כותרות TheMarker >
    ';

    ספורי משפחה

    אני בת 57 אמא ל3 ילדים וגם לבעל, אהבתי לעסוק בספורט והיום אני רואה בטלויזיה או מתעדכנת באינטרנט, הענפים האהובים עלי הם אתלטיקה וכדור יד.
    אוהבת כל מה שהחיים מציעים לי, בשלוש שנים האחרונות הם מציעים לי הרבה פחות, אבל אני שואבת מספיק כוחות בכדי לקחת.
    אנחנו משפחה נורמטיבית עם הרבה סיפורים מעניינים, חלקם קשים וחלקם קלים אולם הכל מטובל בהומור.

    0

    פרידה מיוסי לויתן ז"ל

    0 תגובות   יום חמישי, 13/5/10, 13:50



    מאיפה להתחיל, טבעי להתחיל מרגע הכרותי אותך, מאז עברו עשרות שנים,



    והזכרון הראשון שלי ממך הוא המפגש של אנשי המילואים בגדוד, נפגשנו ביערות הכרמל, אז זה היה מקום צנוע (ממש לא ספא של היום) מקום טבול בירק , אני זוכרת אותך עם אהובה ויונתן הקטן ,הילד היפה והמקסים.



    אני יכולה לזכור את הטיפול שלך ביונתן , איך פינקת אותו ואיך היית כרוך אחריו.



    אחר כך לאורך השנים היו  מפגשים ,אנחנו באנו אליכם וישנו בדירה הקטנה שלכם אבל החמה (לא הכוונה למעלות צלזיוס אלא בחום של אהבה, ) את ארוחות הבוקר שתמיד שדאגת להכין , ואת כל הפינוקים שידעת שאנחנו אוהבים , אתכם מגיעים אלינו למרכז הארץ, את היציאות לבילויים פעם למסעדה צרפתית ופעם למועדון תל אביב והיו עוד ועוד.



     אני זוכרת את ערב מלחמת לבנון הראשונה הייתם בדרך מהימ"ח ללבנון החלטתם שבדרך תבקרו את הנשים שלכם , הגעתם לכל בית עד שבבית האחרון נרדמתם, ואחרתם להיכנס ללבנון לא שהפסדתם משהו, השאירו גם בשבילכם מעט קרבות.



    אני זוכרת את הבדיחות שסיפרת בזמנים של לחץ ובעיקר בזמנים נורמלים .



     אני זוכרת את הנסיעה לחו"ל שלנו ,אהובה בהריון כמו תמיד לא עושה עניין מכלום, אתה דואג, שכרנו רכב ,טיילנו בשוויץ ביקרנו את אח של אהובה, אתה נתקעת עם מגלשיים בקיר של שלג, בהולנד חייבים לסע לקזינו בשכוונניגן ולבסוף לגרמניה כדי לראות את מכבי משחקים, איזה טיול מדהים



     תמיד אומרים שחברים נוסעים לחו"ל הם חוזרים לא, אצלנו הטיול היה אולי דוגמא לחברות אמיתית ,ההתחשבות האחד בשני ובכלל כל רגע היה הנאה צרופה.



    הייתה תקופה של נתק שלא באשמכם וגם לא באשמתנו, חוסר תקשורת,ובכל זאת אתה היית היחידי מכל החברים שבאת וישבת במשך כמה שעות וניסת להסביר מה קרה, לקח זמן והתחברנו בשנית, כנראה שחברות אמיתית לעולם לא נשברת



    הקשר חודש  אתה כבר היית חולה,גם אני, אני איכשהו הצלחתי לצאת מהבלגן ולמשוך את החיים עד היום ואתה בשנה האחרונה הלכת ודעכת.



     הגעת למקום שכל החיים חלמת עליו, קצת רווחה כלכלית, להחליף בית, ואכן בנית בית, שהיה בית חלומותיך, נסעת לחו"ל גם שכבר היית חולה, ניצלת כל רגע אבל ידעת שזמנך קצוב.



     הקלישאה הכי בנאלית ,עד שאדם מגיע לרגע שהוא יכול להנות, לא נותנים לו, וכך היה אצלך.



     מעולם לא התנשאת מעל אחרים, התנדבת ועזרת לקהילה, השבוע הקלדתי את שם שלך בגוגול , שימך הופיע שם כמתנדב מצטיין.



    היית אבא נפלא לילדים שלך דאגת להם על כל שעל ופסע שהם עשו



    דאגת לאהובה שאותה תמיד כינת בשם צי'צו'



    עכשיו אתה איננו , בשבועות האחרונים חיפשתי כל דרך להגיע לבקר אותך וכל פעם היה משהו אחר שהפריע ועכשיו אנחנו מגיעים כשאתה כבר איננו, אנחנו יושבים עם יוני שהוא כבר בן שלושים ,ומעלים חוויות ממה שהוא קצת זוכר ומסיפורים שסיפרת לו עלינו.



    אהובה דיווחה לי בשבועות אחרונים ומשיחה לשיחה וממיל למייל ראיתי והרגשתי איך אתה נגמר



    יוסי , אני אזכור אותך מטייל בגינה שרק שתלת ובדקת כל פרח ופרח ישבת איתנו , צחקת והתבדחת, דיברת על המחלה והעתיד כשאתה יודע שהוא קצר.



     אני יכולה להבטיח לך שעם אהובה נהיה תמיד בקשר ונגיש  לה במידה ותרצה ותצטרך כל עזרה כמו כן ליונתן נועה ומיכל.



    עצוב שלא הספקת להנות מהנכדה השנייה שלך, אני שמחה שלפחות ראית את הנכדה הראשונה שלך וגם ראית את ילדיך גדלים



    הייה שלום יוסי וכמו שצחקת כאן למטה תצחק אלינו מלמעלה



    שמור על משפחתך מלמעלה כפי שעשית כאן למטה.


    מה אומרים כשנפרדים, להתראות , שלום?לי אין את המילה לכן אני לא אפרד ואשמור לי את האפשרות לשוחח איתך מדי פעם.


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אוריתי1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון