החל מהיום אני מתחילה את השינוי הגדול. אני לא מתיימרת להיות אחת שכותבת פה כל שבוע על הקשיים והנפילות או על ההצלחות.

אני כותבת את הדברים עכשיו אולי כי אני צריכה לפרוק את הפחדים שלי. אני מלאה בחששות.

אני מאוד שלמה עם ההחלטה. הגיע הזמן וזה הזמן שלי והחלטה שלי והחיים שלי. אבל אני פוחדת שברגע שאקבל חיזוקים חיוביים ארגיש את השאננות שתמיד תקפה אותי כשהגעתי למשקל נמוך יותר ואז אחזור לחיות כמו קודם.

ואני פוחדת לגלות את יעל שמסתתרת היום מאחורי חומות גבוהות מאוד. אני מכירה אותה, אוהבת אותה, אבל לא מספיק טוב בשביל לחיות איתה.

ואני פוחדת להצליח, כי את תחושת הכישלון אני מכירה כבר כל כך טוב ואת ההצלחה בתחום הזה אני לא מכירה בכלל. לא זוכרת איך זה מרגיש.

אבל בעזרתו של חבר חדש, החלטתי לעשות את זה. נעים מאוד, אני יעל, ואני עומדת להשתנות.