| שגעון הקלפים הגיע גם לפה....ילדים, בעיקר בנים, אבל גם נציגות מכובדת נרשמה בקרב הבנות, אוחזים בידיהם ערמות ענקיות של קלפים, משווים, מחליפים, מתווכחים ומקמטים....כן, כן, מדובר בקלפי שחקני כדורגל, כן כן, שחקני המונדיאל. מדובר במדבקות עם דמויות שחקני כדורגל, המשתתפים במונדיאל, אותם יש להדביק באלבום. האלבום נמכר בכלום סול. כל חבילה, המכילה, חמישה קלפים, נמכרת ב 0.80 אגורות.המטרה – להשלים את האלבום, משימה שאני החשבתי עד השבוע לבלתי אפשרית....אבל מה?! פה זה עובד קצת אחרת....עם תחילת השגעון פה, רכשנו מיידית את האלבום ליוקי (מוזר שעדיין לא יצא אלבום בנות פה במקביל, לא?).בימים הראשונים, קנה יוקי מכספם המשותף חבילות (בטח שאיה הסכימה, מדובר ביורשת אתי אלון), ואנחנו קנינו כמעט בכל יום 2-3 חבילות.עם התגברות ההיסטריה, רכשנו קצת יותר, כל יום, משהו כמו 4 חבילות.בשלב מסוים אזלו החפיסות בחנות, והמוכר, בנחישות וברגישות, מכר כל חפיסה ב 0.90 אגורות (מה שבלבל ליוקי את החישובים), ואנו המשכנו לרכוש...הייתי מרוצה! יוקי מבסוט, אוסף, מחליף, קונה כל פעם קצת, לומד להעריך, לומד לצפות....באחד הימים, בשיחת חולין עם האמהות בביה"ס התבררה תמונה שונה.... אחת האמהות סיפרה שבנה כמעט משלים את האלבום! התרגשות רבה נרשמה בקרב שאר האמהות והנאנות ששהו באיזור, ואז סיפרה האמא שהם קנו לילד "פקטון", קופסא המכילה.... 80 חפיסות! עוד סיפרה האמא שגם הדוד רכש עבור בנה פקטון, והילד לא יודע אבל ממתין לו פקטון נוסף בחדר..ואז להפתעתי, בעודי חושבת שמדובר בתופעה יוצאת דופן, סיפרו האמהות האחרות שגם הן קונות פקטונים כי התעייפו ללכת לקנות, וכי כך ישלימו מהר יותר את האלבום...ואז קלטתי... מדובר במשימה משפחתית! באתגר: כשבאה ליוקי השכנה, היא הגיעה עם פק"ל האלבום ועם פק"ל הנאנה. בעוד הילדים שיחקו, הנאנה סימנה את כל הקלפים הקיימים באלבום, בדף מעקב הנילווה, והופתעה מהעובדה שיוקי אוסף ולא "עוקב". יוקי הסביר לה שהוא יודע בדיוק מה יש לו, ומה חסר והיא אמרה שגם היא יודעת (הנאנה, לא הילדה!!!!!!)...הנאנה הזו ונוספות, מסתובבות בחצר בית הספר, בעוד הילדים בחוגי העשרה, עם רשימות מפורטות של אילו קלפים חסרים, ואני מוכנה להשבע שראיתי מו"מ בין נאנות לגבי אחד השוערים החשובים...לראות את זה, זה מדהים! ילדים בכל הגילאים עסוקים רק באלבום! מסתובבים בבית הספר ומקיימים מו"מ חוצה גילים לגבי קלף מבריק זה או אחר.... עסוקים בלמיין את החבילות באופנים שונים, ללטף את החבילות, להוציא ולהחזיר את הגומייה העוטפת וכו' וכו'...בשיחה האחרונה עם כמה אמהות, גם עודכנתי ברגישות וברמיזות גסות ומנומסות, שהן יכולות להראות לי בדיוק היכן ניתן לקנות את הקלפים החסרים, בבודדים..., כדי שיוכל יוקי להשלים את האלבום... הפעם, באופן חריג הצלחתי לסתום את הפה ולא לומר את דעתי..ואתמול נרשם שיא!אתמול יוקי הגיע הביתה נפעם! אלכסנדר השלים את כל האלבום! התרגשות רבה נרשמה בקרב האחות ואפילו אצל העוזרת נרשמה הרמת גבה נרגשת....-יוקי, מה הוא עושה עכשיו?!--אוסף-אבל הוא השלים, לא?!-כן, אבל קנו לו אלבום חדש. וגם 2 פקטונים.... ככה זה פה, ואולי גם שם?אולי נגמרה החוויה מהאיסוף ונשאר רק האתגר, והרצון לסיים ולהשלים? או אולי אני כבר התבגרתי, שלא לומר הזדקנתי, וככה זה היה תמיד?! |