חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2506 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
walking and talking
walking and talking , סרטה מ-96 של הבימאית ניקול הולופסנר. (עבודות בטלביזיה -איכשהו זה מורגש- אפיזודות ל: סקס והסיטי, בנות גילמור, עמוק באדמה, ועוד).
שם הסרט בעברית "חברות וחתולים".
יחסי שתי חברות קרובות מאד עומדים למבחן כאשר אחת מהן נכנסת למערכת יחסים רצינית בדרך לנישואין.
מה יש שם עוד:
חתולה.
חבר לשעבר המכור לסרטי פורנו ומנהל שיחות ארוטיות מחוף אל חוף, תוך בקשה להלוואת כסף מהאקסית לתשלום חשבונות הטלפון.
מוכר בחנות להשכרת וידאו, הלוקח אותה לסרטי וירידי אימה ובשלב מסוים מספר כי הוא לוקח את חברתו ל"באולינג גמדים" וכשהוא נשאל האם זה גמדים שמשחקים באולינג, הוא עונה, לא, זה אנשים רגילים שמשתמשים בגמדים ככדורי באולינג ומיהר לציין שהם, הגמדים, מאד נהנים מכך.
פסיכולוגית המפנטזת מינית על אחד המטופלים שלה.
עוד שרינקים.
שחקן תיאטרון מתחיל העובד בינתיים כמלצר ומחזר אחרי אחת מהן.
קצת בעיות התאמה בתחומים שונים אצל הזוג המיועד.
ברגע מסוים של גילוי לב, אומרת האחת לשנייה "פעם הרגשתי שאת זקוקה לי". תשובתה: "האם זה שאני לא מתקשרת 10 פעמים ביום , כבעבר, ובמקום זאת משתפת יותר את בן זוגי, הופך אותי לחברה פחות טובה?". נושא מוכר ועקרוני למחשבה .
עם קטרין קינר ונוספים.
כל ה"מבטיח" הזה, נע לו בקצב העלול להיות קצת שנוי במחלוקת. יש שיגידו כי כך צריך להיות . בדומה אולי לסגנון סרטיו של אריק רוהמר, ויש שירצו להגבירו. ( אסוציאציה אישית טראומטית לפספוס גדול שלי קשורה איכשהו לאחד מסרטיו של רוהמר. ובהקשר הזה, לא אוהב את גווינת' פלאטרו, אבל אחת התרומות של הסרט דלתות מסתובבות היא ההמחשה לרעיון- הבנאלי משה- של what if לכל מיני סיטואציות בחיינו) .
סאונדטרק בגוון אינטימי. אם כי הם משמיעים שם רק קטע פצפוני מכל דבר, וגם זה בקושי . הבאתי מספר דוגמאות ממנו. (וכאן הרשו לי להודות בקנאתי באלו שהיו כאן לאחרונה ביו לה טנגו ).
היה גם קטע של ג'ו הנרי, אך לא מצאתי את הספציפי, גם זה של ליז פאהיר, ונוספים. |
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הייתי בטוח שהגעת לכן למשמע ההבטחות של אורבל...
לגבי המגבלות, את יכולה לעשות מן פלייליטסט כזה, לא?
לא מכירה את הסרט, אבל יופי של פסקול רגוע.
אני מאוד אוהבת את קתרין קינר, יש בה משהו שגורם לי לרצות להתבונן בה.
לפני מספר ימים שקלתי להעלות פוסט עם המוזיקה המעולה של "עמוק באדמה",
די מבאס שניתן להעלות רק 5 וידאו בפוסט:-))
הצחקת אותי.
איזה רפיוטיישון מכובד...
שאזמין לכאן לביקור את כל החברות? תכין איזה טריילר.(ולא באנימציה).
אה בטח, גם לי זה קורה. מאוד אוהב את שלום חנוך בעיקר את ימיו בתמוז אבל גם לאחר מכן. הוא גם סוג של אהבה ראשונה בשבילי. וכן, גם אני בתוך עצמי גר, מי לא?
נשאר לי משהו ביפנית.. ווטאשי וואה איישטמאסס. או: אני אוהב אותך יא עלבי. אנא בחיבאק אווי אווי.
אגב אתה יודע איך אישה גונחת ביפנית? יה..יה..(במקום אה...אה...) ובמקרה שלי היא גם מוסיפה "איתיי" (שזה "כואב" ביפנית :-). מאוד בוטה מצידי להגיב כך בפוסט שלך אבל אני חייב להצדיק את שמי מידי פעם.
יום נפלא ידידי
האמת חשבתי על כך שכתבתי לא ברור.
יש לי את הקטע שאני מעביר דברים לעצמי במוח .
אהבה ראשונה הייתה כמובן הכוונה להרכבים ההם.
ואז הבאתי איזה שיר ראשון שמצאתי עם סרטון אנימה ביפנית שנקרא אהבה ראשונה.
ו"האם קלטת/נשאר לך משהו" הייתה הכוונה לשפה (יפנית ).
ותודה על הקומפלינמט בתגובה הקודמת.
לא כל כך הבנתי על מה אתה מדבר ידידי
אולי התלבלבו לך המילים ואולי זה גילי המתקדם
אשמח לביאור
אתה איש טוב ומלא אהבה
תודה.
במובן מסוים עשית איזו סגירה בין שני חלקי הפוסט( עמוק באדמה).
כוכב ענק על הפוסט ועל המוסיקה.
אגב, את סדרת המופת עמוק באדמה, אהבתי במיוחד.
סופשבוע נעים, אנה
אגב, בתי לוקחת עכשיו שיעורים בשפה, ממקומי שבא לכאן לזמן מסוים.
אתה קלטת בשעתו משהו , זוכר דברים?
זה שאתה מחזק את דבריי בנוגע לכך שעם דיו זו היה אמורה להיות חוויה שכזו (ואני כמובן מסכים) ובמלי שהתכוונת כמובן, מדכא אותי עוד יותר.
אבל, אין מה לעשות , אלו החיים.
הצחקת אותי עם הצפרדע.
מסתבר שהצפרדע הזה ממלא אולמות.
אבל כמו שאמרנו כבר, הוא יודע תמיד להביא אליו נגנים מופלאים.
בכל אופן זה כיף שיש חברים כמוך שיבינו על מה אני מדבר ומרגיש.
ולגבי הכתיבות על סאבאת ותחושת החזרה לילדות, כמו שכבר כתבתי, אין על אהבה ראשונה.
חושב כמוך בדיוק לגבי החוויה עם דיו, זה היה אמור להיות משהו עילאי גם בגלל המטען החיובי שאתה סוחב לגבי האיש ופועלו וגם בגלל שההנאה מובטחת מעצם ההאזנה לקולו הערב. את אוזי אתה תהנה אומנם לראות לאור העבר שלו עם הסבאתים אבל הקול שלו עכשיו נשמע כמו צפרדע אחרי שהורידה כמה ראשים. אני מרגיש שזה כל כך כיף שאנחנו מרשים לעצמנו להשתפך כך בתיאורים של דיו ואייאומי וגיזר כאילו אנחנו חוזרים שוב להיות ילדים.
בנושא ההופעה, לא ממש שיחקתי אותה...
גם לי היה כיף מאד, מאד לפגוש אותך.
סתם , הדוגמה הראשונה שמצאתי.
בנוסף לאיאומי, שוב ושוב ושוב, איזה קול לאיש הזה, ושים לב איך גיזר חורש על הבס.
אלמותיים!
איזה יופי של תיאור בנוגע לעטיפה, אני לא הייתי שם לב לזה.
האלבום הוא באמת קלאסיקה.
בעצם ההרכב שלהם , שהיה אמור להופיע, נקרא על שם האלבום.
ממה שקראתי, איאומי מחזיק בזכויות על השם "בלאק סאבאת" , לא ברור לי למה הוא לא השתמש בו (ממתין לשובו של הילד האבוד? שבינתיים הוא זה שמגיע אלינו לארץ, אלא אם גם הוא יכנע ללחץ. למרות שנראה לי שהוא מסטול מידי על מנת להבין בדברים האלו).
כל כך נכון מה שכתבת, עובר מרכות מלטפת לעוצמות שלא מהעולם הזה.
האמן לי שגם אם יום אחד הם ישובו להיות עם אוזי, עדיין לראות אותם עם דיו הייתה אמורה להיות חוויה גדולה יותר (ואולי זה הכמיהה לבלתי מושג, לא יודע). ואך תשכח שעבורי פסגת החלומות הייתה לראות את איאומי.
שים לב איך הוא מנגן הגדול הזה גם בקטעים עכשויים!
בכל אופן, כמו שאמרת, ביש מזל.
אכן כן..זה וזה..דווקא הקישור עבד רק הליריקה לא הופיעה במלואה. אך איזה קלאסיקה התקליט הזה. אפילו העטיפה שלו היא מופת בעיצוב..מלאכים ב-heaven נהנים מקטנה של hell (סיגריה). כל מה שלמדתי בארט דירקשיין: תן את הטוויסט אבל בקטנה, בחוכמה, בפשטות.
עד היום הורס אותי איך ה"אלף" הזה עובר מרכות מלטפת בווקאליות שלו לאגרסיביות קוצנית ועוצמתית.
מבין מאוד את הנאחס, גם אני הייתי מבסס את כל הנסיעה שלי עליהם ונכנס לדכאון לא רק מעצם מותו של האליל שלי אלא גם מהעובדה, אגוצנטרית ככל שתהיה, שלא אזכה לראות אותו ואותם יותר בהופעה... מזל ביש ידידי הצעיר בנפשו, מזל ביש!
כן, הייתי אמור לראות אותם, אתה מבין את הנאחס?
רציתי את זה יותר מכל דבר בעולם.
אלוהים הזה, שלדבריך יושב שורה ראשונה, לא יכל להתאפק קצת?
הצחקת אותי עם מוריסון ומרקיורי עושים קולות רקע, אבל גם הם היו נותנים לדיו את הכבוד להיות סולן.
מה שהבאת, בקיצור אתה מתכון לזה?
We made the mountains shake with laughter as we played
Hiding in our corner of the world
Then we did the demon dance and rushed to nevermore
Threw away the key and locked the door
סאמק הקפה הזה..זה הציטוט שרציתי להביא:
Hiding in our corner of the worldThen we did the demon dance and rushed to nevermore
Threw away the key and locked the door
לא להאמין. היית אמור לראות אותם? גם אני הייתי שוקל לבטל אם האגדה לא מופיעה יותר. רבאק, בלאק סאבאת' היו צריכים להופיע בפנייך במלוא הדרם. איזה נאחס!!!!! שמע, לדיו יש עכשיו סופר גרופ למעלה.. הנדריקס על הגיטרה, ג'רי פוגל וג'רי גרסיה על הקצב, הפסיכדליה והכיבוד, בונהם על התופים! פרדי מרקיורי ומוריסון - קולות רקע, צבעוניות וסמים..פששש..אלוהים יושב בשורה הראשונה ונהנה מהופעה שמיימית (תרתי) לפנים. ומי כותב להם את החומר? (או מגלגל אותו במקרה של גרסיה מוריסון והנדריקס) יוהאן סבסטיאן פאקין באך..או מוצרט פור קריינג אאוט לאוד.. אני אולי נשמע מסטלבט פה אבל זו הדרך שלי לפרוק את התסכול של הגמד הענק הזה שהלך לעולמו..מזל שהמוזיקה לעולם נשארת..
Hiding in our corner of the worldThen we did the demon dance and rushed to nevermore
Threw away the key and locked the door
כמו תמיד, היטבת לתאר כל כך יפה את האיש היקר/הענק הזה ופועלו .
ידעתי שתבין אותי.
אני חש בדיוק כמו מילות הסיום שלך.
מכיר את הקליפ הענק הזה.
האמת שעלי זה נפל ללא כל מידע מוקדם.
תחשוב על זה שהייתי אמור לראות אותו (ואת שאר חברינו היקרים והמוכשרים ) ביולי זה.
מה שמוזר הוא שכל כמה זמן הולכים חלק מהחברה האלו והפעם אני לוקח את זה קצת קשה יותר.
יכול להיות (וכאן אני מרגיש רגשות אשמה שאולי אני חרא) שזה בא בגלל הפסד ההופעה שלהם.
אני יודע שלא רק.
אבל גם אם כן, זה לא לגמרי סותר, רצתי וקניתי כרטיסים ללונדון רק כי ראיתי שאמור להיות שם השילוב הזה של דיו, איאומי,באטלר ואמיש.
גם זאת אהבה...
אף אחד לא יאמין לי, אבל לולא הם היו ברשימה, לא יודע אם הייתי קונה. (ויש שם הרכבים לא מהעולם הזה- אבל כידוע קשה להתחרות עם אהבה ראשונה...).
לא קל מה שאתה מציע, אבל החיים יזרמו ואין ברירה.
אתה כל כך צודק, הוא היה כבר במצב קשה ועדיין תכנן לעלות ביולי על הבמה, איזו הופעה יכלה להיות!
ללא ספק להצדיע!
הלו קליר,
מצטער שאין לי זמן לקרוא את הפוסט (לא תירוץ פשוט אני עמוס בטירוף בזמן האחרון - מבטיח לנסות להשתפר בנושא ) אבל כן עצוב מאוד. אני בדיכאון כבר כמה ימים למרות שלצערי צפיתי שזה יקרה. איש ענק הרבה מעבר למימדיו הפיזיים, קול ענק ואישיות כובשת. אבדה גדולה לעולם המוזיקה בכלל ולעולם הרוק בפרט. כמה השפעה היתה לאיש הקטן-גדול הזה כבר איזה 50 שנה. מימיו באלף דרך ריינבואו, סבאת' ודיו. איזה עוצמות לשירים שהוא ביצע. האיש עשה כל כך הרבה, ממחוות לאפריקה דרך היר אנד איייד שעשה באייטיז עם כוכבי המטאל, דרך שת"פים עם כל מיני אנשים מהתחום, סימן המטאל המקורנן שעל שמו ועוד דברים שקצרה היריעה מלהכיל . השיר הענק הזה כבר מקבל משמעות עדכנית- האיש הלך בגיל כל כך צעיר- 67 - אני באבל, בא לי לבכות
קליר, אני מבין אותך. אתה עוד היית אמור לראות אותו יחד עם סאבאת המיתולוגיים.
אבל, איך אומרים צא מהבעסה.
החיים כל כך לא צפויים ומעניין שלמרות מחלתו של רוני הוא רצה להמשיך ולעלות על במות ממש עד הסוף.
נשאר רק להצדיע לו, באמת איש מיוחד ויקר.
כן, כנראה ל-
twitch nose שלך, השפעה פורטה.
אולי אני באמת צריך לעבור לתכנים מוסיקליים עליצים יותר. (החברה משם מתים פחות).
אובי צריך להבין שנשים בדרך כלל מנצחות (גם אם אחר כך הן מדרדרות אותך (-:).
אגב, היה לך פעם שיער בצבע ג'ינג'י? נראה לי טוב עליך .
מה שמעצבן בכל העניין הוא שהסטיה הזו מנעה ממך להתיחס לסטיות האמיתיות שהוזכרו בפוסט...
תני לי עוד שמח של הג'ינג'יות ואני חותך ורידים
תמשיכי להשמיץ ותראי איזה שמח אני אעשה לך
פפפפפפ... הפוסט הזה התחיל בעליצות ונגמר בדכאון, עם הגילוי העצוב של OB.
אני מקווה שהפנמת היטב מי עושה לך שמח (ג'ינג'יות!) ומי מדכדך.
(אני לא שמה שום דבר בשום משקה, מקסימום twitch my nose כמו סמנתה)
http://www.youtube.com/watch?v=ihuQFnuxhkY
כל קליפ כזה אוכל לי עוד יותר את הלב.
לא יאמינו לי אבל אני בדיכאון מהנושא.
אכן כבוד גדול והוא מקבל אותו בזכות מלאה ואף מעבר.
קצת לא נעים לי שאני חושב כאילו על זה ברגעים האלו, אבל עמדתי לראות אותו עם השאר בעוד כחודשיים,
זה היה צריך להיות בשבילי חלום שהתגשם .
לראות אותו, את איאומי וגיזר באטלר, יכולה להיות התגשמות חלום גדולה מזו?
הכל בוטל. האמן לי קניתי כרטיסים בעיקר עבורם, עכשיו אשקול צעדיי .
ללא קשר לנ"ל , אהבתי את האיש ועצוב לי.
נ.ב, איפה עוד נמצא קול עם כזאת עוצמה?
כאן הוא מעל גיל 60 , לא יאומן!
http://www.youtube.com/watch?v=1Sxc25uWqI8&feature=related
עצוב, כואב על רוני הקול והאדם הסימפטי שמאחורי הקול הענק הזה.
תראה איזה כבוד עושה לו דה-מאיו מהפוסט האחרון שלי :
http://www.youtube.com/watch?v=Ovw9v3B4Jec&feature=PlayList&p=5D07805E4B74C6FC&playnext_from=PL&playnext=1&index=12
שאל אותה כמה ימים נשארת ההשפעה.
אבל ברצינות? האמן לי, אני מאחל לעצמי הרבה כאלו עם הטעם והידע של לקס.
יש לי הקלטה של סדרה בריטית איכותית לאוליבר טויסט, 6 פרקים שהיה בערוץ 1, אם תרצי תוכלי לקבל.
אבל בטח לא לזה התכוונת.
ולגבי ה-booze, לפחות משהו מחבר בינינו (-:
קודם כל הניתורים שלך תמיד חינניים.
ומה זה הקשקושים המקושקשים האלו?
בקרוב (אולי - תני לי כמה ימים להתאושש) תגלי כמה שגם אני שאבתי ממך.
היה לי ברור שאתה יודע.
האמת שבא לי פתאום לקרוא קצת דיקנס.מעניין אם נעשו איזה תרגומים טובים בשנים האחרונות.
ואיך תמיד בסוף אנחנו מגיעים לאלכוהול:-)
קטונתי ואני אמשיך לקטון עם כל פוסט שלך כנראה.
בסוף אוכל, במקסימום, לכתוב לך ע"י ניתורים מאות לאות על המקלדת, אז שיהיה על מצפונך!
לא להאמין, הבן אדם היה בן 67, ממש לא נראה.
מת מסרטן קיבה .
היה פעיל במשך 6 עשורים!
הוכתר לאחרונה באחד המגזינים כ"קול הטוב ביותר במטאל" .
מסתבר שנושא הסרטן היה ידוע כבר מ- 2009, כל הכבוד שהוא עמד עוד להופיע ביולי הזה.
רק לפני כשנה וקצת הבאתי מחו"ל כמה דיסקים של "דיו" .
גמרת אותי עכשיו.
פאק על ההופעה, זה ממש כואב לי.
לשאר הדברים אתיחס אחר כך, כשאתאושש.
צריך לשתות משהו עכשיו.
לצערך ולצער כולנו אף אחד כבר לא יראה את רוני ג'יימס דיו
הוא הלך לעולמו לפני 3 ימים
http://www.ronniejamesdio.com/
את בילי בראג האמת אני כן מכיר ואני זוכר שאהבתי את מה ששמעתי אבל מצד שני נכון לעכשיו אף שיר לא נחרת בזכרוני.
ואין קשר להיפ , פשוט מנסה להזכיר לך דברים אחרים קרובים ללבי יותר ,
לדעתי לקס שמה לך משהו בשתיה
שיט, עכשיו ראיתי שהמניאקים האלו הורידו את elp, את heaven and hell שקניתי בעיקר בגללם (שזה למעשה בלאק סאבאת עם דיו).
נשארו כמה שווים, אבל אשקול עוד מה לעשות.
http://www.highvoltagefestival.com/line-up/full-artist-line-up/
חברתי היקרה, עכשיו העלבת אותי באמת (-:
יוריה היפ הייתה בשעתו הלהקה שהערצתי ורצתי לקנות כל אלבום שלהם כשרק יצא. (אפילו את האלבום עם היצירה סלסבורי שפחות מוכר).
יש מצב שאני רואה אותם בלונדון ביולי, לצערי בלי דיויד ביירון, הסולן הנהדר שמת לו עם קיבה ספוגה ב-booze .
ולגבי דיקנס, אפילו בתי הקטנה יודעת, סיפרתי לה את זה כשראיני את הסרט , מנצל כל הזדמנות להכניס לה עניין בלהקות שונות.
בילי בראג הוא טוב לטעמי והשיר שלו משתלב יפה בסרט.
ואני מתבייש להודות שלא הבנתי איך הגעת משם לאוריה היפ?
לא יודעת אם קליר ידע אבל...ברור!!!:-)
מעניין שגם אני לא שמעתי על הסרט
עוד יותר מעניין ( או מבייש להודות ) שבקושי שמעתי על המוזיקאים חוץ מג'ואן אוסבורן הלא הכי מרשימה
מה עושים עכשיו ?
הידעת כי אוריה היפ הוא דמות מספר של דיקנס ?
מעניין שבחיים לא שמעתי על הסרט הזה.
מה שכן, ראיתי עכשיו שאן הייש משחקת בו.לא סובלת אותה.
יופי של מוזיקה.במיוחד יו לה טנגו והים והעוגה.
אגב, "Sliding doors" זה דוקא סרט שאני מחבבת.לא יודעת אפילו למה (לא רק בגלל הרפרור למונטי פייטון).
אתה מאד יצרני בימים האחרונים:-)
ידוע לך שהיא בוחרת את השירים? אם כך זה באמת ראוי להערכה.
לגבי הסרט, לא יתר מדי
expectations , יש לו את שלו ואין לו את שלו, וכמו שאמרתי את המוסיקה שומעים ממש בקושי.
השיר של בילי בראג שהבאתי כאן משתלב שם יפה.
ראוי להערכה רבה, האלבומים שיש לך.
בנוגע לגווינת, גם אני אהבתי פעם את זו וזו...
אוקיי, לא ניתן לככב וכאלה, אבל רציתי לומר לך כמו שכבר רמזתי אצל המרמזת שהמוזיקה פה מעולה. אני חייבת לראות את הסרט ולו רק בגלל שלאישה הזו יש אחלה טעם טוב ( חוץ מג'ואן אוסבורן אולי?) .בילי בראג מעולה, ואני מאד אוהבת את הים והעוגה- יש לי אלבום מקסים שלהם. בכלל ,אני מעריצה של ג'ון מקנטייר ושל טורטויז
והשיר של יו לה טנגו, שלקוח מתוך אלבום הקאברים "Fakebook" הוא האהוב עליי באלבום ! איך היא בחרה דווקא אותו הגאונה? איך?
לגבי הז'אנר של What if , אני פחות חסידה.
אתה יודע שפעם מאד מאד אהבתי את גווינת?