דליה רביקוביץ ז"ל הבינה מהר מאד את השקר של הכת הציונית ואת הנסיון ליצור תרבות של ה"ישראלי המחודש" במקום היהודי שתורה ביקשה ליצור. מילים כדורבנות. לכל המקטרגים: הנה לכם תשובה הולמת. ושימו לב לפני כמה זמן כבר פיסמתי דברים אלה ומתי כלת פרס ישראל כתבה אותם. לכל עובדי רשת ב ולכל עוכרי ישראל. שירהW
שירה 05/08/2009 11:34:18 4. דליה רביקוביץ, שהסתלקה לעולמה באופן טרגי - היתה נשמה ענקית שירה 10/04/2009 13:40:54 ולכן היה קשה לה לחיות בעולם אכזרי ומנוכר. פורסם בגלובס אחרי רצח רבין. * * * "...היו פה כמה ניסיונות לגבש תרבות חילונית ולקדם ערכים של שוויוניות, אהבת אדם וסתם אהבה לארץ או ליקום. מה שיצא מאותן אידיאולוגיות, לא היה דומה ממש לקריסת ברית-המועצות, אבל היה דומה מאוד לקריסה. ההסתדרות נשברה. הקיבוצים שקעו בחובות, וכיום הם מחלקים את כוחם בין סחיטת אוצר המדינה לבין אקספרימנטים שונים של צבירת רכוש פרטי. זאת לא הפרקטיקה שנמצאה לקויה. הרעיון שבבסיסו היה כוזב. ארץ-ישראל האבודה והיפה והנשכחת מן הדין שתישכח. ארץ-ישראל אמנם יפה (אוויר הרים, רוח ים, נקיקי מדבר ופיסת הים השקופה בצבע טורקיז מתחת לסטלה מאריס בחיפה), אבל עם ישראל עסוק במעברים מהירים בין מסעדות יוקרה לבין סדרות דיאטה, בין פריז לבין אמסטרדם לבין קפריסין, או שהוא תקוע בעשירונים התחתונים ונרמס על ידי אפוטרופוסי העוני למיניו. "תרבות ישראלית חילונית היא "תרשה לי", "אני לא הפרעתי לך, אתה אל תפריע לי". והעיקר שלא לצאת פראייר, וללעוג לדתיים ולהיטפל ללבושם ולמצוותיהם ולאורחותיהם, וכמה זה נוח עכשיו כשהרוצח היה דתי". * * * תרבות ישראלית חילונית היא "תרשה לי", "אני לא הפרעתי לך, אתה אל תפריע לי". והעיקר שלא לצאת פראייר, וללעוג לדתיים ולהיטפל ללבושם ולמצוותיהם ולאורחותיהם, וכמה זה נוח עכשיו כשהרוצח היה דתי. 50 שנות מלחמה ו-50 שנות מאבק היאחזות בארץ היו מעייפות למדי. הן הולידו יצירתיות רבה, אבל לא זרעו שקט. אנחנו אולי נס כלכלי, ואולי נעשה גם שלום גלובלי הכולל את סעודיה וקטאר ואינשאללה את אלג'יריה – אבל כללי "עשה ואל תעשה", "דבר ואל תדבר", יהיו, במקרה הטוב, יחסיים, ובמקרה הרע, לא יהיו. מי שמדבר על פלורליזם, סובלנות והומניזם, ידבר באותה נשימה על אחדות מזויפת ועל בריונות האופוזיציה. איזו אופוזיציה? כל אופוזיציה שאי אפשר לעשות איתה עסקים. בריונים יש גם בין הדמוקרטים והחילונים והעם הנבחר של סועדי אולימפיה לשעבר. אבל נכון, הרוצח היה דתי. גם זה נס חנוכה, כמו כל מבצעי המכירות הגדולים של סוף דצמבר וכמו חגיגות הסילבסטר הבאות עלינו לטובה..." (גלובס 1995) |