יום ירושלים 12.5  

"גלות בירושלים"

הָעִיר הַזֹּאת קְדוֹשָׁה

כּמוֹ פָּרָה מְשׁוֹטֶטֶת

אֲדֻמָּה כְּמוֹ סוּג שֶׁל שׁוֹקוֹלָד

שֶׁאָסוּר לִשְׁחֹוט

(כִּי אֶפְשָׁר לַחְלֹב)

קִבּוּץ עִם שִׁיגְעוֹן גַּדְלוּת.

יצחק שפי 5/6/2005    

 תמונת מצב לקראת יום ירושלים: 

אני לא מתכוונת לדבר שוב על מעשי הנבלה של שריפת מסגדים, לא על שוד האדמות, מסכת השקרים, ואפלייה הפושעת של מאות אלפי תושבים בעיר המזרחית, ולא על הפקעת שטחי ירושלים המזרחית...

http://www.acri.org.il/camp/jerusalem2010/index.html

.

ע"פ עמוס הראל וניר חסון, בית יהונתן הוא רק נקודה אחת על מפת ההתיישבות היהודית החדשה במזרח ירושלים, הרצופה עשרות בתים בודדים וכמה מתחמים. 

וכמו במשחק ילדים, החוכמה היא לחבר בין הנקודות.

מטרת הימין היא לחבר את הנקודות ולהקיף את העיר ברצף התיישבותי יהודי, שישפיע בהכרח על כל הסדר עתידי. הנדבנים, הרבנים והפעילים בעמותות הימין פועלות בשנים האחרונות במרץ להגברת הנוכחות היהודית במזרח ירושלים.

ביבי, כמו שרון לפניו, חותר לדחיית הקץ.

הצהרת מחויבות לפתרון שתי המדינות, שיחות קירבה – עשויות לספק דחייה מבחינתו בהכרעה על עתיד ירושלים ועל מו"מ על הסדר הקבע, אך בינתיים, ישראל תרוויח זמן ותקבע עובדות בשטח.

מאז הסערה של רמת שלמה נראה שהמשחק השתנה.

ראש הממשלה ואנשיו מתכוונים לנצל את מעט הקרדיט שנותר להם בממשל האמריקאי, כדי לנסות ולהציל את הבנייה המתוכננת בשכונות כמו גילה ופסגת זאב. 

בעיניים פלסטינית, הטבעת מתהדקת בצורה ברורה:

מדרום – מתחם הגן הלאומי עיר דוד ומתיישבי עמותת אלעד. אם תתממש תוכנית ברקת לאזור גן המלך,יעבור המתחם תהליך ישראליזציה מהיר.

ממזרח – השכונה הגדולה ביותר של המתנחלים במזרח העיר, מעלה זיתים. באותו אזור יש נוכחות יהודית סביב בית העלמין בהר הזיתים ובישיבת "בית אורות" של הרב בני אלון,שמיועדת להתרחב לשכונה.

מצפון – בשכונת בית ג'ראח מוקמת שכונת שמעון הצדיק, חרף מחאות השמאל.על הנייר - עוד מאות יחידות דיור מתוכננות.לפאזל זה אפשר לצרף את הגן הלאומי המתוכנן במורדות הר הצופים, ועוד.

אריה קינג, דובר המתיישבים החדשים במזרח ירושלים, אומר לדבריהם: "הרעיון הוא לבנות שכבות סביב המרכז. וכמו בצל, שככל שהוא יותר באש כך הוא נהיה מתוק, ככה ירושלים. ככל שיש יותר לחץ, כך ייצא מזה יותר טוב". 

שלום ירושלמי טוען שבגלל השנאה, בגלל המבנה הפיזי, ובגלל שלאף אחד אין כוח, לירושלים אין עתיד.

אי אפשר לאחד יהודים וערבים, חרדים וחילונים, ואפילו לא חרדים ודתיים.

בעשרות השנים האחרונות גורשו או נאלצו לעזוב, או נטשו מרצונם החופשי אלפי תושבי חילוניים את השכונות החרדיות. רבים מהם גם ברחו מהעיר.

החילונים מתרכזים בכמה שכונות שעוד נותרו להם במערב העיר, בעיקר במושבה הגרמנית ובית הכרם, עד שגם הם יצטרפו לנתוני ההגירה השלילית.

בעומק השכונות הערביות מתגוררים מאות תושבים יהודיים.

ביבי הרי לא יפנה את היהודים שגרים באבו דיס, בראס אל-עמוד, ב-א-טור, בסילואן, בג'בל מוכאבר, או בשייח ג'ראח.הממשלה לא רק שלא תיתן לפגוע ביהודים שגרים בתוך השכונות הערביות, היא הרי מעודדת אותם להיכנס פנימה. 

לגבי החרדים במאה שערים, העיתונאי, וסמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שחר אילן כתב מאמר חשוב מעין כמותו בנושא בעיתון "הארץ" הבוקר.

הוא מזכיר לכולנו שאין כמעט שבוע שבו אין מיידים אבנים, שורפים עגלות אשפה, או חוסמים כבישים במאה שערים, שנהפכה למקום שמסוכן להסתובב בו – החוק הישראלי אינו חל על תושבי השכונה, והם חסינים מעונש.

כניסה של סתם נותן שירותים היא עילה להפגנה.

הוא צודק כשהוא אומר שאת האלימות הזו מעודדים מדיניות היד הרכה של המשטרה, והחשש מעימות עם החרדים.

ובסיפא של מאמרו, הוא כותב שעל המשטרה לנקוט יד קשה כלפי המתפרעים – להחיל את החוק הישראלי בשכונה.

כמו-כן, על הרשויות ומספקי השירותים להפסיק את השירותים עד שהביטחון יוחזר לשכונה, בעיקר "אגד", המסכנת את הנוסעים, ועליה להפסיק לנסוע שם, עד שייפסקו ההתקפות של כנופיות מאה שערים על האוטובוסים.

כמה שאתה צודק, שחר אילן!

 וקצת הומור - בחוש ההומור המצוין שלו כתב שחר אילן בחורף, לגבי השלג בירושלים את הדברים הבאים: "השאלה אם אתה זורק רק כדורי בד"צ, והאם אתה קונה רק שלג העדה החרדית, או שגם בד"צ בעלז כשר בעיניך. אגב שיהיה ברור, אם אתה בונה פסל ומסכת שלג של אישה רחמנא ליצלן, יש להקפיד להלביש אותה באופן צנוע, וכן להקפיד על כיסוי ראש".  

והרצל היה אומר (?): הבה נהפוך את ירושלים לעיר מאוחדת, פתוחה לכל ושייכת לכל  תושביה.

תהא ירושלים בירת מדינת ישראל וגם בירת מדינת פלסטין.

הבה נהפוך את ירושלים לסמל מודרני של השלום, ללא חומות וללא גדרות תיל.  

ואני אומרת, העיקר – יום של חג ממש: לדבר על ירושלים בלי להגיד את המלים, "אולמרט, הולילנד, זקן".