יש אגדה נורבגית, או מקום קריר אחר, על איש אחד שגר ליד אגם תכול. באגם ריחפו מעדנות שלושה ברבורים ארוכי צוואר - ברבור העבר, ברבור ההווה וברבור העתיד הצעיר והחמקן. אותו נורבגי, שלצורך הסיפור נקרא לו קלאפה, חמד עד מאוד את ברבור העתיד וכל יומו סבב סביב תחבולות כיצד יוכל ללכוד את ברבור העתיד . בכל פעם שהצליח קלאפה יקירנו לשים את ידיו על ברבור העתיד, מיד הפך זה האחרון לברבור ההווה שלא ממש עניין את קלאפה, כי את מה שעכשיו הוא רואה לבד וזה נראה כמו ברווז אפרפר וקצת מסריח מדגים ולא חרציצי ולבן כמו ברבור העתיד.
מתוסכל עד אין קץ, היה קלאפה מתנחם באופיו הידידותי של ברבור העבר שתמיד שש לאכול מכף ידו, לחכך נוצותיו בלחיו של קלאפה וככה סתם להתנדנד אחריו ברגליו הקצרות ולגעגע באוזניו געגועים.
סיפור בנאלי. ובמצב רוח מסוים – אפילו די מעצבן. לא צריך להיות שכנים של קלאפה כדי להבין את משל הזן ברוח ה Carpe diem. חוץ מזה שברבורים הם די מטומטמים אחרת הם לא היו שייכים לבית המלוכה הבריטי.
אני מודה. אני מכורה לעתיד. הוא כל כך קרוב לפעמים שאני יכולה להריח את השאנל 5, ממנו אני בטוחה שהוא עשוי, בזמן שאני מטאטאת את הפירורים של עכשיו מתחת לשטיח כדי שלא יפריעו לריח המיובא ממחר.
העתיד נראה תמיד עסיסי ונטול חומר משמר. אין בו ציקלמט והוא הכי לא משמין שיש. את העתיד תמיד מלווה מוסיקת רקע ואין בו את חדוות הפטישים שיוצאת עכשיו מהדירה שמשתפצת ממול.
אבל העתיד הוא הכי רולטה רוסית. אני טוענת כדור למחסנית בעבר. מסובבת את התוף עכשיו ולוחצת על ההדק רגע לפני מחר. בימים טובים הכדור נמצא בתא אחר. בימים רעים אני סופקת כפיים לשמיים על כל העבודה שתהיה לי אחרי שאצטרך לנקות את הדם והמוח מהקירות. גם כשאני מתה, אני צריכה לנקות. פולין כאפטר לייף. פולין כאפטר פארטי לאשכנזיות.
אז עכשיו אני עכשיו. ואין מוזיקת רקע שמגיעה ישר מחצוצרות של מלאכונים בטוגות קטנטנות. אני שמה לי במערכת פסקול מכרגע, שאני בוחרת, שואבת מתחת לשטיח, משאירה כלים בכיור והולכת להתבטל לי מול הים ושהעתיד יחכה לקלאפה.
יא אלוהים. נעשיתי כבדה. קלאפה? קלאפה?? מה קיבינימט עבר לי בראש??סתם מין יום כזה. תתעלמו.
|
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עכשיו הפאזל מסתדר לי... שני פושטקים מוכרים תמונות לקרטופעלך בברלין... איט אול מייקס סנס נאו...
תציירו לי כבשה?
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח.......
יה חתיכת קלאפה שכמוך
שאלה: כשברבור העתיד עושה קקי- הקקי מסריח בהווה או יצחין בעתיד?
ואם נהפוך את זה לשאלת זן: מה ריחו של קקי ברבור בעתיד, כשאיש לא מריח עכשיו?
ואם נחזור להווה - נראה לי שאני צריך דחוף ללכת לישון.
תודה מקרב לב. שלושה סיפורים שלך ברצף. זה משו משו. אשקארה אוסגצאייכנט [כן, גם אני מכרתי תמונות ברחובות גרמניה ולמדתי כמה פניני לשון. ולא רק אני
יש פה עוד אחד כזה, שאת מכירה
... ]
קדימה. תביא רשימת הווה מעודכנת!
וכן... אני צריכה עזרה עם הפאנלים אבל אתה חייב להביא את המברשת שיניים שלך בשביל זה כי יש לי סטנדרטים לשמר.
מה יהיה עם המתיקות הזו שלך???
יש לי אחלה מוסיקה להמליץ לך להווה
יופי של פוסט
צריכה עזרה בפנאלים?
מסכימה עם פליקר.
יצא לך מה-זה-מקסים-ושווה.
נהניתי כרגיל.
}{
לא פלא שהמוטו של האנגלים הוא " Dieu et mon Droit " ... יש עליהם דלוזיות גאלור עד עצם היום הזה...
חחח... אגם הברבורים נוסח המולאן רוז'. קלאפה הופך לקרוס דרסר בשם ראול, העתיד מתחנן לתשומת לב והעבר מג'עג'ע לגמרי.לא רע שרי, לא רע!
מייד כותבת להאראלד ה -5 עם בקשה דחופה לתת לך תואר אבירות על הצלת קלאפה הגיבור הנורווגי מעתיד מגוחך לחלוטין!
ידעת שבאנגליה מותר לדוג, אבל חייבים מייד להשליח את הדג חזרה למיים- רכוש המלכה....
לא שזה עוצר אותם בכלל, דגים בכיף.. משונים!
כמו שאני רואה את זה מה שרי, הכל מתחיל ונגמר בקלאפה. כרוניקה של עתיד ידוע מראש עם שם כזה.
למה שלא ננסה עם שם כמו מישל או ראול ונמרח אותו טוב טוב בשאנל 5 ונלביש אותו במיטב מחלצות ונביא לו גינונים של קזנובה, ככה שהברבורים יריבו עליו.
וברבור העתיד, שהרי מכורח היותו מהעתיד יביא טריקים שהאחרים לא למדו עדיין, תמיד ינצח.
ומישל או ראול, תמיד ישחק אותה לא מתלהב מספיק וברבור העתיד יקרקר סביבו ויתחנחן ויתפתל בנסיון לרצות אותו עד שמישל או ראול ישחק אותה נאות ובא לנורווגיה גואל.
אבל עשיתי רק מסביב...
את רוצה להגיד לי שיש לך פירורים מתחת לשטיח
הרי רק לפני שני פוסטים עשית ספונג'ה ...
בייבי. אם לא רוצה לאבד את ייתרון ההריגה לטובת הגידים, עדיף שתתחילי לעבוד על העמדה חדשה.
(לא נירצה שהאוסקר יילך לצה"ל נכון?
)
שפגאט מותק, אני מציעה שפגאט ואם את יכולה לעשות מבט מופתע תוך כדי זה יעבוד מצויין.
יו קן צ'וז דה וופון אוף יור דת', מיי דיר!
רגע רגע..שנייה. לפניי זה חכי רגע..
(מראה) - הממ רגע..רימל...
(מראה) - עכשיו קצת מסרק...לפריזורה...
(טואלט) - כן..קצת שאנל 5 .
כן! זהו!
אני כאן..אפשר להתחיל..
אבל תגידי..
איפה את רוצה את הידיים?
אחת על הפוני והשנייה על המתן? או שעדיף תנוחת מרלין מונרו מעולפת כזאת על הרריי שוקו של תנובה?
מה את מציעה?
פריפייר טו די!!!
סטיל נו במבה.
אוף וויז יור הד!!!!!
אני? אני???
הלכה הבמבה. סורי.
בוז'מוי!!! לכמה זמן סגרת אותי שם??
אבל לא האדומה.
ככה נשב לנו שנינו על המיטה הגבוהה והמבורזלת, ננענע רגליים, ונאזין לקול קרינצ'וץ הצהובים האלה.
אחר כך נחבר מיקצב, ולחן..ואת תראי..הביקור יעבור בטיל.
את תתגעגעי.
אבל לא נורא, למחרת תהיה עוד במבה, ועוד ביקור.
תודי שזו שיטה לא רעה בכלל להעביר שם את הזמן.
קשה לי להאמין שלראות אותי שואגת ויורה קטיושות מהעיניים יעזור לי לצאת מאישפוז יום אבל יש מצב שאת דואגת לבוא עם חבילות של במבה?
יו... שקט.... לא לצעוק... שלא יבואו החלוקים הלבנים...
קאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאמינג.
נו... תבואי כל יום. אחרי התגובות ממך אני חובטת בבלוטת הקיטורים למוות ומחייכת בהקלה.
הסכיתי נא היטב!
אם זה מה שיוצא לך בימי " אוף אני צריכה חופש", אני מתחילה להרגיש עיקצוצי " אוף אני מקנאה" על ימי ה"אינחופש - אני בסדר" שלך
.
תודה פליקר
סתם מין יום שכזה. אוף... אני חייבת חופש
נהדר ומה זה משנה קלאפה שמאפה.
יצא לך מקסים!