מחמת הכאב נפלטה לי צווחה, ואז, כפולניה מנומסת (אופס, משהו לא בסדר במשפט הזה) התנצלתי. "אני כבר לא שומעת את הכאב של המטופלים" אמרה לי האחות, ואני התבוננתי בה נדהמת, וחשבתי - אדם שהופך אטום לכאב של אחרים, לא צריך להיות במקום בו הוא משרת אותם. בטח לא אחות. או רופא. או מורה. או אדם. |