זכרונות של עו"ד מזדקן
פוסטים פופולאריים
-
יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
10/5/19 | 5284 צפיות
-
ועדות ומכרזים
12/6/09 | 7746 צפיות
-
בית המשפט
16/9/08 | 1179 צפיות
-
ההנהלה הראשית
19/9/08 | 929 צפיות
-
בחינת קבלה ללשכה
24/10/08 | 1343 צפיות
-
ענינים של הבנה
17/9/09 | 1039 צפיות
פוסטים אחרונים
- עברית קשה שפה 28/8/19
- יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי. 10/5/19
- בנקים - וכיצד מדברים עמם. 3/4/19
- בעיריה עובדים בשבילך. 30/3/19
- אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה. 28/2/19
- חווית שירות (פלאפון) 21/1/18
ארבעה ימים פראג
הכל מתחיל – בדיל. אשתי מתקשרת אלי ביום ה', בדבר דיל של ארבעה ימים – ב-218 $ לאחד – במלון שלושה כוכבים, שהופך אח"כ למלון ארבעה כוכבים (משום שהוא קרוב יותר למרכז העיר, וארוחת הבוקר שלו אמיתית, לא קונטיננטלית, ב-248 $ לאחד), ההמראה ביום א' עם שחר. אני מסכים, כמובן, ומפיל בחדוה את מטלותי לשבוע הקרוב על אחרים במשרד. בכך תמו למעשה מטלותי בטיול זה. אשתי מוצאת את ספרי ההדרכה הרלוונטיים, מנסה לקזז את העובדה שהם כבני עשור, ובונה לנו תכנית מסע לארבעה ימים שוחקי רגליים. ההמראה בשעה 05:35, מחסלת לנו למעשה את שנת הלילה, וברור לנו שאת היום הראשון נעשה שלא במיטבנו. הפתעה לטובה היא העובדה שמדובר בחברת תעופה סדירה, באירבאס 320, עם הרבה מקום לרגליים. הפתעה אחרת, היא ארוחת הבוקר. אנו במחלקת האקונומיקה, כלומר, לארוחת הבוקר אנו מקבלים לחמניה עם גבינה צהובה. שומרי הכשרות מקבלים, בנוסף ללחמניה, גם תעודת כשרות. עם הנחיתה החלקה בפראג, כבר ממתינים לנו אנשי משרד הנסיעות עם שלט, ומחכים להעלות אותנו לאוטובוסים לפיזור במלונות. באוטובוס נותנים לנו כמה עצות מעשיות ומציעים לנו להצטרף בכל יום לטיול אחר שלהם, בתשלום נוסף כמובן, כולל אחד לקרלובי ווארי, ואחד לדרזדן. טוב, קבוצות זה לא בשבילנו, וכשנרצה לראות את דרזדן – ניסע לגרמניה. אנו נשארים בפראג. ביום הראשון תכננה אשתי לסייר בעיר העתיקה, כנסיית יוזף הקדוש, פסל יאן הוס בכיכר, השעון המפורסם, וכו'. ברכבת התחתית מן המלון, שואלת אשתי את אחת הנשים בקהל הממתינות, וזו עונה לה באנגלית שוטפת. מסתבר שהיא עם בעלה כאן, למרתון המתקיים היום. הם גרים בדרום אנגליה. כשהיא רואה ששם המקום לא אומר לנו דבר, היא מסבירה שזה המקום בו נופש הנסיך צ'ארלז. אני כמובן מסביר לה, כמתבקש, עד כמה שפר גורלה משלו – שהוא יכול להגיע לשם רק בחופשותיו – בעוד היא חיה במקום כל ימות השנה. כשאנו מגיעים לכיכר, היא מלאה במבנים מתנפחים, בהמוני אדם ובכרוז צעקן המסביר בצ'כית את החשיבות העולמית של הארוע, ושל יצרנית הרכב שנתנה לו את חסותה. מסתבר שבכיכר זו יסתיים המרתון. אחרי כל האזהרות על כישורי הכייסים, מקום צפוף ודחוס באנשים זה בדיוק מה שחסר לנו. (למרות חששותי, איננו מכוייסים כלל במהלך הטיול). איכשהו, זה המזל שלנו. בפאריס אנו מגיעים לסיום של ה'טור דה פראנס', בברלין – 'מצעד הגאווה'. נסיון לבקר באסיזי – נופל בדיוק ב'פסקואלה'. עדיין לא הפנמתי את ערכו של כסף ה"מונופול" הנהוג שם (קרונה צ'כית – עשרים אג'), ואשתי מנסה להרגיע אותי ששמונים וחמש קרונות זה לא שמונים וחמישה ש"ח. בסדר, כשאשתי מסבירה – אני מבין. כשמגיעה הפיצה באריזתה, אני נותן שטר של מאה קרונות, ומקבל עודף של חמש. אני שואל לפשר ההפרש, והעובדת במקום מראה לי את החשבון. אני עונה לה באנגלית שאני מבין את ה-85, לא את העשר הנוספות. היא מסבירה לי - “עבור האריזה”. לך תעשה סצינה בשביל שני שקלים. אני מברך אותה בחיוך גדול "have a nice day”. ואנו יוצאים. היא את הנקודות שלה כבר קיבלה. זהו, חזרה למלון. ויהי ערב ויהי בוקר – יום ראשון. |
תגובות אחרונות
-
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
-
תנועת כמוך
בתגובה על עברית קשה שפה
-
תנועת כמוך
בתגובה על בעיריה עובדים בשבילך.
-
תנועת כמוך
בתגובה על בנקים - וכיצד מדברים עמם.
-
bonbonyetta
בתגובה על אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה.
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וזה משום שעד שאינך מגיע - אינך מעלה על דעתך.
העיר יפה ומעניינת, היא פשוט לא מספיק מפורסמת.
ובכל זאת יש בה המון תיירים.
לא סתם הפוסט מתחיל בכך שכל העניין הוא יוזמת האישה. עוד לא שמעתי על גבר שיצא לפראג מיוזמתו, אלא אם כן זה כדי להפתיע את האישה, וגם זה אחרי שהיא רמזה עשר פעמים שהיא תשמח להיות מופתעת בטיול כזה.
איכשהוא כשאנחנו הגברים חושבים על חופש, בניינים ציוריים, פסלים כנסיות וH אנד M זה לא הדבר הראשון שעולה במוחנו.
אכן, הכל יפה שם, כל בנין הוא ציור לעצמו. והאוכל מעולה.
הדברים יובהרו בפוסט הבא.
למרות הכל מאוד יפה שם ויש מסעדות עם אוכל טעים ביותר וממש לא יקר.
היינו שם פעמיים והיה כיף (-:
הטיול הסתיים בשחר יום ה' האחרון.
בסוף כל יום (פרט ליום ד', היום האחרון) רשמתי את מה שזכרתי ממהלך אותו יום. בעט (שגם הוא ווירלס) על נייר.
וזה הבסיס לכתיבתי כאן.
אני מנסה להבין אם הפוסט הזה הוא כמו יתר הזכרונות - בגילי, או שאתה מחובר בלפטופ עם ווירלס מהמלון בפראג ומדווח בזמן אמת...
בכל מקרה אני מחכה להמשך, עם ספל בירה צ'כית.
תודה רבה.
בדיוק היום חשבתי לעצמי שפוסט של אריאל ישפר משמעותית את היום. למה אף אחד לא מקשיב כשאני חושב שפרס בראשון בלוטו גם יבוא טוב ? (אפילו יש טופס!).
"כשאשתי מסבירה - אני מבין". וכל מילה נוספת, מיותרת.
מחכה לימים הבאים...
תודה,
כמה עו"ד כבר אמרו לי שבטח יש משהו שאני כן מוכשר בו...
אתה מתבזבז...
סיפורת היא ללא ספק התחום שלך...
פראג - איזה כיף...
רק בריאות
פיני
אני מניח, לא מבטיח, לספר גם משהו משלושת הימים האחרים.
זה היה העצבון האחרון שלי בטיול זה. ללחמניה בדרך חזרה כבר הייתי מוכן,
וגם לעובדה שבמשטרת הגבולות בלוד תמיד מופתעים מכך שמגיע יותר ממטוס אחד, ומופתעים עוד יותר מכך שבכל מטוס מגיעים יותר משני נוסעים - כבר התרגלתי.
אני מבין שהסיפור רק מתחיל, וההמשכים יצחיקו אותנו וירגיזו אותך.
או?