ולא יכולתי לעמוד בפיתוי. אתה זוכר את פגישתנו הראשונה ? הייתי אז סטודנטית לספרות עברית באוניברסיטת חיפה. שנות ה- 80. אתה מגיש לי את עצמך בצהוב. ועם הרבה זמן. ואני, מתאהבת מיד. וכשאת בת 20 וגרה בחדר כביסה אי שם במרכז זיו, החלומות נראים כל כך מציאותיים וברי השגה. והלכתי לישון איתך, וקמתי איתך, ובמשך היום חשבתי עליך, ורציתי להיות כל אישה שהכרת פעם, ולא ידעתי שאני מסכנת פה את חיי. בחיי שלא. ושנים התרחקתי ממך. היו לי מערכות יחסים עם גברים אחרים, אבל אצלם, הנשים היו פחות מסובכות, פחות דומות לי, והם כל כך שונים ממך. חשבתי שאני מאוהבת בהם. טעיתי. אלה היו פרשיות קצרות של הורמונים. לא מערכות יחסים. אבל איתך דוד, איתך זו אהבה. ואני סובלת. כמו שסובלים באהבה. ואתה כמו איזו ציפורן חדה שמגרדת לי בתוך הפצעים הישנים והגלד השברירי נשבר ומוגלה עתיקה מתחילה לנזול החוצה ואין לי תחבושת בהישג יד. כשאני איתך אני מרגישה בריאה וחולה, מאושרת ואומללה, בוכה וצוחקת, צועקת ושותקת, אישה נוירוטית. אישה. וחום של כעס ושל חרמנות ושל אמהות עולה לי ללחיים ואני כמו זבוב לכוד בתוך בית סוהר ניאוני. אתה שורף אותי מבפנים ואני ניגשת למראה באמבטיה לראות האם הפנים שלי עוד קיימים או שנמחקו על ידך ואני מגלה שאני לא יכולה לברוח. לא ממך ולא מבשורה. ואתה מכיר לי את אורה ואת אברם ואני בורחת איתם, אליהם, ממני, אליך, ממך. ואני אוהבת אותי ושונאת אותי ושונאת אותך על זה שאני שונאת אותי. ואז אני נרגעת. שקט. ואורה קוראת לי בחלום להצטרף אליה. לעלות על ההר. לרדת לתוך עצמי. להתראות דוד. |
Lucid Dream
בתגובה על 13.09.2010
יואב ש.
בתגובה על לאן פנינו? איזה פחד........
Lucid Dream
בתגובה על מוקדש באהבה לאלינור ריגבי קדושת האתר
Lucid Dream
בתגובה על אני, רק שאלה !!!
Lucid Dream
בתגובה על לחיי הפולניות
יואב ש.
בתגובה על ואולי.....
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה.
לרגע דאגתי לך - אבל דוד גרוסמן ראוי לחלוטין.
כתבת לו נפלא (:
THANKS
אישה בורחת מבשורה של דוד גרוסמן
פיספסתי משהו????????
על איזה ספר מדובר?
אל תשאירו אותי באפלה
כתבת נפלא, וגם אותי שכנעת לנסות שוב, האמת שזה הספר היחידי שלו שלא צלחתי... אולי כי הנושא קשה לי כל כך..
אני מתגעגעת.
אחרי קריאת הספר ל תגידי "שברת אותי".
תגידי "חיברת אותי בחזרה".
בכל מקרה מקנאה בך שאת עוד לפני.
אני בנפילה של אחרי.
טוב, שברת אותי... אנסה לקרוא שוב, למרות סצנת בית החולים שנמרחת על פני רבע ספר...
ראי מה שכתבתי היום.
שום קשר לבוריס.
ובתדירות שהקבוצה הטיפולית
יוצרים איתי קשר אז מי יודע
מה אני יכולה לעשות בזמן הזה?????
תודה רבה.
נשאלתי על ידי חברים/ות למי המכתב, ומי האיש,
ואיך לא סיפרתי להם אף פעם על אהבה כל כך גדולה.
אז הנה התשובות.
מכתב לדוד גרוסמן, המאהב הוירטואלי שלי,
לאחר שקראתי את "אישה בורחת מבשורה".
תודה לכל מי שמגיב למה שאני כותבת.
יפה הפאזל שציירת