כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    חלק שני לפרשת ואן הרטן

    1 תגובות   יום ראשון, 30/9/07, 12:41


    חלק ראשון:

    http://sisyphus.cafe.themarker.com/view.php?t=158528


    מוסף הארץ

    12/05/00 

    ''

    ''

    פרשת ואן הארטן: עדויות חדשות 

    ''

    בעקבות חשיפת פרשת ואן הארטן במוסף "הארץ" נאותו בני המשפחה להתראיין. לגרסתם ז'אק ואן הארטן לא היה משתף פעולה עם הנאצים אלא גיבור שהציל אלפי יהודים. אלא שבינתיים נחשפו עדויות נוספות, המלמדות כי ואן הארטן שיתף פעולה עם האס-אס וכי פעילי המוסד לעלייה ב' סחטו ממנו כספים בתמורה לשתיקתם 

    ''

    ברגמן רונן 

    ''

    "נקרא לאיש ואן חרה. זה לא היה שמו, אבל ואן חרה די דומה לשמו ההולנדי של האיש." במלים אלו פתח יצחק תמרי, תושב פרדס חנה שהיה במלחמת העולם השנייה נהג ומתורגמן בצבא הבריטי, את הפרק "מלה של ג'נטלמן" בזיכרונות שכתב והדפיס בכמה עשרות עותקים לבני משפחתו.

    בעקבות חשיפת העדויות על קשריו של ז'אק ואן הארטן עם הנאצים מוסף "הארץ,)28.4 " כתב תמרי לעיתון: "הסיפור של ואן הארטן הרבה יותר חמור מהמתואר בכתבה. כיוון שאני קרוב לגיל 80 אני חושש שבהיעלמי תיעלם גם האמת על ואן הארטן."

    מעדותו של תמרי, כמו גם מחומר רב נוסף שהגיע למערכת בשבועיים האחרונים, מתברר כי קשריו של היהודי האמיד מסביון, ז'אק ואן הארטן, עם הנאצים בכלל והאס-אס בפרט, היו ידועים לאנשים רבים, ששמרו על הסוד במשך עשרות שנים.

    פעילי המוסד לעלייה ב' הבטיחו לואן הארטן את שתיקתם בתמורה לכספים ש"תרם" לפעילותם החשאית, ואילו חוקרי אקדמיה שהיו בקיאים בפרטים טוענים עכשיו כי פשוט לא התפנו לכתוב על הפרשה.

    כתב תמרי: "בראשון למאי 1945 הגעתי עם ועדת שביתת הנשק למפקדה הגרמנית העליונה של חזית איטליה בבולצנו, עיר בטירול האיטלקית. שיכנו אותנו בבניין המוגן ביותר בבולצנו - מפקדת הגסטאפו. מיד לאחר שהגענו לעיר נכנסה לפתע בנסיעה מהירה לחצר הבניין מכונית מרצדס מפוארת ובה שני גברים ואשה אחת "(הם הקרינו תחושה של בעלי בית," הוא מעיר עכשיו).

    במקרה אנו, הישראלים, היינו בחצר הבניין. "המכונית נעצרה על ידנו ואחד הגברים שאל אותנו בעברית אם אנו דוברי עברית. שלושת נוסעי המכונית הציגו עצמם כיהודים. אי אפשר להגיד שהפגישה היתה נרגשת. כבר ידענו על השואה ושלושה יהודים במכונית מפוארת עוררו בנו חשד. הנהג, ואן חרה, היה גבר במיטב שנותיו, לבוש היטב והאשה זכורה לי כאשה יפה, לבושה ספורט אלגנט. "היתה זו בעיקר האשה שעוררה בנו אי נוחות וחשד. אשה יהודייה, במאי ,1945 לבושה מחלצות, במכונית מרצדס פתוחה, בבולצנו, כאשר סניף המפלגה הנאצית עוד פועל, ובתוך העיר שתי דיביזיות אס-אס אוקראיניות ודיביזיית אס-אס גרמנית חמושות.

    לא רק זה עורר בנו חשד. גם הביטחון העצמי שלה, חוסר הפחד שלה. הרי פגשנו כבר יהודים שהצליחו להתחמק מהגרמנים. הם היו מפוחדים, חסרי ביטחון, עצבנים, לא נתנו אמון בזולתם ואפילו לא בעצמם.

    " ואן חרה שבספר, אומר תמרי, הוא ז'אק ואן הארטן. הוא הציג את עצמו לפני החיילים מפלשתינה כאיש הצלב האדום וקונסול של שוויץ והממונה מטעמה על דרום טירול. הוא סיפר להם כי בווילה בבולצנו חי הונגרי אחד, שר לשעבר בממשלה הפאשיסטית, שהיה מעורב במשלוח יהודים לאושוויץ. "הוא דחק בנו לצאת באותו לילה ולהרוג את ההונגרי והוסיף בקריצה שיש אצלו הרבה כסף ותכשיטים בבית, כך שנוכל גם להרוויח משהו מהחיסול. היינו מאוד להוטים לחסל נאצים באותה תקופה ושניים מאיתנו יצאו להרוג את ההונגרי."

    כשהגיעו לשם גילו כי מישהו הקדים אותם. הבית היה מוקף חיילים של הבולשת הצבאית האמריקאית, שעצרו את ההונגרי. "יותר מאוחר התברר לנו מקצינים יהודים בבולשת, שאותו הונגרי היה בכלל שותף עסקי של ואן הארטן וטען שואן הארטן רימה אותו. אתה מבין, ואן הארטן שלח אותנו לחסל אדם שהפריע לו בעסקים."

    האמריקאים, אומר תמרי, לא התעניינו בשאלה מי רימה את מי. "הם עצרו את ואן הארטן בשל חשדות כבדים נגדו כי שיתף פעולה עם הנאצים. בכליהם של הרבה מאוד אנשי אס-אס שניסו להבריח את הגבול לשוויץ ונתפסו, נמצאו תעודות מעבר שוויצריות מזויפות או תעודות מזויפות של הצלב האדום הבינלאומי, שואן הארטן נתן להם."

    פעילי העלייה וההעפלה התגייסו לסייע לואן הארטן העצור, במטרה לסחוט ממנו כספים תמורת עזרתם ושתיקתם. אחד האנשים שהפעילו לחצים על ואן הארטן, כדי לחלוב ממנו עוד ועוד כספים היה איש המוסד לעלייה ב' שלהבת פרייאר, לימים יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית.

    למרות שמשפחת ואן הארטן מגדירה את פרייאר כידיד נפש של ז'אק, הוא מסר עדות חריפה מאוד נגדו וקשר אותו לא רק להפצת כסף בריטי מזויף שייצר האס-אס במטרה לערער את כלכלת בריטניה, אלא אף העלה נגדו חשדות בהחזקת רכוש של יהודים שהושמדו.

    פרייאר היה חבר בהתארגנות חשאית של חיילים יהודים בצבא הבריטי שכינתה עצמה "החבורה," או ,TTG ראשי תיבות של "תילחס טיזי געשעפטן" (עסקי לקק לי את התחת.)

    אחד מאנשי החבורה היה שמואל אוסיה. "היו חסרים לנו כספים ל מימון פעולות ההצלה ולרכישת נשק בשביל היישוב בארץ," אומר אוסיה." הצבנו לפני ואן הארטן ברירה: אם הוא רוצה לכפר על חטאיו ושאנחנו נשתוק בקשר לעברו, שיואיל בטובו וייתן לנו את מה שיש לו. שלהבת היה האיש שעמד איתו במגע. הם שוחחו ימים ולילות. אני זוכר בבירור סצנה אחת, במילנו, כשנכנסתי לחדר בו ישבו. ראיתי ששלהבת מדבר וואן הארטן רועד מפחד."

    יש עדויות שלפחות חלק מהכסף שנתן לכם היה מזויף. "אותנו לא כל כך עניין אם הכסף שואן הארטן נותן לנו מזויף או לא. אנחנו רכשנו איתו ציוד ואספקה לניצולי שואה, נשק ל'הגנה', ומנועים של טנקים שהורכבו על ספינות מעפילים שיצאו לישראל."

    גרסת המשפחה

    בעקבות פרסום הכתבה ב"הארץ," שכרה משפחתו את משרד יחסי הציבור של מנחם שיזף ואתי אשד (לשעבר דוברת משרד המשפטים) כדי שינהל בשמה את המערכה התקשורתית. המשפחה אף התרצתה למסור את גרסתה למעשיו של ואן הארטן בזמן המלחמה, לאחר שסירבה בתוקף לעשות זאת לפני פרסום הכתבה הראשונה. את השתלשלות האירועים על פי משפחת ואן הארטן אפשר לסכם כך: ז'אק ואן הארטן, אשתו ובנו גורשו משוויץ ו"נתקעו," במקרה, בבודפשט, בדרכם לפלשתינה. בבודפשט חיו חיים טו בים בכסות של לא יהודים, אם כי לא חיי פאר ומותרות, כפי שתיארו עדי ראייה בכתבה לפני שבועיים. הבן מייק הלך לפנימייה צבאית בעיר והאב עסק בהצלת יהודים. מנגנון הצלת היהודים היה למעשה עסקת חליפין: ז'אק ואן הארטן השתמש במומחיותו כאספן וסוחר אמנות, והעריך את שוויין של תמונות גנובות בשביל ראש המחלקה הכלכלית של האס-אס, קורט בכר. בתמורה עצר בכר חלק מהטרנספורטים לאושוויץ ובכך ניצלו חייהם של מאות ואלפי יהודים. בנוסף הקים ואן הארטן בתי מחסה לילדים והעניק סיוע רב לפליטים יהודים. משפחת ואן הארטן מכחישה כי ז'אק היה עוזרו של קורט בכר וכי מיהר לעזוב את בודפשט לפני השחרור בידי הרוסים, כדי להצטרף אל בכר. "אתה לא מבין מיהם הרוסים," מסביר מייק ואן הארטן. "אבא פחד שיקרה לו מה שקרה לראול ולנברג. הוא ידע שהרוסים הורגים את כולם, גם את בעלי הברית שלהם וגם יהודים." מלבד העובדה שואן הארטן בחר לברוח עם משפחתו אל תוך השטח המוחזק בידי הנאצים, שגם הם כידוע הרגו יהודים, הגרסה של משפחת ואן הארטן מעוררת כמה תמיהות. חלקים ממנה עומדים בסתירה, או מהווים חידוש, לגרסה שמסר ז'אק ואן הארטן עצמו, וממילא אין להם תימוכין באף אחד מהארכיונים או מהמחקרים הרבים מאוד שנכתבו על מה שקרה בבודפשט בזמן המלחמה. העדות הישירה היחידה שנמצאת בידי המשפחה על אותם "אלפי יהודים" היא מכתב מאת יוסף שטיגליץ, שעליו אין המשפחה יודעת שום פרט נוסף. כשעצר המודיעין האמריקאי את ואן הארטן בחשד שהוא סוכן אס-אס, פנתה אשתו לכמה אנשים שאיתם היה קשור וביקשה מהם לכתוב תצהירים לטובתו. שטיגליץ, סוחר אמנות ועתיקות מבודפשט, כתב: "כשהגרמנים כבשו את הונגריה בשנת ,1944 האפשרות שלי לחיות בתור פולני ונוסף לזה יהודי נהייתה קשה יותר ויותר. החלטתי לעזוב את הונגריה בדרך לא לגאלית עם משפחתי, אחותי, גיסי ושני ילדיהם. הייתי אז בחוסר כל ובמצוקתי פניתי למר ואן-הרטן שעזר לי רבות. הוא העמיד את עצמו כולו לרשותי ונתן לי כל מה שביקשתי למטרה זו, ובסך הכל הייתי רק בן אדם זר עבורו. מאותו זמן ביליתי זמן רב עם מר ואן-הרטן וצפיתי בפועלו. בעתים הכי קשים הוא תמיד היה מוכן לבוא לעזרתם של אנשים במצוקה. הוא סייע למאות אנשים בכסף ובעצות ואירח אצלו בבית אנשים שעמדו בסכנת מוות. הוא דאג לאלפי ילדים יהודים, ואף הציל אלפים מהם. הואן-הרטנים נלחמו למען ילדים יהודים כד י להציל אותם מגירוש, תוך סיכון חייהם." מבודפשט, כך טוען מייק ואן הארטן, שהיה אז בן ,16 נמלטה המשפחה למראנו שבדרום טירול, שהיתה עדיין בידי הנאצים, משום שהעיר היתה מלאה בפצועים ולכן בעלות הברית לא הפציצו אותה (ז'אק ואן הארטן טען בחייו, כי ההפצצות נמנעו בכלל בזכות יוזמה שלו, לאחר שהגיע לעיר, לרכז בה את הפצועים.( המשפחה מוסיפה וטוענת, כי במראנו פעל ואן הארטן כנציג הצלב האדום הבינלאומי באיטליה ומציגה לראיה דיווחים שואן הארטן עצמו כתב על מה שנראה כנייר רשמי של הארגון. דברים אלו עומדים בסתירה למסמכים הנמצאים בארכיון הצלב האדום בז'נווה, המתייחסים לואן הארטן בתור מתחזה שסיפק לנאצים רבים תעודות מזויפות של הצלב האדום, שהבטיחו את דרכם אל החופש. משפחת ואן הארטן מציגה גם כמה תצהירים מיהודים ולא יהודים ששוחררו ממחנה הריכוז בבולצאנו, ואשר מודים לואן הארטן על עזרתו בשחרורם. כך, למשל, האסיר לשעבר אריך ווקטור מספר כי ואן הארטן ניהל ויכוח חריף עם מפקד המחנה מטעם האס-אס בדרישה לשחרור מיידי של כל היהודים: "אני מבטיח בזה שהצלתנו נובעת אך ורק בזכות העמדה התוקפנית והתקיפה של מר ואן-הרטן. לולא מר ואן -הרטן היה משחרר אותנו באותו רגע מהמחנה, אף אחד מאיתנו לא היה נשאר בחיים." בהמשך התצהיר מוסיף אותו ווקטור הערה מעניינת. הוא מספר כי ימים אחדים לאחר השחרור הזדמן למשרדו של מצילו: "באותו רגע אמר לי מר ואן-הרטן, מעתה לא יהיו לכם יותר דאגות." ואן הארטן פתח ארגז והראה לווקטור "סטרלינגים וולוטות אחרות שלא הכרתי קודם. 'כל זה אספתי בשבילכם וחוץ מזה, יש לי עוד זהב, תכשיטים ואבנים יקרות שנמצאים אצלי לידיים נאמנות וועדה תעריך אותם. כל דברי הערך האלה שייכים ליהודים הנשרדים, כי הדברים האלה מקורם מהון יהודי'." קלפי מיקוח שרגא עילם, עיתונאי והיסטוריון ישראלי המתגורר כיום בשוויץ, גילה במחקרו" הזייפנים של היטלר," שפורסם באחרונה בוינה, את קשריו של ואן הארטן עם הנאצים וחשף בארכיונים שונים חומר רב אודותיו. עילם עיין במסמכים שהעבירה משפחת ואן הארטן ל"הארץ," ולא השתכנע מתוכנם. "חשוב לזכור שאנשי אס-אס בכירים, כולל הימלר, ניסו להשתמש ביהודים כקלף מיקוח להשגת ויתורים פוליטיים מצד בעלות הברית, ודמי כופר מיהודים," מסביר עילם. "לקראת סוף המלחמה עשו נאצים רבים שימוש ב'הצלת' יהודים לשם יצירת תדמית הומנית לעצמם, רגע אחד לפני התבוסה. עובדה זו מקשה לפרקים להבחין בין הצלה אמיתית למזויפת." על הצלתו של שטיגליץ אומר עילם: "שחרורו של אדם פרטי בבודפשט אינו מעלה ומוריד, שכן אף נאצים מובהקים דאגו ל'הצלת' יהודי שהיה מוכר להם. אין בכל הארכיונים כל תימוכין לגרסתו של ואן הארטן בחייו ולגרסת משפחתו, כאילו הציל אלפי או מאות או אפילו עשרות יהודים בהונגריה. ואן הארטן טוען כי היה האיש מאחורי הקמתם של 'בתי החסות' ליהודים בבודפשט. על פי מחקרים של התקופה, אותם בתי חסות היו בעצם מכשיר נוסף בידיו של קורט בכר לסחיטת כספים מיהודים, ועל פי עדותו של איש המחתרת היהודית פרץ רבס, ואן הארטן היה מנהלו הפיננסי של בכר, מה שמציב אותו בצד הלא נכון של המתרס." על פעילותו של ואן הארטן בסוף המלחמה בצפון איטליה, אומר עילם: "אין ספק שואן הארטן היה מעורב בשחרורם של יהודים, אך לא ברור אם פעילותו זו זכאית לתואר החיובי 'הצלה'. בשחרור עצורי מחנה הריכוז בבולצאנו ניסה האס-אס תחילה לגבות תשלום כספי ופוליטי, כפי שעולה ממסמכי הג'וינט. לאחר שניסיון זה נכשל, כפי שמלמדות תעודות מארכיון הצלב האדום הבינלאומי, הושג ברמה הגבוהה ביותר ה סכם לשחרור העצורים, בין סגנו של הימלר, ארנסט קלטנברונר, למזכ"ל הצלב האדום, הנס בכמן. ואן הארטן היה האיש שמונה לביצוע השחרור בשטח. ברור, לכן, מדוע הוא נראה בעיני העצירים כמשחרר הגדול. ממסמכים רבים, ובהם כאלה המלמדים על קשריו ההדוקים עם הנאצים וחסות הצלב האדום המזויפת שהוא העניק לאנשי האס-אס שעסקו בהפצת הכסף המזויף, עלה חשד כבד כי אותו פיקוח על שחרור כלואי המחנה היה בכלל מטעמם של הנאצים. יש לזכור כי ואן הארטן השתתף בשם הנאצים בחלק מהמגעים עם האמריקאים על תנאי הפסקת האש והכניעה." משפחת ואן הארטן מציגה מכתב המלצה מאת גולדה מאיר, אז ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, שנכתב לאחר שהבריטים רצו לשלול ממנו את אשרת ההגירה לפלשתינה בחשד שהיה סוכן נאצי. מאיר כותבת על ואן הארטן דברים חמים ביותר. "ה'עובדות' במכתב זה עומדות בניגוד גמור לעדויותיהם של אנשים שהיו מעורבים בפעילות המחתרת היהודית. המכתב הזה, יותר מאשר הוא מלמד על חפותו של ואן הארטן, מצביע על החסות שהוא קיבל לאחר המלחמה מהדרגים המדיניים הגבוהים ביותר ביישוב." כסף מזויף לפני שבועיים סופר כאן איך ואן הארטן כמעט סיבך חיילים של הבריגדה בפ רשת זיוף הסטרלינגים מטעם האס-אס, שבה - לפי עדויות רבות - שימש מפיץ מרכזי( משפחת ואן הארטן מכחישה בתוקף את כל המעורבות במבצע הזיוף וטוענת: להד"ם.) בשלהי המלחמה הגיעו לאיטליה שני שליחים מהארץ, לוי ארגוב קופולוביץ ומשה בן דוד. בצפון איטליה הם פגשו בואן הארטן. הוא נתן להם 25 אלף לירות שטרלינג. כעבור זמן עצרו שלטונות בריטניה פעיל ציוני אחר, שקיבל חלק מהכסף, באשמת החזקת כסף מזויף. ואן הארטן, כמובן, לא טרח לעדכן את שני השליחים כי צייד אותם בכסף מזויף. אנה בן דוד, אלמנתו של משה, אמרה בשבוע שעבר ל"הארץ" כי התרגשה מאוד לגלות שסוף סוף יוצא לאור סיפורו של ואן הארטן. היא העבירה קטעים מעדות שמסר בעלה בעניין, ושם הוא מספר על הפגישה עם ואן הארטן: "נכנסנו אליו. זה יהודי בכלל? יהודי ממוצא הולנדי, דמות יפה וגבוהה ועצומה. התרשמנו שהוא אישיות. הוא בדק את התרמילים ואמר: תביאו תרמילים יותר גדולים. אז הבאנו תרמילים יותר גדולים. הוא הכניס אותנו לאיזשהו מרתף שהיה מלא עם ארגזי עץ גדולים שמוחתמים 'בנק אוף אינגלנד', ולקח כל תרמיל והתחיל לדחוף כמה שנכנס. אנחנו לקחנו איזה 25 אלף לירות שטרלינג. הדבר היה לנ ו קצת חשוד. איך זה שבנק אוף אינגלנד פתח סניף ומחלק ביד נדיבה וכל כך הרבה כסף. אבל השלמנו עם הדבר הזה." במקום אחר בעדות מספר בן דוד על צירוף מקרים מדהים: במסעו פגש יהודי, ניצול מחנה זכסנהאוזן, חרט אומן שהועסק במחנה על ידי האס-אס בייצור השטרות המזויפים. "שאלתי אותו, אתה יכול להבדיל בין אמיתי למזויף? הוא אמר: 'כן, אפשר להכיר. לו היית נותן לי לירה אחת הייתי אומר לך'. אני נותן לו שטרות של עשר לירות או עשרים לירות, הוא מסתכל ואני רואה שהוא מחוויר וכמעט מתעלף ואומר: 'זה הכסף שלנו. זהו כסף מזויף'." עוד מתברר, כי אחרי המלחמה ניסה ואן הארטן לתבוע מהסוכנות היהודית את החזרת הכסף שנתן לשני השליחים, וביקש מהשניים להעיד לטובתו. הם הסכימו, אך הודיעו לו כי יספרו בבית המשפט שהכסף היה מזויף. ואן הארטן ויתר על עדותם. טובה אחת אמיתית עשה ואן הארטן לשני השליחים. הוא נתן להם תעודה מזויפת של הצלב האדום, שסייעה להם לחצות מחסומים וגבולות. תעודה כזאת בדיוק הוא סיפק גם לנאצים, ובהם לפריץ שוונד, קצין אס-אס ומפקד מבצע הפצת הכסף המזויף. שוונד השתמש בתעודה הזאת כדי לברוח מכוחות בעלות הברית שחיפשו אחריו. הו א הגיע לפרו והצטרף שם ליוזף מנגלה וקלאוס ברבי "(הקצב מליון.)" לפני שבוע גילה שרגא עילם בארכיונו הפרטי של שוונד בשוויץ תיעוד לכך שאפילו ב-1953 ו-54' עמד ואן הארטן בקשרים כלכליים עם שוונד, וביקש לסייע לו בהחזרת 300 אלף פרנקים שהפקיד בזמן המלחמה בבנק בז'נווה. * ארכיון המדינה ישקול ויחליט לפני שבועיים נכתב כאן על אחד מסרטי ההקלטה של חקירת אייכמן, שבו נשאל קצין האס-אס הבכיר אם היה לו עוזר יהודי בשם ז'אק. הסרט נגנז בהוראת היועץ המשפטי לממשלה ותומלל רק בחלקו. לפני פרסום הכתבה אמרו אנשי ארכיון המדינה כי אינם מצליחים לאתר את הסליל המלא. בשבוע שעבר הודיע ד"ר משה מוסק, הממונה על ארכיון המדינה, כי הסליל של אותה חקירה נמצא בארכיון המדינה: "הוא יתומלל ותיבדק האפשרות לפתוח אותו לעיון הציבור." הודעה זו מעוררת סימני שאלה. איפה היה הסליל לפני שבועיים? מדוע הוא תומלל רק בחלקו? ומדוע בכלל צריך לבדוק אם לשחרר אותו לפרסום? כל החומר מפרשת אייכמן (פרט לתיק המוסד) גלוי לקהל. מה יש בסליל הזה שמעורר את חששם של אנשי ארכיון המדינה?  


    ''מכתבה של גולדה מאיר שבו היא מעניקה חסות לסוכן הנאצי ואן הארטן:

    ''

                       

    file 0


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/07 11:37:
      מענין ביותר תודה

      ארכיון

      פרופיל