בוכה אותך החוצה, את מכאיבה לי בפנים. שם איפה שהלב יושב. אל תנסי אותי כי השיגעון שאת מחצינה הוא שיגעון שאני מפנימה. שברת כלל ברזל שממנו כבר אין דרך חזרה. העץ שלך גבוהה מדי. גם החתול של השכנים מתקשה בטיפוס. אז מי אני??? זו הייתה אשליה לשבריר של שנייה. חזרתי לעצמי. למציאות של חיי. לא רוצה אותך שם. |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו הייתה אשליה לשבריר של שנייה....
את מתעצמת..ישנו תהליך
הטיהור הפנימי יפנה מקום לרוחות חדשות של חיים..של טוב
של אור..
יום טעים שכנה
הכל נכון .זו הייתה אשליה לשבריר של שנייה.
חזרתי לעצמי. למציאות של חיי.
לא רוצה אותך שם.
אני אישה של פכחונות אז לכן מתחברת בקלות לקטעים מהסוג הזה
תודה על השתוף
העברת את מכאובך ישירות
אל עומק בטני חשתי בקוראי בעיטה....
מחבקת אותך יקירה לי לחזקך.
יום טוב, ורגוע.
חחח
גדול
נפתרים ממה שכבר לא עושה טוב
וזה טוב
תעשי מה שתחושת הבטן שלך אומרת.
אבל אח"כ אל תזעקי אללליי. לשוא.
מה שרואים משם. לא רואים מכאן.
הרכבת נוסעת ומביאה אותנו למחוזות ולמחזות שטרם נראו.
כל פרשנות מיותרת
הכאב עובר בחדות
על ידי כתיבה נקייה חזקה
את נפלאה