2 תגובות   יום שני, 17/5/10, 14:19


אני אחד מרבים העובדים מביתם

משרדי וחדר קבלת לקוחותי בביתי

ומטבע הדברים-

המחשב הינו כלי עבודה דומיננטי

בתקופה שכזו.

 

כמו שאני מנסה לפענך את קו גורל לקוחותי

אני מנסה לפענח ולהרכיב מכנה משותף

של אלו ש-

העולם הוירטואלי

הוא עולמם.

וכאן המניפה רחבה ביותר

אולם מכנה משותף רחב

שזור כחוט השני בין כולם.

 

אתמצת אותו במילה אחת-

בריחה.

האנונימיים-המבקשים לתת דרור להחמצה של משהו בתהליך חייהם.

הבורחים  -הממציאים להם עולם באי בודד משלהם.

הזוממים  -הבורחים מבני-בנות זוגם לרגעים דמיוניים של סיפוק וירטואלי.

הבודדים  -המחפשים מיפלט ואוזן קשבת לבדידותם.

הפורקים  -אלו שמחפשים להוציא את מר גורלם על הראשון הניקרה בדרכם.

הכואבים  -העיקר אנשי הלילה  ששנתם טרופה ולילותיהם כאב.

הביזאריים-המחפשים מימוש בחוויות שלא יכלו להם בחייהם היומיומיים.

המסתתרים-אלו הבונים להם דמות לא להם  וחיים רגע של אושר מדומה בהכחשה.

 

 

 

וכמובן ניתן לציין מיני הגדרות שונות ומשונות

בסופו של יום

כל אחד

ומשאו

פחדיו

חלומותיו

משאלותיו

דמויותיו

מכאוביו

וכאבו.

ואני אומר-

כמו הרוח שאינה סוערת ברציפות

כמו הגשם היורד בהפסקות

כמו היום והלילה בתחלופותיהם

מי

שלא

מאמין

בעצמו

קשה

לאחרים

להאמין

בו.

 

 

 

 

דרג את התוכן: