0
הבן שלי מתחתן, שלוש מילים שהופכות את העולם שלי על פיו, וממועד שבירת הכוס, נסדר את הפאזל של עולמי מחדש. הבן שלי חתן, ויש לו כלה. אמרתי לעצמי שחתן כלה זו הגדרה משגעת ובת חלוף. חתן כלה עד לרגע שבו נוגע עקב נעלו של החתן בעוצמה,בכוס הארוזה .מהרגע החדש קוראים לחתן בעל ולכלה אישה. הבן שלי חתן, מי היה מאמין שהתינוק ההוא איתו ניהלתי דיאלוג מעמיק בשפת הג'יבריש, וממש קשה לזהות אותו ממרחק שלושים השנה, עשה כברת דרך לא פשוטה.קשה לי להאמין שאני אמא של חתן, שהולכת לטעום בכובד ראש מהתקרובת, שמביעה דיעה על המקום, שמתלבטת איך צריכה להראות אם החתן שזו אני, ולהתלבט .
עם חובת גילוי נאות אני מודה: לא מדובר בחתונה פשוטה עבור אמו של החתן. אותה אם שגזרה על עצמה שתיקה בכל מה שקשור לאבי החתן, תמצא את עצמה בחברת כל האנשים שנפשה מאסה בהם כל כך הרבה שנים.אני פשוט לא יכולה לצלם את עצמי בעיני רוחי בעולם אחד עם כל האנשים שלא פיללתי לפגוש אי פעם בחיי. שלא היה לי איתם קשר שנים ארוכות ובירכתי על כך מאד. אני משתדלת להתעצם בכוח המניע הנפלא שיש בו אהבה, עצמאות והמון שמחה, ולהרחיק את הגל הדוחה שמציף אותימעת לעת ואני יודעת שהוא יחלוף אחרי שאחרון האורות יכבה על אותו מקום קסום בו תיערך החתונה.
בספר שלי "להיות אמא חורגת" תיארתי מספר מצבים מכוננים שחלק הגדול הוא נחלתה של כל אם חורגת.אין בי ספק, שחתונתו של הבן היא צומת לא פשוטה בדרך החיים של מי שהייתה פעם אם חורגת, ואולי של כל אישה שיצאה ממסגרת הנישואין לדרך עם אמירה שלה. |