פינתה של עקרת בית נואשת
פוסטים אחרונים
- שינוי שמתחיל מבחוץ 3/1/14
- טיפוס של כפיות 13/12/13
- אהבה ללא תנאים 29/11/13
- Will you still love me when I'm no longer young and beautiful? 11/10/13
- שריטות. 19/10/12
- כמה טוב שבאתי הביתה 10/8/12
ארכיון
אובדן...
כמה שעות אחר כך התקבצנו כולם בגבעת שאול. את עמדת בחוץ בשוק, לא מאמינה למתרחש. פתאום כולם קראו לך פנימה, הגיע הזמן לקרוא קדיש על אמא שלך. ושם הכל התחיל. או נגמר. אחותך בת האחת עשרה הסתובבה לבד, החזיקה דובי קטן ושאלה כל עובר ושב לאן לוקחים את אמא. אנחנו בלענו את הרוק וניסינו להסביר לה שאמא תמיד איתה, שומרת מלמעלה ודואגת לה. הלב נשבר לאלף חתיכות קטנות. איזה עולם אכזרי ודפוק.
אני יושבת בשעה מאוחרת זאת של הלילה ומנסה לשים את עצמי במקומך. אני, שלהכין מנה חמה לא יודעת, שכל צד קטן מלווה באמא. איך אפשר להתגבר על אובדן כזה? ואז אני מרגישה איום ונורא. את קברת את אמא שלך, ואני יושבת וממררת בבכי כבר שעות על המצב אליו הגעתי עם הדבר הזה, שכרגע לא ברור אפילו אם הוא החבר שלי.
יש לי מחנק אדיר בגרון. יש לי צורך עז פשוט להקיא הכל החוצה...והפעם, אפילו המילים לא מרפאות את הלב. זה השבוע הנורא ביותר שחוויתי זה זמן רב. הכל נהרס, נגמר, מתקלקל. אני יודעת שאני צריכה לסיים את מערכת היחסים שלי אבל פשוט אין לי אומץ. כי אצלנו אין סוף אמיתי. ברגע שהלב שלי יתחיל להחלים הוא יחזור, יכאיב וילך שוב. אני כבר שבוע בגהנום עלי אדמות, הזכר האחרון לזוגיות נגמר היום, ובכל פעם שאני אפילו חושבת על זה אני מרגישה נוראית, כי לך כואב יותר ואני בכלל חושבת על עצמי, על הצרות שלי. ואת יושבת שם ומקשיבה לי, שואלת אם השלמנו, מנסה להעסיק את הראש בדברים אחרים. אם יש חברוּת אמיתית חוויתי אותה השבוע. יש לי חברות מדהימות, שיעשו הכל בשבילי. שנעשה הכל אחת למען השנייה. שבוע שלם, יום-יום אנחנו יחד. דואגות לך ונטרפות מהמחשבה שכואב לך. ואת, שלא אמורה להתעסק בצרות שלנו מודה לנו שהגענו, שתמכנו ומתעניינת בנו בלי סוף. אומרים שבמצבים קשים אנשים נמדדים, שאם הם שם, באמת אכפת להם. אנחנו היינו שם, ואת אפילו במצבך, היית שם. אובדן אחד נוראי גרם לי להבין שגם אני צריכה לחוות סוג של אובדן, ואולי זה רק לטובה...כי כנראה שהגיע הזמן לשחרר, ולתת לאנשים שבאמת רוצים להיות בחיים שלי להיות בהם. במצבים קשים אנשים נמדדים, ואתה נכשלת בכל מבחן.
עכשיו רק צריך לאזור אומץ, לקבל את ההחלטה ולפעול. כי אני רוצה להיות שם בשבילך מבלי לחשוב עליי. אני רוצה להיות שם בשבילך ולחשוב עלייך. רק עלייך.
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמיד....אם לא הם, איפה היינו אנחנו?תודה אוסי יקרה!
חג שמח!
חמודה את חייבת להשאר חזקה בשביל כולם . מאחלת לך את כל הטוב ושלא תדעי צער יותר
אוסי
תודה רבה, התגובה שלך מאוד ריגשה אותי!
אמנם סבא וסבתא שלי נפטרו כשהייתי קטנה,
אבל אני עדיין יכולה להבין על מה אתה מדבר, על הכאב והריק.
מאחלת לך להיות חזק, חיבוק.
חג שמח!!
תודה רבה...!תודה רוית יקירתי!
חיבוק בחזרה!!
חג שמח
תודה !תודה רבה! חיבוק בחזרה!
:(
תודה אהובתי, את עוזרת לי להעביר הרבה לילות בטלפונים מנחמים...
אוהבת אותך.
הורדת דמעה על לחיי
ליבי אתך
הרגע חזרתי מבית החיים לבקר את אבא שזה יום פטירתו
במצבים אלה הכל מתגמד
הכאב הצער והריק שולטים לרוב.
היום זה עשור ואני חש בזה כאילו הזמן לא חלף וזה קורה עכשיו והכאב תמיד נשאר.
באובדן של אדם אהוב, לא משנה מי. דם מדמך או חבר מילדותך
נשאר ריק ושם רק שם צריך למלא
שלא תראי עוד כאב כזה או דומה
חג שמח ורצוי שיהיה שמח
ברוך
תתחזקי
*
אני כלכך מבינה לליבך.
נגעת ליבי מלאכית יקרה.
מחבקת אותך קרוב לליבי.
חג שבועת שמח.
לך ולכל משפחתך.
חיבוק אוהב ומעצים - מן השמיים תנוחמו.
הורדת לי דמעה...
:(
והשארת בלי מילים....
אני תמיד איתך אחות קטנה אל תשכחי זאת בחיים!