שאלתי את עצמי שוב את השאלה הזו היום בזמן שהתכוננתי לפתוח את תוכנית ההדרכה בתחום "דיפלומטיה דיגיטלית". פרויקט ההדרכה שפתחנו היום, חטיבת ההדרכה בשיתוף עם אגף מערב אירופה של משרד החוץ, הינו מיוחד כיוון שלראשונה אנחנו מעבירים את הנושא הזה באמצעות שיחות ועידה, לכל נציגויות ישראל באירופה מערבית.  

אז מהי דיפלומטיה דיגיטלית? ניתן לתת לה הגדרה קצרה ללא קושי רב: זוהי דיפלומטיה באמצעות האינטרנט, בדגש על הכלים של המדיה החברתית. כאשר מתחילים לפרוט את ההגדרה הזו ליעדים, אמצעים ומדיניות קונקרטית, אז מבינים כי אנחנו נמצאים במגרש חדש לחלוטין, ושהטכנולוגיה החדשה אומנם יכולה להיות כלי יעיל בידינו, אבל היא גם משנה את אופי המקצוע ואת אופים של העוסקים בה. 

ללא ספק, תחום הדיפלומטיה הציבורית הוא המגרש המיידי והמרכזי של הדיפלומטיה הדיגיטלית. פייסבוק, טוויטר ובלוגים מאפשרים לנו לפעול לשיפור תדמיתה של ישראל, ללא תיווכם של כלי התקשורת הרגילים, ולפנות באופן ישיר לקהלי היעד שלנו. יותר מ-40 נציגויות ישראל פתחו פייסבוק, דיפלומטים רבים מצייצים בטוויטר, ובלוגים חדשים של נציגויות נפתחות מדי חודש. כל המאמצים האלה מכווכנים בראש וראשונה להגברת התמיכה בישראל וחיזוק תדמיתה הציבורית כפי שהיינו רוצים שיראו אותה. 

 הדיפלומטיה הדיגיטלית משנה את עבודת הדיפלומט גם בתחומים נוספים. יכולת של דיפלומט להכיר את ארץ השירות שלו עוד לפני הגעתו לשליחות היא כמעט בלתי מוגבלת. דיפלומט יכול להישאר בקשר יומיומי עם אנשי הקשר שלו גם אחרי שסיים את שליחותו.  

הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנהל את הידע המקצועי והארגוני שמצטבר במטה המשרד ובנציגויות בחו"ל, למשל באמצעות ויקיפדיות ארגוניות. המידע הרב שזורם במדיה החדשה מאפשר מעקב בזמן אמת אחרי הסוגיות הכי חשובות ליחסי חוץ, הביטחון הלאומי, טרור, ועוד ועוד. 

 ועם זאת, עלינו לזכור דבר אחד: לצד כל היתרונות האלה של הדיפלומטיה הדיגיטלית, היא לא יכולה, לפחות בשלב זה, להחליף את העבודה הדיפלומטית בשטח, במובנה הקלאסי. כל הכלים החדשים הם חיזוק וצד נוסף לפעילות הדיפלומט, הם לא התחליף שלה.

ירון