פוסטים אחרונים
- אֵיךְ קוֹרְאִים לְאַכְזָבָה שֶׁלִּי 11/6/20
- כַּנִּרְאֶה שָׁתְתָה יוֹתֵר מִדַּי 4/3/18
- תַּכְחִישׁ בִּיבִּי 28/2/18
- תְּהִיּוֹת עַל הַזְּנוּת וּמַסְקָנוֹת מַטְרִידוֹת 24/2/18
- אֲדוֹנִי הַיּוֹעֵץ 17/2/18
- מִסְתַּבֵּר שֶׁלַּשֶּׁקֶר יֵשׁ רַגְלַיִם 13/2/18
"יַלְדֵי בַּנְק הַזֶּרַע" והשאיפה לפגישה עם המזריע
"יַלְדֵי בַּנְק הַזֶּרַע" והשאיפה לפגישה עם המזריע
ילדי בנק הזרע - הסרט במלואו
http://www.tvland.co.il/Display.asp?ID=19755
מתרגשים כל הדרך אל הבנקסיפורם של "ילדי בנק הזרע" בחיפושם אחר זהות, עשוי טוב ומרגש. אבל השאלות העקרוניות הנוגעות לאנונימיות האבות נותרו ללא מענה והמציצנות שוב קיבלה עדיפות על התחקיר
אריאנה מלמד
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3887301,00.html
ברוטוס: התוכנית הציפה דילמה לא פשוטה. מחד, רצונם של ילדי הפריה מלאכותית לחשוף את שורשי חצי ממטענם הגנטי, רצון לגיטימי שאי אפשר שלא להזדהות איתו, להתעלם ממנו או מהמצוקה הנלווית אליו
נטוס: מנגד, רצונם של נותני הזרע לניתוקם המוחלט לאחר מתן המנה כתנאי בסיס למתן הזרע. לא הייתי מכנה את מתן הזרע - תרומה, שכן הם קבלו בעדה תמורה כספית, והם קבלו תנאים מסוימים שהובטחו להם בהסכם מחייב
ברוטוס: אפשר שנותן הזרע היה נמנע מפעולה זאת לו היה יודע שיש סיכוי או סיכון שבעתיד יפגוש את מי מילדי זרעו. ברור שלפחות חלק היה נמנע ממתן הזרע שהביא בסופו של דבר להולדת הילדים ואיתם הבעיה
נטוס: שאלה קשה ופילוסופית היא האם עצם החקירה אותה מנהל ילד שכזה אחר נותן זרעו, בניגוד לחיסיון שהובטח לנותן הזרע - היא לגיטימית
ברוטוס: הפתרון שקיים בארה"ב, לפיו קיים תשלום נמוך תמורת זרע ותשלום גבוה יותר תמורת זרע ובנוסף האפשרות למתן פרטים, נראית בעיני נכונה. השאלה נותרת מה קורה במקרה בו האם המפרה בוחרת באפשרות הזולה יותר ומונעת מילדה לחשוף פרטים
נטוס: דומה שילדי המופרות לעולם יהיו מלאי טענות וכעסים אל אימותיהם, החל מן העובדה שבחרו לגדלם במשפחה חד-הורית, ובהמשך מתוך חוסר האפשרות לחשוף מיהו נותן הזרע, קל וחומר חוסר האפשרות להיפגש איתו
ברוטוס: באופן אישי, הייתי שמח מאד להיפגש עם כל מי שנושא את מטעני הגנטי
נטוס: גם אם היה נולד לך ילד לא מושלם?
ברוטוס: נהפוכו
נטוס: ידעתי, אחי
..
יַלְדֵי בַּנְק הַזֶּרַע
אֲנִי יֶלֶד מִתְּרוּמָה, יֶלֶד מַבְחֵנָה יֵשׁ לִי אִמָּא וְאֵין לִי שׁוּם אָב אֲנִי מְלֵא תִּסְכּוּל וּמְלֵא חֵמָה וּמָה עוֹשִׂים עִם זֶה עַכְשָׁו?
אִמָּא נָתְנָה אֶת חַיֶּיהָ בִּשְׁבִילִי עָשְׂתָה כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ רַק לִי אֲבָל אֲנִי מַתְמִיד, אֲנִי בְּשֶׁלִּי מְבַקֵּשׁ לִפְגֹּשׁ אֶת אַבָּא שֶׁלִּי
רוֹצֶה לָגַעַת, לָחוּשׁ, לְדַבֵּר אִתּוֹ לְהָבִין מֵאֵיפֹה יָרַשְׁתִּי אֶת הַתְּכוּנוֹת לְהָבִין מֶה עָבַר עָלָיו וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שׁוּם הִתְנַצְּלֻיּוֹת
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה הוּא בָּחַר לַעֲזֹר וְלֹא לִהְיוֹת אָב אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עַל הַקָּצֶה וְאוּלַי לֹא יִהְיוּ עוֹד תּוֹרְמִים מֵעַכְשָׁו
כל הזכויות שמורות למחברים ©
אחרי עשור: חוק הביציות אושר בוועדת הבריאות רוצה להיות אמא בגיל 55? המדינה מאחורייך: לאחר עשר שנים של דחיות, הקפאות ודיונים רבים, אישרה היום ועדת הבריאות של הכנסת את נוסח חוק תרומת הביציות - שיאפשר לראשונה השתלת ביציות מנשים בריאות עד גיל 54. המשמעות: פתרון למחסור החמור בביציות בארץ שמאלץ נשים לקבל טיפולים יקרים בחו"ל. ח"כ אדטו: "בשורה לכל הנשים שעד כה לא הצליחו להרות". החוק יובא לאישור הכנסת בשבוע הבא מיטל יסעור בית-אור פורסם: 17.05.10, 15:06
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3890799,00.html
|
תגובות (157)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עוד נקודת מבט באותו עניין
ברשותכן זונות יקרות
http://www.youtube.com/watch?v=ysBJ5G4m67s
טוב ,פעם ראשונה שאני מגיבה לפיצול האישיות התמוה אך המשעשע הזה
גם לא בגיל 40 ,תאמינו לי ,אני יודעת מה אני אומרת!
עד כאן
היו שלום
ברוטוס: העיקר שיש בך אהבה לילדים
נטוס: לא כולם חייבים ילדים משל עצמם
..
* שאלה: איך מכל התינוקות החמודים האלו גדלים מפלצות אדם?
הגיס שלי אומר: יש יותר מדי אנשים בעולם
אני אומרת: לא פיר להביא ילדים בלי זהות של אב
חברה שלי אומרת: לו ידעתי שכך יהיה...
ואני, שאין לי ילדים גנטיים,
מאוהבת בילדים של אחרים
ברוטוס: נעימאד ברוטוס
נטוס: נעימאד נטוס
ברוטוס: הכנסי וקראי בפוסטים קודמים
נטוס: אין ספק שתביני, את נראית נבונה
..
אני פעם ראשונה אצלך..
אחלה פוסט
אחלה נושא
אחלה שיר
אתה בכלל נראה אחלה,,מה זה השני שמות,,עם מי אתה מדבר?
ברוטוס: המממ... שנסמיק אח שלי?
נטוס: במידה, במידה
..
* יש לנו כרטיס אדי, מי שיקבל את הלב, יתעשר בזהב
ברוטוס: כפי שכבר אמרנו, חשבון עוּבָּר ושב
נטוס: אנחנו כאן כדי לעורר מחשבות
..
ברוטוס: ממתי מה שאת קוראת אצלנו פשוט?
נטוס: אנחנו מעוררי מחשבה, מותק
..
ברוטוס: רותי תראי, בדרך כלל אנחנו לא אוהבים לינקים מאצלנו
נטוס: בגלל שהנושא חשוב, עברנו לסדר היום
..
ברוטוס: חצקל'ה, הבעיות שלך ומה שכואב אצלך זה לא אצלי
נטוס: אנחנו מדברים על כה מה שבא לנו בלי כחל וסרק
..
נאמר כבר הכל
אין לי מה להוסיף או לחדש
חוץ מזה שהרשמתם אותי
אתם לא רק יפים אתם גם חכמים עם לב זהב
בימים אלו לא קל לנהל חשבון בבנק
ובמיוחד בבנק הזרע.
השיר נוגע והכתבה מעוררת מחשבות.
לא הצלחתי לצפות בסרט ..
ממה שידוע לי , הדילמה לא פשוטה כלל.
תודה
"דומה שילדי המופרות לעולם יהיו מלאי טענות וכעסים אל אימותיהם,
החל מן העובדה שבחרו לגדלם במשפחה חד-הורית,"
הורות היא מקצוע, אחד הקשים בעולם
לדאבונינו אפשר לרכוש ילד במצב מוגמר או בפוטנציאל
כשהקשר בין רצון הורי למסוגלות לגדל ילד לבוגר עם חוסן רגשי, הוא חלש
גדלים אנשים מתוסכלים
צפיתי בכתבה, קראתי ברחבי הרשת את זעקתם של כמה מתוסכלים
והעלתי את הפוסט הזה :
תפוח חמוץ תפוח מתוק
המרידןן כואב קצת פחות, הקילה הסתדר והאישיאס קצת מציק אתה יודע המזג אוויר.
אבל אתם הצעירים! מדברים כל הזמן על הרוינות התרבויות וזרעים וביציות אני מתחיל להתרגש חשבתי שאתם רוצים לדבר על משהו.
אני מקווה שזאת לא הגישה שלכם לחיים
זונות או לא זונות :)))
ברור לגמרי שהערתי הייתה מופנת יותר לעניין שלמנטליות הישרא-יהודית חשוב יותר שיהיו הרבה ילדים
ופחות חשוב אם הילד ידע מי אביו.ברור שאם הובטחה סודיות אין מצב להפרתו,טוב על זה עוד היו מקבלים תביעת הפרת
הסכם,עד כדי כך הם לא טיפשים.
אבל יש משהו צבוע -[מסרים כפולים ]בעיני בכל הסיפור וזאת למה
עניין המשפחה והבאת ילדים לעולם,היא אבן יסוד בהוויה הישראלית כל שכן יהודית[להתרבות מול אויביינו]
אך החברה מקבלת בעצם רק את אלה שמנהלים משפחה רגילה, חד הוריות/לסביות/שונאות גברים [סתם..]
בנושא זה הן כמעט מצורעות.למה?
אם הן נכנסות להריון עם גבר שלא רוצה ילד-גונבות זרע
אם הן מופרות מזרעי מעבדה-לילד אין זכות לדעת מי אביו,גם כך הוא גדל שונה מילדים אחרים [וזו חברה מובדלת,עובדה שיש תופעה בולטת של מפגשים ביניהם ,כנראה בגלל חווית בדידות,ומעט משפחות רגילות מזמינות אותם לתוכם]
אם הן מאמצות הן עוברות ויה דלרוסה-מכל בחינה.מי שמכיר תהליך אימוץ,זה מזעזע מבחינת ההשפלות,הזמן,הכסף
אם מאמצים בארץ ברוב המיקרים ילדים גדולים יותר ומשרד הרווחה לא מקל משום בחינה על התהליך מתוך דאגה לילדים כמובן וילדים גדולים הבאים ממשפחות שהצליחו להטביע בהם הרבה בעיות.
מכייון שאנחנו בתהליך הולך וגדל בנושא החד הוריות,כי פחות מתחתנים . אני תוהה איך בעלי המזל שילדו ילדים באופן "לגיטימי" בעיני החברה, יכולים בעצם להקל ולעזור אם בראייה אחרת את הנושא . ובעיקר דאגתי לילדים
הנולדים או גדלים במשפחות לא רגילות ?
ככל שקראתי את התגובות פה,אני מרגישה פחות טוב עם נחרצות יתירה ואני בעד פתרונות הומניים יותר.
ברוטוס: לנצ'יה, אתה תמים
נטוס: אז יפרו התחייבות, סו וואט? חייבים לעגן, לערוב ולהבטיח שההתחייבות לא תופר לעולם
..
ברוטוס: אמת לאמיתה
נטוס: באמריקה היא עוד הייתה זוכה, בישראל יש את חוק "השומרוני הטוב" שמגן עליו מפני תביעה הזויה שכזאת
..
ברוטוס: אחת האפשרויות במתחם ההגיון
נטוס: רק שחייבים לכבד אותה כל הדרך
..
קודם כל זה מובן לחלוטין, ושנית כל אני מסכים איתך - אך לא על הנימוק :)))
אם התורם קיבל התחייבות שהוא ישאר אנונימי - חשוב לשמור על ההתחייבות שהוא קיבל פשוט בגלל שאם לא יעשו כך ... יפרו התחייבות!
:)
לי אין ספק שאם התורם לא מעוניין לחשוף את זהותו - אסור שהיא תיחשף.
ולהגיד שזכותו של הילד לדעת נישמע לי כמו טענה מאוד חלשה
כשילד בא לעולם הוא לא "קובע" הרבה דברים שמשפיעים על גורלו:
לאיזה גן/בית-ספר ילך, באיזו שכונה הוא יגור וכו.
למה אף אחד לא קם להגיד ש"זכותו של הילד" לבחור איפה הוא יגור או אצל מי הוא ילמד ?
כי ברור לכולם שזו תהיה טענה מגוחכת!
ובדיוק באותו האופן הוא יכול לבוא בטענות רק ל"חד-הורה" שגידל אותו על כך שבחר להביא אותו בדרך בה לעולם לא ידע מיהו אביו.
מה שכן, לאב בוודאי שאין מה לבוא בטענות ובטח ובטח שלא "להפיל" עליו ילדים ביום בהיר אחד.
זה קצת מזכיר לי את הסיפור על מישהי שנילכדה ברכב שעשה תאונה, ומאחר והרכב התחיל לעלות באש - גבר אחד שעבר במקום רץ וחילץ אותה. אחרי זה היא תבעה אותו כי היו לה בעיות בגב שלטענתה לא היו ניגרמות אם היו מחכים לאמבולנס עם פרמדיקים מקצועיים...
הממ... סוגיה לא פשוטה, מכל כיוון שלא מסתכלים עליה.
ובכל זאת, כל עניין הבאת ילדים לעולם הוא עניין אגואיסטי. הרי אדם לא בוחר להוולד. הוריו בוחרים להוליד אותו. לכן אין לילד מה לכעוס על האם שבחרה ללדת לבד מקניית זרע. כלומר זה כעס לגיטימי, אבל הוא לגיטימי באותה המידה כמו כעסו של כל ילד אחר על שני הוריו גם יחד, שעשו את הבחירה בשבילו.
לא יודעת, לא נראה לי שהפתרון האמריקאי הוא פתרון טוב, כי נכנס גם שיקול כלכלי, וגם זכות בחירה של האם (בחירה בזרע יקר או זול). נראה לי שעדיף שישאר סגור לכולם כמו היום, עם כל הכאב והצער על הילד שלעולם לא ידע מיהו זה שנתן את "החתימה" ללידתו.
ברוטוס: איפה כואב לך, מביטה?
נטוס: הדעות שונות וזה בסדר גמור לטעמנו
..
אני דווקא כן.
אתה יודע, כל אחד רואה את הדברים
מאיפה שכואב לו.
ברוטוס: רונן, אנחנו מסמיקים
נטוס: ורעל לא רואים, התוצאות שלו ניכרות אחרי השתיה
..
ברוטוס: כמה מחברי נתנו זרע בבנק
נטוס: זה באמת היה כלאחד יד
ברוטוס: אם מי מהם היה מדמיין תביעת אבהות לא היה מתיז
נטוס: ועוד בשביל מאה ש"ח להסתבך ככה? עסקה גרועה למדי
..
ברוטוס: ידעתי למה חיכיתי שהוא יענה לה
נטוס: תשובה מוחצת!
..
ברוטוס: נחכה לך וגם
נטוס: איחולי בהצלחה במרתון תל אביב
..
ברוטוס: יש יומני גבע, זה ממש קצרצר
נטוס: אנחנו לא נגד משפחות חדשות או חדוריות
ברוטוס: ובוודאי שאיננו חשים איום כלשהו
נטוס: טוב הכרחי זה טוב מאד
..
ברוטוס: אנחנו נזהרים מכאלו ששונאות גברים
נטוס: אבל אנחנו מאד מזדהים עם כאלו שאוהבות נשים
..
אני לא ראיתי פה רעל.
להיפך, אחד הדיונים היותר ענייניים בקפה.
אין חדש תחת השמש.
פעם מפעלות תרומת הזרע היו מונופול של עדות הקוזאקים שהשאירו אחריהם משפחות חד-הוריות.
היום הכוח עבר לצרכניות.
אז ידע הילד שאביו היה קוזאק והיום הוא יודע שאביו היה מבחנה.
אז הוא ידע שאמא נאנסה והיום שהיא מלאה טפסים.
אני בכל לא בטוח ששלושה אנשים מייצגים את התופעה. הם מייצגים יותר את רצונו של הבמאי לעשות סרט שידברו עליו.
האם באמת לילד שנולד מתרומה יש בעיית זהות? האם יש לו חוסר?
אין לי תשובה. אבל העובדה היא שמתוך כל המקרים רק בודדים יוצאים למסע שורשים.
למה? מה ההבדל בין הרוב שלא לבין המיעוט שכן?
בספרו "טאי-פאן", הסופר ג'יימס קלאוול מתאר דמות נשית שמספרת כמה קשה היא עובדת כדי שיהיה לה בסופו של דבר 'פאק-אוף-מאני'. משנשאלה לפשר הביטוי הזה, ענתה: "זה כשיש לך מספיק כסף כדי להגיד לכולם פאק-אוף!"
מחרתיים אני חוזרת לעצמי.....
(-:
תודה שהבאתם את הסרט, באמת חשבתי שכדאי לראות אותו ברגע שיהיו לי... המממ... כמה זה... 42 דקות פנויות? מקווה שבשנה הקרובה...
אבל עדיין בלי לראות, מענין אותי איך פוסט כזה רגיש וחושב בכלזאת מוציא תגובות מלאות רעל כלפי האמהות, שבמקום לגנוב זרע או להתפשר על זוגיות דפוקה (לא בטוח מה יותר מזיק מבין שני אלה), בחרו מרצון חופשי וממודעות מלאה להכנס לתוך אורח-החיים הכי קשה שאפשר, של חד-הוריות.
לפעמים זה נראה, שהעובדה שנשים "יכולות לבד" או בוחרות בדרך שונה מהמקובל - פשוט מהווה איום על אנשים מסויימים. מסתבר שלא רק על גברים.
יש כל מיני סוגי משפחות, העובדה שהעולם משתנה היא לא "רע הכרחי" אלא טוב הכרחי. השינוי הזה מאפשר חיי משפחה תקינים (וגם בעיות, אפשר לחשוב שאלה חסרות במודל הישן) לסוגים שונים של אינדיבידואלים.
מה לעשות, אותי לא מטרידים לא המותרמים ולא המתרימות.
אלא רק הילדים, שאלר-כך יהיו מבוגרים עם חור ע-נ-ק בחיים.
אשה רוצה ילד ואין לה בן-זוג. סבבה, שתמצא פתרון, יש מספיק גברים שישמחו לחלוק ב"עול"
להרגיש אשה מלאה ולא רק 9 חודשים, אלא כי יש "ילד לחיים" זה לטעמי ממש לא פתרון.
וכן, לא הייתה פה שאלה.
ואני אפילו לא נכנסת לשאלות ה"קטנות" של גילויי עריות ויתר שמחות משפחתיות. או הקומונות של האמהות שנהנות לשנוא גברים...
ברוטוס: נינה הקשיבי, חץ על הספה
נטוס: חצקל'ה, מה מעיקליך? רוצה לדברלזה?
..
ברוטוס: זהו שאנחנו לסבים
נטוס: והעניין אכן רגיש מאד
..
ברוטוס: כשתגדל ויהיה לך ילד
נטוס: אז תגיד לגוזל, יש לך אח או אחות או יותר
..
ברוטוס: ואת ה-כ-י י-פ-ה בכתה
נטוס: והיית הילדה הכי יפה בגן של פינצי קונטיני, נכון?
..
ברוטוס: מיקי, מקרה?
נטוס: התחלת לרוץ גם בתגובות?
..
ברוטוס: למה מה? השתגעת?
נטוס: בגילנו? מי ירצה אתנו?
..
ברוטוס: אכן את הדילמה הזו הצפנו
נטוס: אין זה אומר שהיא קלה או נוחה
..
חחחחח.ע-נ-ק, או לספר לד"ר פרויד?קראתי את השיר שכתבתם.
לא פשוט. זה נושא מאוד מאוד רגיש.
זה בטח צובט בליבן של הרבה אימהות...
ילדי המבחנה והסרטון הזה - מדליק נורה לכל בחורה שחושבת להביא ילד לבד לעולם (אם עד עכשיו היא לא נדלקה)
מעבר לעובדה שהילד תמיד ירצה לדעת מי האבא
יש גם את הבעיה שארצנו היא ארץ קטנה, לך תדע מי האחים או האחיות שלך. וכשתגדל - זה כמו לוטו - רק שכן ה"זכייה" מבאסת
אתם הכי ש-י-ק !!!
(זה בתגובה לתגובה לפוסט שלי)
כל מי שבוחר לראות מול עיניו,
רק את הכסף הקל שייעשה מזרעיו,
מוטב לו אם יהסס רק עוד רגע
וייתכן וימנע מעצמו כך, רוב פגע.
אנשים קצת שכחו שלמעשים יש תוצאות,
"זכותי", "מגיע לי", "אני ואני ואני",
הכל באינסטנט, עכשיו ומיד, תיכף הפרסומות
ומה אכפת לי בכלל מאדם אחר ופלוני...
ואני כה נגעלת מהתירוץ הקבוע :
"כל כך רציתי לחוות אמהות",
כשכבר כל כך ברור וידוע,
כי מוביל פה האגו ולא המהות.
בכלל, הורות זה אובר רייטד מוחלט,
בעיקר כשמושקעת בה, כה מעט מחשבה.
ילדים מיוצרים כמו באוטומט
ואל תספרו לי על "מתוך רצון ואהבה" !
דווקא העובדה ש"תוצר התרומה השכוח",
אולי ינקוש יום אחד בדלתך, איש יקר,
טוב שתרתיע מלהפיץ לכל רוח,
את עסיס חלציך, תפארת האיבר.
אז גם אם יקומו עלי כל יפי הנפש המתחסדים
יינאצו נאצות, וייגדפו גידופים,
אני בשלי, לא רוצה ילדים,
הבו לי רק רוב עונג, ומשכבי נאפופים.
גם אני
בעיתיות שמטיות . בעת האחרונה אתם מוטרדים יתר על המידה מעניני פריון. יש משהוא שאתם לספר לאבא ואימא?אכן דילמה קשה
מצד אחד הרצון לממש הורות ומהצד הנגדי רצון הילד לדעת מאיפה הוא בא.
לא יודעת אם חקיקה תפתור את הדילמה או תגרום למיעוט בתורמים
האם אנונימיות חשובה יותר מרצון הילד לדעת מיהו אביו הביולוגי?
קטונתי...
ברוטוס: שאלי את אהוד ודני יתום
נטוס: אל תאמיני למה שהם יגידו, הם פוליטיקאים
..
ברוטוס: מה אכפת לי מי?
נטוס: ששולמן ישלם!
..
עדיף להיות יתום?
ברוטוס: מת אב ומת אלול ומת חומם
נטוס: ולא יצא אפחד מתחומם
..
אתה מתכוון למכללה לבטחון לאומי?
נשאר חומם. (איזו מן קרבה משפחתית זו?)
ברוטוס: תגיד, קורע, איך הוא שיווק את עצמו
נטוס: זרע, יד ראשונה מרופא?
..
לא מסכימה.
מה המשמעות של בדיקה שכזו? הרי מצבו הכלכלי של אדם משתנה כל הזמן. רגע אחד אתה מנכ"ל ורגע אחר הכל מתמוטט. בעיקר במדינה שלנו שבה מלחמה "קטנה" בצפון ממוטטת משפחות. הזכות להורות היא זכות בסיסית (זוכרים את המאבק בין בני הזוג נחמני?), שלא קשורה למצב כלכלי.
זה לא אומר שאני בעד חוסר אחריות בגידול ילדים. ממש לא.
זה כן אמר שצריך לאפשר לתורמי זרע לבחור "מסלול" - זיהוי, זיהוי חלקי, זיהוי בתנאים, ולעגן את הדבר בחקיקה ברורה.
לפני איזה כמה זמן היה בערוץ 8 סרט מוזר.
הסרט עקב אחרי מפגש מיוחד במינו.
לאלוף המזריעים בארה"ב יש איזה חמישים צאצאים.
הוא לבן, חתיך ורופא.
הדרישה לזרעו היא גדולה.
הסרט עקב אחרי מפגש ראשון שנערך בין האב התורם
לבין איזה 20 מילדיו.
היה שם נורא שמח.
בעקבות הסרט הזה, הגעתי לתובנה, שזה
לא נורא כל כך לפגוש את האבא המקורי.
הרי כולנו יצאנו מזרע
ואבא זה לא רק זרע.
זה בעיקר אבא שסוחב את הילד על כתפיים לאכול גלידה.
ברוטוס: נותן לנו לחכות רונן, מה?
נטוס: כמה שהוא מחכה לרכבת המסכן
..
ברוטוס: אני מסכים עם דניאלה, תורם זרע הוא לא אב
נטוס: ואם מת אב ומת אלול אז הילד לא יתום?
..
כליון אחראי על הדיג ולכן גם על החוט.
ברוטוס: לא ברור אם הזכות לדעת מנצחת
נטוס: בעתיד כל תורם זרע ידרוש מהמקבלת כתב שיפוי וערבות בנקאית
..
ברוטוס: מחלון, סתם אתה אומר, יש לך חוט דייגים?
נטוס: שמעתי שלכליון יש זרעים של מסטיק
..
ברוטוס: ככה להוציא הכל ברחוב?
נטוס: אשרתי אותה כבר, חדל פטפטת, אחי
..
תורם זרע הוא לא אב. זהו פיתרון
אנושי לנשים שרוצות לגדל ילד והדבר
לא מתאפשר בדרכים אחרות.
כל הקטע הגנטי לא רלוונטי בעיני.
יש הרבה אמהות חד הוריות,
מסיבות של מות האב במלחמה למשל,
אבל אז זה לגיטימי.
ילד שגדל אצל אם חד הורית מקבל את זה
כנתון טבעי, ואם החברה לא היתה מפמפמת
אותם עם "מה שנורמלי" הוא לא היה חושב
שמשהו לא בסדר אצלו.
הפיתרון הוא בחברה, שתלמד להיפתח
גם לחריגים מסיבות אלו ואחרות.
"הוא לא חשב עליי, אני לא אחשוב עליו.", אמרה הילדה ששכרה חוקר פרטי בשביל למצוא את ה''אבא'' התורם.
איפה החוק להגנת הפרטיות? איך זה שדווקא הזכות לדעת מנצחת כאן?
בדיוק מהסיבות האלה קשרתי גם את הזרעים של כליון לעמוד.
אין מצב שבעוד כמה שנים תדפוק אצלנו בדלת איזו מחומצנת עם כוס פלסטיק לאיסוף כסף.
מה זאת אומרת מה איתן?
הן הסיבה לבנקי הזרע.
לא כולן חייבות ללדת, מי שלא יכולה אז לא.
הגדר "מספיק כסף".
למרות שלא אשרת חברות איתי :-)
פוסט מעולה , חשוב, כתיבתך משובחת
ולעיניננו, יש לי מס' חברות-מכרות שילדו מהפרית זרע , שתיים
אף מהפריית ביצית, בגלל גיל. הן מאושרות, ילדיהן נראים נפלא,
בריאים ושמחים, שורה אחרונה -הפיחו בהם חיים.
אם הבחירה בין אפשרות ליצור חיים לבין לאו(עם כל הקושי-ותמיד יש)
הבחירה לי ברורה.
חוץ מזה הייתי במצב רגיש והשיר הביאני עד דמעות.
תודה ברוטוס
תודה נטוס
ברוטוס: יש צורך לאזן בין רצון אשה להורות
נטוס: לבין טובת היילוד ועתידו
ברוטוס: ואולי נכון להגביל לידות לפי מצב סוציו-אקונומי האם זה מוסרי?
נטוס: רק אם אתה טל מוסרי
..
ברוטוס: השכבתותנו
נטוס: מונטי פייטון זה שמנו האמצעי
..
ברוטוס: אז נראה שהצלחנו
נטוס: חוסר ידיעה אינו נותן מנוח נפשי
..
ברוטוס: תודה לשגרירה שלנו בשוודיה
נטוס: אני בעד שהמב"ל ישלם לכל הילדים המוזרעים ויפטור את האבות
..
ברוטוס: לא תמיד יש אבא מקסים בסביבה
נטוס: יש מצבים של העדר גבר או אב
ברוטוס: יש ילדים של הורים נוראיים שבורחים לרחובות
נטוס: ושעדיף היה בלעדיהם לטובת הילדים
..
ברוטוס: בדיקת DNA יקר אבל פותר גילוי אחאים
נטוס: ומה יהיה אז? אם הם מאוהבים רצח, לא יתחתנו? לא יולידו?
..
* שני נשאי איידס הולידו ילד שנולד נשא, נו?ברוטוס: בעונה הבאה בערוץ 2
נטוס: "רצים להזרעה" - ריאליטי!
ברוטוס: תן זרע ונעקוב אחריו 20 עונות
נטוס: ויש מועמדים שב SMS אתם בוחרים מי יזריע
..
ברוטוס: אני מסכים עם ענת**
נטוס: זו היתה התחושה שלי כשצפיתי בסרט
ברוטוס: תאוות בצע? נקם? על מה לעזאזל?
נטוס: מה חטא? מה פשע? "שישלם" על מה?
..
ברוטוס: אם הצלחנו לעורר מחשבה, הצלחנו
נטוס: מטרת הפוסט לעורר מחשבה בנושא
..
ברוטוס: הערה נכונה
נטוס: ד"ר סירוב לא הורשע בשוחד?
..
ברוטוס: האמת היא שחשבנו להתחיל במונולוג של ילוד שבא לגבות
נטוס: חששנו שזה יהיה קשה מדי, אבל הנה הוצאת את זה. יופי
..
* גרייט מיינד ט'ינק אלייק
ברוטוס: מי לידך יתקע שלא את האבא מחפשים?
נטוס: לטעמי הרצון הגדול הוא למצוא את האב ולאו דפקה את האחאים
..
ברוטוס: אחי, יודע איך בווווו עשה את הכסף שלו?
נטוס: ביד
..
ברוטוס: שבנו מסדנת כתיבת משפטים ארוכים
נטוס: ולא בטוח שנשוב אליהם שוב
..
ברוטוס: אכן
נטוס: היה צריך לטפל בנושא יותר לעומק וביותר רגישות
..
פה אני יותר מתומכת כי עיצוב זהותו של הילד קריטית . ואני מכירה מעבודתי הרבה מיקרים של משברי זהות כתוצאה מהאינות של הורה.
לא נראה לי שחוק איסור כזה יעבור בישראל ונכון שטובת הילד בכלל לא נלקחת בחשבון
אך גם באימוץ יש בעיות גדולות וזה מעמיד את הנשים הרוצות במשפחה מול אפשרויות מצומצמות.
ברוטוס: מילותיך צובטות
נטוס: חן חן
..
ברוטוס: לעתים אין אב במשוואה
נטוס: או שתי אמהות, או חדורית לבד
..
ברוטוס: לפני כמה שנים ילדה אשה בת 64 ברומניה ילד
נטוס: טיפולי הפריה ותרומות זרע
ברוטוס: בעיני זה שיא האגואיזם וחוסר ההתחשבות בילוד
נטוס: ראו רק את טובת האם ולא חשבו מה יהיה על הילוד שייתיתם בילדותו
..
* הדעה שהבעת ראויה למחשבה ויש בה לא מעט צדקברוטוס: רק חוק שיבטיח אנונימיות ויאסור מעקב יאפשר המשך הפריות
נטוס: אחרת מי ישפוך? נעדרי כשרות משפטית?
..
פנינה,
אני ממש נגד הבאת ילדים לעולם בשיטה הזו, כבר אמרתי את זה בתגובה הראשונה שלי כאן.
נגד מהסיבות שכבר פרטתי, ונגד בגלל כל בעיית האחים המרובים, ואין לי שמץ של ספק שאחים ואחיות מאותו אב גם ימצאו עצמם מבלי לדעת הורים לילדים אחרים- וזו הבעיה החמורה ביותר בעניין הזה.
לדעתי צריך לאסור לחלוטין הבאת ילדים מתרומות זרע.
בקשר לילדים- הם מסכנים בכל מקרה, גם אם הם יגלו ברבות השנים מי הוא האב, הנזק הנפשי הכבד כבר נעשה.
צריך להבין שאישיותו של אדם נקבעת בשנים הראשונות לחייו- עד גיל 8-10 וזהו. כל החוויות שקרו לילד עד גיל זה, כל מה שהוא הצליח לספוג וכל הרשמים שנותרו בו, הם אלה שמכתיבים את התנהלותו כאדם בוגר להמשך כל חייו- ובדיוק בשנים האלה הילדים האלה נאלצים לחיות ללא זהות מלאה. הנזק הוא בלתי הפיך.
ברוטוס: קבלת ההחלטה להיות חדורית מחייבת
נטוס: היא מטילה על האם עול כבד ונטל נפשי
ברוטוס: והשהילד אינו מוצא שלווה עד יחשוף מי זרעהו
נטוס: ארורים חיי האם עם כל האהבה שהרעיפה
..
ברוטוס: את בעיית האחים ניתן לבדוק באמצעות DNA
נטוס: והסיכוי לכך כה קטן במילא
..
ברוטוס: תארי לעצמך שיחייבו את האב ליום בשבוע עם הילד
נטוס: ד"ר קדמן וטובת הילד עוד יהרגו את ההפריות
ברוטוס: מי ייתן זרע? מה יהיה על חדוריות? זוגות נשים?
נטוס: בעיית אמת כל עוד לא ייצרו זרע סינטטי ומה יאמרו אז לילוד?
..
כל הזרעים...קחו את מונטי פייטון
http://www.youtube.com/watch?v=U0kJHQpvgB8
ברוטוס: אנחנו לא מתעסקים עם ביצ'יות
נטוס: יש לי שק מלא שוקה
..
* אצלי זו ממש שיטתשקשוקה
ברוטוס: דילמה היא מקום בו יש לך חמלה והזדהות עם שני הצדדים
נטוס: אפחד מהם לא אשם, לא נותן הזרע ולא הילוד - אלא רק האמא
..
ברוטוס: ארתור, ארתור מילר?
נטוס: איפה כריס למען השם?
..
ברוטוס: אכן, חץ, זו בדיוק כוונת הפוסט
נטוס: להעלות את הבעייתיות הנוראה
..
ברוטוס: אז מה, תתאמצי קצת
נטוס: טוב, בסדר
..
ברוטוס: תארי לעצמך, רותי, לו הייתה כאן טרילמה
נטוס: היה הרבה יותר מסובך
..
ברוטוס: יפה דיבר גפליטע חיה
נטוס: מילותיו קשות אך מדוייקות, אולם עדיין יש לעמוד מאחורי ההתחייבויות שהיו תנאי למתן הזרע - אנונימיות! רוצים לשנות את הכללים, בבקשה מכאן ולהבא, יידע כל שופך את משמעות הכנסתו
..
ברוטוס: הנה לך בבנק הזרע חשבון עוּבַּר ושב
נטוס: מזונות מזונות פוליטיות? שכח מזה
..
ברוטוס: הנריק, אל תשכח דלי פופ קורן
נטוס: ואל תשכח לשוב
..
ברוטוס: אני תמיד בעד מפתח שוודי
נטוס: ואני תמיד בעד עיסוי שוודי
..
ברוטוס: חובה לבדוק שאם חדורית מסוגלת לעמוד כלכלית ונפשית בגידול הילד לבדה
נטוס: וחובה לפטור את נותני הזרע מאחריות למזונות הילוד, שאחרת מי יתרום?
..
* כמו חוק השומרוני הטוב, חוק המתיז הפזיז
ברוטוס: אני מקווה שכל ילד יזכה לאהבה
נטוס: לא משנה מה מקור זרעו
..
ברוטוס: המשמעות של פסק דין כזה ברורה
נטוס: אפחד לא ייתן זרע, ומי תשלמנה את המחיר?
..
ברוטוס: מרוב שהיה להם לא נעים
נטוס: הם זכו לחיים לא נעימים בכלל, מה?
..
ברוטוס: היינו צריכים לצרף הוראות הפעלה
נטוס: יש להפעיל את השיר ואז לקרוא את הפוסט, נכון?
..
חצי מדויק בגלל ההגדרה 'תרימת זרע'.
ישנה 'תרימת זרע' דרך בנק זרע. עד גיל 18 הילד אינו יכול לקבל את פרטי האב המתרים, או את פרטי האם המתרימה (גם זה קיים). הסיבה לכך היא שעד גיל 18 אב מחוייב בתשלום מזונות לילד.
עד גיל 18 (או 19, אם הילד עדיין לומד בתיכון) הביטוח הלאומי משלם בכל חודש סך של 1,200 כתרים (בערך 600 ש'ח) עד שהילד בגיל 16. אם הוא ממשיך ללמוד, הוא מקבל קצבת לימודים בסך 1.050 כתרים לחודש ואלה נכנסים הישר לחשבון בנק שלו, אלא אם כן הסכים שהכסף ימשיך להכנס לחשבון אמו. האם מקבלת קיצבת דיור התלויה בגודל הדירה, ההכנסה שלה ועוד (זוהי עזרה בתשלום שכר דירה, והיא פוסקת כאשר הילד מסיים את לימודיו).
'תרימת זרע' אחרת היא דרך הסכם: 'אני תורם לך זרע' (או 'אני תורמת ביצית') ו'אני נוטל חלק בגידול הילד'. זה אומר גם תשלום מזונות וכל הכלול בגידול ילד.
ישנם רבים המעדיפים שלא להתערב בחיי הילד והם נותרים בגדר אלמונים, וישנם כאלה שפוגשים את הילד מדי פעם, או בקביעות.
ההסדר הזה נולד אחרי שהומוסקסואלים מצאו דרך להביא ילדים לעולם. והתודה היא להם!
אז, שום 'חמלה' ושום 'הבנה' ושום בטיח בעולם הגויים אלא המון חוקים וכללים ונוהלים, וכולם כספיים, וכל אחד בוחר לו את הטוב בעיניו.
הילדים לא נשאלים אם ואיך לבוא לעולם.....
חוסר הידיעה הוא דבר שקשה לחיות איתו.
נושא כאוב
שיר נוגע ללב
סוגיה סבוכה העלית כאן היכולה להתרחש רק בימינו אנו, עת לאם יש את האפשרות לגדל ילד חד הורי מרצון.
כל הנושא של חד הוריות של ילדים לנשים רצו לממש באופן חד צדדי את הפוטנציאל הנשי שלהן הוא בעייתי בעיני ואפילו קצת אגואיסטי. אבל בחברה שלנו היום הכל מותר והכל אפשר וזה חלק ממחיר הקידמה שמשלמת החברה.
ותמיד היו נשים שגידלו ילדים שלא ידעו מי האב הביולוגי, בגלל, לדוגמא, שאנסו אותן כחלק מנקם המלחמה.
אך זה מוביל אותי לשאלה רחבה יותר בעיצוב אישיות האדם, מה משפיע יותר על עיצוב אישיותו של הילד כאדם בוגר,
ההורים הביולוגים שלו, או ההורים שמאמצים אותו ומחנכים אותו ומלווים אותו לאורך חייו? שהרי יכול להיות לילד הזה, שאת אביו הביולוגי הוא לא הכיר, אב מאמץ מקסים ואוהב, שלא לדבר על האם, שנתנה את כל חייה וצריכה להיות אדם מאוד מיוחד בשביל לרצות לגדל ילד לבד.
ובינינו, לדעתי יש מקרה גם יותר גרוע, והוא כאשר הילד יודע מיהו האב, אבל הוא מסיבות השמורות עימו, לא רוצה להיות חלק מחיי הילד שלו. אז זה ממש כואב.
תודה על פוסט מעניין שלקח אותי רחוק.
יכול להיות שזו בעיה באמת,מה עושים עם המידע.
אך עולה שאלה אם ראית את הכתבה, על אלה שתורמים הרבה ובעצם תרומות הזרע יוצרות הרבה אחים,איך נמנעים
מנישואי דם? ואת יודעת שהמציאות לעיתים עולה על כל דמיון, וכאלה עשויים להפגש.אני לא יודעת,זה גם עושה לי בעיה מוסרית
של אופציה לנישואים עם דם שלא נדבר על אופצייה ללידת ילדים פגומים. את יודעת מה? אולי מה שאישיו הזה יעורר? שאולי זה ירתיע נשים להפרייה מסוג זה? לגבי הילדים,זה מרגיז שהם קורבנות בלי יכולת לשנות דבר.
'מביטה' את צודקת בכל מילה.
חבל על הפיספוס בתכנית.. רייטינג/ריגוש מהיר לעם :-!
תראי פנינה,
כל עוד ההסכם בין התורם לנתרמת הוא כזה שמותיר אותו אלמוני, אני חושבת שאין לה זכות להפריע את אלמוניותו. זה החוק, זה ההסכם ולכן יש לכבד אותו, כי סביר להניח שאם הוא היה יודע שיום אחד יבואו ילד אחד או עשרים לדפוק על דלתו, הוא לא היה ממהר לשחרר את זרעו למטרה זו.
בקשר לזכותם של הילדים- צפיתי בתכנית, נער אחד ריגש אותי מאוד , הוא היה כל כך עדין וכל כך סקרן בקשר לאביו, הוא דיבר מתוך צורך אמיתי לדעת מאין בא ולמי הוא שייך וחשבתי לעצמי שהלוואי והיה יכול לדעת.
לעומתו, בחורה אחרת שגם היא מאוד רוצה לדעת מי הוא אביה הביולוגי, כל כך רוצה לדעת עד ששכרה בלש פרטי לצורך העניין, צורת ההתבטאות שלה היתה מאוד כואבת אך כעוסה ברמות על, עד כדי כך שהיא אמרה, ואני מצטטת: "הוא תרם את הזרע אז שעכשיו ישלם על זה".
ועל זה בדיוק אני מתקוממת- האיש תרם לה חיים, הוא היה בטוח שהוא לא ישמע על זה לעולם ועכשיו היא רוצה שהוא "ישלם על זה".
היא גם בפירוש אמרה שהיא מצפה שהוא "יעזור לה מבחינה כספית".
אז אני שואלת אותך- יש כאן תשובה ברורה? לו יכולתי ולו היה הדבר בידי- הייתי מנסה לעזור לבחור הראשון מהסיפור הזה למצוא את אביו (רק אם האב היה מסכים בסופו של דבר להפגש איתו), אבל לעומת זאת, לבחורה הזו לא הייתי עוזרת בשיט.
ולסיכום- אני חושבת שאם יש הסכם אלמוניות- אסור לחשוף את פרטי התורם לעולם.
נושא כאוב וחשוב אך בה בעת מעורר מחשבה.
אני מסכימה עם מרבית התגובה הנ"ל, להוציא החלק של חשיפת התורם.
הדבר עלול לא רק לגרום להקטנה משמעותית בכמות התרומות, אלא אף, לצערי, לריבוי מקרים של "גניבת זרע" .
אני סבורה שתורם זרע חייב להישאל לפני מתן התרומה אם יהיה מוכן בבוא היום להיחשף, בהנחה שצאצאיו אכן יחפשו אותו.
הדבר נכון גם כשמדובר באימוץ ילדים. למרות הקושי והכאב הנורא במקרה של סירוב, יש להחיל זאת גם כאן.
דפנה.
ואבנר דייק את הרגשתי המיידית מקריאת הפוסט שלך. חשוב מאד חשוב להסדיר זאת למען החברה בעתיד.
זו גם דעתי.
ללא ספק השתנו דפוסי תרבות על הכדור והזונות יכולות להיות הראשונות להציג הצעה לשונויים בחוק.
מדובר על החלטה של אשה בגירה ולא של ילד/ה שיוולד. החוזה נעשה על פי נורמות נוהלים וחוקים ידועים ולא יתכן (כמו שקרה בקנדה) לחייב אב בתשלום מזונות לבנו שנולד מתרומת זרע לבנק. אולי הבנק ייתבע על ידי האב כי הבטיח מה שלא קויים...
אשה שקיבלה תרומה, צריכה לחתום ערבות בלתי חוזרת ולהביא עימה ערבים נוספים לגיבוי, על התחייבות בלתי חוזרת לשלם כל תביעה כספית שתגיע מצד ילדי ההפרייה בהגיעם לגיל המאפשר להם תביעת מזונות ויותר מכך אולי אף ליצור קרן כל חייה למקרה מותה ותביעת האב לאחר מותה.
מחד אני חושב שיש לאפשר חופש מוחלט במתן תרומה ובהפרייה ממנה, תוך רישום גנטי, כדי למנוע אפשרות נישואי חצאי אחים. מאידך חייבים להגן על התורמים. אולי אפילו לשאול אותם בעת החתימה, 'האם ירצו לדעת בעתיד מי הופרתה ומה נולד'? והאם הם מודעים לאפשרות תביעת מזונות?' מי שיענה בשלילה, או שיקבלו את תרומתו ללא זיהוי גם לא גנטי, או שיידחה.
מזעזע אותי לחשוב על גבר כמוני, נאמר פרופסור באיכילוב בן 50 שלמד והתמחה בארץ וראה בתרומת זרע מרכיב כספי חשוב לקיומו,
ומתדפקים על דלתו נאמר 1040 נשים וגברים הרואים את אביהם בפעם הראשונה (לפי פעמיים בשבוע 104 בשנה, 10 שנים),
"שלום אבא !
אני זרע משלך.
הקפיאו והפשירו אותי אחרי חודשים זה נכון.
הזריקו אותי לאמא שלי, אותה עוד תכיר כי מגיע לך לדעתי לראות אותה,
לומר לה תודה רבה.
אל תדאג. היא לא תרצה ממך אגורה.
אני כן.
אתה אבא שלי וזו חובתך.
אני מקווה שאני הראשון אצלך כי בטוח יהיה קשה לך,
אז בוא נסכם סכום חד פעמי מהר או, שעורך הדין שלי,
כן זה היושב שם ברכב הפנאי שלו ייגש לומר לך במה הדברים אמורים".
קל מאד לאיש זר לתבוע מזר אחר את כספו, לא ?!
הלואי והיו מיישמים בארץ את השיטה האמריקאית שמאפשרת איתור אחאים (מתן מספר מזהה חד-חד-ערכי לכל תורם, נתינתו לאם כשמתבצעת ההפריה וע"י כך אפשרות לאיתור עתידי של הנתרמות שקיבלו זרע מאותו תורם), זה ודאי היה עונה על צורך מאוד בסיסי של חלק מילדי בנק הזרע גם מבלי לערב את התורם עצמו.
מההההה?
כסף בשביל לאונן?
אני הולך להיות מליונר !!!!!
ענתי בוקר טוב
אני בטח לא אכנס איתך לוויכוח של איך להביא ילדים לעולם .
אני לא שופטת רק מפני שאני לא הייתי אף פעם במקום הזה ואני לא מבינה את הצורך ויהי מה.
אם כי יש בי בהחלט התנגדות להביא ילד "לאין אבא",כי [פסיכולוגית]עדיף כזה שהוא מוגדר מכלום.
אבל עכשיו שהילדים כבר מזמן נולדו, האם פה את חושבת שזה שבארה"ב למשל כן מגלים מי האב [כי חשוב להם שם הפן הגנטי] ופה מתנגדים כי זה מוריד את אחוזי תרומות הזרע.
או שהילד ישלם על מה שאמא שלו עשתה? זו השאלה שאני מפנה אלייך יקירתי.
מה את חושבת?
אני יושב עכשיו ברכבת וקורא את הפוסט שלכם וחושב שני דברים:
קודם כל שברוטוס ונטוס כבר מזמן לא אמרו משפטים כל כך ארוכים. ושנית, שזה באמת מורכב.
אחזור לפה עם תגובה יותר מושכלת. יש על מה לחשוב.
סחתיין בגדול בינתיים.
תראי לי אישה אחד שהביאה ילד לעולם שלא מהסיבה
הזאת ואני אכתיר אותה כמלכה.
לעולם, הבאת ילדים תהיה מצורך אגואיסטי של ההורים,
אישה או גבר.
לא כל אישה צריכה/ חייבת להוליד ילד, אבל אין לאף אחד זכות
למנוע מאחת שרוצה לעשות את זה.
גם זה, גם היום, אף אחד, לא זוכה ברשיון להורות,
בלי שום קשר למצבו המשפחתי, נטייתו המינית, או
דעת הסביבה.
מה לעשות. מציאות.
לא יודעת, אני מסכימה עם אריאנה, היה צריך מקצה שיפורים נרחב
לפני הבאת התוכנית לשידור. גם אם לא רק מהסיבות שהיא הביאה.
בראייה שלי, התורם, הוא מטען גנטי, לא אב.
בכלל, מי הוא אב? זה שנתן את זרעו או זה שנתן את נשמתו
למען גידול וחינוך הילד?
לא מומלץ לבלבל בין הדברים.
אני ממש לא מקלה ראש מול כאבם של שני המופיעים בתוכנית,
(הילד השלישי לא הביע מצוקה מחוסר האב), אבל למי שהלך ובדק קצת,
הדברים הם בהחלט לא מדגם מייצג.
נכון להיום ישנם אלפי ילדים שנולדו לבנק הזרע לאימהות יחידניות,
כמו כן ילדים שנולדו בדיוק משם לזוגות נשואים בהם לגבר היתה בעיה
עם זרעו.
מי שאל אותם על רצונם? על כאבם? אם בכלל יש כזה באופן גורף?
בשם תרבות הרייטינג, פיספסו נקודות מהותיות בנושא הזה,
הביאו מדגם לא מייצג, חיפפו בשאלות המהותיות ובכך גם גרמו לכך,
שמיעוט התורמים שקיים היום, בטח עוד התכווץ פלאים, שלא נדבר על
הנזק הנפשי שיכול להגרם לילד שכזה, שלא חווה כאב, במפגש עם סביבה
לא מעורה ולא נאורה שצפתה בתוכנית.
כתבת כל כך טוב והשיר קורע בהקשר
ואת כל התובנות הביעו מעלי...
הלב נצבט.
תודה
סביר להניח שהתגובה שלי תקים עלי מתנגדים וכסחנים אבל זה ממש לא משנה לי.
אני חושבת שזו ממש אנוכיות, טפשות וקוצר ראיה להביא ילד מתרומת זרע. מה נסגר עם נשים? האם הולדת וגידול ילד זה משהו שכל אישה, אבל כל אישה צריכה לעשות? אני גם לא מקבלת את עניין ה- "זכותה ללדת ילד", נכון, זכותה אבל בכל מחיר? בכל אופן אפשרי? ומה עם הילד שיוולד כשהוא חסר שורש וידיעה מי הוא אביו? מה עם הצורך שלו בשייכות ? למה למנוע מראש מהילד חיים שלמים?
ועכשיו יגידו- יש ילדים שיש להם אבות שלא ראויים לגדל ילדים ואני אומרת- נכון מאוד, יש גם ילדים שהאב שלהם מת או נהרג ויש ילדים עם אבא מכה, אבל לילדים האלה יש זהות, הם לא חיים באפילה, הם יודעים מי היה אבא, במה עסק, יש תמונות שלו בבית- לילדים האלה יש שייכות - אחד התנאים החשובים הנדרשים לגיבוש זהותם האישית.
על כל זה ועל הבעיות הנגזרות האחרות ממצב זה הנשים האלה לא חושבות- הן חושבות רק על עצמן- הן רוצות ילד!
אכן. לא נראה לי שיש לסוגיה הזו פתרון פשוט. ניתן להזדהות עם הצורך של הילדים להכיר את אביהם הביולוגי וגם עם הצורך של תורמי (מוכרי) הזרע באנונימיות. כך או כך, לדעתי, זה אינו עניין שאמור להפתר בחקיקה.
כרונולוגית הסיפור הזה פוגש אותי בהתחלה שלו, בצד של החדהוריות. אני פוגשת עשרות מהן בעבודה שלי.
מה אפשר לומר, זה מתחיל מורכב ודואלי, וממשיך אפילו עוד יותר. תודה שהבאת זונות. אין עליך.
אני דווקא לא כל כך בדילמה.
בעניין גילוי הזהות דעתי חד משמעית לא.
קודם כל כי כשאת פונה לבקשת תרומת זרע את יודעת מראש את הנתונים שאת צריכה לדעת, מעבר לכך את מסכימה לקבל את הזרע מתורם אנונימי. את האחראית הבלעדית לגידולו של הילד ובתוך כך, מבחינת הילד עצמו את גם האמא ואת גם האבא. כל עוד הילד יודע מה המטען הגנטי שלו הוא לא צריך לדעת יותר. מה עדיף? להישאר בפריזר ולחכות שמישהי תיתן לך חיים או לחיות עם הידיעה שאמא שלך הביאה אותך לעולם כנגד כל הסיכויים...?!
אם תורם זרע היה תורם אותו כדי להישאר אחראי עליו למשך כל חייו מילא, אבל הסיבה האמיתית ידועה לנו: 90 אחוז מהגברים עושים את זה בשביל כסף והעשרה הנותרים עושים את זה מתוך אמונה שהם עוזרים לנשים לממש את זכותן הטבעית ללדת ילדים.
הבעיה העיקרית שלי בכל ה...עסק הזה היא האפשרות שמסתובבים במדינה אחים למחצה שעשויים להתאהב להתחתן ולהביא ביחד ילדים, דבר שאולי מגביר את הסיכויי לבעיות בריאותיות שעלולות להתפתח...
הנימוק בכתבה לא לספר לילדים בישראל מי הוא האב
כמובן קשור במצוות פרו ורבו!
הסתבר שמהרגע שכתבו קודים [המזהים בדיעבד את האב]
ירד מפלס מכירת/התנדבות של זרעים בבנק הזרע
כמובן שבישראל חשוב יותר שיהיו הרבה ילדים
לגבי איכות חיי ילדים אלו הרוצים,לא תמיד אפילו לשמור על קשר עם האב
בוודאי לא לתבוע ממנו כספים,אלא אולי לדעת את תולדות הגנטיקה המשפחתית
הרי שזה נבצר מהם בשם הפוליטיקה של הדמוגרפיה.
בעיני זו החלטה הסובלת מליקוי מאורות.
ברוטוסים!
מה עם ילדי הביציות?
הכתבה נוטפת רוח שובניסטית
גם לביציות מגיעה התייחסות!
אני אישית אוהב ביצה עיין כשהצהוב בדיוק במרכז
אם הצהוב מתחרבש, אני לא אוכל את הביצה.
אפרופו תרומה,
אני מתכונן לתבוע את ההורים שלי על שלא התייעצו איתי
כשהביאו אותי לעולם ואני מכלל התכוונתי להיוולד בעוד מאה שנים של בדידות
גראציה, שוקרן, טנק יו, תודה
כן.
עוד אחת מהדילמות האנושיות קורעות הלב משהו, שבהגדרה אין להן פתרון אחד גורף.
כולם היו בני!
איך לפעמים החיים נהיהם מסובכים בלי שאף אחד התכוון. לא ראיתי את הסרט, אבל הדילמה מוכרת ולא חביביה. מצד אחד הילד וזוכתו (באמת ) לדעת ולא להיות כפוף להתחיביות שאחרים נתנו עוד בטרם לידתו ומהצד השני התורמים שעלולים להפך באיבחת החלטה שיפוטית או חקיקתית לאבות מרובי ילדים. לאבהות שהם לא התכוונו אליה כלל, היה להם התחיבות די ברורה שאפשרות כזאת לא קיימת ולא היה להם שום סיבה לצפות לאפשרות כזאת. ולכאורה הויכוח על האינטרסים הנוגדים הללו קשה להכרעה, אולם לא בעיני. לטעמי בנוסף לאבא ההוא יש פה גם אינטרסים של צד שלישי שכולם שוכחים אותו וזה הילדים שלא יוולדו כי יפסקו תרוצות הזרע או יתמעטו בהרבה.
גוויני אמרה כבר את הכל.
אכן דילמה אמיתית,
אני מסכימה עם כל מה שכתבתם.
תודה
אני לא רוצה בכלל להבין שיקולי "דעת" הנעשים על ידי נשים לא נשואות או שאינן במערכת זוגית קבועה אשר משאת נפשן היחידה בתקופה מסויימת בחייהן היא ללדת ילד בכל מחיר ולהיות אם חד הורית.
ילד זה לא צעצוע או חיית מחמד! בבחינת אם יש כסף נאכיל אותו ואם אין נרעב בגבורה ונסתובב עם בלואי סחבות ומגורים בחדר זבל של איזה בניין ואנשים טובים ורחומים כבר יעזרו לנו. [תביאו תריסר ולמה לא ח"י, תביאו 20 ילדים, אלוהים כבר יתן הסעד גם כן].
כל ילד צריך להיות זכאי על פי רצונו לדעת פרטים מדוייקים של הוריו בין אם הוא נמסר לאימוץ או נולד מתרומת זרע.
המושג אנונימיות לא יכול יותר להתקיים. שקיפות מלאה. אם "התורם" מסרב, שילך ויתרום את זרעו לציוואווה של השכנה ממול!
אם מישהי רוצה ללדת ילד בהפריה מתרומת זרע ולהיות אם חד הורית, היא צריכה להוכיח שיש לה פרנסה קבועה ומספיק כסף בבנק כדי לזון את הילד ולהעניק לו הגנה וקורת גג.
זה פשע מתועב לשחק בחיים ורגשות של ילדים ואין בי טיפת רחמים על הפושעים!
גם אין פה נסיבות מקילות.
בטח ההורים שלהם מתבאסים רצח...
נכון,נכון,זו זכותם כנראה,אבל בכל זאת,מי שתרם מראש "הרים תרומה" תרתי משמע,הרעיון הוא לא שהתרומה תחזור אליו כמו בומרנג...
אני מקווה שזה לא ירתיע אנשים אחרים מלתרום,כי זה בעצם פוגע בעיקרון המקודש שהוא גרסה משופצת ומשודרגת של מה שנקרא : "מתן בסתר".
מה שכן,אני נגד הקונספט של "תימחור" זרעים, אפילו שזה עובד טוב אצל אובמה והחבר'ה,מצד שני אולי אני צריך עוד להבשיל....(:
כתבתם חזק ומעניין חבריי היקרים,אוהב את הילד הלא מושלם שלכם בסוף הפוסט טרום השיר...אשכרה נגעתם בלב העניין.
שאפו חברים!***
מעניין, אלך לראות את הסרט
לא מדובר בחקיקה שיפוטית. האם יכולה להתחייב בכתב מפה עד להודעה חדשה שהיא לא מתכוונת לתבוע מזונות, אבל מבחינה חוקית, הילד הוא זה שזכאי למזונות ולכן גם היא חתומה - בכל רגע נתון ניתן לתבוע את האב (בשם הילד) לשאת בחלק מהעול הכלכלי שכרוך בגידול הצאצא המשותף.
מציצנות זה מוכר. מחקר אמיתי עלול להיות מייגע ולרוב גם יותר יקר.
משהו נוסף, צפיתי בתוכנית הבוקר עם אברי גלעד. התארחו שם חוקרת בעניין ואם לילד מתרומה.
החוקת ציינה שכל ילדי המבחנות הינם ילדים רצויים אהובים ומאוד מושקעים. ברור שע"י האם. בהרבה מקרים גם ע"י המשפחה המורחבת. זאת למשל בניגוד לחלק מהילדים שנהרו באופן רגיל.
האם ציינה שיש פה ענין של מה מעבירים לילדים. היא גם ציינה שמעולם, ילד לא נשאל האם ברצונו להיוולד. כולנו הגענו לכאן בנסיבות כאלו ואחרות ולפחות ילדים אלה רצויים אהובים ומושקעים במיוחד.
לא ראיתי את הסרט,
אבל יצא פסק דין תקדימי לא מזמן פה,
אישה אחת ילדה ילד מגבר שאיתו היא חתמה הסכם שהיא לא תבוא אליו בטענות לאבהות
ואחרי כמה שנים היא התחרטה
בית המשפט הכריח את הבחור לשלם את חלקו בגידול הילד...
בשנות השבעים כשמישהי כבר גנבה זרע - זה נגמר בחתונה. כולם היו כל-כך פולניים שלגבר לא היה נעים להשאיר את המעוברת לבדה. למעוברת לא היה נעים להשאר חד הורית. בסופו של יום התחתנו שני אנשים שלא התאימו ולא רצו לחלוק את חייהם ביחד וכך זה נראה. עצוב, פאטתי, מאולץ והלידים גדלו בצביעות איומה.
השיר של אבייתר ענק.
"הזורעים בדמעה בבכי יקצורו"
לצערי אני מבינה את הילדים
אב לאחרי שראיתי את התוכנית בנושא
ואת השיקולים הישרא-יהודיים
ת'צבנתי
. ואצל הגויים מצאתי את החמלה.
למה?