פיליפ נוארה
Philippe Noiret 1930- 2006
אחד משחקני הקולנוע הצרפתיים האהובים עלי, ואחד משחקני האופי היותר טובים שייצאה צרפת לעולם.
נוארה נולד בצרפת בשנת 1930 ואת דרכו הראשונה במשחק עשה כבר באוניברסיטה שם הופיע בתפקידיו הראשונים על הבמה במסגרת הצגות שהועלו שם. לאחר שהחליט לעזוב את האוניברסיטה החל נוארה ללמוד משחק בבית הספר למשחק בפריז שם החל גם להופיע באופן מקצועי בהצגות שונות, ובין השנים 53 -60 כיכב באין ספור תפקידים מגוונים בהצגות שונות ברחבי צרפת בתיאטרון העממי הלאומי הצרפתי.
במקביל להופעותיו בתיאטרון החל גם להופיע בתפקידים קטנים מאוד בקולנוע הצרפתי בסרטים שונים, ותפקידו הבולט הראשון היה בסרטו של לואי מאל "זאזי במטרו" משנת 60 שם גילם את דמות הדוד האלכוהוליסט והחביב (תפקיד נפלא אגב!!!).
בהמשך בשנות ה- 60 החל נוארה מקבל תפקידים טובים יותר, גדולים יותר בסרטים צרפתיים בהם אפשר לציין את "החברים" משנת 65 בו כיכב בתפקיד הראשי, "ענין של התנגדות" משנת 66 בו כיכב לצד קתרין דנב, "שבע פעמים אישה" סרטו של ויטוריו דה סיקה משנת 67 בו כיכב בתפקיד קטן לצד שירלי מקליי ו- "ליל הגנרלים" משנת 67 בו כיכב בתפקיד קטן לצד פיטר אוטול, עומר שריף ו-דולנד פלזס.
בשנת 68 לאחר שכיכב ב- 45 סרטים שונים אשר ברובם כיכב בתפקידי מישנה, זכה נוארה סוף סוף לתפקיד ראשי בולט בסרטו של איב רובר "אלכסנדר המאושר". הסרט אודות גבר שמשתחרר מאישתו הרודנית לאחר שזו מתה בתאונת דרכים, מוצא שלווה מאישתו המנוחה ומהוריה המעצבנים ומחליט לשהות כל הזמן בביתו ובעיקר במיטתו כאשר הוא מוצא כל מיני פתרונות ייצרתיים כיצד לאלכול לשתות ולקרוא עיתון. הסרט שזה להצלחה גדולה מאוד הפך את נוארה בין לילה לכוכב מוכר (הסרט זכה לפופולריות גדולה מאוד גם בישראל) ונוארה החל לקבל תפקידים בולטים וחשובים יותר בהמשך.
מראה גופו הלא רזה במיוחד, פניו החביבות ומלאות הטוב לב והבעות שונות, כישרונו האדיר לגלם קשת רחבה של תפקידים בהם תפקידים של אנשים פשוטים, עממים, או איש מהמעמד הגבוה, אריסטוקרט, שוטר או סתם אדם, הפכו את נוארה לשחקן שאהוב הן על הקהל והן על המבקרים שראו בו שחקן אופי ראשון במעלה. נוארה מעולם לא גילם תפקידים של מאהב או גבר קשוח וחזק אלה יותר דמויות אנושיות ממוצעות, הן בסרטים קומיים והן בסרטים דרמתיים בהן הפגין את כישוריו הרבים כשחקן רב גווני.
בשנות ה- 70 השכיל נוארה לבחור היטב את הסרטים בהם כיכב, נכון הוא גם כיכב בסרטים לא מוצלחים (כמו כולם לא?) אבל הוא גם כיכב בהרבה בסרטים חשובים שזכו להצלחה קופתית ולהצלחה ביקורתית. הוא כיכב בסרטו של הבמאי פיליפ דה ברוקו "תן לה את הירח" משנת 70, הוא כיכב לצידו של פיטר אוטול בסרטו המצויין של פיטר ייטס "מלחמתו של מרפי" משנת 71, הוא כיכב בהפקה הגדולה "הטיסה ממוסקבה" משנת 73 בה כיכב לצד יול ברינר, הנרי פונדה ו- דירק בוגרט, ובשנת 73 הוא גם כיכב בסרטו המצליח והשערורייתי של הבמאי האיטלקי פרנקו פרר "הזלילה הגדולה" שזכה להצלחה קופתית גדולה אך עורר סערה גדולה מאוד בכל מקום שבו הוקרן ובעיקר בפסטיבל קאן. הסרט הציג את סיפורם של ארבעה חברים המחליטים להפגש לסוף שבוע של סקס ואוכל, ובין יתר השחקנים שכיכבו לצד נוארה היה אפשר למצוא את מרצ'לו מסטרויאני ואת מישל פיקולי.
שנה לאחר מכן שב להופיע בסרט נוסף של פררי גם הפעם לצד מסטרויאני ופיקול (והפעם גם קתרין דנב היפיפיה) בסרט המפורסם "אל תיגע באישה הלבנה" משנת 74. באותה השנה שנת 74 בה כיכב בסרט "אל תיגע באישה הלבנה", כיכב נוארה גם באחד מסרטיו המפורסמים ביותר, שיתוף פעולה ראשון בינו לבין הבמאי ברטראן טברנייה בסרט המצויין "השען מסנט פול" שזכה להצלחה גדולה מאוד ולשבחי הביקורות. הסרט שגולל את סיפורו המרגש של גבר החי חיים שקטים ואפורים שכל עולמו קורס עליו לאחר שהוא מגלה שבנו מואשם ברצח. משחקו המצויין של נוארה (שהיה תומך נלהב בעשיית הסרט) הביאו לו שבחים רבים וביסס את מקומו כאחד משחקני האופי המובילים של הקולנוע הצרפתי.
טברנייה מצא בנוארה את מגלמו המושלם על מסך הבד ואף הודה לא פעם שהוא רואה בנוארה כדמותו הקולנועית, והשניים שיתפו פעולה בעוד מספר סרטים שונים והשניים היו לחברים טובים מאוד עד למותו של נוארה.
בשנים הבאות כיכב נוארה בשורה של סרטים שונים בהם אפשר להזכיר את שיתוף הפעולה השני בין נוארה לבין טברנייה משנת 74 "ג'ואי רייגן הנעלה" שזכה ב- 4 פרסי האוסקר הצרפתי, הוא כיכב לצד רומי שניידר במותחן הדרמטי "נקמה אחד אחרי השני" משנת 75 ועל תפקידו המצויין בסרט זכה לראשונה בחייו בפרס האוסקר הצרפתי, הוא שב לשתף פעולה עם טברנייה בסרט מתח מעולה בשם "השופט והרוצח" משנת 76, הוא כיכב לצד שרלוט רמפלינג, פיטר יוסטינוב, פרד אסטר ו- אדי אלברט בהפקה "מונית מנייר" משנת 77 ו- הוא כיכב במותחן הקומי החביב של הבמאי הקנדי טד קוצ'ף "רציחות קטנות של אשפי מטבח גדולים" משנת 78 בה כיכבו לצידו ג'ורג' סיגל ו- ז'קלין ביסט.
לאחר עשור פורה בו כיכב ב- 32 סרטים שונים, הגיעו שנות ה- 80 ואיתן הצלחה אף יותר גדולה עבור נוארה. הוא כיכב בשלל סרטים מגוונים, צרפתיים ואיטלקים, וזכה בתפקידי אופי מעולים. הוא כיכב בסרטו של פרנצ'סקו רוסי "שלושה אחים" משנת 81, הוא שב לשתף פעולה עם טברנייה בסרט המעולה "להעביר סמרטוט" משנת 81 ולצידו כיכבה איזבל הופר המקסימה, הוא כיכב לצד סימון סינורה בדרמה "הכוכב הצפוני" משנת 82, הוא כיכב בלהיט הקופה הגדול של הבמאי קלוד זידי "השוטר מגנב פטור" משנת 84 בו כיכב בתפקיד של שוטר מושחת מלא בחדוות חיים וקומבינות המקבל שותף חדש וצעיר ובעיקר ישר (תייר לרמירט הנפלא), הסרט אגב זכה להצלחה גדולה בכל אירופה וגם בישראל וגרר שני המשכים בשנת 90 ובשנת 2003, הוא כיכב בקומדיה המקסימה "טוויס רוקדים במוסקבה" משנת 86 ו- הוא כיכב בסרטו המקסים של אטורה סקולה "המשפחה" משנת 87.
לקראת סוף שנות ה- 80 זכה נוארה ב- 2 תפקידיו המוכרים והטובים ביותר, 2 תפקידים שהכניסו אותו לפנטיאון הקולנועי ולליבם של צופי הקולנוע. התפקיד הראשון היה בסרטו הנוסטלגי והסנטימנטלי זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 88 של הבמאי האיטלקי ג'וזפה טורנטורה "סינמה פרדיסו" שזכה להצלחה קופתית וביקורתית גדולה מאוד בכל העולם (וגם בארצנו הקטנה זכה הסרט למעמד של סרט פולחן), ובסרט גילם נוארה ברגישות ובהומור רב את דמותו של מקרין זקן והיחסים שנרקמים עם ילד צעיר.
הסרט השני שילוב פעולה נוסף בין נוארה לבין טברנייה בסרט מצויין באולי תפקידו הדרמטי הטוב ביותר של נוארה בסרט "כמה טוב לחיות" משנת 89 שזכה להצלחה קופתית וביקורתית גדולה מאוד בכל העולם והביא לנוארה את פרס האוסקר הצרפתי השני שלו בקריירה. בסרט מגלם נוארה את דמותו של קצין צבאי המופקד על איתור נעדרים. בסרט מפגין נוארה משחק דרמטי חזק ורב עוצמה ומפגין את יכולתו לרגש ולרתק את הצופה.
בשנות ה- 90 לאחר שלושה עשורים פוריים המשיך נוארה להופיע בקצב, ובתפקידים מוצלחים, אומנם כבר לא בסרטי קופה גדולים, אך כל הופעה שלו זכה לביקורות חיוביות ועצם הופעתו בסרט הוסיפה לסרט כבוד רב ובין הופעותיו הטובות ביותר באותו העשור אפשר למצוא את הסרט הנפלא "טנגו בלי אישתי" משנת 93 של הבמאי פאטריס לקונט, סרט ההמשך ל- "השוטר מגנב פטור" בשנת 90 שוב לצד לרמירט (והסרט שוב זכה להצלחה קופתית גדולה) וכמובן תפקידו המצויין כמשורר גולה באי איטלקי המפתח מערכת יחסי חברות מיוחדת עם הדוור המקומי בסרטו הנפלא של מייקל רדפורד "הדוור" משנת 94 שזכה להצלחה קופתית וביקורתית גדולה מאוד בכל העולם.
בשנות ה- 2000 המשיך נוארה להופיע בסרטים שונים בהם אפשר לציין את הסרט השלישי בסדרת "השוטר מגנב פטור" בשנת 2003, את תפקידו החזק במותחן המעולה "צעד אחר צעד" משנת 2002 ו-את תפקידו הקומי/מרגש בסרט הנפלא "הבנים של אבא" משנת 2003 בו גילם דמות של גבר מזדקן המעמיד פני חולה בכדי שילדיו יתנו לו תשומת לב. סרטו האחרון היה בסרטו של הבמאי מישל בוז'נה "שלושה חברים" משנת 2006.
בקריירה ארוכה מאוד שנמשכה משנת 51 ועד לשנת 2006 כיכב נוארה ביותר מ-150 סרטים שונים וכיכב בסרטים של מיטב במאי אירופה בהם אטורה סאקולה, פרנצ'סקו רוסי, פאטריס לקונט, ג'וזפה טורנטורה, קלוד זידי, לואי מאל, פרנקו פרר, איבר רובר קלוד ברי, קלוד שברול ואחרים, הוא זכה פעמיים בפרס האוסקר הצרפתי, הוא שיתף פעולה עם הבמאי ברטראן טברנייה באין ספור סרטים גדולים והוא הפך לאחד משחקני האופי האהובים והטובים של צרפת. אומנם נוארה אף פעם לא נחשב בשורה הראשונה של שחקני צרפת כמו דלון, בלמונדו, גאבן, ונטורה, דאפרדייה ואחרים שהיו לכוכבי קופה גדולים, בעיקר בגלל שבקריירה שלו הוא מעולם לא הופיע בתפקידים של גיבורים או של מאהבים בשל מראו הממוצע, קצת שמנמן, פנים נפולות, אך יכולתיו האדירות כשחקן רב גווני בעל הבעות פנים רבות ויכולת לעורר סימפטיה, רגש, הומור והזדהות,והוא היה מסוגל להופיע באופן מושלם גם בסרטים דרמטיים וגם בתפקידים קומים מעולים הפכו אותו לשחקן אהוד מאוד בצרפת ובאירופה ולפי דעתי הוא אחד משלושת השחקנים האירופיים הטובים ביותר בכל הזמנים (אגב השניים האחרים לדעתי לפחות הם מסטרויאני ודפרדייה) ורק להיזכר ברשימת סרטיו בהם תמצאו את הסרטים: הזלילה הגדולה, השען מסנט פול, השוטר מגנב פטור, אלכסנדר המאושר, סינמה פרדיסו, כמה טוב לחיות ו- הדוור (ועד אחרים ונפלאים) תמצאו שנוארה הוא אחד השחקנים היותר טובים ומוכשרים שעבדו בקולנוע האירופאי.
מבין סרטיו הבולטים אפשר למצוא את הסרטים הבאים: זאזי במטרו (60), החברים (65), עינן של התנגדות (66), שבע פעמים אישה (67), ליל הגנרלים (67), אלכסנדר המאושר (68), טופז (69), תן לה את הירח (70) מלחמתו של מרפי (71), הזלילה הגדולה (73), הטיסה ממוסקבה (73), אל תיגע באישה לבנה (74), השען מסנט פול (74), ג'וני רייגן הנעלה (74), נקמה אחד אחרי השני (75), השופט והרוצח (76), מונית מנייר (77), רציחות קטנות של אנשי מטבח גדולים (78), שלושה אחים (81), להעביר סמרטוט (81), הכוכב הצפוני (82), השוטר מגנב פטור (84), נקווהשזו נערה (85), טוויסט רוקדים במוסקבה (86), המשפחה (87), סינמה פרדיסו (88), כמה טוב לחיות (89), השוטר מגנב פטור 2 (90), אורנוס (90), טנגו בלי אישתי (93), המוסקטרית האמיצה (94), הדוור (94), צעד אחר צער (2002), הבנים של אבא (2003), השוטר מגנב פטור 3 (2003), שלושה חברים (2006).
|
