גדר מחושמלת (כבל חשמלי שחור למעלה ימין) צולם הבוקר במעבר ירתאח ע"י יערת-דבש הגעתי עם יערת-דבש וחברתה המתנדבת ב-0345 על-מנת לצפות בתהליך מעבר הגבול של הפועלים הפלסטינאים לארץ. חושך מוחלט. מאחורי גדרות מתכת מסורגות (חלקן מחושמלות) שמענו את הקולות. אלה קולות של מאות אנשים הממתינים בצפיפות. חלקם יושבים על הקרקע וחלקם עומדים ואוחזים בגדר בידיהן על מנת לייצב עצמם בצפיפות. בשעה 0406 נפתחו השערים (הקרוסלות). הפועלים נשפכו בריצה אל עבר המתקן בו הם אמורים לעבור בידוק. למתקן עצמו אין לנו רשות להיכנס. אבל הפועלים מתארים בפנינו מה קורה בפנים: יש חדרי בידוק (אנחנו רואות שהם יוצאים משם תוך כדי שהם חוגרים חזרה את חגורותיהם למכנסיהם). משם הם עוברים לעמדות מאובזרות במחשב: בידוק ביומטרי. התהליך מסתיים בקרוסלת היציאה בצד הישראלי. בעבר המתקנים תוחזקו ע"י צה"ל. לפני כשנה וחצי עברו לידים של חברת אבטחה פרטית. תהליך הבידוק במתקן ערך היום בין 11-20 דקות. חברת האבטחה חוסכת כנראה בכוח אדם. רק חדר אחד מחדרי הבידוק היה פעיל היום עבור 2500 איש ואישה (ע"פ הערכה שלנו) הממהרים לעבודה בארץ. אלה הם ברי המזל שהשיגו אשרות כניסה מיוחדות לישראל. ההגעה למחסום וממנו למקומות העבודה כרוכה בהוצאה כספית. תשלום עבור יום עבודה בארץ נע בין 150-160 ₪. מי שיאחר לעבודה יפסיד את הוצאות ההגעה למחסום . בשעה 1700 יפתח שוב המתקן. הפועלים יעשו בו דרכם הביתה. למחרת ישכימו שוב בשעות החשיכה על-מנת להגיע בזמן למחסום. זו שגרת-חייהם של שואבי-המים וחוטבי-העצים ברי המזל, מהשכבה הנמוכה ביותר בחברה הפלסטינאית. זה קורה כל יום חול, כאן, מתחת לאף של כפר-סבא.
|