ורד נוי - מציאות שמעבר למילים
פוסטים פופולאריים
-
מסר שהתקבל אמש
5/6/10 | 487 צפיות
-
אמונה
23/5/10 | 634 צפיות
-
היציאה למסע
23/4/10 | 469 צפיות
-
האמא המחוברת
16/5/10 | 527 צפיות
-
מה את דואגת?
9/1/12 | 717 צפיות
-
קשה לי
9/1/12 | 513 צפיות
פוסטים אחרונים
- החופש שלי 15/1/12
- המוח הוא דבר מדהים 12/1/12
- מגדלור 10/1/12
- מה את דואגת? 9/1/12
- קשה לי 9/1/12
- מה קורה כשמשתנים ? 8/1/12
בדידות
בדידות הייתה מצב קיומי בשבילי כל חיי.אני זוכרת את עצמי, ילדה קטנה בכיתה ב', חוזרת הביתה מביה"ס ומנהלת משא ומתן עם אלוהים "רק תן לי אדם אחד שיבין על מה אני מדברת ,שלא יחשוב שאני מוזרה, שלא ירצה לאשפז אותי בגלל מה שאני רואה"ובאמת, אלוהים כרגיל לא אכזב, הוא שלח לי אנשים מדהימים, כאלה שזו זכות לעבור לידם במדרכה, נשמות גבוהות ומדהימות, מלאות בנתינה ובאהבה, כאלה שקבלו אותי כמו שאני, העריכו אותי וראו בי תכונות שאני לא הייתי קרובה לראות בעצמי.אבל עדיין התחושה הנוראית הזו שאני לבד בעולם לא עזבה אותי.שכבתי בלילה במיטה והתחננתי בדמעות שיבואו לקחת אותי הביתה, לא רציתי למות, רציתי להרגיש שייכת, רציתי להיות במקום שבו אני מבינה את החוקים ואת השפה, האלימות, הגסות, השנאה כאן הרגו אותי כל יום מחדש.האחדות שעליה כולם מדברים, הרעיון הנשגב הזה שלפיו כולנו אותו הדבר, אין שווים יותר ואין שווים פחות, היה זר לי לגמרי, זה לא שהרגשתי פחות או יותר, פשוט הרגשתי נפרדת, שונה.אני מטפלת, אז נגשתי לעניין בצורה מעשית, בניתי לעצמי תוכנית טיפול כאילו אני מטופלת שלי, מישהי שהיא לא אני, והמצב השתפר, אבל עדיין כל פעם שמישהו אכזב אותי, נסוגותי לתוך מצב הגולם,לבד במיטה, כועסת על כולם, לא רוצה שיתקרבו אלי...ושוב רוצה לחזור הביתה.ואז נולד בני, בני שמתתי בלידה שלו וחזרתי כי לא רציתי להשאיר אותו לבד בעולם, כמו שהשאירו אותי.והייתי בהלם מעוצמת האהבה שלו אלי, לא יכולתי לישון מרוב אהבה אליו, שכבתי לילות שלמים ורק הרחתי אותו ולא האמנתי שהוא אמיתי.החור נסגר, הפצע נרפא, האהבה שלו אלי תיקנה את הכל, כבר לא משנה לי מה קרה, מה עשו לי, מה אמרו לי, מה חשבו עלי, חשוב לי רק להיות אמא שלו |
תגובות אחרונות
-
אני 6
בתגובה על קשה לי
-
Between Jobs
בתגובה על המוח הוא דבר מדהים
-
המיוחדת
בתגובה על מה קורה כשמשתנים ?
-
עינת:)
בתגובה על מה את דואגת?
-
שולה מ
בתגובה על רפא - אל (תקשור)
-
יוקה השחרחורת
בתגובה על הכאב הזה
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אחיות שלי
נהניתי לקרוא
התעצבתי לגלות את בדידותך
נמלאתי שמחה בלידתך
נפעמתי מאהבתו של בנך
מאחלת כי לעולם לא תחושי בדידות
שתזכי את ובנך לאריכות ימים
בהם כל האהבה של היקום שתכון בחייכם
בת חן
זה הרעיון הטמון ביסוד הכתוב
כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי (מיכה ז,ח)