כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מלחמת תרבות

    הבלוג משמש כמכתבה, ארכיון ובוידעם כתבות וסוקר תחומים שונים, אך העוגן העיקרי מתבסס על מאגר כתבות בנושאי תרבות פופולרית


    ארכיון

    0

    ראיון אישי עם יובל וגנר, יו"ר עמותת "נגישות ישראל" [פורסם בעיתון "העיר"]

    1 תגובות   יום רביעי, 12/5/10, 23:31

    "חוות התנסויות" כך מוגדר הפנינג הנגישות אותה תפעיל עמותת נגישות ישראל, בארגז החול בדֶק הצפוני שבנמל תל אביב. במסגרת זו ניתן יהיה להתנסות לרגעים ספורים במוגבלויות שונות בעזרת אביזרים שונים, לפתוח את הראש והלב לחוויה היום-יומית של כמעט מיליון וחצי ישראלים ולהבין את הצורך החיוני בהנגשת המרחב הציבורי.

    מאת ארן הרשלג

    גלידת שוקולד בטעם וניל

    יובל וגנר יו"ר עמותת נגישות, אשר נפצע במסגרת השירות הצבאי, מספר כי העמותה פועלת בעיקר בנושא הגברת המודעות. "אחד הדברים שלמדנו הוא שאנשים אוהבים התנסות אישית. כשאנשים נפגעים בעצמם או שמישהו במשפחה נפגע וזקוק לעזרה הכוללת נגישות, אז הם מבינים יותר טוב את הצורך בהנמכת מדרכה או ברמפה בכניסה לבית הקפה האהוב עליהם. ההבנה מתחדדת  בעיקר כשקורה לאדם כלשהו משהו באופן זמני ולא קבוע. אפילו אם הוא רק שבר את הרגל ונמצא על כיסא גלגלים ולא מצליח להיכנס לשירותים. פתאום הוא רואה שמדרגה היא מכשול. בעצם הבנו שאם זו הדרך שאנשים מבינים, כדאי שנבנה 'חוות התנסויות' אפילו לכמה דקות - רק בשביל שיוכלו להרגיש איך זה להיות עם מוגבלויות שונות, ומתוך זה להתחבר להבנה של הנגישות או בעיית הנגישות".

     

    מה מתוכנן באירוע?

    "הדגש יהיה על התנסות אישית, מכיוון שאנחנו מאוד פועלים בנושא הגברת המודעות ואחד הדברים שלמדנו הוא שאנשים אוהבים לבחון דברים מהעיניים שלהם. נכין הרבה תחנות עם חוויות והתנסויות ואנחנו בעצם נזמין את הקהל הרחב שנמצא במקום להתמודד עם אתגרים שאנשים בעלי מוגבלויות עוברים יומיום. על מנת לחוש את העיוורון, נכסה לאנשים  את העיניים והם יטעמו גלידות וילגמו יין - מדובר בטעימה של דקות, אך התוצאה היא מיידית ובאווירה שהיא לא מלחיצה ונעימה. אנשים טועמים טעם שוקולד ולא מבדילים וחושבים שזה טעם וניל - הכיף שנוצר יוצר הזדהות.

    "כל מוגבלות תקבל בעצם זמן ברחבה, כך למשל ניתן יהיה להתהלך בעזרת כלב נחייה או ללכת עם מקל הליכה עם כיסוי עיניים. ניתן לאנשים לשבת על כיסא גלגלים ולשחק כדורסל במגרש. פתאום מבינים כמה זה קשה לזרוק את הכדור בישיבה. נזמין אנשים לעבור מסלול מכשולים בעלייה ובירידה ולעבור במעבר צר, כדי להמחיש איך זה לנווט בכיסא גלגלים. תהיה עמדה של בדיקת שמיעה ושפת סימנים, בשיתוף עם ארגון 'בקול', פינה של קעקועים עם שפת הסימנים. לסיום תהיה תערוכה בנושא מודעות וניתן לאנשים לעצב ביחד מסר של נגישות. זה יהיה קטע של הזדהות וחיבור". לוגנר חשוב לציין, כי סך הכל מה שמאחד את כולנו, אנשים עם מוגבלות ואנשים בלי מוגבלות זה שאנחנו אנשים, ההבדל הוא שאנחנו צריכים לחיות עם איזה שהיא מגבלה והמחסומים עבורנו הם מחסומי נגישות.

    מדובר בהשערה שמהלך של התנסות ישפיע או שיש לכם ניסיון מהעבר?

    "יש לנו ניסיון עם בתי ספר כאשר עשינו התנסויות כאלו, וכתוצאה מההתנסויות האלו הם סיפרו את החוויות שלהם למשפחה ולחברים וממשיכים לדבר על מכיוון שזה מעורר עניין וסקרנות. כמובן שנחלק גם חומר הסברה. מדובר בפיתוח בלעדי שלנו, בדרך כלל יש התנסויות של דברים כאלה בתערוכות מקצועיות בעולם, אבל חוות התנסויות שכזו לקהל הרחב היא חדשה".

    האם אתה לא חושש שאירוע כזה עלול ליצור מצב של רתיעה?

    "בגלל שזה כזה כיף ומצחיק וזה נחמד, אין שום דבר שייצור רתיעה אלא של התנסות ואנרגיות טובות".

    האם ההתייחסות לנכים השתנתה בעשור האחרון?

    "לא הכנו עד היום סקר תקופתי מסיבות כלכליות, אך אנחנו חושבים להתייחס בעתיד גם לדעות קדומות. עד היום טיפלנו בנגישות באופן מובהק של ארגונים ועסקים ולא היחס החברתי, זה היה היעד הראשוני. סביב החוויות הללו זו הפעם הראשונה שאנחנו פונים לקהל הרחב. היום אנחנו מאותגרים על ידי פרויקטים חדשים כמו ההפנינג המשפחתי בנמל". וגנר מוסיף בצער, כי המדינה מאוד מתקשה ביישום תוכניות מהפכניות, וזה מה שמאתגר את העמותה והופך אותה לשומרת הסף של המדינה. יש מדינות הוא מספר, שקובעות הנגשה בתחבורה הציבורית ותוך שלוש שנים הפרויקט מוכן - היכולת להטמיע תכניות רוחביות גדולות מאוד, קשה במדינת ישראל. על כל דבר יש מאבק ומלחמה, כדי שבסוף הדבר הנכון והצודק יקרה.

    מה היית רוצה שיקרה בעוד עשר שנים, מבחינת היחס של החברה והרשויות לציבור הנכים?

    "אני חושב שבעתיד אנחנו נדבר על נגישות ברמה ההוליסטית, הנגישות תהיה כבר בדי.אנ.איי של הארגונים. תהיה חשיבה טבעית בכל הקשור לנגישות ואני משוכנע שרמת הנגישות תהיה הרבה יותר גבוהה ממה שקיים היום ואני בטוח שנתקדם גם בתעסוקה והחברה תהיה הרבה יותר מבינה. סטיגמות שהיו נהוגות בעבר יאבדו את תוקפן ואנשים יבינו שבסוף זה רק משהו שהוא תלוי גורל ובסוף אם היום יש התבטאויות קיצוניות, אז הן פשוט תפסקנה כי אנשים עם מוגבלויות הם כמו כל אדם אחר. "כמו היום גם בעוד עשר שנים, מי שיוביל את נושא הנגישות זה העסקים הגדולים, אך גם הבינוניים. החברות מבינות את הפוטנציאל העסקי והתדמיתי הגלום בנושא שבו אנשים מתקשים בנגישות. לדעתי זה יהיה מודל גם במדינות אחרות בעולם - איך העולם העסקי סוחף אחריו את נושא הנגישות. זה נהדר לראות איך כל העסקים במשק מתאחדים סביב נושא שהם מקדמים ובעצם מייצרים כדור שלג מהווים דוגמה לאחרים. יש חיקוי והחברות הבינוניות מסתכלות, מזדהות ועושות אותו דבר. המודל הזה שמבוסס על עסק נגיש-עסק מרוויח במסגרת פורום העסקים שלנו, הוא מודל ייחודי בעולם".    

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/5/10 19:41:


      נושא חשוב שקל לרבים לטאטא מתחת לשטיח.

      תודה שהבאת.

      פרופיל

      מכבסת מלים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הסימנייה