תחת שמי אומנות הקודש
אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
פוסטים פופולאריים
-
החלק הטוב בפוסט ההוא
11/1/11 | 3001 צפיות
-
עשיתי זאת במשך 20 שנים וזו התוצאה
16/12/09 | 1435 צפיות
-
הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים
1/5/11 | 1165 צפיות
-
כל אחד צריך ...
25/3/09 | 942 צפיות
-
מירוץ נגד הזמן
15/3/09 | 633 צפיות
-
פותחת בפניכם את ביתי
3/2/11 | 989 צפיות
פוסטים אחרונים
- יצירות חדשות 12/11/19
- יצירות חדשות 12/11/19
- מבחר יצירות (ניתן ללחוץ על כל תמונה ולהגדילה למי שסופר לי רימונים) 1/11/11
- יצירות חדשות על קלף 4/5/11
- הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים 1/5/11
- פותחת בפניכם את ביתי 3/2/11
הם לא ...
(התמונה לא של המטבח שלי, לא הייתי מספיק שפויה כדי לצלם את המראה) לא רואים את הלכלוך כמו שאנחנו רואות אותו, הם מבשלים - נפלא, עד שם הכל ממש נראה כל כך הרמוני ואפילו גורם לי לחייך וליהנות מריחות טובים , לא בהכרח אכילים, ואז - כמו באורח פלא , מתנתקת להם המחשבה והם כמו איבדו את הדרך סיימו לבשל, אכלו, ומשם זהו, ברגע שהתמלאה הקיבה המוח מתרוקן מחשיבה,
הם, לא רואים את הבלאגן שהם משאירים אחריהם בחדר, במקלחת הם גם לא מבינים מה אני רוצה, הכל בסדר, הבגדים על הספה, נו אז מה, מה הם מפריעים לך, כוסות השתייה לא בכיור , רק ליד או בכלל נשארו על השולחן נו בסדר, אחר כך אעביר אותם, והנעלים שחזרו מאימון, מתחת לשולחן במרכז, בדיוק במרכז הסלון ואז הם יטענו : אני מתמוטט מעייפות, וגופיית האימון ספוגת הזיעה, נו חם מה את רוצה ממני, עדיף שאשב איתה על הספה או רק אוריד אותה ואניח אותה על הספה
ואני מביטה בו וחושבת לעצמי למה היום, למה לא יכולת להתאפק עוד כמה ימים אולי יכולתי לקבל את מראה הבוקר באורך רוח, להבליג, להחסיר פעימה ובכל זאת להישאר שפויה.
הבוקר הגזמת - חתיכת מתבגר טרם גיוסך, אני אספר לך מכאן מה קרה לי הבוקר ואם היו מחלקים כאן פרסים, בטוח הייתי זוכה בפרס האמא הפראיירית הכי גדולה במדינה שלא העיפה אותך מהמיטה שלך מתוך שינה מתוקה ומביאה אותך בכוח למטבח כדי להסביר לך שככה - ככה לא משאירים מטבח אחרי שמבשלים ...
תבין - חתיכת מתבגר , זה שסגרת לי את דלת חדר השינה כדי שהריחות לא יפריעו לי לישון, לא גורם לי להסתכל על העניין בהבנה, או לסלוח על המראההמחריד שנגלה לעיני הבוקר, אולי תסביר לי איך קרה כמו שאתה טוען, טיגנת רק חביתה, ובבוקר הכיור היה מלא כלים, השיש גם הוא, הכיריים מטונפים כאילו בישלו כאן לארוחת שבת, הרצפה מלאה שאריות מזון, וכל דלתות הארונות במטבח פתוחות לרווחה האור דולק כל הלילה, ומה ששבר אותי יותר מזה, כי רוב הזמן המראה עד כה היה דיי שגרתי אצלך אחרי שבישלת לך ארוחת לילה נדיבה, התנור - למה התנור דלק כל הלילה?
התבניות מחוץ לתנור על הרצפה או השולחן לא זוכרת מה ראיתי קודם ומה הטריף את דעתי תחילה,
כל זה ובישלת רק חביתה - עם: חתיכות קבב, עם בצל מטוגן ועוד מיני אינסטרומנטים שמצאת בארונות המטבח אולי חיממת לחמניות בתנור - יש מצב?
ובקבוק המיץ שנשאר עומד על השולחן כל הלילה וכוסות השתיה והמאפרה, והמחשב דולק
את כל זה ואתם לא רואים וצריך להגיד לכם?
נשבעת לך ילד מתבגר, טרם גיוסך שמונה עשרה שנים אני אמא שלך ויותר מעשרים שנים אני אמא,
ואני לא מבינה מה לא ראית כשסיימת לבשל...
|
פרופיל
ארכיון
תגיות
תגובות אחרונות
-
צחיתוש
בתגובה על כרטיס ברכה לחתונה ולכל אירוע
-
rinat*
בתגובה על אשת חיל
-
צחיתוש
בתגובה על ראיון עם חגית רימון
-
צחיתוש
בתגובה על הדלקת נרות שבת
-
יעל חיון
בתגובה על השם שפתי תפתח
-
יחדיו נמתיק סוד
בתגובה על שמע ישראל
תגובות (71)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך מהר שאת לא תביני איך זה התהפך
בגיל 5 הם עושים הכל,
מוכנים גם לשיר לך שיר ערש
ולחבק אותך כל הלילה
חכי חכי
איך לימד אותי האח שלי,
רגוע...
בשקט...
להגיד הכל!!!
יקירתי...
אצלי - הבן שלי בן ה - 5 אוהב לעשות כלים, לטאטא ריצפה והכי הכי לשטוף...
אז היום כייף לי לתת לו להתבטא גם אם לפעמים אני עוברת אאחריו באין רואה...,
את רוצה להגיד לי שהכייף הזה ישתנה בעתיד ?
זה עניין של חינוך יקירתי.
גם אצלי זאת בעיה , אני מנסה באיחור רב לשנות .
א. ככה זה
ב. יש תורנות לעשיית כלים - גם למי ש''לא רואה טוב''
תופעה מוכרת גם אצלי.
ולשמחתי,הצלחתי לגרום לשני
המתבגרים שלי,שידאגו לסדר ונקיון בחדרם.
אני לא אמא על תקן משרתת
וחשוב שילדים ידעו להעריך ולכבד
במיוחד לאור העובדה שכאמהות אנו עובדות שעות רבות
כדי לפרנס אותם.
תודיעי להם שהתפטרת,והבנק נסגר. ואז נראה...
גם אצלי הם לא רואים
להיכנס לחדר שלהם זה שדה מקושים
והבית זירת קרב.
מי אמר שהוא לא ראה? (-:
כבוד הרב המכובד, ידידי
לזה אני קוראת פרופורציות,
בסופו של דבר מה זה באמת מטבח מטונף כמו מזבלה
מה זה ערימת כלים בכיור
וטונות של כביסה בכל מקום
הכל מתגמד לעומת כל הצרות האחרות
שלא עלינו ושלא נדע
כנראה לא שמתי לב
ברוך השם ותודה לאל
גדל לי בבית "חתיכת" מתבגר,
עם ערכים גבוהים
של אנושיות
איש מוסר עבודה אשר לעיתים אין למבוגרים,
שכחתי להסתכל על זה?
לא , בכלל לא,
רק לפעמים גם אני רוצה שמישהו יעשה
את כל זה במקומי
ולא ישאיר לי במקומו
תודה על התובנות הנהדרות
והפרופורציות
בעניין הכישלון החינוכי
אני בכלל חושבת באופן קיצוני,
שאנחנו יולדים ילדים מתוך אגואיזם שלנו
ודופקים להם את החיים בהמשך
הזוועה אם לא אתעצבן ואחר כך אצחק
סופי יהיה רע ומר
כי הרי זה לא יגמר לעולם
וכשתבוא הכלה ותתלונן בפני
מה אגיד לה?
אני יודעת - אמרתי לך...
אחחחחחחחחחחחח ...
מאתמול בערב נשלחה הכרזה לאויר
"אם אני אמצא מזלג אחד בכיור - הוא עובר לשכון בחדר שלך "
האמת - נבהלתי מעצמי
הילד סיים לאכול ורחץ הצלחת והמזלג
ולא אמר מילה
הוא הבין
את שני המכתבים שהשארתי לו אתמול בבוקר
הוא קרא והעלים
נראה כמה זמן
אבל טוב מידי פעם להזכיר לו מי הבוס כאן
גם אם אני רק אישה :)
לרגע חשבתי שאת מדברת על הבית שלי
עד ששמתי לב ששכחת לציין שהם אף פעם אין להם גרביים
ורק אחרי שאת מסיימת לקלל את המייבש על ש"שתה" את כולן
ואת חבל הכביסה על ש"שיחרר" אותן לאנחה
את מגלה ערימה מתחת לפוך בסוף המיטה
איפה שהם הורידו אותן מתוך שינה
ואיפשרו להן לבנות לעצמן התנחלות קטנה ומצחינה
<על החתום: המתבגר שלי שחושב שלי יש אישוז...>
אבל מוכרחה לציין, לזכותם של ההם שכבר לא מפוצצים חצ'קונים מול המראה
הם שגדלו לאמהות אסרטיביות ממני שידעו לגדל אסטניסטים לתפארת מדינת ישראל
<וגם לשמור על מטבח נקי משלי>
שהתפוח לא נפול רחוק מהעץ, הסמרטוט לא נופל רחוק מהדלי
ופירורים לא נופלים לא על השיש ולא על הריצפה בכלל
תבורכו :)
שימחת אותי
קודם כל- שזה לא רק אצלי ,בחיי הייתי בטוחה שאני כישלון חינוכי ולכו ילדי נוהגים כך....
ושנית איך הפכת את הזוועה לפואטיקה את אלופה *
זוכר את התרגיל בלנדמרק?
שוקו - וניל - תבחר
אז בחרתי ...
את הבלאגן והלכלוך על פני השקט
הבנת?
אם לא - תסביר לי
או מישהו יסביר לנו?
עוד לא נתקלתי במישהי שמרגישה אחרת.
כל פעם ששיחה כזו עולה עם חברותיי אז כולם מדברים כמוך.
אולי פעם יקרה נס? או קפה? או בוץ? או שחור? או עם חלב?
אולי............
צער בישול
(ובנים?)
אם הבנת - תסבירי גם לי?
אני איתך... תשלחי
לאה'לה יקרה את לא לבד!!!
כמעט כל הורה לבני עשרה, הוא הורה לבלגניסטים. ואם זה התחום שהכי מתסכל אותך בנושא ההתבגרות, אני מציע לך לעצום עיניים ולחשוב על כל הדברים בהם זכית.
לא ניתן למנות את מגוון השיטות והדרכים בהן בני העשרה מתחמקים מאחריות, כך שעלינו לשמור על רמת ציפיות מציאותית בהתאם, ולהכיר בגבולות יכולתנו לכפות את רצוננו על המתבגרים.
באופן כללי, נערים ונערות זקוקים למרווח בו יוכלו לנסות ולגלות מי הם ולאן הם הולכים.
נערים מתבגרים אמנם זקוקים לכמה כללים (ועמוק עמוק בפנים, הם אפילו מעריכים חלק מהכללים!), אבל אנחנו צריכים לחשוב היטב לפני שאנחנו קובעים אותם, ולנסח אותם בזהירות. ומכיוון שאפילו הדברים הטריוויאליים ביותר עלולים להפוך לויכוח לוהט וקולני עם המתבגרים שלנו, עדיף שנשמור את המאבקים לדברים החשובים באמת, ואני בכלל לא בטוח שחדר מבולגן הוא אחד מהם.
קשה "לגרום" לבני נוער לעשות כל דבר שהוא. הרבה פעמים הם לא מצייתים לנו או פשוט מתעלמים מדברינו. סדרי העדיפויות שלהם משתנים במהירות ונקבעים על ידי חבריהם. למעשה, נוסחת הפלאים האמיתית כיצד לגרום למתבגרים לנקות את חדריהם, היא לגרום לחבריהם לסדר את החדרים שלהם!
באופן כללי, ילדים רוצים להיות טובים - הם רוצים לעשות את מה שצריך ונכון לעשות; הם רוצים שיאהבו ויעריכו אותם; ותאמינו או לא, הם אפילו לא רוצים לריב איתנו. אבל הם יעשו את זה אם נאלץ אותם. הם יעשו את זה אם נעמיד אותם עם הגב לקיר, והם יעשו את זה אם אנחנו נעורר את המריבה.
לכן אנחנו צריכים להיות בוגרים, ולתרגל מעט (בסדר, לפעמים המון!) שליטה עצמית. אנחנו צריכים לשים לב לדברים הטובים שהם עושים ולהתמקד בהם, במקום לאפשר לכעס ולתסכול להצטבר על מה שהם לא.
מה לעשות שנדנוד בלתי פוסק אינו מועיל – עודף כללים פשוט יגרום לכך שיותר כללים יופרו. אנחנו צריכים לשבח את בני הנוער על מה שהם עושים טוב ונכון, ואנחנו צריכים לחפש הזדמנויות כדי להחמיא להם.
והכי חשוב, אנחנו צריכים לשמור על פרספקטיבה נכונה. עם כל הצרות בהן הילדים של ימינו עלולים להסתבך, ה' ישמור, ועם כל המצבים הנוראיים שאורבים מעבר לפינה, חשוב לזכור שחדר מבולגן הוא הדבר שאיתו הכי קל לחיות, ואולי אפילו להתייחס אליו מדי פעם בהכרת תודה!
יו כתבת אותי....
ואת עוד אלפי אמהות
מתארת לי שהם אינם מבינים שאין
עוזרת צמודה לבית.
ואני מאשימה אותנו אילו הינו
נוגעים להם בדברים החשובים להם
אולי היו מיבינים כמה זה לא נעים.
למשל איזה בגד שהם מאד אוהבים.
אילו ראו אותו פתאום מוכתם מאמינה
שזה לא היה לטעמם.
ומה שהכי מעניין שהם לרוב בביתם הופכים
לאנשים מאד מסודרים, ומודעים.
תודה ששיתפת.
מגיע לך פרס יקירה שלי.
חופשה עם פינוקים לאחר
כל שתיארת.....
מעניין איך הית מוצאת את הבית
לאחר החופשה.....
חיבוק ליום נהדר.
אני קוראת ומחייכת...
ברור גם אני הייתי כזו. משאירה בלגן, נסיונות של בישול...
"סתם רציתי להפתיע אתכם" - הייתי אומרת.
"ברור שהפתעת ובגדול" היו עונים לי.
אבל היום כשאמא שלי מגיע אלי היא צוחקת...
את לא מסוגלת ללכת לישון בידיעה שיש לך כוס במטבח אה...
אז כן, רק סבלנות, בסוף זה עובר.
*
מצטרפת לתגובת חברתנו היקרה.
עשי כך חברה.
עדיין לא הגעתי לזה ..
אבל בינתיים הוא מפזר את כל הצעצועים שלו במקומות מוזרים.
ומתאמנת בלרדת למטה לאסוף את הצעצועים שזרק מהמרפסת.
אני זוכרת כשהיינו צעירות זה לא היה כך ..הכיור תמיד היה נקי
והאמהות שלנו תמיד סמכו עלינו
טוב... אני עוד לא מכירה את הזוית הזאת בחיי :)
לאה יקירתי,זה מוכר.
כשהבת הייתה חיה בבית, בכל פעם שנכנסתי לחדרה חשכו עיניי,
ואם היא נכנסה למטבח, תמיד השאירה אחריה לכלוך ובלגן.
אך מרגע שהיא התחתנה ועברה לגור בבית משלה. אצלה בבית
תמיד נקי ומסודר והסיבה היא ,שהיא יודעת שאין מי שינקה אחריה
והעוזרת שנקראת אימא, כבר לא נמצאת לידה.
הבן שעדין גר אצלי , ממשיך ללכלך ולעשות בלגן ואני ממשיכה לנקות אחריו.
לאה יקירתי,תאמיני לי, כשהוא יעזוב את הבית, את עוד תתגעגעי
לריח שלו ולבלגן. אז במקום לכעוס תהני ממנו כל עוד אפשר.
שולחת לך חיבוק.וברכת סופ"ש נפלא.שושנה
החצי של הבלאגן - זה החצי שלי,
מודה,
אולי גם קצת נמאס לי כבר ,
לנקות
לבשל,
לכבס
לתלות
להוריד
לקפל
לסדר
לעבוד
ללכת לקניות
לרחוץ כלים,
לשטוף רצפה,
לקרצף מקלחות
לחטא אסלות
לרחוץ חלונות
להשקות גינה,
לנכש עשבים,
לנסוע לעבודה
בפקקים
לחזור מהעבודה
בפקקים
אז באתי הביתה
נכנסתי בדלת
לא הפניתי מבט למטבח
נכנסתי לחדר
נעלתי נעלי ספורט
ויצאתי לשדות
----------------די ---------------- די ---------די --------------
כשהוא יורד מהאוטו
הוא מנער את המכנסיים לכביש
ומפזר זבל אורגני
אולי תצמח מהכביש איזו חמניה מאירה,
בלגן,
בטח בלגן
תסתכל,
בד"כ יש לי לובי נדיב של גברים,
אני בטוחה שרוב הנצפים אצלי
הם גברים
הם פשוט לא מעזים להגיב,
תפסתי אותם על חם?
להגיד - אנחנו לא מבינים
צריך להסביר לנו כל דבר
זה רק תירוץ?
חחחחחח איזה בלאגן
אני מבסוט בעיקר מהתשובות
כולם באותה הקלחת
פעם אחת לפני שנים, ראיתי מישהוא כועס בכביש
מישהוא זרק בדל סיגריה
תתבייש לך מלכלך את המדינה הוא אמר
והתיישב בנינוחות בתוך ערמות קליפות הגרעינים שבאוטו
העיקר שיהיו בריאים!!
שרי
אני יודעת שזה לא מנחם...אבל את לא לבד.
פוסט הורס....
נהנתי לקרא ולו רק כדי לדעת שאני לא לבד.....
יש משהו בשיתוף שמקל
מסוגל, כמובן, לא מסוכל..
לא חושב שיש טעם להילחם.
רק להבין שהמוח שלו נעןל עכשיו.
אולי תכתבי לו דף עם מה שלא תהיי מוכנה לקבל.
אולי תשאירי את הערימות שהוא משאיר עד שהוא יטפל בהן.
אבל אין הרבה סיכוי שהוא יתעורר.
הוא לא מסוכל.
עכשיו..
זו הסיבה שכבר כעת אפילו שילדיי קטנים מנסה לחנך אותם לסדר את הבלגן שעשו...
לפחות אני להבדיל מגברים,
יכולה לאחל להם שתהיה להם אישה כמוני,
תארי לך היו לי בנות
הייתי אמורה לאחל להן אבא כמו שלהן,
עדיף ככה,
אני בונה על הצבא הכי חזק בעולם
שיסדיר לי כאן את העיניינים
וחסר שזה לא יקרה,
אחרת מה הטעם בלמסור אותם לשלוש שנים
אם הם נשארים ככה...
חחח מוכר... הייתי נשואה לבשלן כזה.... והיה טעיםםםם אבל כמה בלגןןןן אמאאאא
עכשיו המטבח שלי נקי ותמיד:)))
אני כבר מזמן הבנתי שזאת מין
הפרעת קשב שעדיין לא נתנו לה שם
שזקוקה לטיפול מיומן ומקצועי.
יש גם כמה גברים בוגרים שלוקים
בה בהבדל שמהם אפשר להתגרש...
(איך שאני מכירה אותך, ברגע שיילך
לצבא תתגעגעי גם לזה ((-: )
אחחחחחחח איזה יום יפהההה !!!!
ועכשיו לאל'ה תפנימי .
א . הם אדוני המטבח .
ב . החדר שלהם .... הוא רק שלהם .
ג . תגידי תודה . אני מכיר אחד שבהזדמנות
חגיגית השיג שלט מאיזה בית מלון . שלט של ....
נא לא להפריע !
וחוץ מזה ....
היה מי שאמר .
ילדים קטנים .... בעיות קטנות .
ילדים גדולים ..... תברחו !
בגילאים מסוימים יש להם
ראיה סובייקטיבית...
כמו שתמיד אני נהנית לקרוא אותך....♥*
יש שתי אפשריות: או של אכפט לו או שהוא לא מודע. תאמיני לי המודעות שלנו לסביבה אינה זהה.
במקרה השני, אולי כן כדאי לשתף אותו במכתב, עשוי אפילו לעזור קצת.
וחבל שלא צילמת לנו...
כמה שזה מעצבן.....
אני בפרנציפ לא מסדרת אחריו
קוראת לו לסדר,לנקות את הליכלוך שהשאיר.
לאה"לה עוד תתגעגעי לזה...
למתבגר שלך ולבלאגן
אבל מה קורה
שאת חיה עם בעל כזה?
עדיף לא לאכול בכלל
ח..ח..
ממש מעצבן לקום בבוקר למלחמת עולם-------והגיישה
כבר תנקה ותארגן הכל!!!--------לא נראה שזה הולך להישתנות....
אני מתנחמת במישפט """"שזו תהיה הבעיה היחידה שלי"".
פוזייייי*
לאה היקרה..
אין לי נסיון אישי....
אך ראיתי פה ושם אצל מכרים וחברים
דבר אחד אני יודעת
שכאשר הם יוצאים מהבית לבית משלהם
שם המצב הרבה יותר טוב
מה הרבה ....לא יאומן עד כמה!
ואגב המכתב בלאישה....אוהבת מאוד לא פעם חשבתי גם לכתוב
אולי אעשה זאת
כל פעם שיש לי טענה כלשהי לביתי (בת 17) היא עונה לי :
אבא... לפחות חצי ממני זה ממך... אז תבא בטענות לעצמך...
ורק לעיתי ממש נדירות אני עונה לה :
"החצי הזה בטוח לא שלי"...
(:
אבל בגדול... - אני לא בא אליה בטענות...
אני רק אומר לה מה נראה לי ומה לא... מה לדעתי "נכון" ומה לא... וכ"ד
יקירה
התחלתי לקרוא , וכהגעתי למשפט :"לא רואים את הבלאגן שהם משאירים אחריהם בחדר"
הבנתי
שמדובר בהם
בבנים שלנו
וכמו בנייך - כך גם שלי ...
ועם זאת , הם יודעים שכל זה עד שאני מגיעה הביתה
מהדרך אני מתקשרת ומודיעה שאני בדרך הביתה
הם כבר יודעים מה לעשות ....
תנסי , לכי תדעי - אולי תצליחי לשנות .
נהנתי לקרוא
לימור
תופעה מוכרת וידועה ..
עזבי הכל.צאי לחופשה
ותני להם לחפש כלים נקיים
בדרך כלל הם מתגעגעים אחרי זה
ממוש...
ואני שמכירה אותך כמה זה חשוב עוברך...
שחררי, בסוף הכל מסתדר, הם לומדים ולוקחים אחריות,
וכמעט צבא...שם לא תיהיה לו ברירה.,
וממני חיבוק ענק!
נראה ליש הכל עניין של חינוך נכון.
אומרים להם פעם הם לא מגיבים
פעם שניה
פעם שלישית
פעם רביעית
בפעם המאתיים הם קולטים ומנקים.
זה עובד.
מנסיון.
*שלחי ובטוח שתזכי ותוכלי להתנחם שמשהו טוב יצא מזה.
שווה את הטרחה.
לפחות הוא מבשל
אצלי אפילו מים הם לא קמים לקחת.
רגע, אני חייבת לשבת
כשאומרים לי תקשיבי,
זה בערך כמו להגיד לי לא לדאוג
ואז אני מבינה שמכאן והלאה
כל המקום הפנוי הוא לדאגה
דבר אח שלי... מקשיבה
לא - אין לי מתקן מי עדן בבית,
לא יהיה לעולם,
אני מאלו שסוחבות שישיות הביתה
בכלל סוחבת הכל,
אם אתם זו תערובת של אנחנו ואתם
למה כל כך קשה לכם להתחבר לצד הנשי שלכם
כשאתם גם מבשלים,
מתקלחים,
מתפשטים
בעניין המשרתת,
האמת - קשה לי להודות,
אני אשמה רוב הזמן,
תמיד אמרתי שיהיה לי יותר קל לעשות את הדברים
מאשר להסביר אותם ולצפות שהם יקרו בדיוק כמו שאני אוהבת
ובעניין אחרון האקונומיקה,
אתה יודע שהקיבוצניקים לא יודעים מה זה?
הם מבינים בכלור...
אני יודעת כלור בבריכה
ובבית אקונומיקה
הילדים שלי יודעים כלור בבריכה
ולא מבינים למה צריך כלור באסלה?
הבנתי אותך אח שלי...
אני אחשוב על זה...
תארי לך ,
לא מזמן קרה הדבר,
אחרי שנגמרו כל הכלים בארונות
כל הכלים הנקיים במדיח,
עברו לכלים החד פעמיים
וכשהם נגמרו
אני כבר הבנתי
זה לא יעזור לי
הם לא ירחצו כלים
מקסימום יעבירו את הצלחת מהשולחן
אפילו לא לכיור
על השיש קרוב לכיור...
אני לעומתם מבינה מהר ...
רגע, רגע
מה זה רק אצלך
אתה בכלל גבר,
ואתם לא מבינים לבד,
או יודעים מה לעשות
לכם הרי צריך להסביר כל דבר
ולהגיד לכם מה לעשות ואיך
אל תגיד לי ש ... אתה לא .?
כי אם זה נכון,
אתה הורס תיאוריה שלמה שלימדו אותי ...
ואני אשמח לדעת שהתיאוריה לא תופסת אצלכם
ואתם רק עושים את עצמכם
הלו?
נסחפת קצת...
אחרי הכל
הוא גם יודע את זה
אם אני צריכה לבחור בין הבלאגן והלכלוך,
לבין השקט בבית,
אני בוחרת בבלאגן והלכלוך
וזה לא ייצא מכאן
יותר ממה שכבר ידוע
כן,
אופפפפפפפפפפפ
תניפי את דגל ההזדהות גבוה
אולי הגברים של היום שהיו
הילדים של פעם
יבינו
אי אפשר כל הזמן להגיד לכם הכל...
לדעתי,
ברור להם שזה לא תפקידם,
תשמעי חתיכת אמא
אם הוא היה קורא היה אומר :
תגידי תודה שאני לא מבקש ממך שתבשלי לי במיוחד
וזה לא חינוכי להטיף לילדים שמנסים להיות עצמאים
ועוד כל מיני הטפות מוסר בחינוך הורות
כמו שהוא רגיל לשבת בסלון
עם אחיו,
שש רגליים על השולחן
ואני על כסא מעץ ליד
והם מתחילים בהסברים נחרצים,
מה זה להיות הורה
ואיך הורה צריך להתנהג לילדיו
ומה תפקידו
מה כן ומה לא
גם בנות כאלו?
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף
תקשיבי
יש הרבה מהם, ויש גם מאנחנו
אנחנו זה תערובת של זכר ונקבה
איך שאתה רוצה למצוא את המטבח לכשתחזור
ככה תשאיר אותו
אלא אם כן הרגילו אותך למשרתת .
אחרי הכלים מייבש את הכיור עם מגבת
והכתם בצד על הרצפה לא נותן לשבת במנוחה
לך יש אולי מתקן של מי עדן בבית
לנו יש גם לאקונומיקה
ושלא תטעי הריח המוביל .. מרכך כביסה כחול של מקסימה
כמו שהבנת הכל כמעט מדוגם :)
חוץ מחדר השינה שדומה יותר למערת הנטיפים
לילושק'ה, אני יודעת שצרת רבים איננה חצי נחמה אבל
כך גם אצל המתבגרים שלי, אפילו אלה שצה"ל החזיר לי ברוב חסדו:))
אין קשר לגיל וזה כנראה ישתנה רק טיפל'ה כי הגדול, דווקא ההוא שאומרים
שהוא אמור להוות דוגמא, נמצא כבאלגניסט הכי גרוע.
הוא יכול להשאיר סלטים על השייש ולא איכפת לו שטחינה או חומוס מחמיצים מהר
וכך בבוקר אני מחפפת אל הפח בכאב כמויות לא מבוטלות של אוכל מוכן ולא רק כלים למדיח.
צריך למצוא פטנט שיזמזם להם להחזיר חזרה אחרי כל פעולה.
בקיצור מתוקה שלי, תתכונני, זה הולך כנראה להישאר :)
לאה'לה...
כתוב מ ק ס י ם
אהבתי
לי יש 2 כאלה...תארי לך...
:)
סאני*
לאה יקרה
מוכר מאד מאד :)
מתי שהוא נפתחות להם העיניים לראות
ואת אם שולחת את המכתב - צודקת - בטוח פרס !!! :)
ועם כל זה, אין עליהם... :)
עזבי את הכל כמו שזה כך, סעי לך למקום שהיית רוצה להיות בו <שלא מוסיף קמטים למצחך>
תראי איך יבקשו שתקצרי את חופשתך ומשם יתחילו ללמוד את הסדר. :))
כנראה שהמחלה הזו בכל הבתים ..
עשיתי ניסוי .. לא שטפתי כוסות עד שלא נשארה אחת נקיה
וכשהם רצו כוסות לא היתה להם ברירה ושטפו את כל הכלים
אין פתרונות קסם
חשבתי שרק אצלי......
עמה עצות בשבילך יקירתי.
1. לתת לו ע חגורה בישבן - אה הוא כבר גדול
2. לקחת את כל הכלים המלוכלכים ולשים לו אותם בחדרו על הרצפה עם כל הטינופת של הבגדים.
יחזיר אותם למטבח , שוב תיקחי ותשימי בחזרה. איך גידלת כזה פרזיט קטן?
גם לי יש ילד מתבגר לפניי צבא. והוא מסתדר הכל וכשאני מבקשת הוא מוכן לעזור ולא אומר אפילו אחר חר כך.
זה עניין של חינוך יקירתי. תגידי לו שבנתיים הוא מתגורר בביתך שלך, ולא את בשלו. ואם הוא לא ישמור על הסדר ,
הוא יעוף החוצה וזהו.
אוסי
את יודעת, הייתי רוצה לומר לך שזה ככה רק אצל בנות, אבל..האמת, שגם אצלי ככה
עם שתי בנות - חינניות נהדרת בעת בישול ויצירה ואחרי זה - חורבן הבית.
למי הן משאירות את זה? עד היום אני מתקשה לעכל שהן בטוחות שיש לי מטה קסם.