו לאפשר לנו להשתחרר מאותם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.
שלב שלישי עתידי בהיסטוריה האנושית יהיה שלב שבו נהיה מודעים יותר לעצמנו ולעצם קיומנו, האחראים לתכנון ויצירת המציאות שבה נחיה כשהשאיפה להיות נצחיים, שלב שבו נשחרר את עצמנו, מייצור הרגשות השליליים הרעים שבנו וגם מהרגשות החיוביים הטובים שבנו, שגורמים לנו לסבל רב, וככה נגאל את עצמנו מהייסורים.
בשלב זה נבין כבר מהי האישיות האמיתית, מהי הזהות האמיתית שלנו ונתחבר אליה, מה שיאפשר לנו לפרש באופן האמיתית את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, ונבין מה מהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
שלב זה הוא שלב שבו נהיה רגועים ונחיה באורח חיים שלוו, נהיה רציונאליים ולא אמוציונליים ונתייחס לעצמנו ולחיינו באופן ענייני, ובעיקר בריא יותר, מה שינטרל את פיצול האישיות הקיים בנו בגלל הרגשות.
כלומר, נלמד להתאים את גופנו לאורח החיים הבריא, שיהיה מותאם למציאות האמתית שבה אנחנו חיים,
תיקון משמעותי לאישיותנו.
מתי התחיל בנו פיצול האישיות? ברגע כניסתנו לשלב השני למודעות עצמית, שלב שפחדנו ונבהלנו מעצמנו וגרם לנו לבלבול, מרגע שייצרנו והפעלנו את הרגשות, גרם לנו המעשה להתנהגות שהיא אינה שפויה, אז אישיותנו התנפצה, התפצלה, לה למגוון רחב של דמויות.
כלומר, תופעת פיצול האישיות קיימת בנו מאז תחילתו של השלב השני בהתפתחותנו, והיא מלווה אותנו עד עצם היום הזה, תופעה זו עוברת מדור לדור, והיא תימשך עד שנתקן את האישיות שלנו, נבין ונתחבר חזרה לאישיותנו האמיתית.
מהי האישיות האמיתית שלנו? אישיותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
מהו הרוגע הפנימי? רוגע הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים את מכלול הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגיש רע, ולא את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב.
מהם הרגשות הפנימיים שרצוי שנפסיק לייצר אותם בתוכנו?
הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים, רק שאנחנו קוראים להם רגשות.
הרגשות השליליים, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
הרגשות החיוביים, כוללים בתוכו את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
אם ניקח את הרגש הטוב שבנו, ואם ניקח את הרגש הרע שבנו, כשכל אחד/ת מייצרים אותם בתרכובות ובהרכבים ומינונים שונים, נגיע למצב שהאישיות שלנו התפצלה, התנפצה, לה למגוון רחב של דמויות, כשלכל דמות התנהגות שתואמת לאותו רגש שייצרנו, דמות שיצרה לה מציאות דמיונית משלה.
רצוי לזכור, הגוף הוא בית חרושת לייצור סמים, רגשות, שגורמים לנו להזיות וליצירת מציאות שהיא אשליה.
לכן, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו להיות מסוממים ולהתנהל בחיינו כסהרוריים, כי רגש הוא סם, אנחנו נמצאים בהזיה רגשית ומנותקים מהאישיות האמיתית שלנו ומהמציאות האמיתית.
איך לפרש את הרגשות הפנימיים שבנו? דבר נוסף הוא בפרוש ובהתייחסות השגויה שלנו לרגשות הפנימיים שבנו, כלומר אם אנחנו אוהבים, אנחנו אוהבים אך ורק את עצמנו, ואם אנחנו שונאים אנחנו שונאים אך ורק את עצמנו, ואם אנחנו פוחדים אנחנו פוחדים אך ורק מעצמנו, ואם אנחנו שמחים אנחנו שמחים עם עצמנו, ואם אנחנו מרגישים רדופים אז אנחנו רודפים אחרי עצמנו, ואם אנחנו צוחקים אנחנו צוחקים אך ורק מעצמנו, כי הטעות שלנו היא שאנחנו משליכים, מייחסים, את אותם הרגשות הפנימיים שבנו על מגוון האפשרויות כלפי גורמים שהם חיצוניים לנו או דמיוניים.
המציאות שאותה אנחנו יוצרים ושבה אנחנו חיים משקפת זאת.
דוגמה, נרקומן שנמצא בקריז ולוקח סם, מזריק עם מזרק את הסם מהחוץ דרך הוריד לתוך מחזור הדם שלו, מה שגורם לו להזיה.
בן אנוש שמרגיש, מייצר את הסם בתוך גופו, מה שגורם לו להזיה גם כן, אם הדבר נעשה במודע או שהוא נעשה שלא במודע, כשלרוב הדבר נעשה באופן אינסטינקטיבי שלא במודע.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אנחנו לא מתרגמים נכון את אישיותנו האמיתית, ולכן אין לנו את היכולת לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, כתוצאה מכך אנחנו חיים עם פיצול אישיות כסהרוריים.
מסקנה: ייצור הרגשות הפנימיים שבנו שאינם יציבים ומשתנים גרם לנו לפיצול אישיות, לאיבוד השפיות, כתוצאה מכך אישיותנו משתנה לעתים קרובות, ובהתאם לכך התנהגותנו משתנה בהתאם לכל סוג רגש ורגש שאנחנו מרגישים.
הרגשות הפנימיים הם הגורם לקונפליקט, ניגוד, פיצול, הזיות, מחשבות, דמיון, קולות הפנימיים, הרס העצמי, הרגשת הנרדפות, ומהם נוצרות כול אותן הבעיות הפיזיולוגיות והבעיות האישיות.
כשאנחנו אוהבים יצרנו דמות, כשאנחנו שונאים יצרנו עוד דמות, כשאנחנו שמחים יצרנו דמות, כשאנחנו פוחדים יצרנו עוד דמות, כשאנחנו מרגישים רדופים יצרנו עוד דמות, כשאנחנו צוחקים יצרנו דמות, וכך הלאה עם כל שאר הרגשות הפנימיים שבנו, שכוללים בתוכם מגוון רחב של אפשרויות שהופכות להיות התדמית שלנו בחיים, וכול זאת כתוצאה מאותם התרכובות והרכבים והמינונים הרגשיים שאנחנו ייצרנו בגופנו, בתוכנו, בשלב זה לרוב שלא במודע.
סיכום: כדי להבין מדוע המין האנושי חי בשלב זה בפיצול אישיות, ואני מתכוון לכולנו, ברמה כזו או אחרת על פי הגדרת והתאמת החברה למי נורמלי ומי שאינו נורמלי, כשאף אחד בשלב זה אינו יודע מהי שפיות, רצוי להבין את תהליך האבולוציה שעברנו, שאנחנו עוברים, ושעוד נעבור בהמשך המסע שלנו בדרך לנטרול פיצול האישיות ולמימוש מהות ומטרת חיינו.
השלב שבו התחלנו להרגיש שכולל בתוכו את הרגשות השליליים, וכולל את הרגשות החיוביים שהמצאנו ויצרנו לעצמנו כדי שלא להרגיש את אותם הרגשות השליליים על מגוון האפשרויות, גרם לכך שאישיותנו תתנפץ לדמויות רבות ומגוונות.
שלב זה ממחיש את ההרס העצמי הפנימי שבנו, שמשתקף במציאות שיש בה אנשים טובים ורעים, כשהמציאות ממחישה את מי שאנחנו באמת, בעלי פיצול אישיות כשהטוב והרע קיים בנו.
המסר במאמר: האישיות האמיתית, הזהות האמיתית שלנו היא כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים, שמתייחסים באופן בריא וענייני לגופנו ולמהות ומטרת חיינו, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית, כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, תעלמנה להן כול תופעת פיצול האישיות, ואז עברנו לשלב שבו ביצענו לעצמנו את התיקון המשמעותי ביותר בתולדות האנושות, ונכנסנו לשלב שבו נגאל את עצמנו מהייסורים הפנימיים שבנו מאז שיצאנו למסע, לדעתי.
יוסי קרמר מייעץ לסכיזופרניה מניה דפרסיה דיכאון מודעות עצמית.
לבלוג שלי  http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון  048224276.