היי, תודה לכולם על השיתוף במחשבות שלהם....

חנצ'וק

נראה לך שלא קראתי?

קראתי כבר בהחלה

וכמובן שאגיב

זה יגיע

זה דורש מחשבה וריכוז :)

"באיזה שלב אמן מפסיק עם הנסיונות ומגבש לו זהות?

התשובה שלי: היא מתי אדם מפסיק עם הנסיונות ומגבש לו זהות?

 מתי הוא בשל?

 מתי שהוא מתחיל לשאול שאלות כנ"ל שלך

האם הנסיונות לעד נמשכים?

וגם אחרי מותו

האם אמנות היא אמנות רק שבעלי ההון מאששים אותה ככזו?

ברגע שיצירה לא נמצאת בתהליכים או בעשיה , כל השאלות ששאלת הם לא רלוונטיות, אמנות היא לא פרקטית, אף אחד לא חייב אותה כהשרדות בחיים. לבעלי הון היא או סחורה , או אוסף מתוך אהבה .

האם צופה באמנות צריך לדעת אמנות או שהוא חש אותה?

חש אותה ואת לבטח יודעת זאת.

האם רגש המתבטא ביצירה הוא רק סבטקסט או ערך מוסף ביצירה? האם אחרת היצירה תיחשב תרפויטית?

 יצירה קיימת בעולם קודם כל כתרפוייטית אח"כ באו כל החכמולוגים .

מדוע לא ניתן להגיד היום על עבודה שהיא אוונגרד?

כי אנחנו לא יכולים להמציא שוב טכניקה או שלא נעשה , הגענו מאוחר לעולם.

מי הוא אמן מבריק? אילו תכונות יש לו? האם הברקה היא מושג חד פעמי?

אמן מבריק , קיבל מתנה מאלוהים להשתמש נכון בכלים מסוג הגבוה ביותר שקיבל ,יש אמנים שלא קיבלנו את המתנה המבריקה ולמרות זאת לעיתים הם מצליחים עם אמבציה גדולה ליצור יצירות טובות.

האם אמן שעשה תערוכה שזכתה לביקורות נלהבות מבטיח מעל 50% שהבאה תהיה גם כן מוצלחת?

 לא , וכן, ואולי . ואלוהים יודע.

מה החשיבות של הביוגרפיה אצל האמן? אצל האדם? "

הביוגרפיה זה מהלך החיים , והעשיה , אפשר ללמוד על האמבציה , המחוייבות  לאמנות.

------------------------------------------------------------------------------------

השאלה הכי חשובה לא שאלת , והיא למה? בשביל מה?

שם תמצאי את כל התשובות.

אוי,כמה את חמודה נאנדוס,שאלות חכמות ורגישות.

אני אנסה לענות כמיטב יכולתי נשמה.

באיזה שלב אמן מפסיק עם הנסיונות ומגבש לו זהות?

אין לי מושג,נראה לי שכל הכיף הוא שאף פעם אין לדעת...(:

מתי הוא בשל? האם הנסיונות לעד נמשכים?

בשלות אומנותית,היא לי עובדה מדעית,זו תחושה שבין האמן לבין עצמו יותר מכל דבר אחר...

האם אמנות היא אמנות רק שבעלי ההון מאששים אותה ככזו?

לצערנו במובן מסויים כן,בעלי ההון הם אלו שרוכשים אומנות,מכווצים אותה ומשווקים אותה...הם בעלי הגלריות,המוזיאונים בחסות מליונרים,תאגידי תקשורת ומדיה.

אבל איך אומר המשפט נאנדוס: "תחשוב כמו עבד,תהיה עבד...."

יש עולם,והוא קיים עוד הרבה לפני המדיה

אל תאמיני להם,איכות האומנות לא תלויה במחיר שמשלמים עליה,אף פעם,זה כבר קשור לטרנדים ואופנות.

האם צופה באמנות צריך לדעת אמנות או שהוא חש אותה?

הוא לא צריך לדעת כלום,הוא צריך להרגיש,אין מקום לפלצנות באומנות,פלצנות ואיכות הם שני דברים שונים ולא פעם מנוגדים....

האם רגש המתבטא ביצירה הוא רק סבטקסט או ערך מוסף ביצירה? האם אחרת היצירה תיחשב תרפויטית?

זה את קובעת יקירתי,האומנות,כמו החיים,היא מה שאת רוצה שהיא תהיה(:

מדוע לא ניתן להגיד היום על עבודה שהיא אוונגרד?

כי הכל כבר נעשה,והכל נהיה מן בליל של פוסט מודרניזם,היפר ראליזם שזה כבר ממש לא משנה אם זה אוונגארד,אלה רק אם זה טוב.

אוואנגארד,היא מילה שאנשים המציאו,אומנות הייתה שם הרבה לפני המילים.

מי הוא אמן מבריק? אילו תכונות יש לו? האם הברקה היא מושג חד פעמי?

זה סובייקטיבי לחלוטין נאנדוס,העיקר שנהנים מתהליך היצירה עצמה,זה כבר יותר קשור לתחום השיווק,שזה לגיטימי,אבל נושא אחר....

האם אמן שעשה תערוכה שזכתה לביקורות נלהבות מבטיח מעל 50% שהבאה תהיה גם כן מוצלחת?

מה החשיבות של הביוגרפיה אצל האמן? אצל האדם?

אין שום ביטוח באומנות כמו בחיים....(:

הלוואי שיצליח שוב,כולם מקווים וככה צריך לחשוב,אבל להבין שאומנות ויצירה,היא דרך חיים,ולא נמדדת רק בסרגל "ההצלחה-והכישלון" שהחברה העניקה לנו ברוב מוגבלותה.

אין שום חשיבות ביוגרפית ויש חשיבות גדולה  שכן תהיה בו זמנית.((:

מקווה שתמצאי חלק מהתשובות

רוב אנשים עברים את כל החיים בלי לדעת את התשובה.

לדעתי אדם יכול להגיד שיש לו תשובה רק כשהוא

מרגיש שמח בחלקו (אבל באמת לא סתם)

ואפשר להרגיש שמח בחלקך רק אם את לוקחת את החיים:

יום ביומו

אבל זו רק דעתי והשקפתי

נסיעה טובה

יגיל

אני ספקנית כי אני חילונית....

והאמת שאני מודה לאלוהים על כך  :)

לכל העונים על השאלות, אני יודעת את התשובות שלי לשאלות.....

ולsilence בייחוד....

האם אתה מאמין שכל מי שרוקד הוא רקדן? האם כל מי שמצייר הוא אמן??

צר לי לאכזב אותך זו אולי אומנות אך לא אמנות..

וכן, אכן, זה פלצני לאללה אבל לצערי מעבר לעובדה ששדה האמנות רואה את הדברים ככה,

אני חייבת לשמור על גבולות ה"עבודה " שלי כי אז כל פלוץ שיצייר שדות ופרחים בכדים הוא אמן....

ואמונה, וואלה אמונה היא הצ'י . היא כמו דם זורמת בעורקים.

לדעתי היא חלק מהמרכיבים את אנרגיית החיים.

סמוך עליי שאני מאמינה בעצמי.

אני שואלת שאלות ספקניות כי, צריך לשאול כל הזמן!!!!

אתה לא יכול להיות אדיש למה שסובב סביבך, וכן יכול להיות שיש בהן נימת תסכול, ורשמתי לפני כן שזה נובע מתוך העובדה שהייתי רוצה שהדברים יהיו אחרת. וגם לא..

כי ככה באמנות זה גם וגם...

אני חיה אמנות אבל לא יכולה איתה, לדעתי זה בסיסי אצל כל אמן....

האמת שיש בי צד ששמח שיש בעלי הון ששומרים על "מפתן הדלת", ואני חושבת שברגע שהתחלתי לעסוק באמנות שילמתי את הכרטיס כניסה להצגה של החיים שלי, ואישרתי להם להתייחס ככה לאמנות...

אני חושבת שהברקה היא בהחלט מושג חד פעמי, כן! וטוב שכך אחרת היא היתה מאבדת מהקסם....

בהחלט שאמן שיש לו ביוגרפיה, קל לו לשרטט נתיב בכל המקום הזה - "שדה האמנות"

בנאדם אני לא בטוחה, זו שאלה שצריך לפתח....

בקיצור, האמת לאמיתה היא שהשאלות האלה נובעות מרצון להבין את היצירה שלי עצמי....

מהם המסרים שלי? למה אני לא מצליחה למלל אותם?

האם העיסוק שלי הוא באסטיקה? האם העיסוק שלי בכלל עדיין לא התגבש?

לגבי השאלה הראשונה, אני חושבת שאמן בשל לא מפסיק עם הניסיונות 

גם הלמידה לא נפסקת לעולם

השאלות שאת שואלת, יותר משיש עליהן תשובות, הן מעידות על רצון להתבונן פנימה ולהבין תהליכים. 

לדעת לנסח שאלות זה גם חוכמה

אמנם הציור הזוי מעט,

אמנם הוא מבטא את תחושותייך ושאלותייך נאמנה,

שנראה לי שאת בעצמך לא מאמינה בה- באומנות..

השאלה היא לא באמנות אלא באמונה..

כשתאמיני, בכל דבר, מחשבתך וידיך כבר יהפכו אותו לאמנות,

אמן הוא ההופך את האוביקט ליצירה,

כל אוביקט,

מנקיון הרחוב,

גננות,

ועד כתיבה,

את אומנית,

האם את מאמינה? זו כבר שאלה אחרת.

באיזה שלב אמן מפסיק עם הנסיונות ומגבש לו זהות? מתי הוא בשל? האם הנסיונות לעד נמשכים?

האם אמנות היא אמנות רק שבעלי ההון מאששים אותה ככזו?

האם צופה באמנות צריך לדעת אמנות או שהוא חש אותה?

האם רגש המתבטא ביצירה הוא רק סבטקסט או ערך מוסף ביצירה? האם אחרת היצירה תיחשב תרפויטית?

מדוע לא ניתן להגיד היום על עבודה שהיא אוונגרד?

מי הוא אמן מבריק? אילו תכונות יש לו? האם הברקה היא מושג חד פעמי?

האם אמן שעשה תערוכה שזכתה לביקורות נלהבות מבטיח מעל 50% שהבאה תהיה גם כן מוצלחת?

מה החשיבות של הביוגרפיה אצל האמן? אצל האדם?

אני חושב שזה מאוד תלוי במדיום, לצורך העניין. ציור למשל אני מאמן שאת מגבשת לעצמך זהות מההתחלה וככל שאת מתקדמת עם הזמן אותה "זהות" משתנה איתך. ציור זה משהו שלומדים כל החיים, מחקר מסויים. לרוב את מקבלת יחודיות כשאת מושפעת מציירים שונים ומנסה לחקות אותם, ללמוד את הקו, הצורניות, הקומפוזיטציה ותוך כדי מנסה לפתח רעיון ויז'ואלי משלך.

בזמנו, ציירים היו מציירים ציורי סלונים, או מקבלים עבודות מפטרונים (לרוב הכנסייה) עם זאת, המחקר שהם היו עושים לעבודות ולקומפוזיטציות משלהם היא לרוב האומנות האמיתית שמאחוריה היצירה, כך שתמיד צריך כסף בצורה כזאת או אחרת, אבל תמיד יש גם מקום ליצירה שלך.

לרוב את מקבלת תחושות, אם זאת שירה, פיסול, ציור או כל דבר אחר האמן מעביר את הרגש שלו בעזרת המדיום כדי לעורר רגש כלשהוא בצופה. מי "יודע" משהו בכלל?  

בנוגע לאוונגרד - במידה מסויימת אני חושב שתמיד יש התפתחות מהפכנית בתפישה, זה רק עניין של זמן - בדרך כלל לוקח לאמנים להתפתח ולחדש. 

"מי הוא אמן מבריק? אילו תכונות יש לו? האם הברקה היא מושג חד פעמי?" - לדעתי זה מאוד יחסי, אני חושב שבמידה מסויימת את צריכה להיות פאנטית לגביי העבודה שלך, הברקה יכולה לבוא באופן מפתיע ויכולה להיות גם תוך כדי מחקר ארוך טווח. אי אפשר ממש לאמוד את זה - זה יחסי לצופה או מאזין. 

וואו חן יקירה,

שאלות מצויינות, חושבת,שאין תשובה אחת, זה מאד מורכב ושונה מאמן לאמן

ישנם אמנים, שמצאו סוג של משוואה, הציורים נראים כמעט אותו הדבר

אבל המכירה מצויינת

האם זו אינדיקציה להיות אמן?האם זה נחשב אמן מצליח?

אני למשל לא מסתכלת על ארנק

באומנות שלי מנסה להעביר מסר,

אנני חושבת על קהל כשעובדת בסטודיו

מבשלת נושא, בישול חלקי כמובן

ולוקחת את החירות לעבור תהליך עם כל עבודה ועבודה

עושה סדרות ומנסה לעבוד בכל פעם עם חשיבה שונה

בטן שונה

באומנות יש מרכיב של מצב רוח והשתלשלות של יום או יום קודם

אם אמן אסוציאטיבי, אז יש המון קפיצות לשם לפה ולא תמיד בחזרה

מן אקלקטיות שכזאת

להיות אמן זה 32 שעות מתוך 24

זה לחשוב, להגות, להרגיש, להרכיב, לפרק, לבדק, לחלום ואולי גם אפילו לחרבן אומנות

צריך להיות עם מירקם אישיותי מאד מסויים ולהיות החלטי עם הבפנים שלך

אולי בגלל שמגדלים אותנו לעמוד על הרגליים, שיהיה מקצוע...

אנשים הולכים היום יותר על עיצוב גרפי וארכיטקטורה

לא יודעת..

כך מרגיש לי

לאמנים יש יותר נקבוביות, כדי שיוכלו לספח, לספוג

ואחר כך יתנו לזה לעבוד או להתפרשן על מצע העבודה

זהות?

כתב יד, שאלות שאלות שאלת,

מי,שעושה תהליכים כל הזמן מגבש בתוך הזהות והמהות שלו עוד דברים,

עוד ניואנסים

לפעמים מגיעים ל"אני העליון"

ולפעמים לא

יש גם את החיים סביבנו

אני חושבת, כן, קטונתי, שכתב יד מסויים, בסיסי מתגבש לקראת גיל 40

כשיש גם נסיון עם ערבוב חומרים עם אמולסיות עם שילוב טקסטורות,

חשיבה פנימה, החוצה,

מעורבות חברתית, פוליטית

משהו בסיסי מאופייך, אם אתה רגיש, רגיש מאד

או סוג של פלגמט

יש אמנים שעובדים עם בטן, פחות ראש,

זה לא הופך את העשייה לתרפואיטית, זו צורת עבודה וביטוי

וישם שעובדים יותר קר

אולי, כי העולם בחוץ יותר קר וזו איזה רפלקציה לבחוץ

עם הזמן והתשוקה,

וזה שאת לא יכולה עם זה ולא יכולה בלי זה

בתוך התהליך הלא פשוט הזה

אבל המדההההההים הזה

תפתחי כתב יד יותר מגובש,

תמיד כדאי להשאיר קצוות פרומים,

כך אני קוראת לזה, וזאת כדי להשאיר מקום לעוד חשיבה, לעוד זוית

תהני מהמסע להודו

תמיד יש עוד משהו ללמוד על עצמינו

זה מן אין סוף כזה,

חיבוק,

ד"ש לבן

וכשתחזרי ניפגש ונדבר

חיבוק

אורית