ביום שרק הכרנו באמת, היה לך צעיף שחור לבן אפור, וכפפות, היה לי נורא קר, ולמרות שהכרנו רק קצת, חיממת אותי.

תמיד חיממת אותי, והצעיף השחור לבן הזה היה תמיד שיצאתי להביא לך סיגריות.

הוא היה איתי גם בפרידה הראשונה שלנו. הלכתי איתו למסיבה. וככה ידעתי שנחזור.

אחרי זמן מסוים ואחרי כמה פרידות, הבנתי שבטח גם לך קר, קניתי לך צעיף, ירוק כזה מחאקי.

אחרי שהגיע מספר הפרידות ל7, כבר לא חזרנו לדרכנו המשותפת. 

ואחרי שניסית, ואחרי שכאבתי, נשאר לי רק הצעיף השחור לבן אפור למזכרת.

ולמרות שהיו לי מאז לא מעט צעיפים, עדיין לא זרקתי את הצעיף השחור לבן אפור.

והנה, שאתה כבר מאושר, ועם מישהי אחרת שגורמת לך לחייך כפי שלא ראיתי הרבה זמן,

ואל תטעה זה גורם גם לי לחייך.

נתקלתי בתמונה שלך בחו"ל עם הצעיף הירוק הזה מחאקי. שמחתי לראות אותו עלייך, ועוד בברלין היכן שכלכך רציתי ללכת.

גמאני חייכתי.

ואז ראיתי את זה עליה.מחייכת. 

ואתה דואג לה, שלא יהיה לה קר.

ואני, הסטוריה מהלכת.