בסוף נעוריםבטרום החיים

יונתן מפסל את האופק בגפן, נוטף רבידי שי,

שולח אצבעות תובעניות

ואני מקלפת בציפורניים חשופות את שרידי סרט ההדבקה מהחלונות.

בפורים ירושלמי בערב שאחרי המלחמה

נוסעים למסיבה

הבתים בנויים בשיפוע או שהאוטובוס נוסע בירידה?

חולפים על פני בית הכרם.

לילה קפוא, מסיבה רועשת,

בתוך הקצב, שקט – אקרא לך טס.

קורא לי, חובש לי מזנבת כתר-

בלי לגעת, לדעת הבנת הכל.

יגון חייך תהומות הבריאה והעצב

מביט לתוכי מדקלם לי את ברכט.

נפש טובה במעגלי גיר

נוטף אור

ואופיר

ומי-טל

ואיש נחשוני

מחייך