| למחרת בשבע אני שוב מתייצב בלשכתו של קרוב המשפחה הטייקוני שלי. אחרי קפה, עוגיות ותמונות חדשות של הנכדות שלו, הוא נזכר שבאתי אליו בענייני חיפוש עבודה. אני רואה את עיניו מתחילות לבהוק. האם הוא עלה על משהו? כנראה שכן, זה הזכיר לו את עצמו כשהיה בגילי. "אני זוכר שהשתחררתי כרב סרן צעיר מהצבא" הוא נזכר "לא בחלתי בשום עבודה, לקחתי מה שנתנו לי. ככה גם אתה צריך לנהוג." "בהחלט" אני מסכים איתו "אני פתוח לגמרי להצעות" "אתה יודע, לא נהיתי ישר טייקון ואפילו לא מנכ"ל, התחלתי מלמטה מהשטח. התפקיד ראשון שלי היה בכלל רק סמנכ"ל, אבל אני לא התלוננתי. אמרתי יפה תודה על הג'וב שהדוד שלי שסידר לי, וקיבלתי את התנאים כמות שהם בלי לקטר ובלי לבכות. לא תמיד טסתי לחו"ל במחלקה ראשונה, בשנים הראשונות טסתי בביזנס, מה יש?! נפלו השמיים?! אז לא היתה לי יאכטה 70 מטר אלא רק 20 מטר. אין מה לעשות, בהתחלה צריך להתפשר על התנאים. אם אתה רוצה להצליח, אתה צריך לדעת לבנות את עצמך מלמטה!" "אני מוכן לכל משימה" אני אומר לו "תאמין לי שחוויתי כבר תנאים לא פחות קשים." "טוב מאוד" הוא אומר בשביעות רצון " בוא נראה מה יש לנו בתחום הפיננסים... אתה רואה חשבון?" הוא שואל אותי. "מקילומטרים" אני משיב לו. "אתה יודע למזג חברות?" הוא מתעניין, לאחר שאני מבהיר לו שמזגנים זה לא הצד החזק שלי, הוא מנסה תחומים אחרים. "אתה יודע לבצע השתלטות עוינת? לשווק לשווקים מתעוררים? לנהל קונגלומרט? לכנס נכסים?" אני מניע את ראשי ביאוש, אך הוא אופטימי מתמיד. "מצוין" הוא מפתיע אותי "מנהל טוב לא צריך להבין בכל הפרטים הקטנים, בוא נצא לאכול איזה משהו קטן, ובינתיים אני אחשוב על משהו." אנחנו יושבים לארוחה באחת המסעדות היקרות בעיר. לקראת סיום הארוחה חולף על פנינו תעשיין בכיר. הטייקון שלי שמח לפגוש אותו ועושה בנינו היכרות. לאחר מכן הוא שואל אותו אם הם מחפשים מנכ"ל באחת החברות והתעשיין משיב בחיוב. "מה התנאים?" מתעניין טייקוני. "משהו כמו 50,000 ₪ בחודש פלוס אופציות". אני רועד אך ידידי מעווה את פרצופו. "טוב, תודה אבל לא רלוונטי בשבילנו. בכל מקרה אם יצוץ לך משהו באמת מעניין תרים טלפון." התעשיין הולך לדרכו והמילים נעתקות מפי. "מה? מה? מה קורה פה?" אני שואל. "למה נתת לו ללכת?" "50,000 ₪ לחודש?" הוא משיב לי כעוס משהו "הוא עושה ממני צחוק הקמצן הזה." "אבל.... אמרת שבהתחלה צריך לקחת מה שנותנים ושצריך להתפשר על התנאים, לא?!" "הכל בגבולות הטעם הטוב" משיב לי הזקן החכם "הכל בגבולות הטעם הטוב". |