כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    תְּחוּשׁוֹת

    68 תגובות   יום שלישי, 11/5/10, 17:42


    תְּחוּשׁוֹת

    אִם תָּחוּשִׁי אֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכִי
    לֹא יִוָּתֵר לָךְ אֶלָּא לִלְפֹּת
    בִּמְלוֹא אוֹנֵךְ לוּז שִׁדְרָתִי
    בּוֹ מוּנָח קַמְצוּץ שְׁפִיּוּתִי

    אַךְ מוּטָב הִבָּדְלִי
    הֵאָחֲזִי בְּתָמָר
    שֶׁשָּׁרָשָׁיו עֲמֻקִים
    וְסַנְסַנָּיו אֵיתָנִים
    רוּחִי לֹא תִּסְחֲפֵךְ

    וַאֲנִי,
    הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
    שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
    נָע וָנָד בְּחֶלֶד
    כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ
    דרג את התוכן:

      תגובות (68)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/5/10 16:42:

      וואוו! כמה עוצמה מביא השילוב הזה של הטבע עם תחושות אדם במרכזו של עולם. הרגיש לי כשיר ה'אני'. אם תתקרבי, סערה בתוכי תצרי. אולי עדיף, הוא אומר, להמשיך כך לבדי בשגרת יומי.

      כך היו לי המילים.

        15/5/10 15:16:

      רק אדם שמרגיש כמו שאתה מרגיש

      יכול לכתוב מילים נפלאות כאלה

      גם אם משרות אוירה של עצב

      וחוסר תקווה...

        15/5/10 15:04:

      שיר מרגש מאוד, נוגע בנימי הנפש.

      האדם הוא לא חזק, וכל רגע יכול ליפול,

      תמיד נחפש משהו להיאחז בו.

        15/5/10 07:54:


      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

      קשות התחושות המתוארות בשירך

      והכתיבה משובחת

       

        14/5/10 21:07:

      שתי פנים לדובר :-) ושתי פנים לחוה ..

      -


      לֹא יִוָּתֵר לָךְ אֶלָּא לִלְפֹּת
      בִּמְלוֹא אוֹנֵךְ לוּז שִׁדְרָתִי
      בּוֹ מוּנָח קַמְצוּץ שְׁפִיּוּתִי


      -

      מי עוד כותב כמוך

      אהבתי ,

      אבנר

        14/5/10 16:42:


      באמביוולנטיות שמובעת כאן בין הקרבה לריחוק,

      בולט לי קולה של הכמיהה להישענות ההלך הפונה "אנה ואנה".

        14/5/10 15:39:


      אני מוצאת בשיר הזה שני פנים לדובר,

      איתן, שורשי, חזק ויציב מחד

      מיטלטל ושביר מאידך.

      שיר מלא תשוקה על רגשות פנימיים

      הקיימים בכל אדם כאשר הוא נסחף באהבתו.

      ומי לא חווה רגשות כאלה?

      כתיבה ייחודית. תודה.

      שבת מנוחה.

        14/5/10 14:48:


      אהבתי את השיר ורציתי לככב כי מגיע לך אך אין לי לצערי

      תודה אוסי

       

        13/5/10 16:10:

      אַךְ מוּטָב הִבָּדְלִי
      הֵאָחֲזִי בְּתָמָר
      שֶׁשָּׁרָשָׁיו עֲמֻקִים
      וְסַנְסַנָּיו אֵיתָנִים
      רוּחִי לֹא תִּסְחֲפֵךְ

      שיר מלא ברגשות

      עמוקים עם תחושות

      אך חשה כוח בעומק לבך

      שלא מאפשר ליפול לך

      הרוח בך איתנה

      אתה אדם עם תבונה.


        13/5/10 15:49:

      דימויים מרתקים!

       

      מירה

        13/5/10 02:28:

      לא מתים ולא חיים

      נעים ונדים...

       

       

       

       

      איפה הפינה הקסומה הזו?

        12/5/10 23:42:

      אשר,

      תחושות, סערות...

       

      כמה יפה אתה כותב.

       

      צ'רי

        12/5/10 21:03:
      יפה מאוד  מאוד
        12/5/10 20:44:


      והיא יכולה לענות במילים של לאה גולדברג, "אם תיתן לי חלקי באימת מחשכיך/ אולי ייאור לי מעט..."

      ולמה בעצם שהיא תיבדל? כדי להגן עליה? כדי להגן על עצמו/עצמך?...

      (נעים מאוד...)

       

        12/5/10 20:13:

      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה

       

      מסע על גב הרוח.... מוכר (:

        12/5/10 19:30:
      איזה יופי, איזה דיוק, איזה שפע.. מקסים
        12/5/10 16:21:

      מקסים.

      וואו

      איזה תחושות

      מגניב

        12/5/10 15:47:

       

      ציורי שירך,

      חושני ומדבר

      זיוה

      תודה

       

       

       

       

        12/5/10 15:06:

       

      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

       

      אשר, יפה לי שירך הלירי!

        12/5/10 14:20:

      נשמע כמו שיר יפה של מזל סרטן (-:

      כתוב נפלא

       

        12/5/10 13:41:
      התחושות והרגשות שעוברם בכותב מבקשים להרחיק את דמות האישה והוא עושה זאת בכל האמצעים שעומדים לרשותו, אך בכל זה, עדיין יש בו רצון נסתר שהיא לא תעזוב,  פיוטי ונוגה מאד בעיני.
        12/5/10 11:07:

      שיר מרגש ברגש הטעון בו, ודווקאמשום שהוא קצר תמציתי ולא משתפך.

      תודה. 

        12/5/10 09:35:


      "וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ"

      שיר נוגה, הכתיבה יפה כהרגלך...

      אורורה

        12/5/10 09:21:
      איזה שיר נפלא! וכל כך הזדהיתי עם ההרגשה של הדובר בשיר!..כתיבתך נפלאה אשר!!!
        12/5/10 09:05:

       תיארת אהבה בצבעים ודימויים

      בעושר לשוני נדיר ומיוחד לך.

      בשירך חשתי צלילי ניגון נפלאים

      המאירים לקרא קסמה של אהבה.

      תודה ששיתפת.

      יום קסום.

        12/5/10 08:52:


      כל בית עוצמתי מקודמו.

      כל שנותר להתענג ולשתוק.

      תודה חברי על היופי שבהבעה.

       

        12/5/10 08:26:

      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ.....

       

      wow...

      אתה פשוט יוצר ומשורר נפלא יקירי!נשיקה

        12/5/10 07:28:


      אשר,

      תיאור של יציבות

      לעומת

      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

       

      האם היציבות היא סימן לשפיות,

      האם ה"נע ונד" שואף ליציבות

      או שזו בחירה בדרך

      של חיפוש מתמיד שאינו נגמר...

      יום נעים

      דבי

        12/5/10 07:13:


      אל תחשוש מסערות הלב, ידידי

      אני שומעת בקריאתך אליה  להיאחז ב"תמר" יציב ונטוע, למעשה את הבקשה להישאר, להיות שם בעת ההתמודדות שלך עם עצמך

      העלית בי את השיר הנהדר שמגישה חוה אלברשטיין "אדבר איתך"

      מקווה שתשאב ממנו כוח http://www.youtube.com/watch?v=FI8H9-AwVN0

        12/5/10 06:44:

      איך שאתה מעביר תחושות אשר..עונג לרוח..
        12/5/10 02:03:

      איך אומרים יפה כל כך בלי להישמע בנאלית ?...

       

      R

        12/5/10 00:10:

      עצובה התמונה של משענת הקנה הרצוץ. כתוב יפה אשורר
        12/5/10 00:07:


      בע"ה

       

       אֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

       

       

      אהבתי

       

       

      תבורך אשר

       

        11/5/10 23:16:

      לא מאמינה שאתה אכן מניח לה לטובת התמר....

       

      הצילום יפהפה.

      דפנה.

        11/5/10 22:49:


      *

      "וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ"

       

        11/5/10 22:38:

      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

       

      ואני דווקא מוצא המון כח בשירך זה

      במיוחד בשורה האחרונה

      כעלה עד

      ואני מתעלם מהמילה נכמש

      להיות עלה עד - הוא לא דבר של מה בכך

       

      חנן

       

        11/5/10 22:22:

      מאוד עוצמתי וכתוב נפלא, אשר,

      הרבה לוז יש לשיר...

        11/5/10 21:59:

      מה טילטל אותך כל כך חזק?

       

      המון עוצמה בשיר הזה.

        11/5/10 21:39:

      כתוב נהדר

      ו...עצוב עצוב 

        11/5/10 21:39:


      יפה עד מאוד השיר עשיר בדימוייו וניחוחו רך מחד

      ומלא עוצמה מאידך.

       

      שליבתו היא:  " לא אני הוא האיש לו מצפה את..."

      או לחילופין כמו : " זה לא בגללך..זה בגללי.."

        11/5/10 21:39:


      תענוג לקרוא את שירך.

       

        11/5/10 21:12:


      lo tzrichim lehitchanen

      kol a drachim movilot le....................

      osher

      arei ze anu ba atzmeinu bacharnu

      gadol ata achi

        11/5/10 21:08:

      לא שאעני מבינה גדולה בשירים . אבל השיר הזה נשמע מאד עצוב. אתה נשמע עצוב בשיר האם צודקת? אוסי


      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה


      ואנו, שברי מילים שהיו לשירים נפלאים

      נלקט, עוד ועוד ממך.

      בני

        11/5/10 20:45:

      "וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ"

       

       

      כמה עצוב 

      לקרוא את הוויתור

      מעצם המודעות ליכולות *

        11/5/10 20:42:

      צטט: יערית 1 2010-05-11 18:28:41


      תחושות וסערות המטלטלות את הנפש

      ניכרות בכל תו ותו אך יחד עמן

      ישנה גם את ההבנה של מה מוטב ומה טוב

      וגם אם הסיפא נוגה היא מתקשרת באופן ישיר

      לאמירה שבשני הבתים הראשונים. כמו אין ברירה

      שזה כך...אלה החיים.

       

      אהבתי את הדימויים והמוטיבים המיוחדים

      המעצימים את התחושות והסערות שבלב.

      בהחלט הצלחת להעבירן.

       

      ערב טוב

      זהבית

       

      (אשוב *)

       

       

       

       

      אשר יקר,

      אני מאוד מזדהה עם שזהבית כתבה.

      שיר חושפני יפיפה על רגשות ותחושות איתה/איתך יחד ולבד.

      תודה

      ע

        11/5/10 20:33:


      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

       

       

      מדהים!

        11/5/10 20:30:


      אשר,

      יפה איך שאתה מעביר את הדיאלוג

      (הבלתי נאמר בקול כנראה)

      בין הדובר לנמענת,

      שבעצם "לא רואה" אותו,

      לא מבינה את הפנים שלו,

      לא מרגישה את הסערות.

      מונולוג-דיאלוג רוטט ומריר.

      לטעמי השורה האחרונה בבית הראשון

      מסבירה מידיי ונשמעת פחות "טוב".

      בכל אופן, יפה.

      מירה

        11/5/10 20:29:



      תְּחוּשׁוֹת

      אִם תָּחוּשִׁי אֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכִי
      לֹא יִוָּתֵר לָךְ אֶלָּא לִלְפֹּת
      בִּמְלוֹא אוֹנֵךְ לוּז שִׁדְרָתִי
      בּוֹ מוּנָח קַמְצוּץ שְׁפִיּוּתִי

      אַךְ מוּטָב הִבָּדְלִי
      הֵאָחֲזִי בְּתָמָר
      שֶׁשָּׁרָשָׁיו עֲמֻקִים
      וְסַנְסַנָּיו אֵיתָנִים
      רוּחִי לֹא תִּסְחֲפֵךְ

      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

      נפלא, מושלם !

      גרטה*

        11/5/10 20:13:

      נקרא כשיר של זעקה פנימית.

      שיר של מי שלא זכה באהבה.

      ואולי גם תקווה.

       

        11/5/10 19:43:


      זאת שירה!

      והרי כאן אני קורא הרבה

      ואין די מלים לפאר ולרומם

      ולשבח שירים מקוריים,

      כשיריך, שירים

      שורשיים, מושכים ומטיבים

      עם הקורא

       ללא טירחה מיותרת

      של פענוח חידות.

        11/5/10 19:27:
      אהבתי מאוד את השיר הזה!  *
        11/5/10 18:57:
      איתני הטבע מתחוללים בנפש האדם. שיר מקסים.
        11/5/10 18:50:


      כתיבתך נפלאה

      "כי האדם הוא עץ השדה"

      לעיתים ניתן להשען עליו

      ולעיתים לא.

        11/5/10 18:49:


      כתיבתך סוערת כנשמתך.

       

      אהבתי.

       

       

      רותי.

        11/5/10 18:44:


      אני לעומת זאת חווה כאן עצמה רבה

      ולא אפסות.

      עצמה של חיפוש

      ןעם זאת ציר מרכזי קיים, איתן, יציב.*

        11/5/10 18:41:

      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

       

       

      אשר, צר לי כל כך לקרוא את תחושת האפסות שלך אל מול האשה,  שיר נפלא אך חבל לי כל כך שזו תחושתך

      תודה אשר על היופי ומקווה שתמצא בתוכך את כל זהביך לרומם את ערכך ו*

      לאה

       

        11/5/10 18:40:


      לָחוּשׁ אֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכך
      לְהכִיל את כּל מה שאתה ,

       ככה זה באהבה,

       לא תמיד רוצים להיות ביציבות,

       לעיתים כייף להיסחף עד לאי שפיות


      והקטע הזה מעציב בקריאה:
      "הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ"  *

        11/5/10 18:31:


      נהדר...מבטא תחושת אפסות האדם אל מול איתני היקום, האישה ועצמו....יופי :)

        11/5/10 18:28:


      תחושות וסערות המטלטלות את הנפש

      ניכרות בכל תו ותו אך יחד עמן

      ישנה גם את ההבנה של מה מוטב ומה טוב

      וגם אם הסיפא נוגה היא מתקשרת באופן ישיר

      לאמירה שבשני הבתים הראשונים. כמו אין ברירה

      שזה כך...אלה החיים.

       

      אהבתי את הדימויים והמוטיבים המיוחדים

      המעצימים את התחושות והסערות שבלב.

      בהחלט הצלחת להעבירן.

       

      ערב טוב

      זהבית

       

      (אשוב *)

       

       

      *

      השיר שלך (שכתוב בכישרון רב)

      יופיו בעדינותו,

      מכאן עוצמתו.

      כשערות השולמית, החיות בין הסלעים

      כאילו דבר והיפוכו

       

       

      *

      השיר עורר בי מחשבה.

      כדאי יותר להידמות לסוף מאשר לארז, מלמד אותנו התלמוד.

      הסוף גמיש, שתול היטב, מתכופף תחת סערה, אולם אינו נשבר.

        11/5/10 18:22:

      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

       

       

      נהדרת כתיבתך

      קוראת אותך

      באהבה

      אִם תָּחוּשִׁי אֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכִי
      לֹא יִוָּתֵר לָךְ אֶלָּא לִלְפֹּת
      בִּמְלוֹא אוֹנֵךְ לוּז שִׁדְרָתִי
      בּוֹ מוּנָח קַמְצוּץ שְׁפִיּוּתִי

      תחושה נעימה היתה לי בקוראי את מילותיך*
        11/5/10 18:19:


      יש לנו גם מן המר המר הזה

      את הזמנים האלה

      בם רוחנו שפופה

      דומני שללא הדכי לעיתים

      לא נוכל לחוש בשמחה הַתּוֹכֶפֶת

      כמשל המלוח והמתוק

       

      תודה

      לאה

        11/5/10 18:08:

      מה לעשות ואדם רגיש אינו כתמר?אך אם תאהב אותך תקבל גם את סערות הנפש המטלטלות אותך.יפה כתבת
        11/5/10 18:06:

      או או כמה כבד דרמטי ודטרמיניסטי? נותרתי ללא תקווה.
        11/5/10 17:59:

      אִם תָּחוּשִׁי אֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכִי
      לֹא יִוָּתֵר לָךְ אֶלָּא לִלְפֹּת
      בִּמְלוֹא אוֹנֵךְ לוּז שִׁדְרָתִי
      בּוֹ מוּנָח קַמְצוּץ שְׁפִיּוּתִי

      אַךְ מוּטָב הִבָּדְלִי
      הֵאָחֲזִי בְּתָמָר
      שֶׁשָּׁרָשָׁיו עֲמֻקִים
      וְסַנְסַנָּיו אֵיתָנִים
      רוּחִי לֹא תִּסְחֲפֵךְ

      וַאֲנִי,
      הָרוּחַ תּוֹלִיכֵנִי אָנֶה וָאָנָה
      שֶׁאֵין בְּמַה אֶדְבַּק
      נָע וָנָד בְּחֶלֶד
      כְּעָלֶה עַד נִכְמַשׁ

      אשר ידידי היקר

      ציטטתי את שירך, והמילים כחומר ביד היוצר

      ואני בחרתי לא לגעת ולא אוסיף אפילו במילה שמא אגרע

      אהבתי את שירך

      עוד תגיע למחוזותייך ושם תיתקע את יתדך

      * כוכב להמשך כתיבה יוצרת ונהדרת

      ערב ניפלא

      חיה

       

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון