Life in Paquistan
ליווי המעבר שלי מארץ הקודש לארץ השוקולד והגבינות ולאו\"ם,
בליווי חפירתי הטרחנית על מוסיקה, כמו תמיד :)
פוסטים פופולאריים
-
ג'ון לנון, 2011 והמהפכה שלא קרתה
11/11/11 | 1052 צפיות
-
הרהורים בעקבות Stereophonics - Innocent
29/10/09 | 621 צפיות
-
The Wackness
4/2/09 | 800 צפיות
-
עשרה דברים שלא ידעתם על הדירה החדשה של ראסטי
3/12/09 | 860 צפיות
-
סינגל ונון-סינגלס
6/10/09 | 611 צפיות
-
נחיתה
15/11/09 | 731 צפיות
פוסטים אחרונים
- סיכום השנה המוסיקלית 2013 19/12/13
- סיכום השנה המוסיקלית 2011 14/12/11
- המקרה המוזר של האח אח 22/11/11
- ג'ון לנון, 2011 והמהפכה שלא קרתה 11/11/11
- ביונסה - שולטות בעולם (בנות) 10/6/11
- נצחון האדם הפשוט (שמרוויח מיליוני דולרים כדי לשחק עם כדור) 28/4/11
חיי במונדיאלים
קצת מוקדם לעסוק במונדיאל, אני יודע אפילו גמר ליגת האלופות עדיין לא שוחק, אבל אני חוזר בעוד כמה שעות מביקור המולדת הראשון שלי בישראל מאז המעבר לשווייץ, ואחרי שכל הציפיות הופנו בחודשים האחרונים לעבר הנסיעה הזו, עכשיו תשומת הלב מופנית לגביע העולם בכדורגל שיתקיים בחודש הבא בדרום אפריקה.
חשבתי לי כמה שהחיים שלנו מספיקים להשתנות בין מונדיאל למונדיאל. לדוגמא, החיים שלי:
1978 - גיל 3 - לא היה לי מושג מה זה כדורגל, ויותר מכך, מי הם קרויף וקמפס, מהי חונטה, ומהי שערוריית שיפוט.
1982 - גיל 7 - ביליתי את תקופת המונדיאל בארה"ב. אני זוכר משם די הרבה דברים, אבל לא את האמריקאים מגלים ענין כלשהו בכדורגל.
1986 - גיל 11 - הטוב במונדיאלים שהייתי עד להם. חלק בגלל הרמה הגבוהה, חלק בגלל שכנראה שאי אפשר להתלהב מכדורגל כמו שילד בן 11 מתלהב מכדורגל, חלק בגלל "יד האלוהים" וגול המאה של מראדונה שראיתי בשידור ישיר.
1990 - גיל 15 - חלק מהמונדיאל עבר עלי בקלאב מד באכזיב. אנטי-כדורגל ובזיון לספורט שמהדהד עד עצם היום הזה. אני לא בטוח שאפילו טרחתי לצפות בגמר, ואם לא צפיתי בו, הרווחתי (1-0 לגרמניה מפנדל).
1994 - גיל 19 - אימון גדוד בחור נידח. אי שם אני שומע את קולו הנלהב של זוהיר בהלול. באוהל קטן יושב טכנאי עם טלוויזיה שנס ליחה ואנטנה מאולתרת. אני שואל אם אפשר להצטרף, הוא מסכים, ואנחנו צופים במונדיאל במקום בו אפילו מים למקלחת מוטלים בספק. בגמר אנחנו כבר צופים בחדר קטן בבסיס חיל אוויר אי שם, קצינים, נגדים וחפ"שים צעירים כמוני, בחוויה מאחדת ונעימה עבור כולם (למעט רוברטו באג'יו).
1998 - גיל 23 - לפעמים, למרות תקופת הבחינות הקריטית של סוף שנה ב', אני מתפתה לצפות במשחקים. את התואר אני לא מסיים בהצטיינות, ולזינאדין זידאן יש חלק קטן בזה. בדיעבד אני שמח על כל משחק שהפסדתי בגללו לימודים לבחינות. מהן נקודה או שתיים בממוצע התואר מול מונדיאל? חשוב לשמור על סדר עדיפויות בריא בחיים.
2002 - גיל 27 - ביום של הגמר בו מנצח רונאלדו את גרמניה, החברה הירושלמית שלי מזה שנה ואני עוברים לגור יחד בירושלים. ירושלים תוסיף להיות הבית שלי במשך למעלה משבע שנים, עד למעבר לז'נווה.
2006 - גיל 31 - כעת החברה ואני כבר נשואים כמעט שלוש שנים, עברנו זה מכבר לדירה מרווחת יותר בבירה, עברתי לעבודה מבטיחה יותר ואפילו קודמתי ממש לא מזמן, האהבה פורחת ואנחנו תרים בכל ירושלים אחר פאב שמקרין את המשחקים של נבחרת ארגנטינה. אני אפילו מגיע לבוש במדים הלאומיים בהתאם, וכרגיל - מנחס את הארגנטינאים. החיים נראים יציבים ובמסלול ידוע ובטוח לעבר עתיד יפה, שלי ושלה.
2010 - גיל או טו טו 35 (הצילו)... אני כבר גרוש למעלה משלוש שנים, ואצפה בשידורי המונדיאל של הטלוויזיה השוויצרית, מדירתי הנחמדה בז'נווה.
2014 - גיל 39 אי"ה. כל מה שאני יודע הוא שהמונדיאל יתקיים בברזיל. היכן אגור? עם מי? היכן אצפה במשחקים? באיזו משרה אעבוד? איך יראו החיים שלי? רק אלוהים יודע. אלוהים, ואולי גם היד של מראדונה.
שיהיה לכולנו מונדיאל מוצלח!
נ.ב. ביקור המולדת הראשון שלי היה מלא רגעים קסומים. תודה מכל הלב לכל מי שלקח בהם חלק ונתן לי שבוע מתוק שלא אשכח. במיוחד הקוראת טוש. |
תגובות אחרונות
-
איה שדה
בתגובה על אני עם חניבעל לקטר לא מתווכח
-
איה שדה
בתגובה על באני2!
-
איה שדה
בתגובה על סיכום השנה המוסיקלית 2011
-
איה שדה
בתגובה על המקרה המוזר של האח אח
-
איה שדה
בתגובה על ג'ון לנון, 2011 והמהפכה שלא קרתה
-
אסצ'ילי ממליצה
בתגובה על חלקנו ננסי בוטווין, רובנו וולט ווייט, כולנו דון דרייפר
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בהחלט מידען :) את מקורבת למקצוע?
גם אני רואה The Wire בדי וי די
ואומרים ש Treme (של אותם יוצרים) אמור להיות משובח
תודה על הביקור, גב' קומנצ'י :)
מידען הא? :-)
נהניתי מהפוסט. ואפילו הזדהיתי. גם עבורי (החל מ98, שאז בכלל הפכתי להיות מודעת מה זה בכלל מונדיאל, בזכות בן הזוג שלי אז) המונדיאלים היוו ציוני דרך.
נשמע בילוי זוגי לילי כיפי :)
כל הכבוד על הפתיחות
בשנים האחרונות כדורגל מענין אותי פחות ופחות, אבל זה בכל זאת אירוע מיוחד...
שבת שלום!
כל כך לא מתלהבת מכדורגל
אבל כשמדובר במונדיאל ואני יודעת ששם ההצגה הגדולה של הכדורגל
אז - - - אני מתעוררת, ומוכנה להשכים גם ב 3 לפנות בבוקר לצפות עם הבעל
צפיתי רק ב-2 המונדיאלים האחרונים, ג ם א ני מחכה..
שבת שלום
תודה רבה,
וכן - יש משהו מנחם ביציבות הזו בעולם רווי תהפוכות...
פוסט חמוד.
אכן, נחמד לסדר את החיים שלנו סביב משהו בטוח ויציב שלא מסתיים אף פעם.
משהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו שתמיד יהיה שם, כמו סדרת טלוויזיה אהובה או אירועים הסטוריים שיש מישהו שימשיך לארגן אותם
שנים על גבי שנים, אנחנו רק צריכים להיות שם. כלום לא תלוי בנו . כל תפקידינו הוא לנאסוף את בקבוקי הבירה ולנקות את השולחן משקיות החטיפים הריקות באכזבה אם יהיה הפסד, או להיות במצב רוח טוב והייי כמה ימים כי ניצחנו .
מאחלת לך שכל מונדיאל יביא איתו מקום אחר / זמן אחר / מישהו חדש לצפות איתו . ושתמיד זה יהיה כיף!
אפשר לסלוח לך... פלטיני היה חתיך :)
הצרפתים העיפו אז את ברזיל כמדומני...
תודה על התגובה!
מחכה לעדכון :)
רעיון יפה, היסטוריית חיים שמתארגנת סביב מונדיאלים.
אצלי זה תמיד מתארגן סביב ה"היי" וה"דאון"
וגם אצלי מונדיאל 86 נחרט בזכרון. הייתי בסוף התיכון, וראיתי הרבה משחקים, והייתי אוהדת מושבעת של נבחרת צרפת (באמת, איך יכולתי? אוכלי הצפרדעים האנטישמיים האלה...)
:*
:)
תודה רבה!
ראסטין?....הממ... לא חשבתי על זה
אולי יהיה לי אלטר-אגו בשם ראסטין ייל.
זה אחרי שכבר שנה אני מתכנן לכתוב פוסט בשם האלטר-אגו שלי "נאסטי רייל".
תודה נטלי :)
מעולם לא קראתי מילה של אשכול נבו, אבל יש הרבה אנשים שמאד אוהבים אותו, אז תודה על המחמאה :)
****
הפרספקטיבה הזאת היתה מקסימה. תודה ראסטין
פוסט מקסים מקסים מקסים
לא מבינה כלום בכדורגל
אבל נהנתי לקרוא.
פתאום זה נורא הזכיר לי תספר "משאלה אחד ימינה"