רומנטיקה זה אני!
סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...
פוסטים אחרונים
- ביקור מולדת - סיפור רומנטי לשנה החדשה ! 12/9/18
- סוף סוף! ספרי החדש "שדה הנשיקות האדומות"!!! 12/6/18
- הקשיבו לי! הופעה מחודשת של סיפור רומנטי מאלף 11/12/17
- פגישה במוגרבי -סיפור רומנטי ליום העצמאות -הופעה מחודשת! 12/5/16
- ירח דבש מואר -סיפור רומנטי לחנוכה 13/12/15
- הסוכה הירוקה -סיפור עתידני רומנטי לסוכות 30/9/15
ארכיון
ביכורי אהבה -הסיפור הרומנטי השבועי, מיוחד לשבועות
רחש של גאווה נישא ברחבת ההופעות של "גן חנה", כששיירת הילדים, לבושים בלבן צחור, עטורים בזרים לראשיהם, החלו לפסוע בצעדים איטיים וחגיגיים, ידיהם הקטנות מתוחות במאמץ שרירים לשאת את הטנא הכבד, המלא כל טוב, שכל אימא הכינה אתמול בבית.
תלתליה הזהובים של רותי שלי זהרו למרחוק, וחשתי את לבי מתפוצץ מאושר. כמה חבל שאבא שלה לא יכול לראות אותה. מילותיו האחרונות בבית החולים היו "תשמרי על רותי שלנו, שתגדל ותהיה אישה מקסימה כמוך...". "רותי'לה!", לא התאפקתי וקראתי, מניפה את המצלמה שלי שוב ושוב בטירוף. "שקט!", היסה אותי קול גברי נוזף מאחוריי, שדקה לאחר מכן פרץ במטר צעקות "בועז! בועזי חמודי! תסתכל על אבא!".
משהו בילד השחום, שעיניו השחורות זרחו, הזכיר לי תמונה עמומה מנבכי ילדותי. היה זה חג השבועות ב"גן רינה", בנס ציונה. היינו בני 5, כששרנו בקולות צפצפניים "סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים....". לפני הטקס לא התעצלנו והצצנו זה בטנא של זה כדי להשוות. רוב הטנאים היו די דומים. האימהות שלנו מילאו אותם בכל טוב – אשכולות ענבים ירקרקים ואדומים של תחילת הקיץ, עגבניות אדומות בשלות, אפרסקים ורדרדים, שסק כתום. רק טנא אחד בלט בעליבותו, כשבקושי כיסו את קרקעיתו קולרבי אחד, קישוא בודד, ופלפל זקן ומצומק. אבל חיים נשא את הטנא שלו בראש מורם, כשעיניו השחורות זורחות מאושר, מתעלם מגלי הצחוק שלנו, ושר ב"ע" גרונית מודגשת "מן הע-מ-ק...מן הכפר ומן העיר...הבאנו ביכורים!".
זה לא שלהורים שלנו היה אז יותר כסף. הם פשוט השקיעו יותר כדי שאנחנו, הילדים, לא נרגיש מחסור. הם בזבזו חצי משכורת על הטנא הזה, על זר פרחים יקרים, על תלבושת לבנה שעולה הון, העיקר שנגיע לטקס הבאת הביכורים בגאווה. אבל ההורים של חיים, שלא מזמן עלו לארץ מפרס, לא ממש ידעו מה לשים בטנא. הכי מצחיק היה הזר ששמו לו על הראש – זר גלדיולות לבנות....פשוט נקרענו מצחוק. אבל חיים בכלל לא שם לזה. הוא חייך לעברנו, מאושר כולו, ממלמל "ארץ ישראל יפה, אתם ילדים יפים....".מה יש לדבר, מזל שהגננת לא שמה לב שאת השירה שלנו קוטעים כל רגע פרצי צחוק חנוקים...
בגן למדנו היטב את הסיפור על רות שהתעקשה לגלות מארצה ולהיות זרה ונוכרייה בארץ ישראל. ניהלנו דיון תרבותי כמה חשוב להתייחס יפה לזרים בארצנו, ואחר כך יצאנו בריצה לחצר לשחק, ולא שיתפנו את חיים ב"תופסת".הוא עמד לבד והסתכל בנו בעיניו השחורות, אך מעולם לא בא בטענות. לפעמים ראינו אותו חופן בידיו חול מ"ארגז החול", ומנשק אותו. אוי,כמה שזה הצחיק את כולם. רק אני לא צחקתי. לא יכולתי לגלות לאף אחד שחיים מצא חן בעיניי.
נגינת האקורדיון הזכירה לי ששוב צריך להניף את המצלמה. כעת רקדו הילדים את "ריקוד הטנא", כשהם מחליפים בני זוג בשתי שורות סימטריות. ה"קליק" במצלמה הקפיא רגע אחד, שבו מושיטה רותי שלי, זהובת התלתלים, את ידה לילד שמולה, ילד שחום שעיניו השחורות זורחות. מאחורי כתפי בישר לי "קליק" אחר ממצלמה, שהאבא המאושר הנציח אף הוא את הרגע. הסבתי את פניי לאחור. גבר שחום שחור עיניים ויפה תואר חייך אליי. "אני רואה שיש לנו כבר זוג לעתיד", צחקק בשובבות .
סמוקת לחיים הגיעה אלי רותי בריצה, מושכת אחריה את הילד שחור העיניים. "אימא, תשמרי לי את הטנא. אני ובועז הולכים לשולחן העוגות גבינות!", צייצה בת ה-5 שלי, והוסיפה בממזריות –"אבא של בועז גם כן לבד, כמוך....", וכבר שניהם התעופפו להם, משאירים את שנינו המומים. התפללתי שהאדמה תבלע אותי.
"לא ידעתי שהבן שלי מספר לכל העולם שאני אלמן....", אמר הגבר וכמעט יכולתי לראות איך הוא מסמיק מבעד לעורו השחום . "גם אני לא העליתי בדעתו שרותי שלי תספר לכולם שאני אלמנה....", אמרתי. הייתה שתיקה של מבוכה. אחזנו בטנאים, כאילו חיינו תלויים בהם. חיפשתי נושא שיחה נייטרלי, והצצתי בטנא של בועז. ראיתי קולרבי, קישוא, פלפל..."בחירה קצת מוזרה....", אמרתי. "אני יודע". באה התשובה. "אני שומר על הזיכרונות הראשונים שלי מחג השבועות, בשנה הראשונה שעליתי לארץ עם הוריי מפרס. זה מה ששמו לי אז בטנא.".
* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ספור יפה מזכיר לא מעט את מגילת רות ,
אילנה
חן חן על טנא שופע כל טוב של תגובה!
תמיד בחגים צצים בי זיכרונות הילדות, שהדור הצעיר של היום לא יבין...שמחה שעשיתי זאת גם בשבילך!
אלומה יקרה, כל כך יפה ארגת את המסכת המרגשת שלך.
הבאת ביכורים מלוא חופניים: טנא מלא מכל טוב, וטנא לא כל-כך מלא אבל שהמשמעות שלו היא "מלא באושר ובגאווה", אהבה ראשונה... נישואים ראשונים שתמו... בן/בת בכורים... ולבכר את האחר והשונה...
מאוד נוגע ללב.
חג שמח (-:
ריגשת אותי בסיפור הזה,
עלו בי זכרונות ילדות.
חג שמח!
גם אתה לא מפסיק לנבוע תגובות מקוריות שמקסימות אותי!
את מקסימה...
ומדהימה אותי בכל פעם מחדש.
מעיין נובע עד בלי די.
אשרייך.
בן פורת עלי עין.
סיפור מרגש, אותנטי והפאנץ בסוף תמיד משאיר טעם של עוד
ש א פ ו!!
אחותי בנשמה! תודה על הפרגון מקיר לקיר! טנא גדוש אהבה גם לך!
תודה מיוחדת לך, אמן הכתיבה!
לידיה חמודה, כיף לראות אותך! בטוחה שגם לך יש זיכרונות בדיוק כמו שלי מ"סלינו על כתפינו"...
נכון, אם כי אני מכירה כאלה שלא נשארים דקה לבד...
אלומה יקירתי!
כמו תמיד הסיפור מקסים
ומושך לקרוא ללא הפסקה
נהנתי מכל רגע
תודה לך אישה יקרה
שבוע מבורך
חג שבועות שמח.
מאז ומתמיד אהבתי את החג הלבן זה
חג שמח אלומה יקרה!
כמובן אהבתי כרגיל את הסופרת הרומנטית שלנו!
אלומה יקרה,
אהבתי את ביכורייך בסיפור הזה.
טלי*
:):):)
"... לא לקמץ בחיוכים, והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב..."
רומנטיקה ......
קולורבי...
טנא.....
מוצרי חלב.....
ילדים...
הכל מתערבב לסיפור רומנטי שקורה
או באגדות או בסיפורים של אלומה
חג שמח
קוסמת המילים שלי...
הרגת אותי.קצת לפני מוצאי שבת בשיחתינו הטלפוני.
מלוא הטנא אהבה וכל טוב לחג השבועות.
את גדולה מן החיים.
מעריצתך והאוהבת אותך,
שלך
רפאלה
סגרת את ה"טנא"
יופי של פואנטה
טנא מכל טוב.
סיפור יפה לחג.
*
כוכב באהבה מותק!!
חג שמח וכייפי
איזה סיפור יפה לקראת חג מתן התורה.
*חג השבועות.
מקסים.
חג שמח אלומה !!
נהדר
סיפור מיוחד ומפתיע
כל הכבוד :)
מעגלי אהבה בוז ולעג נסגרים לסוף עמוק ובשל
שבוע טוב
איפה? איפה אלומות השיבולים של שבועות?
אלה שעל ראשה של רות, והאחרות שבשדה?
חג שמח אלומתי!
בסופו של דבר החיים מלאי הפתעות.....בהחלט מאמינה שזה יכול לקרות במציאות שלנו
כהרגלך , סיפור קסום מלא חן
חג שבועות שמח יקירה
סלינו על כתפינו, ראשינו עמוסים................
מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים.................
כתבת נהדר לחג הקרב ובא
את אופטימית ללא תקנה.......
אסתי
דרך הצבע
אלומה יקרה,
איזה סיפור נפלא!
מחבקת אותך לשבוע וחג שמח
שלך,גרטה*
אלומה :)
סיפור מחוייך וורוד ואופטימי לחג השבועות
הפעם אהבתי מאוד
חג שבועות ירוק ושמח לך יקירתי המוכשרת כל כך
}{שטוטית
לא טוב היות האלמן לבדו
תגידי, אין גבול ליצירתיות שלך? איפה את מוצאת את הדברים המהממים האלה???
זר נשיקות פורח וריחני לך, חברי היקר מריו, ושבועות שמח וטעים!
את ואני גדלנו על אותם הערכים, מסתבר...
לא אפסיק, אציית לך בהכנעה...
וואו, איזו תגובה פורחת!!! חן חן על הזר היישר מהטבע...
יפה אמרת -לקבל את השונה. זה כל כך חשוב בימים אלה שבהם כל זר ושונה מגורש מהארץ או מגן הילדים שלו...
ניסיתי לעשות משהו שונה לחג,כי גם לאלמנים מגיע ליהנות קצת...
היזהרי פן ייזל העסיס על צווארונך הצחור...
לפני שגם התגובות יתמסחרו, הרשי לי לרוות נחת מתגובתך הלבבית והאמיתית! כוכבים? הצחקת אותי. כותבת בשביל הכיף!
חן חן על איחוליך הכל כך קולעים עבורי!!!
התגובה שלך התאימה לי פיקס-פוקס...
הייתה מאוד טעימה תגובת הביכורים שלך. הולכת להעלות אותה לכהן הגדול בירושלים....
כהרגלך בקודש את מרגשת אותי מאד.
סיפור נפלא יקירה.
וחג שבועות תעשה לך..
חג שמח.
shavuot iguia maher
aval a milim shelach metzaltzelot leat.......
neshika mi a chaver mi rio
זוכרת את הימים
הבאנו ביכורים והם חולקו אח''כ לניזקקים
כל כך השתדלנו שהם יהנו.
סיפורך רגיש ונפלא
חג שמח יקירה
*אוהבת את הסיפור, מזכיר לי איך חגגנו אז את חג השבועות...
שבוע טוב.
ממש נהדר, סיפור-סיפור !
כל כך אמיתי, כשנזכרים בטקסים האלה, הקיימים כבר מילדותנו.
והצד הרומנטי הפותח את הדמיון לאפשרויות של המשך... משהו...
שלא תפסיקי לכתוב!!!
שבוע טוב,
רמי
*
*
אלומה, את גדולה!
איזה סיפור!
זכרונות ואהבת ילדות
העולם הקטן
וקצת חינוך - לקבל את השונה.
יש זכרונות ילדות שגולים איתנו
תודה על הסיפור
וחג שבועות שמח
דבי
אלומה,
איך שמעגלים נסגרים, אה?
היא נמשכה אליו בתור ילדה,
ופתאום הוא צץ בחייה שנים רבות מאוחר יותר . . .
והילדים . . .
כמה חן יש בסיפור הזה.
ו . . . רומנטיקה כמובן
נהנתי מסיפור עסיסי לחג!
חג שמח יקירה
פוזית*
כוכב
כישרונית תמיד מרתקת
תמיד תענוג לקרוא.
איזה טנא רצוף נוסטלגיה הזכיר לי את ימי הילדות הרחוקים ,
עם הטנא ביד והזר על הראש בחולצות צחורות...כמה יופי
לפני שהכל התמסחר...
ואין פשוט אין על הפואנטה הרומנטית. רואים שאת בקיאה ברזי הכתיבה...
אלומתי....סורי אזלו כוכבייי
תודה, אלומה על הטנא היפה שהבאת לנו
וחג שבועות שמח ומלא אהבה והזדמנויות !
איך את מתאימה את הסיפורים לחגים.
מתאים "פוקס" לשבועות.
סיפור יפה. כתוב יפה.
שבוע טוב.
*
כיף לתת את תגובת הביכורים...( :
יופי של טנא הכנת לנו כאן אלומה.
מלא בתנובה משובחת של רומנטיקה, אופטימיות, תום, חגי ומועדי ישראל, קליטת עליה וכמובן, לפני ואחרי הכל- אהבה.