כותרות TheMarker >
    ';

    יותר זול מפסיכולוג

    יש לי הרבה מה להגיד.
    יהיו שיטענו הרבה מדיי..
    מדברת כבר מגיל 7 חודשים.

    שקט מבשלים היא פינה שלאט לאט תופסת יותר נפח בבלוג. ולא, אני לא בשלנית מקצעוית ובטח לא צלמת מדופלמת. סתם אחת שנהנית לעבוד במטבח ולא חושבת שצריך לפחד מהכנת אוכל ואפייה.

    המתכונים שמעלה לכאן הם כמו ספר זכרונות בשבילי, כולל הערות על איך הרגיש הבצק בזמן ההכנה ואיזה תבלין צריך להוסיף למה.

    גיליתי, שכשאני במטבח, יותר קל לי להקליד בבלקברי, בגוגל, את שם המנה שרוצה להכין ולהכנס לבלוג שלי ולהזכר בכמויות ובהרגשה, במקום ללכת למחשב שבחדר העבודה :-)

    איפה ישנם עוד רופאים כמו הרופא ההוא...

    16 תגובות   יום ראשון, 30/9/07, 19:49

    חייבים להגיד את זה. החיים זה לא האנטומיה של גריי. גם לא שיקאגו הופ, לא ER, בטח לא האוס. לא אף אחת מסדרות בתי החולים שאני כל כך אוהבת. זה כנראה שילוב של נאיביות עם העובדה שמעולם לא אושפזתי ומעולם לא נכנסתי לבית חולים, גם לא כדי לבקר חברה שילדה.

     

     

    אני לא חושבת שיכולה לשים את האצבע על הדבר האחד שהמם אותי במהלך ימי האשפוז שלי. היו כל כך הרבה.  פוריטנית שכמותי, חשבתי שכל אחד מקבל חדר לבד.. נראה לי הגיוני. גם נראה לי הגיוני שיש הפרדה בין גברים לנשים, בין חולים מבוגרים לצעירים, בין חולים בהשגחה רפואית וחולים ששוטרים משגיחים עליהם.. לא יודעת. כשהכניסו לחדר שלי אשה מבוגרת שהשתעלה ונחנקה ואח"כ גם גיליתי שיש לה פריבילגיות משלה ושהיא לא צריכה לקום לשירותים, הייתי המומה.  

     

     

    אח"כ הייתי המומה ממישי אחרת שבתוך שניות מרגע שנכנסה לחדר כבר הרגישה בבית. עשתה מקלחת מרעננת, הציקה לצוות שיביאו לה מגבות ושבכלל.. היא רוצה לקבל עכשיו תשובות לכל מיני שאלות שיש לה ונא לזמן את הרופא. 

     

     

    בשלב אחר הייתי המומה ממידת ההתלהבות שמייחסים המאושפזים לתהליך האשפוז. כמויות על כמויות של טלפונים המבשרים – עשיתי זאת. אני מאושפז. חגיגה.   

     

     

    אח"כ מצעד המבקרים. זרם של אנשים שמגיע ולא הולך. כאילו זו אוטוטו פרידה מהאדם האהוב, המאושפז.  הלווו.. האשפוז נועד כדי שהמאושפז ינוח. יחלים. יחזק את עצמו. הוא לא צריך תעסוקה פול טיים והוא צריך לישון. הרבה. הוא מקבל תרופות. הוא לא יכול להשאר ער כל היום. לא ככה? כנראה שזו רק אני..

    גם הסולידאריות הזו של מאושפזים.. נו באמת, פתאום כולם מתעניינים מה יש לך ותוהים אם להביא לך משו מלמטה, כי הם גם ככה יורדים. 

    הלם אחר הגיע כשהבנתי שיש יותר אחים מאחיות. מתי זה קרה? ובעצם זו בשורה טובה לאחיות.. עכשיו בטוח יעלו להן את השכר. 

    ולא, הרופאים שמטפלים בך במח' לא מציגים את עצמם באופן לבבי כמו בסדרות. והם לא מפתחים יחסי אהבה-תלות-חברות עם הפציינטים. ובכלל, רואים אותם פעם ביום ל-3 דק' במקרה הטוב. 

    והאחים והאחיות לא מבלים עם החולים כל דקה פנויה. הם לא מסדרים את הכרית שיהיה נוח בגב. 

    מה שכן, האוכל באמת מפתיע. אמנם טעמתי ממש מעט, אבל עם ריחות כמו שהיו שם, קשה להאמין שמדובר במשו רע או לא טעים. אני מצידי גיליתי מחדש את הלבן.  

     

     

    עבורי זו היתה חוויה מטלטלת. לא רציתי להיות שם. לא הבנתי למה הכריחו אותי להיות שם. עדיין אני חושבת שאפשר היה למנוע את זה.. אבל היי.. לפחות הורדתי 4 ק"ג..

    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/10/07 17:42:

       

      צטט: dananda 2007-10-04 16:54:03

      מזדהה,

      קראי חוויותי בנושא

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=24400 

       

      אין לי הרבה מילים מעבר ל-WOW שכבר כתבתי אצלך..... :-(

       

      מזעזע מה שקורה שם, הא? גם אנחנו בני ה-30 צריכים בית חולים מיוחד. גם אנחנו ילדים שלא מתחברים לחולים גריאטרים ומונשמים.. אני באמת יצאתי מוטלטלת משם.

        4/10/07 16:54:

       

      צטט: סנונית 2007-10-04 16:51:39

       

      צטט: עינת מירון 2007-09-30 19:58:35

      טרי מאוד. קראי פוסט קודם :-)

      צר לי. מקווה שהכל ישתפר ומהר

       

      תודה (פעמיים). גם אני..

        4/10/07 16:54:

      מזדהה,

      קראי חוויותי בנושא

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=24400 

        4/10/07 16:51:

       

      צטט: עינת מירון 2007-09-30 19:58:35

      טרי מאוד. קראי פוסט קודם :-)

      צר לי. מקווה שהכל ישתפר ומהר

        4/10/07 16:39:

       

      צטט: nika-h 2007-10-04 15:50:54

      "צטט: gbox 2007-10-01 21:18:45

      "הטוב שברופאים לגיהינום" זה אמירה של הרמב"ם "

       

      דבר ראשון - למה להעליב, למה??

       

      הלוואי שהיה זמן להקדיש יותר מ-3 דקות לכל חולה. הלוואי שהחדרים היו יותר נעימים. הלוואי שהייתה יותר פרטיות. מי שעובד בבית חולים מבלה שם הרבה יותר זמן מכל חולה, ובטוח היה רוצה שיהיה הרבה יותר נעים....

       

      אבל אילו האילוצים.

       

      ובקשר לדר' האוס - נראה לי שממש לא הייתי רוצה אותו בתור רופא במציאות.

       

      תרגישי טוב!

       

      הלוואי הלוואי הלוואי.

       

      להפך. אני מוכנה לספוג אנטגוניזם ובתנאי שיהיה מדובר ברופא עילוי שיציל אותי מעצמי רק בזכות מבט קר אבל כל כך מבין וחכם.

       

      ותודה. גם את.. :-)

        4/10/07 15:50:

      "צטט: gbox 2007-10-01 21:18:45

      "הטוב שברופאים לגיהינום" זה אמירה של הרמב"ם "

       

      דבר ראשון - למה להעליב, למה??

       

      הלוואי שהיה זמן להקדיש יותר מ-3 דקות לכל חולה. הלוואי שהחדרים היו יותר נעימים. הלוואי שהייתה יותר פרטיות. מי שעובד בבית חולים מבלה שם הרבה יותר זמן מכל חולה, ובטוח היה רוצה שיהיה הרבה יותר נעים....

       

      אבל אילו האילוצים.

       

      ובקשר לדר' האוס - נראה לי שממש לא הייתי רוצה אותו בתור רופא במציאות.

       

      תרגישי טוב!

        2/10/07 00:49:

       

      צטט: מיכל קרייטלר 2007-10-01 22:53:58

      הצטערתי לשמוע על האשפוז שלך. בפעם הבאה שאת באיכילוב (ואני מקוה שלא תהיי) תיידעי אותי (אני עובדת שם).

       

      טפוטפוטפוטפוטפוטפוטפוטפו

      אבל תודה :-)

        1/10/07 22:53:
      הצטערתי לשמוע על האשפוז שלך. בפעם הבאה שאת באיכילוב (ואני מקוה שלא תהיי) תיידעי אותי (אני עובדת שם).
        1/10/07 21:54:

       

      צטט: gbox 2007-10-01 21:18:45

      כמה דברים.

      "הטוב שברופאים לגיהינום" זה אמירה של הרמב"ם

      בנוגע לביקורים של אנשים מאושפזים זה מצווה גדולה מאוד,ביקור חולים,אבל צריך לעשות את זה במידה נכונה שלא תפריע לחולה.

      רפואה שלמה:) 

       

      הרמבם  לא נחשב גדול הרופאים??

      ואולי מצווה, ובאמת זה מעודד ונחמד אבל all in all טוב שהיה לי את השקט שלי מרבית הזמן, לבד. אולי זה גם ענין של אופי.

      תודה

        1/10/07 21:51:

       

      צטט: noa_p 2007-10-01 10:05:59

      תיסלאם!! יצאת בזול, רק CD עם סרטים.

      תמיד אפשר להוריד אותם שוב..

       

      חוצמזה הוא באמת היה נחמד, אז למה לא.. מערוף קטן עבור העבודה הקשה...

        1/10/07 21:18:

      כמה דברים.

      "הטוב שברופאים לגיהינום" זה אמירה של הרמב"ם

      בנוגע לביקורים של אנשים מאושפזים זה מצווה גדולה מאוד,ביקור חולים,אבל צריך לעשות את זה במידה נכונה שלא תפריע לחולה.

      רפואה שלמה:) 

        1/10/07 10:05:

      תיסלאם!! יצאת בזול, רק CD עם סרטים.

      תמיד אפשר להוריד אותם שוב..

        30/9/07 20:04:

       

      צטט: noa_p 2007-09-30 20:02:39

      העיקר שאת מרגישה טוב יותר עכשיו...

      האמת? הסדרות הללו אכן מטעות, הן לא ממש מספרות כמה כסף צריך להשקיע על מנת לקבל יחס כל כך חם ואוהד מהצוות- בעיקר מהרופאים- וגם לא כמה עולה חדר פרטי...

       

       

      אני הצלחתי לשדרג לעצמי חדר עם חולה אחת בלבד, ממש לא גריאטרית ואפילו נחמדה בזכות עסקת חליפין עם אחד האחים... הוא קיבל CD עם כמה סרטים שהביאו לי ומצאו חין בעיניו, ואני אמרתי שלום לרעש המקלחת במיטה שליד.

        30/9/07 20:02:

      העיקר שאת מרגישה טוב יותר עכשיו...

      האמת? הסדרות הללו אכן מטעות, הן לא ממש מספרות כמה כסף צריך להשקיע על מנת לקבל יחס כל כך חם ואוהד מהצוות- בעיקר מהרופאים- וגם לא כמה עולה חדר פרטי...

        30/9/07 19:58:
      טרי מאוד. קראי פוסט קודם :-)
        30/9/07 19:54:

      אחלה פוסט יקירתי, הזדהיתי עם כל מלה. מקווה שאלו זכרונות מחוויה ישנה ולא משהו טרי.

      אגב, קראי ספר בשם "בית האלוהים".

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עינת מירון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין