כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    איך "בורג קטן" יכול לשנות היסטוריה

    1 תגובות   יום רביעי, 19/5/10, 12:39

    זיכרונות ידידי זהר ליאור על מלחמת ששת הימים

     

     


    מפעם לפעם משחקות הנסיבות לידיו של מישהו אחד ויחיד הזדמנות להשפיע על מהלך ההיסטוריה. הזדמנות פז כזו נפלה ב-1967 לידיו של ידידי זהר ליאור, כיום חבר קיבוץ נען.

    את זהר אני מכיר מחיי "הקודמים", כאשר למדנו יחד בעכו בסוף שנות השישים להיות אלחוטאים בצי הסוחר (הייתי בסה"כ ארבע שנים "ספארקי" על הים ועוד כשנה בתחנת החוף הייתי צמוד למכשיר רדיו ומפתח מורס). משם באה כנראה גם ההתמכרות של שנינו לאינטרנט.

    בכל אופן לפני שהוא נעשה לאלחוטאי בצי הסוחר יכול היה זהר למנוע את צהלת הניצחון וגל השחצנות ועוד כל מיני צרות ששטפו את ישראל כתוצאה מתוך אותה מלחמה.

    לפני כמה ימים הוא שלח למכותביו באימייל, שעליהם גם אני נמנה מזה מספר שנים, זיכרונות שהוא כותב לנכדיו ונכדותיו. אני אוהב את כתיבתו מלאת ההומור העצמי. בכל זאת קשה לי לסלוח לו על מה שהוא אז עשה (לא בזדון, מן הסתם). אם זהר לא היה מזהיר את מי שהזהיר, הייתה שמנה וסולתה של צה"ל נהרגת!

    הרבה צרות היו מן הסתם נחסכות.  לפחות הוא מנע את כיבוש עקבה.

    -----

    הרי הרשימה של זהר (ברשותו, למרות ועל אף שאינו מחפש פירסום):

    יום חמישי 13 מאי 2010

    "בתקופת ההמתנה" שקדמה למלחמת ששת הימים בשנת 1967 הייתי קצין הקשר של גדוד חק"ש 130 (חיל קשישים) באילת.

    במושגים של היום הגדוד הזה אפילו לא היה מתקבל כבדיחה.

    אחה"צ אחד התייצב קצין סיוע (סרן במיל.) עם זקן וג'יפ אזרחי מגויס במפקדת הגדוד שלנו שהתמקמה בצריף השוודי ששימש כמזכירות קבוץ אילות.הוא יצג את גדוד התותחנים שלו שלא התאמן ולא ירה אפילו פגז אחד כבר שנים רבות. (שלא לדבר על התותחים שהיו ברמה של נשק החי"ר שלנו).

    על כנף הגלגל האחורי של הג'יפ מישהו קדח חורים בפח והתקין מכשיר קשר, מתוצרת ארה"ב מתקופת מלחמת העולם השנייה.

    התיישבתי בספסל האחורי של הג'יפ הפתוח, הדלקתי את המכשיר ושיחקתי בכפתורים. למקמ"ש (מקלט-משדר) היו 10 לחיצים מכאניים שבררו 10 גבישים לתדרים שנקבעו מראש. (כדי לשנות תדר של גביש היה צריך לשלוח את המכשיר למעבדה הארצית).

    צמוד למקמ"ש היה מקלט עזר בעל 10 גבישים לתדרים נוספים להאזנה בלבד. "שיא הטכנולוגיה" וגרוטאה בהא הידיעה. על אחד התדרים במקלט שמעתי ערבית. קראתי לשם-טוב , סמל המודיעין המצוין שלנו. שם-טוב היה יליד עיראק ודיבר ערבית מהבית. שם-טוב פסק מיד שזו רשת הפקוד של עקבה.בלי לשאול אף אחד הצמדתי את הג'יפ לחלון הצריף. אלתרתי כבל מאריך והצבתי רמקול על השולחן ליד סוללת הטרנזיסטורים שכל אחד מהם השמיע תחנת שידור ערבית אחרת.( "טרנזיסטורים" קראו בזמנו למקלטי הרדיו "מהדור החדש" שבו מוליכים למחצה החליפו את שפורפרות הרדיו.)

    שם-טוב תרגם סימולטנית את הקריינים הערביים אבל הכי חשוב שידענו "בזמן אמת" (ביטוי שלא היה שגור באותם שנים) מה אומר הגנרל המצרי שנשלח ע"י נאצר לפקד על הירדנים בגזרת עקבה.

    לילה אחד קורא לי המג"ד (י.מ. עם הכנפיים האדומות) החוצה ומספר לי בלחש שמחר ב-8 בבוקר תפרוץ המלחמה. המג"ד ששנים רצה לתלות אותי כי תמיד אמרתי ועשיתי את מה שאני חשבתי לנכון, הפך אותי לאיש סודו בגדוד וכעין כומר וידוי.

    בדיעבד הוא סיפר לי שרצה לראות מה אעשה עם המידע החם. עניתי שאני הולך לישון כי מי יודע מה ילד יום ועדיף שאנשי מחלקת הקשר ישנו גם.

    התחושה בגדוד הייתה שאנחנו עומדים לחטוף בגדול עם הרובים הצ'כים מול ארמדות השריון של המצרים שנעו לכיווננו בסיני.

    פאפו (אלי פאפושדו) סיפר לי שאין להם מי שתייה ומצבם בזבל. נוכחתי בצדקתו בשבת כשכל הקצינים המקורבים למג"ד , עזבנו את החיילים לפיקודם של קציני השלישות והאפסנאות ונסענו עמוק לתוך מדבר סיני (תמד).

    כשפאפו סיפר לי לא קניתי. הייתה לי הסתייגות של שנים מאורח חייו של PLAYBOY "מזדקן" (בן יותר מ-30). אני הייתי בן פחות מ-27 ואבא לשני ילדים קטנים במקלט המאולתר באילות.הוא גם התרועע עם רפי נלסון שאותו סבלתי עוד פחות.

    קבלתי גם רמזים מסמל ראשון סאמו שאותו חיבבתי מאד והיה מפקד חוליית ההאזנה שישבה בצריף בודד בסבחה ליד השטח החקלאי של אילות. סימפטיה לסאמו החלה כשהייתי קצין קשר של המצודה וסאמו נעזר בי ככל שיכולתי לסייע.היו מפעם לפעם צרכים שהוא לא הצליח לקבל מהדרג שמעליו. "בתמורה" הוא הזמין אותי פעם לבקר בצריף ואני "בתמורה" ארגנתי כרטיס טיסה לאורית, קצינת הח"ן במיל. שהייתה חברה שלו. (זימנתי את אורית "לחקירה" על כרטיסי כניסה לבית "פיליפ מורי" שאבדו לפני שהשתחררה).(נירה הייתה "בצפון" ואני השארתי את שניהם לבדם בחושה שלנו באום-רשרש). רק האלוהים יודע איך התקדמה "החקירה".

    נחזור "למלחמה שלא הייתה" בגזרת אילת :

    ב-8 בבוקר מישהו סובב את המנואלה של הסירנה הידנית. לכאורה לא הייתי אמור להיות מופתע אבל לרגע קפאתי ולא ידעתי מה לעשות.(מותר להתוודות אחרי כ"כ הרבה שנים).

    האזנו לחדשות בקול ישראל והבנו שכבר לא נהיה במשחק. הוקל לי בין רגע !

    לפנות ערב קרא לי המג"ד לבוא איתו לתדרוך מארב שהיה אמור לשכב במקום שבו קו צינור הנפט חוצה את נחל רודד.

    הקצין והחיילים חמושים ברובים צ'כים. נתתי לקצין את העוזי שלי !

    בדרך חזרה שואל אותי המג"ד מה זה היה צריך להיות. אמרתי לו שלא סביר מארב בלי כלי אוטומטי אחד לפחות! ואיך אתה תסתובב עכשיו בגדוד הוא שאל. אמרתי לו שאתן את הצ'כי לאפסנאות כי גם כך לא לכל החיילים יש בכלל נשק. "יותר חשוב שלי יהיו בכיסים פלייאר וסרט בידוד אם אצטרך לתקן קו טלפון שיקרע מהפגזה."

    הימים עוברים והגדוד מקבל פקודה לעבור לראס-אל-נקב. המג"ד רוצה לצאת עם החפ"ק לבדוק את השטח.

    הזכרתי לו שכאשר קבלנו פקודה לעבור מראס-אל-נקב לאילות,לקחתי את הג'יפ שלו ונסעתי לבקר את נירה. (למחרת הגדוד דילג בשלום).

    לאחר חשיכה ירדתי מאילות וכשפניתי דרומה לכיוון אילת ראיתי ג'יפ חשוך עם מכסה מורם. ליד הג'יפ עמד גידי להר, בן גבעת-ברנר וחבר אילות. גידי חלה בשיתוק ילדים בילדותו וצלע קשות. הוא פיתח רגל שניה בריאה וחזקה.ידיים שריריות וחזה משולש. הוא התעקש ללכת לצבא והיה לחשמלאי רכב. עצרתי ושאלתי במה אני יכול לעזור. גידי אמר שתיכף יעבור הטנדר של אילות אבל הוא שמע שבלילה יוצאות הנחתות לשארם. "סדר לי שייקחו אותי! אולי הם צריכים חשמלאי רכב ? "

    אלה היו מילותיו האחרונות. הטנדר הגיע באורות מואפלים ולא הבחין בגידי והרג אותו ! נירה ישבה עם עוד חברה ליד הנהג.

    מצאנו את הגוויה במורד השפך של הסוללה שהוקמה להגבהת הכביש. פתחתי את הדלת האחורית של הג'יפ וטסתי לבית החולים. חוה שישבה על הרצפה ואחזה בראשו אמרה שגידי מת.

    הורדתי את גידי והבנות בבית החולים ונסעתי למשטרה. הסברתי שאני צריך לנסוע לראס-אל-נקב וכשאחזור אבוא למסור עדות.

    הייתי לבדי על הגבעה החשופה שהכרתי כמו את כף ידי שהרי רבצתי עליה מיום העצמאות במשך שבועיים.

    חזרתי למשטרה. משטרת אילת דאז לא הייתה מה שהיא היום. המפקד היה סמל והכרתי את מרבית השוטרים. החוקר שיחק את "החבר שלי" ובסוף העדות הוא ביקש ממני טביעת אצבעות !!!

    הואשמתי בסנוור הטנדר של אילות (בפנסי עין חתול של ג'יפ מהימ"ח). אסף שנהג בטנדר ואנוכי עמדנו לדין וזוכינו לאחר חודשים רבים.

    בבוקר שמענו רעש.יצאנו מצריף המזכירות והשמיים בצפון היו עמוסים בהליקופטרים. השלישייה הראשונה עשתה סיבוב שחצני מעל עקבה לקראת הנחיתה באילת. יום-טוב בא אלי בריצה :

    "המפקד המצרי פקד על הנ"מ להפיל את השלישיות הבאות".

    תוך שניות סובבתי במחולל של טלפון שדה שהיה מקושר בנל"ן (נקודה לנקודה( לקצין סיוע אווירי שישב על גג מלון "אילת".

    פקדתי עליו בטון רגוע אבל סמכותי להורות להליקופטרים לא להתקרב לגבול.

    אם אני אמור לספר לנכדי מה עשיתי במלחמת ששת הימים אז זה מה שעשיתי!

    בשלישיה השנייה טסו בין השאר,ראש אג"ם עזר ויצמן והקצח"ר אהרון דוידי.

    אלמלא התושייה שלי ההיסטוריה הייתה נראית אחרת!

    לפני שהחזרנו ציוד(לא אני ! כי נשארתי רק עם הבגדים )קרא לי המג"ד .

    "מה אני אספר לנכדים שלי ? בקדש היית מ"מ וקבלתי כנפיים אדומות. בששת הימים הייתי מג"ד והגדוד שלי לא ירה אפילו כדור אחד ! "

    אתמול התברר לי מי הוא מכותב בשם יומי ברשימת המיילים של צ'יטה. קראתי שיומי היה מפקד בסיס דרום של יחידה 8200 באותה מלחמה.

    צ'יטה פיקד על הנחתות שירדו לשארם והיה כובש גם אם הירדנים היו פותחים באש על ההליקופטרים. חמומי מוח שאני הייתי קצין הקשר שלהם (סגן במיל) "מתו" לכבוש את עקבה. רק זה היה חסר לנו ? !

    אני חסכתי את ה"ברוך" המטופש הזה !

    זה כל מה שיש לי לספר לנכדים שלי אודות המלחמה ההיא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/10 18:34:

      woww

       

      איזה פוסט חביבי.

       

      מרגש לקרוא, גם אם לא הבנתי דבר וחצי דבר מכל הנוסחאות והקודים שם.

       

      תודה על השיתוף.

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין