22/04/2009
נכתב לערב על נושא אמונה לפנימיית אלוני יצחק - גבעת עדה
על האמונה - מין סיפור.
בין יום השואה לעצמאות, תמיד הייתי הולך אל סבא, סבא שניצל מהנאצים ולחם במלחמות ישראל, סבא חכם ומלא ניסיון, אתמול כמו תמיד הלכתי אל סבא שלי, סבא אמרתי לו, חדש לי היום עוד הבנה, גלה לי באמת, בשבילך, מהי אמונה? אמונה בחבר,בראש משפחה, בשכן, בחייל גם באלו שבממשל, ספר לי גם על אמונה ברופא, במורה, ספר על אמונה.... באל, וגם על אמונה במדינתנו מדינת ישראל.
סבא שלי האחד הגיבור, ששרד רדיפות, רעב ומחסור כבר ראה בחייו תאמינו הכל, ותמיד על רגליו נעמד כמו גדול, פתאום לאט התיישב, כל גופו נרעד וחושב, נער שלי,נכדי, אהובי, האמונה היא אחת, הכרה בעצמי.
סבא תסביר לי עוד, הקשתי עליו, מה הדבר הזה שלא תהייה אמונה בלעדיו?
אז סבא קבע בקולו שהזקין, אמונה הינה סוג של גרעין. גרעין מדומה,אנושי ואישי, אינו מצוי עם אחר מלבדי.
ילד שלי, זהו גרעין חזק עטוף בקליפה, רק אתה תדע לחדור לתוכה, כך סבא אמר ושכב למנוחה.
שאלתי, האם הבנתי, מה שסבא אמר? אמונה אמיתית זה טיפוס על הר? שבין חושך לאור, בחום ובקור, במחילות החיים או ממעוף הציפור, באשר אאמין - אהיה הגיבור?
|