כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeorlym101נשים וכל מה שבניהם.הסבתא מהצד של האבא...

    נשים וכל מה שבניהם.

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    הסבתא מהצד של האבא...

    הסבתא מהצד של האבא...

    ‎37

    תכנים אישיים  

    59 תגובות   יום חמישי, 13/5/10, 11:44


    למה תמיד, הנכדים לא אוהבים את ההורים של האבא שלהם ויותר מתחברים להורים של האימא???

    ביתי אדווה יום אחד אמרה, שחבל לה שסבתא ברכה לא בחיים, כי היא בטוחה ,שהיה כיף לנסוע אליה , ואני מסתכלת על ביתי הקטנה , שגדלה והפכה לאישה קטנה ובעניים מבריקות וקול שבור, אומרת בשקט , נכון חבל שלא הכרת אותה ושהיא לא הכירה אותך .

    ואז נזכרתי  שגם אני , כשהייתי קטנה ,הייתי מתחבטת עם אותה שאלה.אבל לי הייתה סיבה , סיבה טובה .

    סבתי  מצד אבי , לא אהבה את אימי , לא אהבה בלשון המעטה.כל הזמן היא הייתה עסוקה ב"לעקוץ" אותה ולסכסך בינה  לבין אבי .

    ואני כבת יחידה בין 4 בנים , גדלתי שנים על סיפורי "אימה" על סבתא יפה מת"א, אימו של אבי שלא הייתה בשבילי ממש סבתא.

    היא הייתה סבתא רק בתואר.פעמיים בשנה נאלצתי לנסוע עם הוריי לבקר אותה. אני זוכרת שבכל פעם כשאבי היה מודיע לנו שנוסעים , בתוכי פנימה הייתי מתכווצת , מחכה שהביקור יחלוף עוד בטרם נסיעתנו לשם.

    זכור לי ביקור אחד במיוחד , בגיל  8 וחצי  , הורי יצאו לטייל בת"א והשאירו את אחי התאום , את אחי הקטן ואותי אצל סבתא.

    זה היה בשעות הערב המוקדמות , שיחקנו עם האח הקטן שלנו , שהיה בתוך העגלה בסלון הקטן  וחיכינו שהורינו יחזרו , בהול מול המטבח , ישבה סבתא יפה עם שלושת  דודי , אברהם ,יעקוב ורחל ודיברו בלי בושה על אימי , "איך שהבן שלהם נפל בפח" , אני לא זוכרת את כל השיחה , היא הייתה באפגאנית ואני בתור ילדה , "מומחית" בהאזנת סתר לשיחות של אחרים, הבנתי כל מילה וכל מילה הייתה כמו מדקרת חרב בליבי הצעיר.

    באיזה שהוא שלב , לחשתי לאחי באוזן , בוא נלך מכאן הם מדברים על אימא. הוא הסתכל עליי ואמר .. בואי , לקחנו את אחינו הקטן  והתגנבנו דרך דלת המטבח החוצה אל הגינה ומשם אל הרחוב.לא ממש הכרתי את הדרך , אבל בנחישות של ילדה פגועה , החלטתי שאנו הולכים ישר , כמו האוטובוס שהביא אותנו לשם .

    הלכנו שני ילדים בני שמונה וחצי ופעוט בן חצי שנה בעגלה , הייה כבר חשוך בחוץ ואט אט נדלקו מנורות הרחוב , הלכנו מעט מפוחדים , אבל הכעס והטינה עזרו לי לנעול את פחדיי בתוכי פנימה.

    הלכנו כשעה , עד לתחנת המרכזית הישנה , לא ידענו מה לעשות , לאן לפנות , אז אמרתי לאחי שעכשיו נחזור על עקבותינו בטח ההורים כבר חזרו.ככה "שרפנו" ת'זמן עד שהם יגיעו.חזרנו על עקבותינו וכשהגענו קרוב , ראינו את דודתי רצה אלינו בצעקות , איפה הייתם ,דאגנו , חשבנו לקרוא למשטרה.

    אבי ואימי באו בעקבותיה , אימי ישר רצה אלינו בזרועות פתוחות בוכייה,  נשמות יקרות שלי , לאן הלכתם ?? הדאגתם אותנו עד מוות ואנחנו התרפקנו עליה ונשמנו אותה אלינו בשמחה.

    בבית סבתי צעקה עלינו , "איזה ילדים רעים אתם,ככה עושים לסבתא"  ואני עמדתי שם מולה הסתכלתי עליה בשנאה ושתקתי.

    למחרת בדרך חזרה , סיפרתי לאימי  כי ברחנו בגלל שדיברו עליה.

    והיא הסתכלה עליי ברוך ודמעות זלגו על לחייה ואמרה :

    מתוקה שלי , את ילדה כל כך חכמה , לא היית צריכה להיעלב בשמי , תשאירי את המלחמות שלי רחוק ממך בבקשה".

    היום כבר אימי אינה בחיים ואני יודעת , שאם הייתי קצת יותר בוגרת , הייתי עומדת מול אותה סבתא וצועקת עליה בחזרה " תתביישי לך שאת מדברת ככה על אימא שלי , היא אימא שלי ואף אחד לא יפגע בה , ברור "!!" 

    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אורלי אהובה, מצאתי כמה דברים משותפים בכתיבתך. אבי היה ניצול שואה. ממשפחתו העניפה עלו שני קרובי משפחה רחוקים שבארץ הפכו להיות קרובים עבורו. גם לי היתה סבתא ברכה אמא של אמא, מכורח הנסיבות היא היתה הסבתא של כולנו. הרגשנו קרובים אליה כי היתה אמא של אמא. כמו הסבתא הגדולה שדואגת לילדיה ונכדיה. כל פעם שהייתי נוסעת עם אבי לבקר את "המשפחה" שלו הוא היה מדבר על אמי ברומנית ובאידיש. לא אהבתי את זה. חשבתי שאת הדברים האלה הוא יכל לדבר עם אמא בבית ולפייס אותה. אני זוכרת שפעם התערבתי,אלא שהמשפחה בחיפה היתה חרדית למדי והם כעסו על החוצפה שלי. נשבעתי בי שלעולם לא יראו אותי בביתם וכך היה. המשפחה השניה היתה דודו של אבי ז"ל, הדוד הזה אהב את המשפחה שלנו והיה קרוב אלינו מאוד, כשנסענו לבקר אותם, היינו מתקבלים במאור פנים, ואמא ז"ל לא אהבה לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ ולא במשפחה של אבי. היתה שותקת כמו דג. אבל הדוד ואשתו ידעו איך לדובב ואיך לשמור על הזוגיות של הוריי. איזה זכרונות. מרגישה אותך כותבת על משפחתי. מאוד נוגעת בי כתיבתך ואת מרגשת כתמיד ואשוב
        29/6/10 13:40:


      אורלי

      איזו כתיבה מרגשת... את כותבת נפלא ,

      אין סיכוי לדפדף הלאה , כי סיפוריך אמיתיים מרתקים ומהחיים.

      יש בזה הרבה אמיתות שאנו מעדיפים את הסבתא מצד האמא.

      לא הכרתי את סבתי מצד אמי  , אבל סבי אהב אותי מאד.

      אני חושבת שהסבתות מצד האבא קנאיות כי "לקחו" להן את הבן שלהם

      מין רכושנות לא מובנת ולכן הן חושבות שהכלות שלהן רעות

      המעשה שעשית הוא אמיץ אך הוא מסוכן לילדה קטנה ,

      אף אמא לא היתה מסכימה שילדיה יסתכנו.

      חבל שלא צרחת על הסבתא הזו .

      היה עדיף שהיא תלמד את השעור לחיים

      שהיא זקוקה לו.

        21/5/10 17:11:

      כוכב* לך באהבה.

       

        20/5/10 20:24:


      בדרך כלל זה האישה שלא אוהבת את החמה...ולהיפך..

      הילדים ניטראלים..

       

        19/5/10 14:42:


      אורלי נשמה

      את מרגשת אותי כל פעם מחדש

      יכולתי להרגיש את ההליכה לכיוון התחנה המרכזית הישנה

      גם שנים אחרי ביום של חג השבועות

      חג שמח

      עמוס

        18/5/10 06:53:

      צטט: orlym101 2010-05-16 10:35:42

      צטט: alfasin 2010-05-16 06:17:24

      צטט: orlym101 2010-05-15 21:43:21

      צטט: alfasin 2010-05-15 05:03:51

      צטט: orlym101 2010-05-14 08:40:33

      צטט: alfasin 2010-05-14 03:54:11

      כניראה שהקונפליקט של כלה-חותנת הוא משהו אוניברסלי.

      בכל מקרה, נתת נקודה מצויינת לכל החותנות לחשוב עליה - איך הנכדים יסתכלו עליהן אם הן תהיינה ביצ'יות...

      :)

       

      נירו כפרוני שלי ..

       מי כמוך מבין בנשים ... ((-:

      בזכותך החלטתי לערוך סדנת קואצ'ינג לסבתות  - אשר תקרא 

       The New Savta

      רוצה לבוא להופעת  אמן אורח ???

       

      אבל אמרתי לך אורלי שאני עדין לא ברמה שאני יכול להופיע עם הריקודי בטן...

      :))

      סיפורים אתה מתחמק... ((-:

       

       אני ? מתחמק ?

      בא לך קפה משו ?

      :))

       

      מה קפה , מה??

      אני  רק מקפיצה טקילות על הבוקר !!

       

       יאללה סבבה

      אני מוותר לך על התולעת...

      :))

        18/5/10 06:15:
      לקח לי זמן, אבל נהניתי כרגיל מהסיפור שלך :)
        16/5/10 11:55:


      אהה... משפחות... לפעמים מבזבזים את חיינו לריק

      בסכסוכי שווא במקום להשקיע באמת האהבה שכולנו

      (והעולם) כה זקוקים לה

        16/5/10 10:35:

      צטט: alfasin 2010-05-16 06:17:24

      צטט: orlym101 2010-05-15 21:43:21

      צטט: alfasin 2010-05-15 05:03:51

      צטט: orlym101 2010-05-14 08:40:33

      צטט: alfasin 2010-05-14 03:54:11

      כניראה שהקונפליקט של כלה-חותנת הוא משהו אוניברסלי.

      בכל מקרה, נתת נקודה מצויינת לכל החותנות לחשוב עליה - איך הנכדים יסתכלו עליהן אם הן תהיינה ביצ'יות...

      :)

       

      נירו כפרוני שלי ..

       מי כמוך מבין בנשים ... ((-:

      בזכותך החלטתי לערוך סדנת קואצ'ינג לסבתות  - אשר תקרא 

       The New Savta

      רוצה לבוא להופעת  אמן אורח ???

       

      אבל אמרתי לך אורלי שאני עדין לא ברמה שאני יכול להופיע עם הריקודי בטן...

      :))

      סיפורים אתה מתחמק... ((-:

       

       אני ? מתחמק ?

      בא לך קפה משו ?

      :))

       

      מה קפה , מה??

      אני  רק מקפיצה טקילות על הבוקר !!

        16/5/10 06:17:

      צטט: orlym101 2010-05-15 21:43:21

      צטט: alfasin 2010-05-15 05:03:51

      צטט: orlym101 2010-05-14 08:40:33

      צטט: alfasin 2010-05-14 03:54:11

      כניראה שהקונפליקט של כלה-חותנת הוא משהו אוניברסלי.

      בכל מקרה, נתת נקודה מצויינת לכל החותנות לחשוב עליה - איך הנכדים יסתכלו עליהן אם הן תהיינה ביצ'יות...

      :)

       

      נירו כפרוני שלי ..

       מי כמוך מבין בנשים ... ((-:

      בזכותך החלטתי לערוך סדנת קואצ'ינג לסבתות  - אשר תקרא 

       The New Savta

      רוצה לבוא להופעת  אמן אורח ???

       

      אבל אמרתי לך אורלי שאני עדין לא ברמה שאני יכול להופיע עם הריקודי בטן...

      :))

      סיפורים אתה מתחמק... ((-:

       

       אני ? מתחמק ?

      בא לך קפה משו ?

      :))

        15/5/10 21:47:

      צטט: מינואט 2010-05-15 08:09:22

      מה שאנו רואים בילדותנו תפקידו גם ללמד אותנו להבחין בין טוב לרע, ולכן היתה לך הזדמנות עם כל הכאב ללמוד שככה לא מתנהגים, כמו כן יש לך אמא חכמה שבמקום להסית ולהשתמש במה ששמעה היא בחרה להרגיע וללמד אתכם אצילות נפש מהי.

      אני בטוחה שאת תעמדי בשלמות מאחורי בחירתם של ילדייך, גם אם לא תמצא חן בעינייך, כי מה שחשוב הוא שהם יהיו מאושרים.

      ואת ילדה טובה ואוהבת בהתנהגותך לסבתא העלית דמעות בעיני.

      אורלוש מתוקה  ,

      נגעת בדיוק בנקודות בהם אני בטוחה שאהיה שונה ממה שראיתי אצל  הסבתא הלא נחמדה שלי.

      תודה.

        15/5/10 21:45:

      צטט: דורין אקריש 2010-05-15 12:23:18

      המוןןןןןןןןןןן זמן לא הייתי כאן, וכל כך כייף לחזור היישר לפוסט שלך.......

      ריגשת בכנות ובפתיחות שלך,

      תודה יקירה

      ומה את  חושבת שלא שמתי לב שאינך ??

      שמחה לראות שחזרת !!

       

        15/5/10 21:43:

      צטט: alfasin 2010-05-15 05:03:51

      צטט: orlym101 2010-05-14 08:40:33

      צטט: alfasin 2010-05-14 03:54:11

      כניראה שהקונפליקט של כלה-חותנת הוא משהו אוניברסלי.

      בכל מקרה, נתת נקודה מצויינת לכל החותנות לחשוב עליה - איך הנכדים יסתכלו עליהן אם הן תהיינה ביצ'יות...

      :)

       

      נירו כפרוני שלי ..

       מי כמוך מבין בנשים ... ((-:

      בזכותך החלטתי לערוך סדנת קואצ'ינג לסבתות  - אשר תקרא 

       The New Savta

      רוצה לבוא להופעת  אמן אורח ???

       

      אבל אמרתי לך אורלי שאני עדין לא ברמה שאני יכול להופיע עם הריקודי בטן...

      :))

      סיפורים אתה מתחמק... ((-:

       

        15/5/10 21:41:

      צטט: שמעון (-: 2010-05-15 00:00:03


      אורלי, תודה על השיתוף.

      אצלנו זה לא היה ככה, ואמא שלי תמיד טענה שהסבתא שלי (מצד האבא) היתה אשה חכמה מאד שידעה לא להתערב במה שקורה בין בני הזוג ולקבל את כל בני/בנות הזוג של בניה/בנותיה כפי שהם.

      אהבתי את התגובה שלך כילדה. כשרע הולכים למקום הבטוח, לבית, וזה מה שניסיתם לעשות.

      שמעון נשמה יקרה ,

      אימך זכתה בחמה חכמה ואתה זכית בסבתא טובה!!

      אשריך -

      למזלי הצד השני היה אוהב ומכיל כך שהיה לי בתור ילדה מקום להשוואה  והבחנה בין טוב לרע ((-:

       

        15/5/10 15:18:


      אהבתי את הסיפור שלך.

       כל טוב

      שולמית

        15/5/10 15:16:


      שלום אורלי

       

      איני מסכימה לקביעה שלך. אני נכדים הקשורים מאד להורים של אבא וארחים הקשורים להורים של האם.

       

      כל טוב

      שולמית

        15/5/10 12:23:

      המוןןןןןןןןןןן זמן לא הייתי כאן, וכל כך כייף לחזור היישר לפוסט שלך.......

      ריגשת בכנות ובפתיחות שלך,

      תודה יקירה

        15/5/10 09:51:

      צטט: orlym101 2010-05-14 22:16:59

      צטט: אורלי לוי - מו"ל 2010-05-14 08:52:47


      מעניין... ממש מהחיים

      אני מעידה, בשם שני דורות שגם אצלנו זה כך.

      גם אני לא אהבתי את סבתא שלי מהצד של אבא שלי והזיכרון החזק שלי ממנה שצעקה עליי והכתה אותי כשהייתי בת 3 או 4

      כי שיחקתי עם הברז שבחצר.

      ומעניין שלאחרונה הבת שלי אמרה לי בפירוש שאינה אוהבת את סבתא שלה מצד אבא, כי היא ביקורתית, מעליבה ומפלה אותה לרעה.

       אבל בטח יש סבתות טובות גם מהצד של אבא.

       

       

       

      יש לה את כל הסיבות שבעולם לא לאהוב מישהי שמעליבה ומפלה לרעה!!

      השאלה איך אותה חמה  מתנהגת גם אליך , יתכן ויש קשר בין הדברים ??

      אחותי, אותה חמות כבר שלוש שנים איננה חמותי

      מה שהופך להיות היתרון הגדול ביותר בגירושים שלי רגועצוחק

       

        15/5/10 08:09:

      מה שאנו רואים בילדותנו תפקידו גם ללמד אותנו להבחין בין טוב לרע, ולכן היתה לך הזדמנות עם כל הכאב ללמוד שככה לא מתנהגים, כמו כן יש לך אמא חכמה שבמקום להסית ולהשתמש במה ששמעה היא בחרה להרגיע וללמד אתכם אצילות נפש מהי.

      אני בטוחה שאת תעמדי בשלמות מאחורי בחירתם של ילדייך, גם אם לא תמצא חן בעינייך, כי מה שחשוב הוא שהם יהיו מאושרים.

      ואת ילדה טובה ואוהבת בהתנהגותך לסבתא העלית דמעות בעיני.

        15/5/10 05:03:

      צטט: orlym101 2010-05-14 08:40:33

      צטט: alfasin 2010-05-14 03:54:11

      כניראה שהקונפליקט של כלה-חותנת הוא משהו אוניברסלי.

      בכל מקרה, נתת נקודה מצויינת לכל החותנות לחשוב עליה - איך הנכדים יסתכלו עליהן אם הן תהיינה ביצ'יות...

      :)

       

      נירו כפרוני שלי ..

       מי כמוך מבין בנשים ... ((-:

      בזכותך החלטתי לערוך סדנת קואצ'ינג לסבתות  - אשר תקרא 

       The New Savta

      רוצה לבוא להופעת  אמן אורח ???

       

      אבל אמרתי לך אורלי שאני עדין לא ברמה שאני יכול להופיע עם הריקודי בטן...

      :))

        15/5/10 00:00:


      אורלי, תודה על השיתוף.

      אצלנו זה לא היה ככה, ואמא שלי תמיד טענה שהסבתא שלי (מצד האבא) היתה אשה חכמה מאד שידעה לא להתערב במה שקורה בין בני הזוג ולקבל את כל בני/בנות הזוג של בניה/בנותיה כפי שהם.

      אהבתי את התגובה שלך כילדה. כשרע הולכים למקום הבטוח, לבית, וזה מה שניסיתם לעשות.

        14/5/10 22:31:

      צטט: תומר ס 2010-05-14 13:53:57

      לשמחתי אצלי הבנות אוהבות את שני הצדדים.

      כמה אנחנו מבינים גם כשאנחנו קטנים...היה כיף לקרוא!

       

      כנראה ששני הצדדים טובים  ואוהבים !!

      אשרך ואשרי אישתך שזכיתם אחד בשנייה .

        14/5/10 22:30:

      צטט: לחישת הלב 2010-05-14 08:55:15

      איזו ילדה אמיצה הית יקירה שליאהבתי את מחאתך השקטהומאד התרשמתי מהנחישות שלךגם הפחד לא עצר בעדך.כמה חבל שהמבוגרים אינםחושבים על הנזק שהם גורמיםבמילותיהם לילדים קטנים.אוהבת לקרא אותך.כתיבתך מיוחדת לי ויש בהדבר כובש ומהנה.ולא פעם את לוקחת אותי חזרה בזמןלמחוזות ילדותי.תודה לך על רגעי עונג בין שורותייך.חיבוק לסופ"ש קסום ומהנה. 

       

      מיכל יפתי ,

      את יודעת שכשאת ילדה , את לא מודעת לסכנות ואת יכולה להיות סופר מאן או סופר טיפשונת .

      במעשה שלי סיכנתי את עצמי ואת אחיי מחד מאידך הפגנתי עצמאות מחשבתית , יכולת תיכנונית וביצועית ועוד , כבר אז ניתן היה לראות איזה  אישה אני אהיה . ((-:

        14/5/10 22:16:

      צטט: אורלי לוי - מו"ל 2010-05-14 08:52:47


      מעניין... ממש מהחיים

      אני מעידה, בשם שני דורות שגם אצלנו זה כך.

      גם אני לא אהבתי את סבתא שלי מהצד של אבא שלי והזיכרון החזק שלי ממנה שצעקה עליי והכתה אותי כשהייתי בת 3 או 4

      כי שיחקתי עם הברז שבחצר.

      ומעניין שלאחרונה הבת שלי אמרה לי בפירוש שאינה אוהבת את סבתא שלה מצד אבא, כי היא ביקורתית, מעליבה ומפלה אותה לרעה.

       אבל בטח יש סבתות טובות גם מהצד של אבא.

       

       

       

      יש לה את כל הסיבות שבעולם לא לאהוב מישהי שמעליבה ומפלה לרעה!!

      השאלה איך אותה חמה  מתנהגת גם אליך , יתכן ויש קשר בין הדברים ??

        14/5/10 13:53:

      לשמחתי אצלי הבנות אוהבות את שני הצדדים.

      כמה אנחנו מבינים גם כשאנחנו קטנים...היה כיף לקרוא!

        14/5/10 12:48:


      אורלי ריגשת מאוד בכתיבה הכנה שלך

      זוהי דרכם הטוטלית של הילדים לנאמנות, לאהבה

      (גם לי יש כמה זיכרונות על הנאמנות הטוטלית לאמא בתור ילדה).

      נראה לי שכמבוגרים אנחנו מאבדים את זה ואולי טוב שכך.

      שתהייה לך שבת שלום

        14/5/10 08:55:
      איזו ילדה אמיצה הית יקירה שליאהבתי את מחאתך השקטהומאד התרשמתי מהנחישות שלךגם הפחד לא עצר בעדך.כמה חבל שהמבוגרים אינםחושבים על הנזק שהם גורמיםבמילותיהם לילדים קטנים.אוהבת לקרא אותך.כתיבתך מיוחדת לי ויש בהדבר כובש ומהנה.ולא פעם את לוקחת אותי חזרה בזמןלמחוזות ילדותי.תודה לך על רגעי עונג בין שורותייך.חיבוק לסופ"ש קסום ומהנה. 

        14/5/10 08:52:


      מעניין... ממש מהחיים

      אני מעידה, בשם שני דורות שגם אצלנו זה כך.

      גם אני לא אהבתי את סבתא שלי מהצד של אבא שלי והזיכרון החזק שלי ממנה שצעקה עליי והכתה אותי כשהייתי בת 3 או 4

      כי שיחקתי עם הברז שבחצר.

      ומעניין שלאחרונה הבת שלי אמרה לי בפירוש שאינה אוהבת את סבתא שלה מצד אבא, כי היא ביקורתית, מעליבה ומפלה אותה לרעה.

       אבל בטח יש סבתות טובות גם מהצד של אבא.

       

        14/5/10 08:43:

      צטט: ofira 2010-05-14 07:24:17

      כתבת מרגש כרגיל.

      לא חשבתי על זה אף פעם,

      גם אני הייתי קשורה יותר לסבתא מצד אמא, גם הבן שלי כך.

      אבל הבת שלי שאצלה הכל הפוך, בעקביות גם בזה היא אוהבת את הסבתא השנייה.

      אופירה יקרה ף

      חייכת אותי .

      צריך לבדוק מה לא בסדר אצל ביתך

      היא הורסת לי את הסטטיסטיקה ...

        14/5/10 08:40:

      צטט: alfasin 2010-05-14 03:54:11

      כניראה שהקונפליקט של כלה-חותנת הוא משהו אוניברסלי.

      בכל מקרה, נתת נקודה מצויינת לכל החותנות לחשוב עליה - איך הנכדים יסתכלו עליהן אם הן תהיינה ביצ'יות...

      :)

       

      נירו כפרוני שלי ..

       מי כמוך מבין בנשים ... ((-:

      בזכותך החלטתי לערוך סדנת קואצ'ינג לסבתות  - אשר תקרא 

       The New Savta

      רוצה לבוא להופעת  אמן אורח ???

        14/5/10 08:35:

      צטט: *גילה** 2010-05-14 02:56:57


      אורלי יקירתי

      ריגשת אותי כל כך - אין לך מושג

      גם אני לא סבלתי את זה כאשר דיברו סרה באמי.

      ההבדל הוא , שכשזה כן קרה - אני פתחתי פה גדול גדול ולא שתקתי

       

      (ועד היום אני כזו שלא יודעת לשתוק במצבים כאלו)

       

      אני קוראת את סיפורך ובתוכי מבעבע כעס מאד גדול על סבתא יפה אפילו מבלי לדעת מי היא

      אני מרגישה שבא לי - כן לי - לקום ולצעוק עליה שתסתום.

       

      אמך הייתה נשמה טובה וטהורה - זכרי זאת.....

       

      נשיקות וחיבוק גדול ממני יקירתי *

      גילגול אהובתי .

      אימי הייתה אחת מהנשים היותר מדהימות שהכרתי ושאכיר .

      וזה אוביקטיבית - עד היום (11 שנים לאחר מותה) אני נהנית "מדבידנתי" של אהבה כלפייה .

       בכל מקום כולל במשפחה המורחבת , אני מתקבלת בכבוד ואהבה בזכותה  ותמיד מדברים בשיבחה .

      זה עושה טוב לדעת שאימא שלי הפרטית הייתה כל כך מיוחדת !!

      תודה על התגובה המקסימה שולחת לך חיבוק נשיקה טרנס אטלנטית..

       

        14/5/10 08:31:

      צטט: פריצת דיסק (פוקי) 2010-05-14 02:43:10


      ריגשת.

      דווקא בגלל שהכרתי את אמך..

      כ"כ מתאים לה להגיב כך..

      פוקי דווקא את זכית לשתי סבתות טובות למרות שאחת הייתה חטטנית וקצת מעצבנת (אמא של אבא שלך)

       היא בכל זאת הייתה סבתא טובה ,

       

        14/5/10 08:29:

      צטט: סינסר-מסע חיים 2010-05-14 01:19:05

      אורלי יקרה

      כתבת יפה כל כך

      אמיתי כל כך

      אני זכיתי לפגוש בחיי רק סבתא אחת

      מצד האמא

      ותמיד שאני מספרת עליה-אני צוחקת צחוק גדול

      זה הסיפור:

      סבתי ז"ל היתה אשה מרוקאית טיפוסית

      לא דיברה מילה בעברית

      ואני לא מבינה מילה במרוקאית

      פעם, הגעתי אליה לביקור עם אח שלי שהוא כן דובר ומבין מרוקאית

      היא הכינה לנו את התה המשובח ביותר שאשה מרוקאית יכולה להכין

      ישבנו בסלון והיא מתסכלת עלי ומתחילה לשאול שאלות במרוקאית...

      על כל שאלה שלה עניתי ב"כן".

      הייתי ילדונת...

      חשבתי שככה "מכבדים את המבוגרים"

      פתאום... בלי סיבה מובנת לי...

      התחילה האשה המקסימה לצרוח עלי כמו מטורפת

      אני בהלם...

      אחי נקרע מצחוק...

      כשהשקט חזר לסלון ולתה המשגע...

      שאלתי את אחי לפשר הצרחות

      בקושי רב הוא יכל לדבר כי תמיד צחק...

      ואז הוא הסביר לי...

      סבתא: את בסדר?

      אני: כן

      סבתא: יש לך חבר?

      אני: כן

      סבתא: אתם אוהבים אחד את השני?

      אני: כן

      סבתא: התחתנתם?

      אני: כן

      סבתא: חתיכת חרא, למה לא הזמנת אותי לחתונה שלך הא? ככה שוכחים את הסבתא? מה בגלל שאני זקנה וחולה לא רוצים אותי בשום מקום?

      וכל זה בצרחות עד השמיים

       

      כשהבנתי, אחי עזר לי להבהיר לה כמובן שאין לי שום חבר, ואין לי שום אהבה, ולא התקיימה מעולם חתונה

      כשהיא נרגעה

      והפרצוף היפה שלה חזר לעצמו היא חיבקה אותה

      אהבתי אותה מאד

      סבתא היא סבתא

      לא חשוב מאיזה צד...

      סליחה על התגובה הארוכה

      זה פשוט היה מחייב

       

      מקסים

      בת חן

       

       

      הצחקת'תותי מאוד ...

      קראתי את הספור עם מבטא מרוקאי ...

      מקומה של הסבתא הוא מאוד חשוב ו אם היא אישה חכמה , היא גם תהיה  חמה טובה וכל הצדדים במשפחה יהנו מיחסים טובים ומזכרונות יפים.

      בשבילי זה שיעור לחיים , ב"ה  כשיהיו לי חתנים ואני אהיה סבתא - אני בטוחה שאשכיל להיות גם חמה טובה וסבתא נהדרת .

      אני רואה עם איזה מטענים חייתי ושעדיין קיימים בי -  אמא של אימה השאירה מטענים מלאים כל טוב ואהבה בעוד שהשנייה השאירה זירו יעני אפס זיכרונות יפים ורק כעס.

        14/5/10 08:24:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-05-14 00:06:26

      *

      אורלי.

      אני מבינה "קצת" מה שכתבת.:-) 

       

      *

      סבתא שלי (ז"ל) מצד אמי, היא אהובת נפשי.

       

      דרור יקרה,

      מעניין - ערכתי בדיקה בקרב חברותיי, אני מסתכלת על המשפחה שלי ואכן  ,יש  דברים בגו'.

      עדיין יש בעיות בין חמה  לכלה למרות שאנו חיים במאה ה 21 ולכאורה יותר משכילים , מבינים וכדמ'.

      סבתי  מצד אימי , הייתה אהובה ואין ספק שהזכרונות שלי  ממנה מתוקים יותר (אף כתבתי על כך פוסט).

       

        14/5/10 08:20:

      צטט: bonbonyetta 2010-05-13 20:10:18

      *

      מבוגרים אינם קולטים לפעמים שילדים הם אנשים, מבינים מרגישים שומעים עם דיעות ורגשות משלהם ואי אפשר כל כך בקלות להסתיר מהם דברים כמו שהם חושבים.

      טעות.

      לא כולם מבינים זאת. 

      בונבוניטה ,

      כמה שאת צודקת , גם היום לכאורה האנשים מתקדמים יותר , ממוקדים יותר מבינים יותר

      אבל עדיין , עושים מעשים ע"י הילדים וחושבים שהם לא מבינים , לא רואים ...

        14/5/10 08:17:

      צטט: reuven1111 2010-05-13 18:01:30


      נקודות במהלך חיינו נשארים חקוקים אך מוחבאים בבוידעם

      מידי פעם הם עולים לנוכח מקרים בהווה וצועקים אלינו מסר לחיים.

      חיבוק חברה שלי.

       

      ראובן יקירי ,

      משפט חכם מאיש חכם !!

        14/5/10 07:50:

      ב ר ו ר !!!
        14/5/10 07:24:

      כתבת מרגש כרגיל.

      לא חשבתי על זה אף פעם,

      גם אני הייתי קשורה יותר לסבתא מצד אמא, גם הבן שלי כך.

      אבל הבת שלי שאצלה הכל הפוך, בעקביות גם בזה היא אוהבת את הסבתא השנייה.

        14/5/10 03:54:

      כניראה שהקונפליקט של כלה-חותנת הוא משהו אוניברסלי.

      בכל מקרה, נתת נקודה מצויינת לכל החותנות לחשוב עליה - איך הנכדים יסתכלו עליהן אם הן תהיינה ביצ'יות...

      :)

        14/5/10 02:56:


      אורלי יקירתי

      ריגשת אותי כל כך - אין לך מושג

      גם אני לא סבלתי את זה כאשר דיברו סרה באמי.

      ההבדל הוא , שכשזה כן קרה - אני פתחתי פה גדול גדול ולא שתקתי

       

      (ועד היום אני כזו שלא יודעת לשתוק במצבים כאלו)

       

      אני קוראת את סיפורך ובתוכי מבעבע כעס מאד גדול על סבתא יפה אפילו מבלי לדעת מי היא

      אני מרגישה שבא לי - כן לי - לקום ולצעוק עליה שתסתום.

       

      אמך הייתה נשמה טובה וטהורה - זכרי זאת.....

       

      נשיקות וחיבוק גדול ממני יקירתי *


      ריגשת.

      דווקא בגלל שהכרתי את אמך..

      כ"כ מתאים לה להגיב כך..

        14/5/10 02:35:


      יש בזה משהו

      גם אני הייתי קשורה לסבתא וסבא מבית אמא

        14/5/10 01:19:

      אורלי יקרה

      כתבת יפה כל כך

      אמיתי כל כך

      אני זכיתי לפגוש בחיי רק סבתא אחת

      מצד האמא

      ותמיד שאני מספרת עליה-אני צוחקת צחוק גדול

      זה הסיפור:

      סבתי ז"ל היתה אשה מרוקאית טיפוסית

      לא דיברה מילה בעברית

      ואני לא מבינה מילה במרוקאית

      פעם, הגעתי אליה לביקור עם אח שלי שהוא כן דובר ומבין מרוקאית

      היא הכינה לנו את התה המשובח ביותר שאשה מרוקאית יכולה להכין

      ישבנו בסלון והיא מתסכלת עלי ומתחילה לשאול שאלות במרוקאית...

      על כל שאלה שלה עניתי ב"כן".

      הייתי ילדונת...

      חשבתי שככה "מכבדים את המבוגרים"

      פתאום... בלי סיבה מובנת לי...

      התחילה האשה המקסימה לצרוח עלי כמו מטורפת

      אני בהלם...

      אחי נקרע מצחוק...

      כשהשקט חזר לסלון ולתה המשגע...

      שאלתי את אחי לפשר הצרחות

      בקושי רב הוא יכל לדבר כי תמיד צחק...

      ואז הוא הסביר לי...

      סבתא: את בסדר?

      אני: כן

      סבתא: יש לך חבר?

      אני: כן

      סבתא: אתם אוהבים אחד את השני?

      אני: כן

      סבתא: התחתנתם?

      אני: כן

      סבתא: חתיכת חרא, למה לא הזמנת אותי לחתונה שלך הא? ככה שוכחים את הסבתא? מה בגלל שאני זקנה וחולה לא רוצים אותי בשום מקום?

      וכל זה בצרחות עד השמיים

       

      כשהבנתי, אחי עזר לי להבהיר לה כמובן שאין לי שום חבר, ואין לי שום אהבה, ולא התקיימה מעולם חתונה

      כשהיא נרגעה

      והפרצוף היפה שלה חזר לעצמו היא חיבקה אותה

      אהבתי אותה מאד

      סבתא היא סבתא

      לא חשוב מאיזה צד...

      סליחה על התגובה הארוכה

      זה פשוט היה מחייב

       

      מקסים

      בת חן

       

       

      *

      אורלי.

      אני מבינה "קצת" מה שכתבת.:-) 

       

      *

      סבתא שלי (ז"ל) מצד אמי, היא אהובת נפשי.

       

        13/5/10 22:36:

      צטט: מיכאל 1 2010-05-13 16:51:57

      אורלי אורלי...

      מה אגיד לך, רגשת אותי באמת...

      אלף, משום זכרונך העז ויכולתך לשחזר בדייקנות מה שקרה, ובית, משום שניצבת באפן ברור לצד אמך, ולא היית מוכנה שמישהו , לרבות סבתך, יפגע בכבודה. זה נפלא בעיניי להגן כך על אמא. נפלא נפלא !!!

      ראי רק בטוב.

      מיכאל , מיכאל ,מיכאל...

      ואתה מרגש אותי בתגובה שלך .

      דע לך , שסבתא יפה שלא הייתה יפה בכלל ( לא מבפנים ולא מבחוץ )

      בערוב ימייה  , היא אמרה לי שהיא מצטערת על זה שהיא לא הייתה נחמדה לאימא שלי, אבל אני לא סלחתי לה, היא קיבלה את המגיע לה, היא נשלחה לבית זקנים מעפאן, ילדייה ונכדייה אשר קיבלו תמיד יותר מאיתנו יחס וכדמ' - לא שמו עלייה קצוץ.

      וכשהיא ניפטרה , לא הייתה בליבי לא סליחה ולא מחילה.

      היא הייתה מחוקה .

      גם היום כאישה בוגרת , יש בי עדיין כעס כלפייה.

       

        13/5/10 22:31:

      צטט: 7777777777777 2010-05-13 16:21:48

      *

      כתבת מענין

      תודה לך תבורכי בבריאה.

      תודה הגבת מעניין ...

       

        13/5/10 20:10:

      *

      מבוגרים אינם קולטים לפעמים שילדים הם אנשים, מבינים מרגישים שומעים עם דיעות ורגשות משלהם ואי אפשר כל כך בקלות להסתיר מהם דברים כמו שהם חושבים.

      טעות.

      לא כולם מבינים זאת. 

        13/5/10 18:27:

      יפה יארת את הרגשות

      אהבתי

      לא אגיד לך מה אני הייתי עושה

      כי זה כבר לגנוב לך ת'הצגה

        13/5/10 18:01:


      נקודות במהלך חיינו נשארים חקוקים אך מוחבאים בבוידעם

      מידי פעם הם עולים לנוכח מקרים בהווה וצועקים אלינו מסר לחיים.

      חיבוק חברה שלי.

        13/5/10 16:51:

      אורלי אורלי...

      מה אגיד לך, רגשת אותי באמת...

      אלף, משום זכרונך העז ויכולתך לשחזר בדייקנות מה שקרה, ובית, משום שניצבת באפן ברור לצד אמך, ולא היית מוכנה שמישהו , לרבות סבתך, יפגע בכבודה. זה נפלא בעיניי להגן כך על אמא. נפלא נפלא !!!

      ראי רק בטוב.

        13/5/10 16:21:

      *

      כתבת מענין

      תודה לך תבורכי בבריאה.

        13/5/10 16:09:

      צטט: Ezer 2010-05-13 14:04:15

      כאלה זכרונות ! 

      לי בכלל לא היו סבתות.

       

       

       

      תראה ,מבאס שאין את מוסד הסבתאות במשפחה המורחבת , אבל אם הסבתות היו יכולות להיות רעות כמו הסבתא שלי ,עדיף להיות יתומים מסבתא!!

      בכל אופן אני בטוחה שאם אתה כבר סבא , אז אתה סבא טוב ומכיל !!

        13/5/10 16:07:

      צטט: arnonoshri 2010-05-13 15:37:50

      כן  אורלי, מסתבר שהרוע מגיע בכל מני צורות, כנראה גם בצורת סבתא.

       

      אתה אומר זאת מניסיון ??\קריצה

      בכל אופן הצד השני היה אוהב  - כך שקיבלנו פיצויי...

        13/5/10 16:05:

      צטט: miris123 2010-05-13 14:13:24

       

      יש בזה משהו...

      הקשר הטוב יותר לסבתא מצד האמא.

       

      איזה אומץ היה לכם,אומץ כמו שיכול להיות רק אצל ילדים בני 8.5

       

      לא יודעת אם לקרוא לזה אומץ , זה יותר אימפולסיביות רגעית ...

      אם זה היה קורה לי בתור אם ,אני הייתי מתעלפת במקום מרוב פחד...

        13/5/10 15:37:
      כן  אורלי, מסתבר שהרוע מגיע בכל מני צורות, כנראה גם בצורת סבתא.
        13/5/10 14:13:

       

      יש בזה משהו...

      הקשר הטוב יותר לסבתא מצד האמא.

       

      איזה אומץ היה לכם,אומץ כמו שיכול להיות רק אצל ילדים בני 8.5

        13/5/10 14:04:

      כאלה זכרונות ! 

      לי בכלל לא היו סבתות.

       
        13/5/10 13:32:

      צטט: אנה הו 2010-05-13 12:41:28

      יקירה,

      אהבתי מאוד את מה שכתבת.

      מה שהרשים אותי במיוחד זה זכרונות הילדות שלי (לי כולם נמחקו משום מה).

      אוהבת, אנה

      מתוקתי ,

      כנראה שזה מה שקורה למי שעובר את גיל ה 40 -

      הזיכרון לטווח הארוך  עובד יותר טוב מהזיכרון לטווח הקצר ((-:

      מהסתכלות אחורה לעבר העבר אפשר ללמוד לגביי ההווה והעתיד.


        13/5/10 12:41:

      יקירה,

      אהבתי מאוד את מה שכתבת.

      מה שהרשים אותי במיוחד זה זכרונות הילדות שלי (לי כולם נמחקו משום מה).

      אוהבת, אנה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      orlym101
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי