תחושת החידלון שהעברת בפוסט כל כך חזקה

ועוד יותר חזקה - בשל העובדה שהחלק הזה

נשרים מתקבצים ומתקרבים פנימה

מרחיבים עוד יותר את החור שנפער

הוא אמנם תיאור של חידלון חיים אבל אפשר להקיש עליו גם לחידלון של הרגשה של אישיות

והנורא מכל - הדימוי שנותנת  הדוברת לדמות ''הנאכלת'' כאל - 'נבלה' שעכשו נטרפת על ידי נשרים..

יחדיו מתקבצים להם לכוח אחד כאילו... בתחושה שלי: כולם נגדה! עושים 'עלֶיהוֹם'

גדל, מתקרב, אוסף וגורף

האויר נגמר, פה כאילו סוף העולם

חלום חדש יתחיל  ואז פתאום יש דיבור על תקווה...

פוסט חזק

כל סוף הוא התחלה של משו אחר (:

בהצלחה בהתחלה חדשה שתהיה לך ושהיא תהיה יותר טובה מקודמתה ...